var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32462;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","63"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","46"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","33")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32462","0","וכסה ענן הקטורת - בחשך...","31/12/13 08:58","כח טבת","תשע&quot;ד","08:58","עלי","אמנם בבבלי אין הדבר מוזכר אך בירושלמי מובא שהכה&quot;ג בכניסתו לקדש הקדשים הלך שם אל בין בדי הארון לאורו של הארון.כל זה כמובן בבית ראשון בו היה הארון עד ימי יאשיהו שגנזו. <br />אם כן בבית שני בו הארון היה כבר גנוז, נאלץ הכה&quot;ג להלך בקדש הקדשים בחשך, ולמשש דרכו באפילה, כאשר האור הדל היחיד שם הוא אור הגחלים העוממות שבידו.<br />אם כן לכאורה יש לתמוה, ממה חששו הצדוקים והביתוסים, אם משום 'לא יראני האדם וחי' הרי לא יכול היה לראות דבר גם אם לא הועלה עדיין ענן הקטורת ? אם נאמר שהיה שם גילוי שכינה שהוא אור גדול אין סוף, הרי בענן שמסתיר היתה 'נראית' ?<br />אפשר אפוא שאף ממראה הענן חששו הצדוקים... האמנם ?","209","","3773","True","True","False","","970","194.114.146.227","0","0","יומא|נג ע&quot;א",""),new Message("32467","32462","לראות = להראות","31/12/13 09:33","כח טבת","תשע&quot;ד","09:33","דוד כוכב","להיות במקום שניתן לראות ממנו נחשב כראיה.<br />בירושלמי מסכת ברכות פרק ג ה&quot;ב:<br />&quot;מכיון דאילו הוה ביממא הוינן חמיין מה קומינן ברם כדון אסור&quot;.","125","","3773","True","True","False","","118","95.86.122.97","0","32462","יומא|נג ע&quot;א",""),new Message("32470","32462","והלוא במקרה זה, נימוקם של צדוקים פורש","31/12/13 09:41","כח טבת","תשע&quot;ד","09:41","Almuaddib","אין לך כל צורך לנחש, כפי שאין צורך כאן - להבסיל ממקורות רבים - לנקוט בכך שהיו סתם כופרים או מינים.<br /><br />הצדוקים דרשו את הפסוק כפי שהוא כתוב. &quot;כי בענן אראה על הכפורת&quot; - מכאן שיש להקטיר לפני שנכנסים לפני ולפנים.<br /><br />אם זו פרשנות שבידם, אין צורך לשאת ולתת מה יגידו כאשר חושך ולא אור וכו'. אם זה הציווי - זה הציווי.<br /><br />שמעתי פעם הסבר לגבי כמה מהמחלוקות עם הצדוקים, בו טען הטוען כי הצדוקים התייחסו למצוות התורה לא כאל &quot;גזירת הכתוב&quot; חסרת טעם, אלא - להבדיל - כמו ל&quot;ספר התרופות&quot;.<br /><br />ובעניין הקטורת, אם הקטרת הקטורת מגינה על הכהן הגדול בכניסתו, ברור שצריך ללבוש את הצינה והמגן לפני שנכנסים אל הסכנה - ולא כאשר כבר נמצאים בתוכה.<br /><br /><br />אבל כנראה שמחלוקתם לא היתה לשם שמים, שהרי לא שרדה, להבדיל ממחלוקות אחרות, שאנו יודעים לגביהן עד ימינו אלו.","107","","3773","True","True","False","","160","195.200.205.133","0","32462","יומא|נג ע&quot;א",""),new Message("32473","32470","מחלוקת הצדוקים לא היתה לשם שמים","31/12/13 14:45","כח טבת","תשע&quot;ד","14:45","דוד כוכב","עוד על כך, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=25124'>ראה כאן</a>.","125","","3773","True","True","False","","135","95.86.122.97","0","32462","יומא|נג ע&quot;א",""),new Message("32474","32473","אינני מסכים כמעט עם שום דבר שכתבת שם","31/12/13 14:56","כח טבת","תשע&quot;ד","14:56","Almuaddib","אקדים ואדגיש:<br /><br />אנו יודעים מעט מאד על הצדוקים, מחלוקותיהם ותפיסותיהם הדתיות. כל מה שאנו יודעים - מגיע דרך &quot;הצד השני&quot; לויכוח.<br /><br />המשוואה צדוקי = אינו ירא שמים, אינה נכונה דוקא, גם אם נוח לנו להציגה כך. אביו של אותו כהן גדול, שאמר כי אע&quot;פ שצדוקים אנחנו - אנו מקבלים את פסיקתם של הפרושים, וכי לא יר&quot;ש היה?<br />ובנו שעונה לו כי היה מצטער על מקרא זה שבידו, מה אכפת לו מהציווי אם אינו יר&quot;ש?<br /><br />גם הניסוח של המחלוקת כאילו מדובר במי שאינם מקבלים כלל תושב&quot;ע, נראה פשטני ואינו מתאים. הרי בכמה מהמחלוקות, איננו רואים קראות מול הכפופים לתושב&quot;ע, אלא מחלוקת בין שתי מסורות של תושב&quot;ע. ראה, למשל, המחלוקת במסכת מכות על עד זומם שהוזם - מתי מת ומתי לא. לפי ההלכה שלנו, כאשר זמם ולא כאשר עשה - אם כבר מת זה שזממו העדים להמיתו - לא יומתו העדים הזוממים. ודרשת הכתוב - דיוק: &quot;כאשר זמם - ולא כאשר עשה&quot;. ומנגד, צדוקים טענו ההיפך, כי דוקא כאשר המית יש להמיתו, שכן זה הציווי. והרי דוקא אנחנו כאן מדייקים מהכתוב, בעוד שלעמדת הצדוקים אין שום עוגן בפסוק. הפסוק הוא &quot;ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו&quot; - ופרשנות הצדוקים - פרשנות שהיא תושב&quot;ע - שדוקא לאחר שזממו עלה בידו. היפך מה שכתוב בפשט הפסוק.<br /><br /><br />אחזור ואזכיר כי דוקא טענתי-אני היתה שכנראה מחלוקתם לא היתה לשם שמים - משום שמחלוקתם לא נשארה, ואין להם שריד או פליט.","107","","3773","True","True","False","","185","195.200.205.133","0","32462","יומא|נג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);