var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31625;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","35"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31625","0","הערות ליומא דף ח","17/11/13 00:34","יד כסלו","תשע"ד","00:34","המכריע","ח:
א. לבר משבת. לכאורה צ"ב אי שבת חל ביום ששי לפרישה ולא נזה א"כ אין טעם להזות בשני, דהא אם נטמא יום קודם פרישתו, ולא נזה עליו בשביעי שלו שחל בששי א"כ לא יועיל כלל האי הזאה בשני לפרישה. וכן אם חל יום רביעי בשבת, לא נזה בראשון, ואם חל שביעי בשבת לא נזה בשלישי, וצ"ב.

ב. ומחליפין אותה כל יב חודש. לכאורה היה מקום לפרש מחליפים את הכהונה. אבל רש"י משמע לו את הלשכה ומזה הוציא שכל כהן היה משפץ אותה לפי טעמו ולזכרו.

ואגב עמדו על כך בספרים מה ראו על ככה כשכל שנה מת הכהן הלא ראוי ביסורים, ומדוע היה מוכן מישהו שוב ושוב לקנותה בממון וליכנס לפני ולפנים. וקצת רחוק שכל א' מהם חשב שהוא כן ראוי. (ובזה גם יובן ששיפץ את הלישכה ולא חשב ששנה הבאה שוב יהרסו את מה שעשה). ויש שמסבירים שבאמת כוונתם לקירבת אלוקים במסירות נפש, אבל הדבר רחוק מאד ויל"ע.","199","","3816","True","True","False","","1021","2.55.143.32","0","0","יומא|ח ע"ב",""),new Message("31627","31625","חשבתי שניתן לענות ל- א' ש...","17/11/13 01:54","יד כסלו","תשע"ד","01:54","איתן","להערה א'
ע' בתוס' שהביאו מקידושין ס"ב שההזאה היא דוקא בשלישי ושביעי, ואי אפשר להזות שלישי ושמיני. וכתבו תוס' שגן דעת רש"י בקידושין. (וכן דעת הראב"ד.)
אבל דעת הרמב"ם בפי"א מהלכות פרה ה"ב שאם לא הזו בשביעי - אפשר להזות גם בשמיני או בתשיעי, (הסביר הכס"מ שהסוגיא שם היא כר' מאיר אצלנו שלא רק טבילה אלא גם הזאה בזמנה מצוה, והלכה כר' יוסי נגד ר' מאיר ולכן לא פסק כהסוגיא ההיא בקידושין).
[אגב במאגר כתבי הקודש שבאתר "סנונית" חלוקת ההלכות בפרק זה שונה, וההלכה המדוברת היא בהלכה ו', כמו ברמב"ם פרנקל]

חשבתי שניתן להסביר לפי זה שלמרות שהיום השישי חל בשבת - ניתן להזות גם ביום השני, והזאת שביעי תהיה למחרת בשמיני, שהוא ביום השביעי להפרשתו.
אלא שהיות וההזאה כל שבעת הימים היא לר' מאיר ולא לר' יוסי אז נפל ההסבר הזה.","123","","3816","True","True","False","","307","212.76.102.28","0","31625","יומא|ח ע"ב",""),new Message("31657","31625","אני מחפש לי חבר","18/11/13 06:00","טו כסלו","תשע"ד","06:00","קותי","על פי רמז דק במשך חוכמה אולי בפרשת אמור
הבנתי שכהן גדול לא הוציא שנתו בכהונה כלומר נפסל ע"י מום או סיבה אחרת ולא היה מת מיתה משונה כפי שמבינים בפשטות

זה תירוץ עדיף על פני הפשט שמסר נפשו על דבר שאינו מצווה
כי אז יוצא שהיה בעל תאווה חולנית לקדושה וזה כבר משהו לגמרי לא קדוש","217","","3815","True","True","False","","248","79.183.19.180","0","31625","יומא|ח ע"ב",""),new Message("31660","31657","לא יתכן","18/11/13 08:22","טו כסלו","תשע"ד","08:22","דוד כוכב","רק שלשה כהנים גדולים נדחו בחייהם מן הכהונה. תוספות ר"י הלבן בשם יוסיפון.


בעל תאווה "חולנית" לקדושה... דבר קדוש מאוד.

נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' (תהלים פד, ג).

כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם (תהלים מד, כג).

בִּקַּשְׁתִּיהוּ וְלֹא מְצָאתִיהוּ קְרָאתִיו וְלֹא עָנָנִי. מְצָאֻנִי הַשֹּׁמְרִים הַסֹּבְבִים בָּעִיר הִכּוּנִי פְצָעוּנִי נָשְׂאוּ אֶת רְדִידִי מֵעָלַי שֹׁמְרֵי הַחֹמוֹת. הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם אִם תִּמְצְאוּ אֶת דּוֹדִי מַה תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁחוֹלַת אַהֲבָה אָנִי (שיר השירים ה, ו-ח).

רָאָה יָחִיד כִּי הוּא הַשֶּׂה
נָם לְהוֹרוֹ הַמְנֻסֶּה
אוֹתִי כְּכֶבֶשֹ תַּעֲשֶׂה
לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה

בִּי חָפֵץ וְנִכְסֹף
לְבָבִי לוֹ אֶחְשֹׂף
הַאִם תִּמְנָעֵנִי, סוֹף
רוּחִי וְנִשְׁמָתִי אֵלָיו יֶאֱסֹף... (עקדת אם אפס רובע הקן)

בְּזָכְרִי בוֹ אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לִי לִישׁוֹן (סליחת אלכה ואשובה).","125","","3815","True","True","False","","236","95.86.78.53","0","31625","יומא|ח ע"ב",""),new Message("31666","31660","סיפור","18/11/13 13:56","טו כסלו","תשע"ד","13:56","קותי","החפץ חיים היה אומר תיקון חצות ובוכה ממש ומקונן על מקדש שחרב
לעת זקנתו חששו הבני ביתו לבריאותו ופנו לר' חיים עוזר שידבר איתו בעניין
שאלם ר' חיים עוזר מה הוא עושה אחרי תיקון חצות
הם ענו שהוא הולך לישון אמר להם אם כך אז הכל בסדר

כל חריגה מהמידה איננה מידה","217","","3815","True","True","False","","197","79.183.19.180","0","31625","יומא|ח ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);