var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31899;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31899","0","הערות ליומא כז","06/12/13 13:03","ג טבת","תשע"ד","13:03","המכריע","כז.
א. לטלה שטעון ששה. עי' תו"י (נדפס בעמ' ב') דלתי' בתרא הקטרה בעי ששה והא דכה"ג מקריב לבד היינו משום דיכול להקריב בכל שעה שירצה. ולכאורה דבריהם צ"ב דהא שפיר כה"ג יכול להקריב מה שרוצה, אבל כאן שילפינן מקרא להצריך שתיעשה עבודה זו בששה כהנים איך יתכן להכשירו בכהן אחד ומה מועיל שרשאי להקריב מה שרוצה. ועוד צ"ב דלכ' לעיל משמע להדיא דלתנא דפליג על ראב"י היה עוד כהן אחד בלבד שהיה מעלה מהכבש למזבח, ולא ששה. (ואולי היה מעלה עד ראש המזבח אבל בהקטרה עצמה על האש היו נצרכים ששה, ולא נראה כלל).

כז:
ב. פורקה. יל"ע אי פירוק זה מהני רק להכשיר המערכה או גם להציל את הזר ממיתה. והיינו כיון דבסוף לא השתמשו במה שסידר הרי בעצם לא סידר את מערכת התמיד. וזו היכי תימצי מעניינת שאדם עשה פעולה שנתחייב מיתה (ביד"ש) ואפשר להצילו כעת על ידי פעולה מסויימת.","199","","3801","True","True","False","","924","95.86.78.53","0","0","יומא|כז ע"א",""),new Message("31917","31899","לכאורה לא שייך להציל ממיתה","08/12/13 11:06","ה טבת","תשע"ד","11:06","מתפעל","כך ראיתי מובא מראשונים

והנה הרמב"ם בביאת מקדש פ"ט ה"ט כתב:
"סידר המערכה פורקה וחוזר הכהן וסודרה מפני שסידורה פסול".

נשאלת השאלה, מה יהיה הדין אם לא ידעו שזר סידר את המערכה ולא סתרו אותה וכבר הקריבו עליה שני גיזרי עצים ואח"כ התמיד, ואז נודע שזר סידר את המערכה,
האם צריכים כעת לפנות את המערכה ולסדר מחדש ע"י כהן ולהקריב מחדש ב' גזרי עצים ואת התמיד?
או שהדין הזה של פורק ומסדר מחדש הוא רק דין של לכתחילה ולא נפסלים העבודות אח"כ גם כן.","148","","3799","True","True","False","","280","212.29.198.117","0","31899","יומא|כז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);