var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31920;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31920","0","הערות ליומא כח","08/12/13 14:21","ה טבת","תשע"ד","14:21","המכריע","כח.
א. כדאמרינן . במסוה"ש הביא דמהרש"א גורס אלא כדאמרינן. ועי"ש היטב במהרש"א דיש כאן חזרה גדולה, ויל"ע היטב בחשבון המשך הסוגיא לפי' מהרש"א ואין רשאים להאריך במקום שאמרו לקצר.
ב. הורידו כה"ג. כ' רש"י מפרש לה בגמ'. כוונתו למה שאמרו שם דפעם אחת וכו' לא היה זה ביוהכ"פ כלל, ורק במאמר המוסגר בדרך אגב מבאר מדוע התקינו לשאול ולומר האיר וכו', והשתא חוזר לסדר העבודה דיומא דכיפוריא.
ג. כל המיסך רגליו. בתו"י להלן כט: כתבו דהיינו באמצע עבודה אבל בתחילת עבודה בלא"ה היה טובל אף בלא היסך רגליו. ולכ' לפ"ז כה"ג שהטבילוהו כאן אינו משום מיסך ורק אגב גררא נקט לה.

כח:
ד. ויצאו כל העם למלאכתו. לכאורה היינו בשאר ימים אבל בשבת ויו"ט כגון ביוכ"פ דעסיקנא ביה ל"ש הוספה זו.
ה. ואנן מאברהם וכו'. קצ"ב הא תינח בסמוך ילפי' זריזות מיניה. אבל כאן כוונת ר' יוסף להקשות דחצות עדיין לאו זימנא דתפילת המנחה ותמיד של בין הערביים ואברהם שאני, וזה באמת צ"ב אם לאברהם היה זה הזמן מדוע לא נלמד ממנו, ומאי קשיא ליה בכלל לר' יוסף. ויל"פ.
ו. דילמא כותלי ביהמ"ק בשש ומחצה משחרי. צ"ב אי באמת יש הלכה דכשר משחרות שאר כתלי העולם דהיינו מחצות, א"כ יבנו כותל א' ישר ויקריבו לפיו ומה טעם יש לאחר התמיד בחצי שעה בגלל שבמקרה כתלי המקדש משחרי באיחור.
ז. מימיהן של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם. אינו מונה לפי סדר הדורות. ונראה דמונה קודם ישיבות רבים ואח"כ ישיבות יחידים.
ח. הך דקאי אארעא. קצ"ב דזה עולה לגג כדי לראות היטב והוא שואל את חבירו השרוי למטה עד שבחברון והלה אומר הן. ויל"ע.","199","","3800","True","True","False","","1002","95.86.78.53","0","0","יומא|כח ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);