var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32035;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107091","המתרגם ומזרעך לא תתן להעביר למולך ...","איתן","02/05/24 02:13","123","55"),new MostViewed("107093","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סד","אוריאל שלמוני","02/05/24 10:18","605","52"),new MostViewed("107107","דף היומי ביום הזיכרון - פרויקט 'לקדושים'","יצחק אינקר","03/05/24 14:29","52202","49")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32035","0","הערות ליומא לד","13/12/13 10:26","י טבת","תשע&quot;ד","10:26","המכריע","לד.<br />א. ומנחה לחביתין – עולה ומנחה. הכוונה לפסוק עולה ומנחה כמבואר ברש&quot;י ופלא על התורה אור שלא ציין (והורגלנו לשים לב שזה פסוק בזכות ציוניו).<br />ב. וחביתין לנסכים - שום מנחה. עי' רש&quot;י בסוף הדבור שנראה ממנו שמתקיים בזה הקרא עולה ומנחה, לפי שגם החביתין נקראים תמיד והם קשורים לקרבן התמיד. ולפ&quot;ז קצ&quot;ב מהיכי תיתי להקדים מנחת התמיד עצמה לחביתין מאחר שלשניהם מתכוון הפסוק בתיבת מנחה שזמנה אחר העולה.<br />ג. זבח ונסכים. פירש&quot;י שלא יפסיק קרבן אחר, ר&quot;ל דהא המנחה והחביתין מפסיקין בין זבח התמיד לנסכים.<br />ד. ביום ביום לאחר. פירש&quot;י אור עצום היום. כוונתו מלשון עיצומו של יום. אגב, ברמ&quot;א מובא מנהג לאחר תפילת שבת משום האי קרא, ואכמ&quot;ל בזה. <br />ה. להכי אהני. רש&quot;י מביא לעיל דהוא פלוגתא דרבי ישמעאל ור&quot;ע. מצינו כה&quot;ג בב&quot;ק ז: דרי&quot;ש פליג אר&quot;ע בענין מיטב דניזק ומ&quot;מ אהני ליה במקצת קרא דר&quot;ע, יעוי&quot;ש.<br />ו. ובסידרא לא קמיירי. פירש&quot;י דלא דק. ר&quot;ל דודאי הוא אמת שהקטורת אחר הדם וקודם האיברים, אלא לא דק שמיד אחריה היה גמר ההטבה שלא הזכירוהו מכיון שאינו עוסק כעת בסדר המלא. ומש&quot;כ רש&quot;י בדיבור הקודם כרבנן ניחא ליה, פשוט דבא ליישב בזה קושיית תוס' ד&quot;ה לעולם.<br /><br />לד:<br />ז. והלא מצרף. קי&quot;ל דהוא משום מבשל. אמנם עי' כאן בר&quot;ח שמביא סוגיא דירושלמי שמשמע ממנה שהוה ס&quot;ד דהברזל שמאדים הוא אש והכנסתו למים הוי כיבוי האש. וקצ&quot;ב לפי ס&quot;ד זו דכבר בהורדת הברזל מהגחלים הוי גרם כיבוי. ואכמ&quot;ל בכ&quot;ז.<br />ח. הינדויין של שמונה מאות. לכאורה היה אפשר להביא פילוסין פחות משובח. וכנראה גנאי הוא ועדיף להביא הינדויין שמשובחין הן במקומם ודוק.","199","","3798","True","True","False","","922","95.86.122.97","0","0","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32037","32035","לז.: האם מצרף כאן קי&quot;ל דהוא משום מבשל ?!","13/12/13 14:06","י טבת","תשע&quot;ד","14:06","יהודי_קדום","האם בישול במצרף קיים גם כשלא מחמם רוב המים בעששית?<br />וכן האם לא מדובר במים המוערים למיחם חם?","233","","3798","True","True","False","","117","79.177.28.189","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32124","32035","מדוע לא חששו למבשל של המים?","16/12/13 22:59","יג טבת","תשע&quot;ד","22:59","שלמה שטרסברג","מדוע כל הדיון הוא על מצרף או גרם כיבוי כפי שציינ כבודו? . מדוע לא חששה הגמרא שברזל מלובן שמוכנס למים קרים הוא מבשל אותם?","205","","3795","True","True","False","","226","212.76.115.239","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32060","32037","כוונתי לבישול הברזל עצמו","14/12/13 23:08","יא טבת","תשע&quot;ד","23:08","המכריע","הגדרת מבשל היא פעולה על ידי האש ולכן חיזוק הברזל על ידי האש הוי מבשל ללא קשר למים.<br />אולי אני טועה בכך, אבל זו היתה כוונתי.","199","","3797","True","True","False","","190","95.86.122.97","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32064","32060","נ&quot;ל שריכוך הברזל באש הוא שבדין 'מבשל'","15/12/13 06:45","יב טבת","תשע&quot;ד","06:45","יהודי_קדום","שהרי האש מרככת את הברזל ולא מחזקת אותו.<br /><br />ואילו חיזוקו של הברזל נעשה לאחר הוצאתו מן האש והכנסתו, כשהוא לוהט/חם, למים קרים והוא הנקרא 'מצרף' ולא 'מבשל'.<br /><br />אבל יותר קרוב לי שנפלה ט&quot;ס בדבריו ובמקום 'ריכוך' כתב 'חיזוק'.","233","","3796","True","True","False","","162","109.65.28.129","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32077","32064","מצרף הוא מבשל??","15/12/13 23:47","יב טבת","תשע&quot;ד","23:47","איתן","ע' רש&quot;י <span class='lightYellow'><b>והלא מצרף. </b></span><span class='darkYellow'><b>הנותן ברזל מן האש למים מצרפו מחזקו ומקשהו:</b></span>   שזה מתקן כלי (שהוא מכה בפטיש, כנראה, או בונה), <br />ראה גם תוספות (באמצע הדיבור)  <span class='darkYellow'><b>מיהו הא לא קשיא דמצי לשנויי דצירוף עששיות דווקא דרבנן שאינם כלים ועומדין לעשות מהם כלים לבסוף וצירוף דהשתא לאו היינו גמר מלאכתו אבל מיחם שהוא כלי וצירוף שלו הוא גמר מלאכתו הוי דאורייתא</b></span>,<br /><br />לפחות לפי רש&quot;י ותוספות נראה לי פשוט שמדובר על תיקון כלי, <br />הפתיע הר&quot;ח - המפרש את הבבלי לפי הירושלמי ...- שמדובר על כיבוי,<br />אבל מבשל?  מה פתאום מבשל?!<br />והיכן &quot;קימא לן&quot;?","123","","3796","True","True","False","","289","95.86.68.72","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32079","32077","בדיוק כדבריי: מצרף אינו מבשל! אולי הגיב","16/12/13 04:26","יג טבת","תשע&quot;ד","04:26","יהודי_קדום","מתחת דבריי בטעות...<br /><br />אני כתבתי: &quot;...והכנסתו, כשהוא לוהט/חם, למים קרים <b>והוא הנקרא 'מצרף' ולא 'מבשל</b>'.<br /><br />וכן שאלתי בתמיהה: האם מצרף כאן קי&quot;ל דהוא משום מבשל <b>?!</b><br /><br />הנראה לי שהרב המכריע  כתב ט״ס ובמקום 'ריכוך' כתב 'חיזוק'.<br /><br /><br />.","233","","3795","True","True","False","","134","109.64.33.232","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32096","32077","מכה בפטיש","16/12/13 09:53","יג טבת","תשע&quot;ד","09:53","שלמה שטרסברג","הרי יכלו להכניס כלים שכבר עברו תהליך של צרוף ואז אין בעיה של מצרף","205","","3795","True","True","False","","225","80.246.130.74","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32097","32096","בעששיות המוטלות למים אין דין מכה בפטיש","16/12/13 11:53","יג טבת","תשע&quot;ד","11:53","יהודי_קדום","משום שאינם כלי.<br />למה שיכניסו כלים שעברו צירוף? ומה אם יש צירוף אחר צירוף כי החימום השני היה גבוה יותר? ואז נכנסנו גם למכה בפטיש!<br /><br />עכ&quot;פ השאלה שמתפתחת כאן היא אחרת ומבוססת לדעתי על ט&quot;ס של הרב המכריע שהחליף בדבריו בין 'ריכוך' ל'חיזוק'.<br /><br />מדברי הרב איתן הבנתי שדעתו כדעתי והיא שאין במצרף בישול כלל.","233","","3795","True","True","False","","150","109.64.33.232","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32110","32097","[ללא נושא]","16/12/13 17:47","יג טבת","תשע&quot;ד","17:47","המכריע","הרוצה להרחיב בנושא מורכב זה, נא יעיין ברמב&quot;ם פי&quot;ב מהלכות שבת סוף הלכה א' ובראב&quot;ד שם ובשאר נושאי הכלים. שיטת רש&quot;י שמצרף משום מכה בפטיש, מובא שם במ&quot;מ ועי&quot;ש היטב כמה שיטות בכל זה ואכמ&quot;ל.","199","","3795","True","True","False","","196","95.86.122.97","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32122","32097","מדוע לא הכניסו כלים שעברו צירוף?","16/12/13 22:50","יג טבת","תשע&quot;ד","22:50","שלמה שטרסברג","כך ירויחו גם חימום המים וגם לא תהיה בעיה של מצרף","205","","3795","True","True","False","","230","212.76.115.239","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32135","32122","באמת מדוע???","17/12/13 10:54","יד טבת","תשע&quot;ד","10:54","שלמה שטרסברג","האם כלי שעבר צרוף יחמם פחות טוב את המים?","205","","3794","True","True","False","","246","212.76.115.239","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32126","32124","כי הוא לא מבשלם. רק מפיג את צינתם","16/12/13 23:10","יג טבת","תשע&quot;ד","23:10","Almuaddib","","107","","3795","False","True","False","","113","5.29.40.36","0","32035","יומא|לד ע&quot;א",""),new Message("32139","32135","אילולא תירוצי רב ביבי ואביי","17/12/13 11:33","יד טבת","תשע&quot;ד","11:33","דוד כוכב","הם אכן היו עושים כך.<br />גם יתכן שכיון שהברזל שלהם לא היו די איכותי ואחיד, גם לאחר צירוף ראשון היה מקום לצירוף נוסף. והוי כמאכל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי אך טרם נתבשל כל צורכו, ויש בזה מחלוקת ראשונים אם יש בו בישול מהתורה (בשו&quot;ע או&quot;ח שיח, ד).<br />ואפשר שאכן מדובר בברזל שכבר עבר צירוף וזהו שאמרו לבסוף &quot;אבל הכא - צירוף דרבנן הוא&quot;.","125","","3794","True","True","False","","73","95.86.122.97","0","32035","יומא|לד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82662);