var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31876;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","46"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31876","0","אין טעות ברש"י","05/12/13 07:52","ב טבת","תשע"ד","07:52","אלף בית רשי","בקרקע העזרה משהאיר המזרח או משהאיר המזרח בקרקע העזרה? גירסת הרש"ש וביעב"ץ מחק "בקרקע העזרה"
ונראה לי חידוש גדול אבל!!!! נצרך הסכמה של תלמידי חכמים
על כך כאן
אין מוקדם ומאוחר בתורה פיטפוט נאה על ישיבת מלכי בית דוד בעזרה על כך בדיוק","278","","3797","True","True","False","","1047","24.201.217.17","0","0","יומא|כז ע"ב",""),new Message("31880","31876","חוששני שטעויות שלך כאן","05/12/13 09:44","ב טבת","תשע"ד","09:44","Almuaddib",".


כתבת כך:

"נראה לדייק בדברי רש"י שסידור שני גזרי עצים היה על קרקע העזרה לצד המזבח ולא על המערכה עצמה ששם דלקה אש ואי אפשר לאחר שמניחם בלילה לחזור ולפרקן ביום דהיו מיד נשרפים מאש המערכה שלא כבתה, ולהיפך היו מניחים עצים אלו ומסדרם שאם יצטרכו להוסיף על האש יוסיפום ולמעשה לא הוסיפו ובכך הראו את הנס, ובאופן זה לכאורה אפשר גם לומר דכשזר סידרן עם מפרקן לא יהיה חייב מיתה דלא עשה כלום..."


1. סידור שני גזרי העצים לא היה על הקרקע.

עיין כמה דפים אחורה, אצלנו, שמי שזכה בגורל של תרומת הדשן, זכה גם בסידור עצי המערכה ובסידור שני הגזירים. כל אלו עבודות שעל גבי המזבח, וכפי שתראה גם במסכת תמיד - הסידור של עצי המערכה הוא על גבי המזבח - ועל גב עצי המערכה - שני הגזירים.

ועוד: בדף כד ראינו כי זר שסידר את הגזירין לא ימות, משום שאין זו מלאכה תמה. אם על הקרקע - מאי רבותא בכך? אין זו כלל עבודה, ועל כן אין צורך לומר שאינה עבודה תמה.

2. מדוע ישרפו מיד?
המזבח למעלה - שטחו גדול. התפוח במרכזו, אש המערכה במקומה - וגזרי העצים על גבי עצי המערכה החדשים. לא מניחים אותם בתוך אש התמיד, אלא מעל עצי המערכה של אותו היום.
דבר זה, הואיל ובסוף הקטע שהבאתי לעיל שמת לבך אליו - לא ברור מדוע התעלמת מכך שהוא-הוא פירכת דבריך שלפניו. אם אין זו עבודה כלל - אין מה לעסוק בכך כלל.



ודברי רש"י הללו אכן קשים, וקשה לישבם, שכידוע כך היה הסדר, ואף רש"י עצמו, במסכת תמיד, מזכיר את הסדר של הדברים:
"לפיכך יהיה סדור האמתי היוצא מכל מה שאמרנו ועל דעת חכמים כן והוא שאחר הרמת הדשן ממזבח החיצון והוא מזבח העולה מסדרין מערכה גדולה ואחר כן מערכה שניה ואחר כן מעלין שני גזרי עצים ונותנין אותם על מערכה גדולה ואחר כן מזמנים כבש התמיד..."


וראה כעת האם לחינם יצאו היוצאים לנסות ולתקן הדבר ברש"י - שאי אפשר שרש"י יטעה בדבר פשוט שכזה, ונראה דשיבוש הוא, וכדברי חכמים שתיקנו, מי לכאן ומי לכאן.","107","","3797","True","True","False","","154","195.200.205.2","0","31876","יומא|כז ע"ב",""),new Message("32134","31876","על רש"י בדף לט עמוד א","17/12/13 08:52","יד טבת","תשע"ד","08:52","אלף בית רשי","חוץ משני גזירין. של בין הערבים שהן חובה כדאמרי בפרקין לעיל: עיין בב"ח
עיין בדיוק שבו אני מנסה לבנות עוד נדבך על מנת לבסס את שיטת רש"י
"כמובן" זה רק "לכאורה" ועדיין דרוש הסכמות כבדות","278","","3785","True","True","False","","203","24.201.217.17","0","31876","יומא|כז ע"ב",""),new Message("31882","31880","דברים של טעם אבל","05/12/13 10:03","ב טבת","תשע"ד","10:03","אלף בית רשי","לא מצאתי בדבריו ראיות מוחצות!
1 כי אם סידור שני גזירים )לכאורה סידורם ואולי גם חיתוכם המדויק לפי רוחב המערכה היא עצמה העבודה ומה לי על הקרקע מה לי על המערכה עצמה ולהיפך מאחר שלפי מה שכתבתי שאפשר לומר שבפועל לא השתמשו בהם אז זה בהחלט יכול להיות שזה עבודה תמה,
2 תעיין במקורות נוספים שכרגע אין לי סבלנות לציינם(אצלי השעה 3 בלילה) על תיאור אש המערכה,
גם בדברי רש"י ממסכת תמיד שהבאת וגם ברמב"ם (אגב כל המקורות הבדקו על ידי לפני הערותיך ועשיתי חיפושים לאורך ולרוחב למצוא ראיה מפורשת לסתור דברי ולא מצאתי) "ואחר כך מעלין שני גזרי עצים ונותנין אותם וכו' ואם הפשט באמת כדבריך יכל לכתוב ואחר נותנים שני גזרי עצים על המזבח ולא לחלקם בשתי פעולות העלאה ונתינה, וכן אפשר לחלק ברמב"ם","278","","3797","True","True","False","","199","24.201.217.17","0","31876","יומא|כז ע"ב",""),new Message("31885","31882","כעת אתה מעוות גם את דברי הרמב"ם?","05/12/13 11:34","ב טבת","תשע"ד","11:34","Almuaddib","שים לב מה אתה מוסיף בדברי המשנה, הגמרא, רש"י וכעת גם הרמב"ם.

שהרי אליבא דכולי עלמא, סידור הגזירים הוא על גבי המערכה. כדי שיהיה סידור שלהם על הקרקע, אתה צריך או להוסיף משהו שאיננו מוזכר, או להוריד אתעי המערכה מהמזבח אל הקרקע - מה שגם לא קיים.

הרמב"ם כותב את סדר הפעולות בצורה ברורה, בפרק השישי מהלכות תמידין ומוספים. מועתק ממהדורת מכון ממרא:

א סֵדֶר עֲבוֹדוֹת הַתְּמִידוֹת בְּכָל יוֹם, כָּךְ הוּא: סָמוּךְ לַעֲלִיַּת הַשַּׁחַר, יָבוֹא הַמְּמֻנֶּה שֶׁעַל הַפְּיָסוֹת... וּמַעְמִידִין עוֹשֵׂי חֲבִתִּין לַעֲשׂוֹת הַחֲבִתִּין; וְכָל הַכּוֹהֲנִים שֶׁשָּׁם כְּבָר טָבְלוּ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא הַמְּמֻנֶּה, וְלָבְשׁוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה. וְיָבוֹאוּ וְיַעַמְדוּ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, וְיָפִיסוּ פַּיִס רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, וְיִזְכֶּה כָּל אֶחָד בִּמְלַאכְתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וּמַתְחִיל זֶה שֶׁזָּכָה בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, וְתוֹרֵם עַל הַסֵּדֶר שֶׁאָמַרְנוּ.

ב וְאַחַר כָּךְ מְסַדֵּר מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ מְסַדֵּר מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה; וְאַחַר כָּךְ מַעֲלֶה שְׁנֵי גִּזְרֵי עֵצִים, וּמַנִּיחָן עַל מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה לְהַרְבּוֹת הָאֵשׁ. וְאַחַר כָּךְ נִכְנָסִין לְלִשְׁכַּת הַכֵּלִים, וּמוֹצִיאִין כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת שֶׁצְּרִיכִין לָהֶן כָּל הַיּוֹם. וּמַשְׁקִין אֶת הַתָּמִיד מַיִם. וְזֶה שֶׁזָּכָה בִּשְׁחִיטָתוֹ...



אתה מצפה שהרמב"ם יכתוב במפורש שלא מניח על הקרקע? ומה עוד, שיכתוב גם שלא מניחם על השולחנות? שלא תולה אותם באנקולים מצפון למזבח?

פרתך מונחת על הקרקע, ומרעה אין לה. שים לב, שגם רש"י עצמו - כפי שציטטתי לך ממסכת תמיד - לא חולק על כך, וזהו גם סדר הדברים אצלו, והנחה על הקרקע לא מצאנו שם.","107","","3797","True","True","False","","190","195.200.205.2","0","31876","יומא|כז ע"ב",""),new Message("31888","31885","שוב כדרכך להיתיחס לחלק מהמכלול אמנם בטעם","05/12/13 15:36","ב טבת","תשע"ד","15:36","אלף בית רשי","הוספתי בדברי שגם ברמבם אפשר לדייק מדוע מחלק את עבודה זו לשניים,
לפי לשון הרמבם בתחילת ההלכה היה צריך להמשיך כך:
מְסַדֵּר מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה,
וְאַחַר כָּךְ מְסַדֵּר מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה;
וְאַחַר כָּךְ מַסדר שְׁנֵי גִּזְרֵי עֵצִים עַל מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה , ומדוע האריך מעלה ומניחן,
בדברי גם התייחסתי בקצרה לשאלות שנשאלים בספרים מה הוא המיוחד שבשני גיזרי עצים אלו שמבדילן לאחר סידור מערכה גדולה,
ועוד גם בנוסח התפילה אביי היה מסדר סדר המערכה וכו' מערכה גדולה קודמת מערכה שניה וכו' ו"סידור" שני גזרי וכו' מדוע לגבי המערכות לא קורא להם סידור מערכה גדולה סידור מערכה שניה סידור שהי גזרי עצים, ועל כן נראה יותר שסידור זה שונה לחלוטין מסידור המערכה עצמה, וגם בוודאי שהיה הבדל בין הוספת עצים למערכה להוספת עוד שני גזירים והיא לכאורה אחר שהמערכה התלקחה הוסיפו עוד שנים ומכאן שהמערכה כבר היתה דולקת בעוצמה,
בדברי התייחסתי גם לפריקת סידורן כשזר סידרן והיה מתאים יותר לקרוא לזה הסרתן מהמערכה ולא פירוק סדר גרידה ועל כן ביותר נראה שהעיקר הוא הסידור,
ודיוק שלי הורכב מפסיפס של דברים שנקשרים יחד הארכה בלשון רש"י וכו'
בשולי הדברים אף אני מרגיש שחידוש זה דורש סימוכין, אבל לצערי דברי החכם שמעלי לא מספקים אותי עדיין לגרום לי להסיר את הדברים "בעבר היו דברים שתיקנתי על פי דבריו" אבל כאן עדיין דרוש ראיה שתידחה בצורה גורפת את הדברים, עוד נקודה חשובה לגבי גודלם של עצים אלו שצריכים להיות כשיעור המערכה בדיוק וברגע שמטילן לאש המערכה הרי זה כדין כל העומד להישרף כשרוף ומיכתת שיעורא ואיך אפשר לחזור ולהניחם?
אני קורא למתפעל וכדי לעיין ומחכה לגזירתם בגזירת הגזירים","278","","3797","True","True","False","","205","24.201.217.17","0","31876","יומא|כז ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);