var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32430;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","65"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","49"),new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32430","0","הסבר חלופי בדף נא,ב-נב,א","28/12/13 22:19","כה טבת","תשע&quot;ד","22:19","עלי","תנו רבנן : בין המזבח למנורה היה מהלך דברי ר''י. ר''מ אומר בין שלחן למזבח, ויש אומרים בין שלחן לכותל. מאן יש אומרים ?  אמר רב חסדא : רבי יוסי היא, דאמר פיתחא בצפון קאי. ורבי יהודה אמר לך פיתחא בדרום קאי. ורבי מאיר כמאן סבירא ליה- אי כרבי יהודה סבירא ליה ניעול כרבי יהודה, אי כרבי יוסי סבירא ליה ניעול כר' יוסי ? לעולם כרבי יוסי סבירא ליה, ואמר לך - שולחנות צפון ודרום מונחין ומפסקא ליה שלחן ולא מתעייל ליה. ואיבעית אימא : לעולם, מזרח ומערב מונחין, ומשום שכינה לאו אורח ארעא למיעל להדיא. ורבי יוסי אמר לך - חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח, ור' יהודה נמי ניעול בין מנורה לכותל ? - משחרי מאניה.<br /> <br />ופירש&quot;י : שולחנות צפון ודרום מונחין. עשר שולחנות עשה שלמה שנאמר (דה''ב ד) חמש מימין וחמש משמאל ותניא במנחות (צח:) אי אפשר לומר חמש מימין הפתח וחמש משמאל הפתח שאם אתה אומר כן מצינו שולחן בדרום והתורה אמרה והשולחן תתן על צלע צפון (שמות כו) אלא של משה באמצע חמש מימינו וחמש משמאלו ופליגי בה תנאי איכא למאן דאמר מזרח ומערב מונחין ואיכא למאן דאמר צפון ודרום מונחין ור''מ סבירא ליה כמאן דאמר צפון ודרום ראשי שולחנות מן הצפון לדרום היו חמש בשורה אחת פונות ראשה של זו לראשה של זו והשולחן אמתים ארכו הרי עשר אמות ועל כרחך צריך היה לסמוך ראש השולחן הצפוני לכותל שאם אתה מושכו להלן מן הכותל נמצא מן השולחן הדרומי מקצתו יושב בדרום שההיכל רחבו עשרים אמה נמצא צפון שלו עשר אמה ואי אפשר להיות כלום מן השולחן בדרום הלכך מפסקי שולחנות את הדרך ולא מתעייל ליה בין שולחן לכותל ואם תאמר אף בין המזבח לשולחן אין דרך שהרי המזבח באמצע ההיכל וראש השולחן הדרומי סמוך למזבח הא אמרן בפרק אמר להם הממונה (לעיל דף לג:) שאין המזבח מכוון כנגד השולחן אלא משוך קימעא כלפי חוץ:<br /> <br />במאמר המופיע בחלון המאמרים על הדף מוצע הסבר חלופי. ( המשך יבוא )","209","","3782","True","True","False","","983","213.151.50.131","0","0","יומא|נ ע&quot;א",""),new Message("32431","32430","המשך","28/12/13 22:59","כה טבת","תשע&quot;ד","22:59","עלי","בבית שני היו בהיכל שלחן אחד, מנורה אחת ומזבח הזהב. זאת בניגוד לבית ראשון בו היו בהיכל י&quot;א שולחנות וי&quot;א מנורות ומזבח הזהב.<br />הכה&quot;ג בדרכו בהיכל בבית שני ביוהכ&quot;פ עבר באחת משלוש דרכים :<br />א. לדעת רבי יהודה - בין המזבח למנורה. בדרום ההיכל. היות ועליו להגיע בדרך הקצרה ביותר לצד הדרומי של הפרוכת החיצונה משתי הפרוכות שבאמת הטרקסין, להיכנס אל בין הפרוכות וללכת עד הצפון ומשם להיכנס לקדש הקדשים. <br />אין הוא יכול לעבור בין המנורה לכותל הדרומי, כי אם בגדיו הלבנים יגעו במקרה בכותל הם ישחירו מעשן המנורה שנדבק לכותל. מכאן מוכח שהרווח בין המנורה לכותל היה קטן יחסית, רק אמה וחצי, ומוכח שהמנורה עמדה לרוחב ההיכל ( בין הצפון לדרום, כשיטת הרמב&quot;ם ולדעת רבי במנחות צח,ב ) כשקנה המרכזי מצוי במרחק שתי אמות וחצי מהכותל, ונחשב הדבר שהמנורה (=הקנה המרכזי ) עמדה לאורך ההיכל.  <br />ב. לדעת רבי יוסי - בין השולחן לכותל הצפוני. היות ועליו להגיע בדרך הקצרה ביותר לצד הצפוני של הפרוכת היחידה ( לשיטתו ) שבין ההיכל לקדש הקדשים, ומשם להיכנס לקדש הקדשים. בשל חביבותם של ישראל לא האריך הקב&quot;ה את הדרך לכה&quot;ג להלך בין השולחן למזבח למרות שבעוברו בין השולחן לכותל יכול היה הכה&quot;ג לצפות בחלל קדש הקדשים ויש בזה פגם מסוים בדרך ארץ להביט פנימה. <br />הוא סובר שהשולחן עמד כשאורכו לאורך ההיכל ( לדעת רבי במנחות צח,ב ) ולכן נדרשו 2.5 אמות רווח בין השולחן לכותל לצורך החלפת לחם הפנים כל שבת, ורווח זה איפשר את המעבר בין השולחן לכותל.<br />ג. לדעת רבי מאיר -  אם נאמר שהוא סבר כרבי יוסי, שהיתה רק פרוכת אחת שיש להיכנס מצדה הצפוני לקדש הקדשים, אבל לדעתו הכה&quot;ג לא עבר בין השולחן לכותל הצפוני אלא בין השולחן למזבח, כי השולחן לדעתו עמד כשאורכו לרוחב ההיכל בין הצפון לדרום (לדעת רבי אלעזר ברבי שמעון במנחות צח,ב ) והחלפת לחם הפנים בוצעה בין מערב למזרח השולחן, ולכן העמידו את השולחן סמוך לכותל הצפוני במרחק של לא יותר מחצי אמה, כי כך מתקיים לכתחילה בצורה המרבית הציווי להעמיד את השולחן 'על ירך המשכן צפונה', ולכן לא ניתן היה לעבור בין השולחן לכותל, כי השולחן חסם את המעבר שם.<br />ואם נאמר שהוא סבר כרבי יוסי  לגבי הכניסה לקה&quot;ק בצפון הפרוכת היחידה אבל כרבי שהשולחן עמד כשאורכו לאורך ההיכל ( במנחות צח,ב ),ולכן השולחן עמד במרחק 2.5 אמות מהכותל כדי לאפשר החלפת לחם הפנים בין צפונו לדרומו, הרי שהסיבה שלדעתו הכה&quot;ג עבר בין השולחן למזבח היא מפני שאילו עבר בין השולחן לכותל הוא היה יכול לצפות אל תוך קדש הקדשים במהלך הליכתו בהיכל מבעד לפריפת הפרוכת ואין זה דרך ארץ שיסתכל אל קה&quot;ק פנימה.<br />ראה במאמר את הקשיים בשיטת רש&quot;י.","209","","3782","True","True","False","","149","213.151.50.131","0","32430","יומא|נ ע&quot;א",""),new Message("32432","32430","[ללא נושא]","28/12/13 23:04","כה טבת","תשע&quot;ד","23:04","עלי","","209","","3782","False","True","False","","108","213.151.50.131","0","32430","יומא|נ ע&quot;א",""),new Message("32433","32431","תוספת הערה משנית","28/12/13 23:17","כה טבת","תשע&quot;ד","23:17","עלי","רש&quot;י גם כתב :<br />&quot;ור' יוסי אמר לך חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב לשליח. אלא כל אחד ואחד מתפלל על עצמו שנאמר אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה (מלכים א ח) הלכך חביב הוא שלוחן ליכנס לפומבי&quot;<br />נראה שפירוש זה אינו ברור בהקשר לדברי רבי יוסי.<br />הצעתי שיש להסביר כאילו כתוב 'חביבין ישראל שלא האריך הכתוב לשליח' אם נאמר שחל שיבוש בנוסח הגמרא ובמקום 'הצריכן' יש לכתוב 'האריך' כי נתחלפו צ ב-א, או אולי 'חביבין ישראל שלא הצריכן הכתוב להאריך לשליח', שהרי הכה&quot;ג היה אמור ללכת בדרך הקצרה ביותר בהיכל אל קדש הקדשים, ולמרות הפגם בדרך ארץ באפשרות הסתכלות אל קה&quot;ק פנימה הרי בשל חביבות ישראל לא האריך הקב&quot;ה את דרכו ויכול היה לדעה זו ללכת בדרך הקצרה.","209","","3782","True","True","False","","181","213.151.50.131","0","32430","יומא|נ ע&quot;א",""),new Message("32440","32431","מה גרם לרש&quot;י","29/12/13 15:01","כו טבת","תשע&quot;ד","15:01","עלי","השאלה המסקרנת ביותר לגבי פירש&quot;י בסוגיה, היא מה הכריח את רש&quot;י להידחק ולערב בפירוש הסוגיה הנוגעת לבית שני את תיאור ההיכל בבית ראשון, כך שנוצר הסבר כלאים, כשלשיטת רבי מאיר בלישנא קמא הכה&quot;ג עובר בין השולחן ( היחיד בבית שני ) למזבח, כי השולחנות ( המרובים של בית ראשון, שעמדו בשורה לרוחב כל צפון ההיכל )חסמו לו את המעבר...זה כמובן לא הגיוני, אך רש&quot;י הוכרח לכאורה להסביר כך, וכאמור צריך להסביר מה הכריח את רש&quot;י לדוחק שכזה.<br />לפי הברייתא ביומא לג, השולחן והמנורה בבית שני, עמדו במרחק 2.5 אמות מהכתלים,ואין הברייתא מסבירה מדוע. לא נכתב בברייתא שהלכה זו נאמרה רק לשיטת רבי המכריח רווח כזה מהכתלים כדי לאפשר את החלפת לחם הפנים, כי לשיטתו השולחן עמד כשאורכו לאורך ההיכל והחלפת הלחם בוצעה מצד לצד לרוחב ההיכל. אפשר היה להבין שגם לשיטת רבי אלעזר ברבי שמעון הסובר שהשולחן עמד כשאורכו לרוחב ההיכל והחלפת הלחם בוצעה לאורך ההיכל ולא היה צורך ברווח מהכותל, בכל זאת אין מניעה שיעמוד במרחק 2.5 אמות מהכותל כי אין המרחק מהכותל מעכב ובלבד שהשולחן יעמוד בצד צפון של ההיכל. אם כן אין השולחן חוסם את המעבר לכה&quot;ג.<br />הוכרח אפוא רש&quot;י להסביר כאילו מדובר בבית ראשון בו באמת חסמו השולחנות את המעבר בצד צפון לגמרי.<br />בברייתא דמלה&quot;מ פ&quot;ד מתוארת העמדת הכלים במשכן, ושם מתואר שהשולחן הועמד במרחק 2.5 אמות מהכותל, אך גם שהוא הועמד במרחק 5 אמות מהפרוכת ובמרחק 5 אמות מהמזבח שהועמד בדיוק במרכז הקדש. לפי הברייתא ביומא לג אפשר היה להעמיד את המזבח במשכן גם במרחק 6 אמות מהפרוכת ולא דווקא במרחק 10 אמות - במרכז הקדש. יוצא שלפי הברייתא דמלה&quot;מ פ&quot;ד, הכהנים העמידו את הכלים במיקום המסויים בדווקא לכתחילה אף שלא היה הכרח בדבר, וניתן היה להעמיד את השולחן לשיטת רבי אלעזר ברבי שמעון גם צמוד לכותל המשכן, ולשיטת רבי במרחק של יותר מ-2.5 אמות מהכותל. <br />אם נאמר שגם בסוגייתנו כל הדיון הוא רק לפי העמדת הכלים בפועל לכתחילה, כמו במשכן אך כאשר רוחב ההיכל גדול בעשר אמות מזה של המשכן, ורק המרחקים מהכתלים נשארו כשהיו, יובן מדוע נשמר מרחק של 2.5 אמות מהכתלים ( ולא יותר ) רק לשיטת רבי לכתחילה כמו במשכן, אבל לשיטת רבי אלעזר ברבי שמעון הכלים הועמדו סמוך לכתלים,הן במשכן והן בבית שני, ולכן השולחן היחיד חסם את המעבר לכה&quot;ג.<br />כנראה שהברייתא דמלה&quot;מ פ&quot;ד לא היתה לפני רש&quot;י ולכן לא ידע את ה'חשבון' של לכתחילה הזה. כך לענ&quot;ד יש להסביר מדוע נדחק רש&quot;י בפירושו להסבר בלתי הגיוני !","209","","3781","True","True","False","","188","194.114.146.227","0","32430","יומא|נ ע&quot;א",""),new Message("90189","32432","ובמבט מעמיק","25/05/21 12:50","יד סיון","תשפ&quot;א","12:50","עלי","יש להוסיף כמה הערות לכל הנ&quot;ל :<br />א. את מזבח הקטורת יש להעמיד 'לפני הפרכת' הנמצאת 'לפני הכפרת'. כך בכתוב.<br />באמת, גובה מזבח הקטורת היה כנראה 10 טפחים כי נמדד באמות של חמישה טפחים, ס&quot;ה 2 אמות. גם הכפורת היתה באותו גובה כי לשיטת ר' מאיר ארון 9 וכפורת טפח...<br />ב. צריך עיון, מדוע התורה מבקשת להעמיד את הכלים ליד הקירות ולא באמצע חלל ההיכל. מדוע הכה&quot;ג עובר בין כתל לכלי או בין שני כלים בדווקא, להיכנס לקה&quot;ק מבעד לפריפת הפרוכת/הפרוכות, בדרום או בצפון.<br /><br />נראה שכ&quot;א מאלו מהוה ייצוג לגורם כלשהו בתודעת האדם.<br />קיר/כותל מייצגים את גבולות ההשגה של האדם.<br />השולחן מייצג את צרכי האדם הגופניים.<br />המנורה את שכלו והשגותיו הרוחניים של האדם. הנר המערבי את ההשגות הרוחניות התורניות וששת הקנים את חכמות העוה&quot;ז. <br />מזבח הקטורת את הקשר המכפר הרוחני של האדם לקב&quot;ה.<br />הפרוכות מייצגות את המגבלות וההבדלים בין השגת האדם להשגה האלוקית<br />רבי מאיר ורבי יהודה מביטים על הכה&quot;ג בהתאם לתודעתו כאדם המייצג כ&quot;א מישראל בהתקדמו מבחינה רוחנית לקראת מקום רוחני טהור המצוי מעבר למגבלות העוה&quot;ז, אל קה&quot;ק.<br />רבי יוסי רואה בו מייצג של כלל העם.<br />לבושים הם כלי שכל האדם - חב&quot;ד.<br />הציבו את הנתונים הנ&quot;ל כל אחד במקומו בסוגיה ( והוסיפו לפי רוחב דעתכם ) ודונו בה מבחינה רעיונית ואזי תובן היטב. וד&quot;ל ואכמ&quot;ל.","209","","1077","True","True","False","","93","84.110.114.29","0","32430","יומא|נ ע&quot;א",""),new Message("90209","90189","ועוד מעט","26/05/21 07:56","טו סיון","תשפ&quot;א","07:56","עלי","המחלוקת אצל חז&quot;ל משקפת בד&quot;כ לא רק נקודות מבט הלכתיות שונות אלא נקודות מבט שונות מבחינה אישית השקפתית של החכמים שלכל אחד מהם נטיה אישית, והלכה כר' יוסי מחביריו בגלל שנטייתו היא להתייחס לכלל ( ישראל ) אף כי במחלוקת שלו עם הרבים כשהוא יחיד הלכה כרבים, אבל כנגד יחידים-חביריו הלכה כמותו.<br />האם על האדם להלך בקדש כאדם, עם כל מגבלותיו הגופניות חומריות ובהתנהגות אנושית, בכוונה שהקב&quot;ה יכפר על חולשותיו ומגבלותיו, או שעליו להיות מודע לכל אלו ולכן להלך דווקא באופן מכוון בנטיה לרוחניות שמתורה וחכמה, בזהירות לבל 'יזדהמו' הללו מהצדדים החומריים מגבילים הקיימים גם בחכמה, או שמא אמנם גם אם ילך עם מגבלותיו וחולשותיו, יבטל עצמו אל כלל ישראל מתוך מבט אל הקדש ובכוונה שגם הקב&quot;ה 'יציץ' אליו וישפיע לו השפעות טובות. <br />ההליכה בקדש אינה מטרה לעצמה, הקדש הוא כפרוזדור כניסה לקה&quot;ק, ויש בו הרבה יותר מקום משדרוש לאדם למעבר בו, ובלבד שלקה&quot;ק עצמו ייכנס מצד ימין, אבל את המסלול קובע כל אדם בעצמו לפי נטיותיו.<br />אני מקווה שהדברים יועילו למגידי שיעורים בעת הכנת הסוגיה הנפלאה הזו, ללמדה באופן הפשוט והמתבקש כפי שהסברתי.","209","","1076","True","True","False","","81","87.70.82.129","0","32430","יומא|נ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82652);