var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=32022;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("32022","0","שייכות  מעשה דר' אלעזר בן חרסום למסכתין","12/12/13 20:18","ט טבת","תשע&quot;ד","20:18","הראל","<i>אמרו עליו על <span class='lightYellow'><b>ר' אלעזר בן חרסום </b></span>שעשתה לו אמו כתונת משתי ריבוא ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום...<br />ת''ר עני ועשיר ורשע <span class='bordeaux'><b>באין לדין </b></span>לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עני הייתי וטרוד במזונותי אומרים לו כלום עני היית יותר מהלל...<br />עשיר אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אומר עשיר הייתי וטרוד הייתי בנכסי אומרים לו כלום עשיר היית יותר <span class='lightYellow'><b>מרבי אלעזר</b></span>...<br />רשע אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה אם אמר נאה הייתי וטרוד ביצרי (היה) אומרים לו כלום נאה היית מיוסף...<br />נמצא הלל מחייב את העניים <span class='lightYellow'><b>רבי אלעזר בן חרסום </b></span>מחייב את העשירים יוסף מחייב את הרשעים:</i><br /><br /><br />באופן פשוט נראה שהשייכות של הברייתא הארוכה היא בגלל שהוזכר מקודם הכתונת שעשתה לו אמו <span class='lightYellow'><b>לר' אלעזר בן חרסום</b></span> בכסף רב.<br /><br />אך נראה לי שיש כאן משהו נוסף - הברייתא עוסקת ב&quot;<span class='bordeaux'><b>באין לדין</b></span>&quot; והדבר מתאים כמין חומר <span class='bordeaux'><b>למסכת יומא וליום הדין</b></span>.<br /><br />שמעתי פעם השערה שיש אגדות בולטות שממוקמות במסכתות מסויימות דוקא - בגלל שתוכן האגדתא מהותי לנושא המסכת, כגון: אגדות החורבן במסכת גיטין (דהחורבן הוא כעין גט בין עמ&quot;י לקב&quot;ה).<br /><br /><b>אשמח לשמוע דוגמאות נוספות למי שמכיר.</b>","46","","3795","True","True","False","","2141","77.126.60.142","0","0","יומא|לה ע&quot;ב",""),new Message("32080","32022","רבי צדוק הכהן מלובלין סובר כך ומראה זאת","16/12/13 06:17","יג טבת","תשע&quot;ד","06:17","maruvka","בכמה הקשרים.<br /><br />בגדול זה מתאים לגישתו החסידית, כמו שבאה לידי ביטוי על ידי הסיפור (שכמדומני מבוא אצלו) לגבי הקמת &quot;ההא&quot;.<br /><br />לא מצאתי כעת סיכום שכתבתי בנושא, אלא רק כמה נקודות ראשוניות שסימנתי לעצמי.<br /><br />הקשרים רעיונים במיקום ההגדות בתלמוד<br /><br />הרב צדוק מביא במספר מקומות הסברים שמקשרים בין הגדה מסוימית למסכת בה היא נמצאת.  הסבריו הם לעתים די דרשנים, אולם ניתן לראות כיצד רעיון זה מתיישם אף בצורהה פשטנית.<br />לדוגמא:<br />ערובין: מובא דיון ארוך על מחלוקת בית שמאי ובית הלל ומהי מחלוקת לשם שמים ומה לא,   וזה במסכת ערובין שתוכן הדין הזה לפי הירושלמי הינו לערב בין השכנים להרבות אחווה.<br />חגיגה:  בחגיגה מופיע דיון לגבי מעשה בראשית ומעשה מרכבה, וכידוע משמחת בית השואבה שהיו עושים ברגל היו שואבים רוח הקודש.<br />כתובות:  במסכת זו מופיעות ההגדות בשבח ישוב ארץ ישראל ואין לך ישוב ארץ ישראל גדול יותר מאשר בנית בית בעם ישראל.<br />גיטין: במסכת גיטין מופיעות אגדות החרבן, וכידוע אין חורבן גדול יותר מגירושין.<br />בבא בתרא פרק יש נוחלין שדן בדיני ירושה מאריכה הגמרא לבאר איזו אישה אדם צריך לישא וזהו חלק משמעותי מהירשוה אילו יכולות רוחנית האדם מוריש לבנו וזה נעשה דרך הנשים.","93","","3791","True","True","False","","215","74.73.143.91","0","32022","יומא|לה ע&quot;ב",""),new Message("32089","32022","אבל למה זה הובא דוקא כאן?","16/12/13 08:26","יג טבת","תשע&quot;ד","08:26","מתפעל","בהכרח בגלל שהזכרנו קודם את ר' אלעזר בן חרסום.<br /><br />וגם, יום הדין בפשטות זה ראש השנה, לא יום כיפור. <br /><br />אבל יש אכן חיתום הדין בנעילה. וגם נדמה לי שבמי שבירך אומרים יום הדין הזה.","148","","3791","True","True","False","","286","212.29.198.117","0","32022","יומא|לה ע&quot;ב",""),new Message("37552","32022","בנוגע לעיקרון שהוזכר","19/11/14 22:55","כו חשון","תשע&quot;ה","22:55","לינקוש","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=6452'>במאמר זה</a> מובא בהערת שוליים מספר 4:<br /><br />המושג &quot;ובאו בה דברים על דרך הגלגול&quot;, מקורו בסקירות של רבי מנחם המאירי בספרו בית הבחירה, על תכנם של מסכתות ופרקים בש&quot;ס. כך מסביר המאירי כניסתם של נושאים שאינם נוגעים לנושא העיקרי הנדון בפרק, ומדבריו משתמע שזהו גלגול אסוציאטיבי. כנגד זה, גורס ר' צדוק הכהן מלובלין [[[כפי שגם הזכיר maruvka לעיל]]], שסוגיות אגדה שובצו במסכתות באופן מכוון, ויש קשר, גלוי או סמוי, בין הנושאים השונים הנדונים במסכת, גם כשנראה שנכנסו באקראי. יתכן, ושאלה זו תלויה גם בשאלה של עריכת התלמוד ואכמ&quot;ל.","58","","3453","True","True","False","","285","87.69.240.37","0","32022","יומא|לה ע&quot;ב",""),new Message("32082","32080","לגבי עירובין: מצאנו לאורך כל הש&quot;ס מחלוקת","16/12/13 07:41","יג טבת","תשע&quot;ד","07:41","יהודי_קדום","ב&quot;ש וב&quot;ה ואין בכך ייחוד למסכת עירובין.<br /> ואם כוונתו ב-&quot;מובא דיון ארוך על מחלוקת בית שמאי ובית הלל...&quot;  למה שכתוב בעירובין דף ו: <span class='darkYellow'><b>&quot;והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה כדברי בית הלל עושה מקולי ב''ש ומקולי ב''ה רשע מחומרי ב''ש ומחומרי ב''ה עליו הכתוב אומר ...&quot;</b></span>,<br />הרי שאין בכך ייחוד למסכת עירובין מפני שמצאנו זאת גם בראש השנה דף יד: <br /><span class='darkYellow'><b>&quot;והרוצה לעשות כדברי ב''ש עושה כדברי ב''ה עושה מקולי ב''ש ומקולי ב''ה רשע מחומרי ב''ש ומחומרי ב''ה עליו הכתוב אומר ...&quot;</b></span><br /><br />וכן מצינו כנ&quot;ל בחולין דף מד.<br /><br />אני מניח שלא הבנתי מה שהביא ואודה ואשמח לקבל מראה מקום בעירובין להבין יותר כוונת דבריו.<br /><br /><br />מה שהביא הרב הראל מופיע <span class='bordeaux'><b>רק ביומא</b></span> וזה מה שעושה את הלימוד על &quot;באין לדין&quot; משמעותי ומיוחד.","233","","3791","True","True","False","","164","109.64.33.232","0","32022","יומא|לה ע&quot;ב",""),new Message("32083","32082","כוונתו למסכת עירובין דף יג ע&quot;ב:","16/12/13 08:08","יג טבת","תשע&quot;ד","08:08","דוד כוכב","&quot;אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן&quot;.<br />וכתב ר' צדוק הכהן מלובלין ברסיסי לילה אות מ&quot;ח שרק במחלוקת לשם שמים אלו ואלו דברי אלהים חיים. וזה לשונו שם: &quot;ומחלוקת שהוא לשם שמים אמרו ז&quot;ל (עירובין יג ב) אלו ואלו דברי אלהים חיים&quot;.<br />וכשם שתפקיד העירוב לפי הירושלמי לערב בין השכנים להרבות אחווה, כך אמרו במסכת יבמות דף יד ע&quot;ב:<br />&quot;אף על פי שנחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בצרות, ובאחיות, בגט ישן, ובספק אשת איש, ובמגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק, בכסף ובשוה כסף, בפרוטה ובשוה פרוטה, לא נמנעו ב&quot;ש מלישא נשים מבית הלל, ולא ב&quot;ה מבית שמאי, ללמדך, שחיבה וריעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר: האמת והשלום אהבו&quot;.","125","","3791","True","True","False","","134","95.86.122.97","0","32022","יומא|לה ע&quot;ב",""),new Message("32085","32083","תודה רבה ויישר כוח לרב גם על המראה מקום.","16/12/13 08:20","יג טבת","תשע&quot;ד","08:20","יהודי_קדום","","233","","3791","False","True","False","","139","109.64.33.232","0","32022","יומא|לה ע&quot;ב",""),new Message("32093","32089","אכן כך יש בסידורים במי שבירך","16/12/13 08:41","יג טבת","תשע&quot;ד","08:41","דוד כוכב","לשון &quot;ביום הדין הזה&quot; גם ליה&quot;כ. אך אין מביאין ראיה מהסדור. ובמחזור ויטרי למשל לשון זה נמצא רק בר&quot;ה. ואמנם יש חיתום הדין בנעילה אך לא שייך בזה לשון יום הדין בהא הידיעה (אף שהא הידיעה נמצאת במילה הדין, משמעותה שייכת למילה יום, שזהו היום היחיד והמיוחד. היום יעמיד במשפט).","125","","3791","True","True","False","","122","95.86.122.97","0","32022","יומא|לה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);