var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32153;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32153","0","האם גם אצל האשכנזים שבינינו?","17/12/13 13:49","יד טבת","תשע&quot;ד","13:49","עלי","בתורה כתוב &quot;...ונטמתם בם&quot; (ויקרא יא מג ). ודרשו 'ונטמטם'.<br />האם גם האשכנזים הקוראים ת' כס' היו דורשים כך ? האם זה מוכיח שבתקופה שבה נכתבה הדרשה דברו בהגיה הספרדית ?<br />אשמח ללמוד.","209","","3791","True","True","False","","1364","194.114.146.227","0","0","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32156","32153","תיו רפויה = TH","17/12/13 15:29","יד טבת","תשע&quot;ד","15:29","דוד כוכב","אין הבדל עקרוני בין תּ לבין ת (בין T לבין TH) כל מוצאות הפה שוים בשניהם, ההבדל הוא רק שזה במבטא פוצץ - האויר יוצא בבת אחת, וזה במבטא חוכך - האויר יוצא תוך כדי חיכוך בלשון ובשיניים.<br />ט' גם היא סוג של T אך במבטה נחצי (Emphatic) כאשר קיימת קמיצה נוספת בחיך.<br /><br />משום דמיונם של עיצורים אלו הם מתחלפים ביניהם בדרשות.","125","","3791","True","True","False","","156","95.86.122.97","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32160","32153","מדוע למה וכיצד עדות שונות לא ידרשו מדרש","17/12/13 15:53","יד טבת","תשע&quot;ד","15:53","יהודי_קדום","חז&quot;ל בגלל מבטא וכו'?<br /><br />הנה: טורקיה=תורכיה ואותו ארדואן לשניהם...<br /><br />וכן <span class='blue'><b><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_46838_14.pdf'>בדף המצורף</a></b></span> על החלפת אותיות וכו'.<br /><br /><br /><br /><br /><br />.","233","","3791","True","True","False","","152","109.64.33.232","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32163","32153","בבדיחותא: האם גם אצל הספרדים שבינינו","17/12/13 18:22","יד טבת","תשע&quot;ד","18:22","יהודי_קדום","הקוראים 'צ' כ-'ס' לומדים מהדף של היום ש'חמצן' הוא 'חמסן'?<br /><br />מבטא לא מוכיח דבר על מה שהיה בעבר: לא מתי ולא איך ביטאו.<br /><br />... וגם... לא מדברים על מבטא נכון ולא נכון כי יש רק מצב אחד: כל המבטאים כשרים למהדרין. <br /><br /><br />.","233","","3791","True","True","False","","184","109.64.33.232","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32169","32153","ראה כאן מעבר לפינה","18/12/13 00:44","טו טבת","תשע&quot;ד","00:44","amdavid","במדור <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=25154'>להרחיב</a> בפורטלינו היקר","175","","3790","True","True","False","","203","79.181.18.50","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32164","32163","אני אשכנזי ואחרי שתורגמן בשטיזלץ  אז גם","17/12/13 19:17","יד טבת","תשע&quot;ד","19:17","הודו_כי_טוב","לי זה מצלצל דומה<br />והבבלים הם ספרדים<br />נדמה לי שהרב עובדיה זצ&quot;ל לא אוהב שהתימנים<br />מאייתים ג' במקום ג","207","","3791","True","True","False","","197","46.117.14.249","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32176","32169","שורש המילה אטימה הוא א.ט.מ ולא","18/12/13 07:53","טו טבת","תשע&quot;ד","07:53","יהודי_קדום","כמופיע שם.<br /><br />וכן שורש טומאה הוא <b>ט.מ.א</b><br /><br /> ושורש המילה הטמנה הוא <b>ט.מ.נ </b>.<br /><br />שורש המילה טמטום או נטמטם הוא:  <b>ט.מ.ט.מ </b><br /><br />כך ששום דבר לא מסתדר לי עם השורשים שם (פסקה שניה לפני הסוף).<br /><br />קשה עוד יותר שכתוב שם: &quot;והבנת הרד&quot;ק היא נפקא מינה להלכתא, ...&quot;<br /><br />לצערי הדרשה היפה (פסקה שניה לפני הסוף) אינה מובאת על בסיס דקדוקי נכון.","233","","3790","True","True","False","","239","109.64.33.232","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32192","32176","אולי תסביר","18/12/13 10:17","טו טבת","תשע&quot;ד","10:17","שמואל","איך ראית במאמר הזה ששורש טומאה אינו טמא ושורש אטימה אינו אטם ושורש הטמנה אינו טמן?<br />המאמר מדבר על <b>משמעות </b>השורשים שוודאי קרובים זה לזה בהוראתם, ועיקרם הוא 'טם' [אגב, טמטום הוא הכפלת השורש טמ&quot;ם, כפי שעולה מדברי רד&quot;ק שציטטתי, אין כזה דבר שורש טמטם, השורשים האלו הם הכפלות.<br />ומדוע הדרשה היפה אינה מובאת על בסיס דקדוקי נכון?<br />בקיצור: נא באר את דבריך.","164","","3790","True","True","False","","169","77.127.65.149","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32201","32192","אביא את הדברים משם שיהיו נגד עינינו:","18/12/13 12:46","טו טבת","תשע&quot;ד","12:46","יהודי_קדום","&quot;הרד&quot;ק בשרשיו שם מבין שהצורה 'וְנִטְמֵתֶם' - כפי שהיא נקודה בלשון המקרא – משמעתה סתימה ואטימה ולא טומאה! משום שהשורש הוא טמ&quot;ה ולא טמ&quot;א! לפי דבריו נצטרך לומר שה'אל תקרי' אינו דרשה אלא הוראה להבנה נכונה: אל תקרי [=תבין] 'ונטמאתם' מלשון טומאה, אלא 'וְנִטְמֵתֶם' מלשון הטמנה ואטימה. (והבנת הרד&quot;ק היא נפקא מינה להלכתא, ראה על כך ב'תשובה מאהבה' חלק א סימן נא).<br />אז אשתדל ואשיב:&quot;. ע&quot;כ.<br /><br />ועכשיו אשיב:<br />לשאלה א. <b>&quot;</b>איך ראית במאמר הזה ששורש טומאה אינו טמא ושורש אטימה אינו אטם ושורש הטמנה אינו טמן?<b>&quot;</b><br /><br />א. נכון לא ראיתי - <span class='blue'><b>פשוט כי לא כתוב !!!</b></span> אף לא בין השיטין!<br /><br />ב. : פעמיים כתבתי בתגובתי &quot;(פסקה שניה לפני הסוף)&quot; כדי להדגיש שאני מגביל את דבריי רק לפסקה זו ולא על כל המאמר.<br /><br />ועתה אוסיף:<br /><br />מה שכתוב תמוה ואין לפרשו מדעית/דקדוקית אלא על דרך הדרשה ואולי בעיקר על &quot;מְסַאֲבוּתָא אֲטִימָא מִכֹּלָּא&quot;. והמבין יבין.<br /><br />יש כמה מכשולים -בלשון המעטה- בקטע הבא: &quot;הרד&quot;ק בשרשיו שם מבין שהצורה 'וְנִטְמֵתֶם' - כפי שהיא נקודה בלשון המקרא – משמעתה סתימה ואטימה ולא טומאה! משום שהשורש הוא טמ&quot;ה ולא טמ&quot;א!&quot;<br /><br />של איזו מילה השורש הוא טמ&quot;ה? של 'וְנִטְמֵתֶם' ? ואיך הניקוד השפיע?<br /><br />מה פירוש האמירה הלא מובנת &quot;כפי שהיא נקודה בלשון המקרא&quot; וכי יש ניקוד נכון אחר?<br /><br />לגבי שאלתו &quot;ומדוע הדרשה היפה אינה מובאת על בסיס דקדוקי נכון?&quot; - אשיב:<br /><br />1. כאמור אני מדבר רק על ה&quot;(פסקה שניה לפני הסוף)&quot; ולא על כל המאמר כאמור.<br />2. עכשיו גם קשה עלי מאוד למצוא דרך להבהיר ענייני לשון למי שמקבל את הטענה ש'אין כזה דבר שורש טמטם' . (אגב, אני כתבתי ט.מ.ט.<span class='bordeaux'><b>מ</b></span>)","233","","3790","True","True","False","","205","109.64.33.232","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32203","32201","פשוט מאוד","18/12/13 13:03","טו טבת","תשע&quot;ד","13:03","שמואל","תנוח דעתך, אני לא זקוק שתבהיר לי עניני לשון. חוששני שאתה הוא זה שזקוק להבהרה.<br />השורש של המילה 'ונטמתם' הוא טמה, לפי דעת רד&quot;ק, אעתיק לשונו משורש טמה: <b>טמה </b>נטמינו בעיניכם (איוב יח, ג), ונטמתם  בם (ויקרא  יא, מג), ענין סתימת הלב ואין דעת, כמו שאמר מדוע נחשבנו כבהמה (שם). וכן ענין 'ונטמתם בם' כי אכילת השרצים סותמת הלב ומונעת ממנו הבינה.<br />רד&quot;ק איפוא סבור שזהו פשוטו של מקרא, ואין צורך לשום 'אל תקרי'. כשאמרתי 'כפי שהיא נקודה בלשון המקרא' התכוונתי שלדעתו אין צורך לקרוא 'ונִטַמְתֶם' כי לקבל את המשמעות של סתימה.<br />עיין ברד&quot;ק שם ותראה שאין שורש טמטם, הכפולים מן הסוג הזה הם הכפלה של שורש פלל, ולפעמים נדירות יותר של שרשי ל&quot;ה או ע&quot;ו. במקרה דנן טמם נכפל לטמטם","164","","3790","True","True","False","","229","77.127.65.149","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32204","32203","הוא שאמרתי: הכל דרש ולא דקדוק בלשון!","18/12/13 13:11","טו טבת","תשע&quot;ד","13:11","יהודי_קדום","ובדרש ודאי מותר הכל -  כולל כבמאמרו זה.<br /><br />כל טוב.<br /><br /><br /><br /><br />.","233","","3790","True","True","False","","125","109.64.33.232","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32209","32204","שורש תנייני טמ","18/12/13 16:24","טו טבת","תשע&quot;ד","16:24","הגלעדי","בימי הביניים היתה מחלוקת בין הדקדקנים העבריים [התחילה בין דונש בן לברט לבין מנחם בן סרוק] לגבי איך בודקים שורש בעברית.<br />אחת השיטות היא שורש בעל שתי אותיות שנוצר מהטיה של הפועל לצורות שונות [כך בעצם יש שורש משותף לטומאה אטימה ועוד בגלל האותיות טמ].<br />מעבר לכך ישנה ספירה של שורש על ידי שתי אותיות [ראה דוגמא בספר הקבלי ריש מילין של הראי&quot;ה קוק שבסופו יש באור לצרופי אותיות של שתי אותיות]<br />לכן אין בעיה תחבירית ברד&quot;ק.","430","","3790","True","True","False","","168","95.86.123.122","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32217","32204","אני פשוט לא מבין את דבריך","18/12/13 21:24","טו טבת","תשע&quot;ד","21:24","שמואל","כשהרד&quot;ק כותב בשורש טמה ש'ונטמתם בם' שייך לשורש זה, הוא מתכוון לדעתך לדרש?<br />אם אתה רוצה לקרוא ל'ט.מ.ט.מ' שורש בפני עצמו - יערב לך. ברור ששורש כזה נוצר מהכפלת היסוד טם שבשורש טמם [למעשה השורש טמם עצמו הוא הכפלת היסוד טם], הדברים האלו לא קשורים לשיטת השורש המשולש. גם בעלי השורש המשולש מודים בכך. אני פשוט לא מבין את הבעיה שלך.","164","","3790","True","True","False","","204","77.127.65.149","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32210","32209","אין סיכוי שאפתח את הספר המוצע! ודאי","18/12/13 17:19","טו טבת","תשע&quot;ד","17:19","יהודי_קדום","לא כראיה לעניין לשוני-דקדוקי-מדעי.<br /><br />כדי שניישר קו וגם שנצא מימי הביניים עלי לדעת האם גם הוא מקבל את הטענה שאין שורש <b>ט.מ.ט.מ</b> ?","233","","3790","True","True","False","","167","109.64.33.232","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32213","32209","&quot;שורש תנייני&quot; זה לא מה שכתבת","18/12/13 19:10","טו טבת","תשע&quot;ד","19:10","Almuaddib","שורש תנייני הוא שורש שניוני, שורש שנוצר משם עצם שהיה לו במקור שורש אחר.<br /><br />למשל: בתורה, <b>מרימים תרומה</b>. הפועל הוא <b>להרים</b>, ומרימים את התרומה. השורש של הפועל, כמו גם של שם העצם - הוא <span class='bordeaux'><b>רו&quot;ם</b></span>.<br /><br />בלשון חכמים נוצר שורש תנייני מהמלה תרומה, והוא <span class='bordeaux'><b>תר&quot;ם</b></span>. במקום להרים תרומה, תורמים.<br /><br /><br />זה שורש תנייני.","107","","3790","True","True","False","","255","77.126.128.83","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32214","32209","אין שורשים בני שתי אותיות, הויכוח הוכרע","18/12/13 19:12","טו טבת","תשע&quot;ד","19:12","Almuaddib","כל נימוקי התומכים בשורשים בני 2 אותיות - ואף שורשים בני אות אחת - כבר הוכחו בעבר כשגויים.<br /><br />בעברית יש שורשים בני שלוש אותיות, ובמקרים מסויימים גם בני ארבע אותיות.","107","","3790","True","True","False","","695","77.126.128.83","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32212","32210","למה אין סיכוי שתפתח ? מה פסול בו ?","18/12/13 18:13","טו טבת","תשע&quot;ד","18:13","הודו_כי_טוב","","207","","3790","False","True","False","","175","46.117.14.249","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32218","32212","כשעוסקים בחקירה לשונית באופן מדעי לא","19/12/13 01:53","טז טבת","תשע&quot;ד","01:53","יהודי_קדום","פונים לספרי קבלה הדורשים מדרשים שונים על כל אות.","233","","3789","True","True","False","","128","109.64.33.232","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32219","32217","מתשובותיך וממאמרך אני מבין מדוע","19/12/13 02:05","טז טבת","תשע&quot;ד","02:05","יהודי_קדום","אינך מבין את דבריי.<br /><br />האם דברי החכם Almuaddib מקובלים עליך?<br /><br />אם לא - אין לי מה להמשיך בדיון זה.<br />אם כן - הרי שחזרת בך והכל בא על מקומו בשלום.<br /><br /><br /><br />.","233","","3789","True","True","False","","157","109.64.33.232","0","32153","יומא|לט ע&quot;א",""),new Message("32259","32219","ולי נראה","20/12/13 11:51","יז טבת","תשע&quot;ד","11:51","שמואל","שעד הרגע עדיין לא הבנת מה שכתבתי<br />דברי החכם אלמואדיב לא קשורים למה שדיברתי. לא נכנסתי כאן לנושא השורש בן שתי האותיות, אלא אמרתי שהשרשים טמ&quot;מ, טמ&quot;א, וטמ&quot;ה הם קבוצה קרובה שהיסוד העיקרי בה הוא ט&quot;מ. השורש טמט&quot;מ הוא הכפלה של היסוד ט&quot;מ [מן הסתם מהשורש טמ&quot;ם]. אני אתפלא מאוד לשמוע שהוא חולק על כך.<br />נקודה נוספת: רד&quot;ק שהבאתי אינו עוסק כלל בדרש אלא בפשט.","164","","3788","True","True","False","","227","77.127.65.149","0","32153","יומא|לט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);