var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31439;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31439","0","מדוע בדף היומי מסכת יומא אחרי שקלים?","05/11/13 09:24","ב כסלו","תשע&quot;ד","09:24","שיננא","והרי סדר המסכתות בש&quot;סים המודפסים הוא כך:<br />שקלים<br /><span class='bordeaux'><b>ראש השנה</b></span><br />יומא<br />סוכה<br />ביצה<br /><br />ואילו סדר הדף היומי:<br />שקלים<br />יומא<br />סוכה <br />ביצה<br /><span class='bordeaux'><b>ראש השנה</b></span>","146","","3832","True","True","False","","2818","84.228.211.114","0","0","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31460","31439","סדר המסכתות","06/11/13 16:17","ג כסלו","תשע&quot;ד","16:17","דוד כוכב","מדפיסי הש&quot;סים בחרו להדפיס על פי סדר המועדים בחודש תשרי אך אין זה הסדר המקורי.<br /><br />ראה את לשון הקדמת הרמב&quot;ם למשנה:<br /><br />&quot;ואחריה <span class='bordeaux'><b>פסחים </b></span>לפי שהוא מצוה ראשונה שנצטוינו בה על ידי משה, ועוד שהוא סמוך לשבת בפרשת מועדות.<br />ואחריה <span class='bordeaux'><b>שקלים </b></span>כסדר הכתוב.<span class='bordeaux'><b> וכפורים אחר שקלים כפי הסדר</b></span>, כי מצות שקלים בכי תשא וכפורים באחרי מות.<br />ואחר כך בא לגמור עניני שלש רגלים. וכיון שכבר דבר על פסחים נשאר לו לדבר על סוכות ושבועות, ואין לו מה לדבר על שבועות זולת דברים השייכים בכל יום טוב והיא מסכת ביצה, לפיכך הקדים <span class='bordeaux'><b>סוכה </b></span>לפני <span class='bordeaux'><b>ביצה </b></span>בגלל ריבוי מצוות סוכות.<br />ולא נשאר לו מפרקי השנה שנזכרו במקרא זולת <span class='bordeaux'><b>ראש השנה</b></span>, לפיכך דבר על ראש השנה אחרי ביצה, ובכך נשלמו עניני המועדים שנזכרו בתורה&quot;.","125","","3831","True","True","False","","443","95.86.78.53","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31461","31439","פתח את המשניות שלך ובדוק מה הסדר המקורי","06/11/13 16:24","ג כסלו","תשע&quot;ד","16:24","Almuaddib","","107","","3831","False","True","False","","313","77.127.83.102","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31464","31439","כמה מקורות להרחבת הנושא","06/11/13 22:57","ג כסלו","תשע&quot;ד","22:57","הראל","<span class='darkYellow'><b>תוס' (בבא קב ע&quot;א):</b></span><br />אין סדר למשנה. דפעמים היה שונה שלא על הסדר ושמא תחילה שנה ב&quot;מ ואחר כך ב&quot;ק אבל <span class='bordeaux'><b>ודאי אח&quot;כ סדרן רבי על הסדר </b></span>כדדייק בריש (פרק) שבועות (דף ב:) מכדי תנא ממכות קסליק כו':<br /><br /><span class='darkYellow'><b>אגרת רב שרירא גאון (תרגום עברי, סדרן של המסכתות אותיות לא, לג):</b></span><br />ולענין המסכתות, שראיתם שיש בהן מוקדם ומאוחר, - רבי כשסדר המשניות לא סדרן למסכתות, אחת אחר חברתה, אלא אחת [אחת] שנה בפני עצמה, מי שנוח לו להקדימה - מקדימה, ומי שנוח לו לאחרה - מאחרה, ואיננו יודעין איזו שנה רבי בתחלה. אבל ההלכות והפרקים של כל מסכת ומסכת כך סדרן רבי זה אחר זה (...)<br />כך הורגלו החכמים לשנות, <span class='bordeaux'><b>ואם יש מי שנוח לו להקדים או לאחר הרשות בידו</b></span>, <span class='bordeaux'><b>ואף על פי שראינו </b></span>מסכות שאמרו: &quot;והלא התנא ממסכת פלונית עולה&quot;? כגון מסכת סוטה. שאמרנו בגמרא: &quot;והלא התנא ממסכת נזיר עולה?&quot; וכגון מסכת שבועות, שאמרנו: &quot;והלא התנא ממכות עולה?&quot; - הרי שיש להן סדר.  [<span class='bordeaux'><b>המשך המשפט קטוע </b></span>ולכן לא ברור!]<br /><br /><span class='darkYellow'><b>הרמב&quot;ם בהקדמה לפיהמ&quot;ש</b></span> - כידוע - <span class='bordeaux'><b>נותן טעם</b></span> לאופן סידור המסכתות, זו אחר זו.<br />ובשלב מסויים כותב:<br />ונשארה השאלה למה איחר קדושין והיתה ראויה לקדם, ומקומה הראוי לפני כתובות, ואם תאמר שלא קבעה לפני כתובות כדי שלא יפסיק בין יבמות לכתובות כיון שהם ענין אחד כלומר נישואי האשה והסמיך את הדברים כמו שאמרנו, אם כן תהיה לפני גטין כדי שיהיה הסדר קדושין ואח&quot;כ גטין אחריה. <br />התשובה, שעשה כן חיקוי לסדר הכתוב שדיבר בגירושין לפני הקידושין, והוא אמרו יתעלה וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, וממה שנ' והיתה לאיש אחר למדנו דרך מדרכי הקדושין כמו שנתבאר מקיש הויה ליציאה, ובכך נסתיימה חלוקת הדברים בסדר נשים שבע מסכתות.<br />והגיב על כך הרב מרגליות (יסוד המשנה ועריכתה, עמ' כו):<br />ובכלל ימצא המעיין כי כל הטעמים והנמוקים שכתב הר&quot;מ הם כדרושים נאותים לכל חפצי הדורש, ולו גם נסדרו המסכתות בסדר אחר יוכלו כמו כן להשלב בדרוש.<br />ובהערה ה: לדוגמא: הנה כתב הר&quot;מ שלכן נסדרה מס' גטין לפני קדושין מפני שהיה רצונו לילך על סדר  הכתוב דכתיב וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר, והנה כתוב זה הרי הוא מדבר בקדושין שניים אחרי שהוקדמו קדושיה הראשונים כי יקח איש אשה וגו'.<br /><br /><span class='darkYellow'><b>המאירי (הקדמה לבית-הבחירה):</b></span><br /> זהו סדורו ע&quot;ה, אם שיסדר <span class='bordeaux'><b>על דרך מקרה</b></span>, <br /><span class='bordeaux'><b>אם שהיה לו טעם יחייב אצלו </b></span>להיות אופני הסדור על זאת התכונה על הדרך שהזכיר הרב מורה צדק, אם לסבה אחרת גם כן שאפשר לומר בקצתם אולי בכלם.  <br />וגם לי נראה טעם כללי בסדורו ע&quot;ה. והוא שהיתה כוונתו להתחיל בענין החמור שבסדר, ברכות בסדר זרעים, ושבת בסדר מועד, ויבמות בסדר נשים, ותלתא בבי בסדר נזיקין, וזבחים בסדר קדשים, וכלים בסדר טהרות, <br />או אולי לסבה אחרת לא נודעה לנו. <br /><br /><span class='darkYellow'><b>י&quot;נ אפשטיין (מבוא לנוסח המשנה, עמ' 285):</b></span><br /> כי ברור ונראה לעין הוא, כמו שכבר ראה גייגר (...) ואחריו דרנבורג (...) ואחריהם הרב פנחס רזובסקי (...) <span class='bordeaux'><b>שהמסכות מסודרות לפי גדלן ומספר פרקיהן</b></span>:<br />הרב ראובן מרגליות (שם, עמ' כו-כז):<br />אולם המתבונן ימצא בכל סדר משנה סדר מלאכותי (...) שהקדים רבי בכל סדר המסכתות הכוללות פרקים יותר לפני המסכתות הקטנות, ועל יסוד זה נבין את אשר סידר איזה מסכת באחרונה בעוד אשר בהגיון לה משפט הקדימה על המסודרת לפניה, כאשר סידר ראש השנה אחרי יומא וסוכה שתמה על זה השואל את רב שרירא גאון, וכן קדושין אחרי גטין וכאלו שנדחק בהם רבינו הגדול הר&quot;מ ז&quot;ל.<br /><br />*** לגבי המבוכה בנוגע לסידור המסכתות בסדר זרעים (לאור העיקרון של אפשטיין והרב מרגליות) - המתעניין, יוכל לקבל אצלי 4 תשובות אפשריות (וכן ביאור אודות סידור המסכתות בסדר נזיקין) ***<br /><br />בנוסף,<br />כדאי לראות את המובא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/24513-sFile.pdf'>בגליון מאורות הדף היומי</a> בשתי הפסקאות הראשונות.","46","","3831","True","True","False","","622","84.229.186.186","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31722","31439","סדר הש&quot;ס וילנא שינה","25/11/13 13:31","כב כסלו","תשע&quot;ד","13:31","יוסף","הסדר במשניות הוא כפי שלומדים בדף היומי ולמה?<br /><br />רק מהדורת ש&quot;ס ווילנא אלא הם ש'התחכמו' לסדר בכרך אחד בסדר מועדי תשרי את ראש השנה יומא סוכה אבל שאר הדפוסים הדפיסו כסדר של רבי במשנה.<br /><br />רבי מאיר שפירא זצ&quot;ל, אשר היה נכד למוציאי מהדורת סלאוויטה, תיקן את סדר הדף היומי  שעל פיו דהיינו שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה כפי <b>מהדורת סלאוויטה</b>, <br /><br />[אגב היה להם סיפור ודין תורה עם ש&quot;ס ווילנא שבו היה הגאון רבי עקיבא איגר מעורב ופסק שש&quot;ס וילנא צודק ולהם הזכות להדפיס יותר, ואנשי ש&quot;ס סלאוויטה טענו שהבן של רע&quot;א היינו רבי שלמה איגר הוא זה שאומר לאביב מה לומר שהרי רע&quot;א כבר זקן וראשו כבר אינו צלול, רבי עריבא איגר מאוד הקפיד על זה פתח את דלתות ההכל ובכה לה' שלא על כבודו הוא נלחם כי אם על כבוד התורה והיה נס וכנראה בגלל הקפידה של רע&quot;א הגויים העללו על אנשי דפוס של הש&quot;ס סלאוויטה שהרגו גוי אחד שעבד ונמצא מת אצלם ולקחו את כל המשפחה לענויים קשים ומרים. ומ&quot;מ בגלל מסירות נפשם להדפיס את הש&quot;ס וכנראה היה להם משהו לשם שמים, ה' עזר ויצא מצאציהם רבי מאיר שפירא שבזכותו המון המון מכלל ישראל לומדים דף בכל יום] <br /><br />ואת מסכת שקלים למדו לפי מהדורת סלאוויטה במשך אחד עשר יום<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/Forums/18568.jpg'>עין כאן</a>.<br />ו<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31410'>בפורום על זה כאן</a>.<br />באותן שנים, היו לומדים מסכת שקלים, באחד עשר יום בלבד. רבי יוסף צבי אשר נוכח, כי לומדי הדף היומי יתקשו ללמוד את מסכת שקלים, הן מפני שינויי הלשון שאינה דומה לנוסח התלמוד הבבלי, והן מפני שבכל יום עליהם ללמוד כמות גדולה מאד של גמרא, טרח והלך לגדולי הדור, כדי לבקשם, שינהיגו כי לימוד הדף היומי במסכת שקלים יתפרס על פני עשרים ואחד יום, כסדר המסכת במהדורת ש&quot;ס וילנא. <br />ביקר רבי יוסף צבי אצל הגאון רבי יעקב ישראל קמינצקי זצ&quot;ל ואצל האדמו&quot;ר מגור, ה&quot;בית ישראל&quot; זצ&quot;ל, אשר הביעו את הסכמתם.  <br />עם זאת, היו בארצות הברית תלמידים של הגאון רבי מאיר שפירא זצ&quot;ל אשר טענו, כי לא ניתן לשנות את סדר הלימוד, מפני שיש בכך משום ביטול נדר!  <br />הובאו, איפוא, הדברים לפני הגאון רבי משה פיינשטיין זצ&quot;ל, אשר עיין בסוגייה ופסק: ניתן לשנות את סדר לימוד הדף היומי, לתועלת לימוד התורה ואין בזה משום ביטול נדר.  <br />כמסופר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/6299-sFile.pdf'>כאן ביותר אריכות</a>.<br /><br /><br />יוצא לנו: ששינו ממתכונת הרב מאיר שפירא רק ללמוד שקלים ביותר ימים, אבל לא להפך סדר המסכתות כמו הש&quot;ס וילנא שהוא מפורסם היום בגלל הדין תורה של אז.<br /><br />נ&quot;ב: בעניין הסיפור עם הדפוס <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/toldot/kuritz.htm'>יש כאן</a> <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.zadikim.org/?catID=17023&siteLang=3#ad-image-0'>וגם כאן</a> אולי לא מסופר הכל!","167","","3812","True","True","False","","608","95.86.69.179","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31462","31461","פתחתי לפני ששאלתי","06/11/13 17:13","ג כסלו","תשע&quot;ד","17:13","שיננא","ולכן שאלתי על הש&quot;סים המודפסים (והתכוונתי לגמרות).","146","","3831","True","True","False","","368","84.229.186.186","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31463","31462","לא כך כתבת את שאלתך - ראה שוב","06/11/13 17:36","ג כסלו","תשע&quot;ד","17:36","Almuaddib","שאלת על הדף היומי.<br /><br />כעת אתה שואל - ולעניות דעתי את השאלה הנכונה - מדוע שינו המדפיסים את הסדר.<br /><br />כדאי לך לראות את הקדמת הרמב&quot;ם ואת הקדמת המאירי; איש לפירושו.","107","","3831","True","True","False","","311","77.127.83.102","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31723","31722","תודה על המידע המפורט וברוך הבא","25/11/13 13:56","כב כסלו","תשע&quot;ד","13:56","דוד כוכב","","125","","3812","False","True","False","","180","95.86.78.53","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31724","31722","בוילנא לא המציאו את הסדר הזה- ראה המאירי","25/11/13 15:03","כב כסלו","תשע&quot;ד","15:03","Almuaddib","אצל המאירי, מאות שנים לפני שהאלמנה והאחים ראם הקימו בית דפוס, הסדר הוא כפי שאנחנו מכירים ממהדורת וילנא: ראש השנה לפני יומא.","107","","3812","True","True","False","","284","84.228.177.175","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31725","31724","בדקת בכתבי היד?","25/11/13 21:57","כב כסלו","תשע&quot;ד","21:57","המכריע","יכול מאד להיות שמדפיסי המאירי סדרוהו כפי סדר שס וילנא.<br /><br />שוב ראיתי בהקדמת בית הבחירה שכבר ציין לו הראל מקודם, שכתב להדיא ראש השנה ואחריו יומא ואחריו סוכה.<br />זה באמת מחודש ומרתק.","199","","3812","True","True","False","","280","2.55.121.135","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31727","31724","סדר המאירי !","25/11/13 23:36","כב כסלו","תשע&quot;ד","23:36","יוסף","סדר המאירי!<br />אין להביא ראיה מן המאירי כי לפי המאירי סדר הנלמד היה בכלל שונה לגמרי כמבואר בהקדמה שלו, והיינו:<br /><br />ברכות<br />תענית<br />מגילה<br />חגיגה<br />ביצה<br />מועד קטן<br />ראש השנה<br />יומא <br />סוכה<br />פסחים<br />שקלים<br />שבת <br />עירובין<br />חולין <br /><br />ו<span class='bordeaux'><b>א&quot;כ נכון שבאמצע יש לו ראש השנה יומא סוכה רצוף אבל מה שאנחנו לומדים בש&quot;ס שלנו הוא ע&quot;פ הרמב&quot;ם וכן כל המשניות המודפסות וכן בתלמוד בבלי, חוץ מן הש&quot;ס וילנא שרצו אולי בענין ראש השנה יומא סוכה לסמוך על המאירי ולשנות וצ&quot;ע.<br /><br />וחוץ מזה גם המאירי מודה שסדר הנדפס הוא כמו הרמב&quot;ם כמו שמבואר שם </b></span>בהקדמה לבית הבחירה וזה לשון המאירי: <br /><br />ואמנם מה שנשתנה בסדור המסכיות באלו השלשה הוא שרבינו הקדוש ע&quot;ה סדר המסכיות בכל ששת הסדרים על הדרך אשר אזכיר <br />בסדר זרעים ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים הכל י&quot;א מסכיות <br />וסדר בסדר מועד המסכיות על זה הסדר שבת עירובין פסחים <b>שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה</b> תענית מגלה מועד קטן חגיגה הכל י&quot;ב מסכיות בהתחשב פסחים במסכתא אחת <br />וסדר בסדר נשים המסכיות על זה הסדר יבמות כתובות נדרים נזיר גיטין סוטה קידושין הכל ז' מסכיות <br />וסדר המסכיות שבסדר נזיקין כן בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדויות ע&quot;ז אבות הוריות הכל עשר מסכיות ולא נחשבו כי אם ח' להיות תלתא בבי נחשבים במסכתא אחת <br />והמסכיות שבסדר קדשים על זה הסדר זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים הכל י&quot;א מסכיות <br />והמסכיות שבסדר טהרות על זה הסדר כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נדה מכשירין זבין טבול יום ידים עוקצין הכל י&quot;ב מסכיות:<br /><br />וממשיך שם:<br />אבל סדור הג' סדרים אשר הורגלנו בלמודם נשתנה בכולם על הרוב והיה הסדור בסדר מועד: ברכות תענית מגלה חגיגה יום טוב מועד קטן ראש שנה יומא סוכה פסחים שקלים שבת ערובין חולין, הכל י&quot;ד מסכיות עם שני המסכיות אשר נוספו בו ר&quot;ל ברכות וחולין. והיה הסדור בסדר נשים: קדושין כתובות גיטין יבמות סוטה נזיר נדרים נדה, הכל ח' מסכיות עם המסכתא הנוספת ר&quot;ל מסכת נדה. והיה הסדור בסדר נזיקין: סנהדרין מכות שבועות ע&quot;ז הוריות אבות עדיות תלתא בבי, הכל עשר מסכיות. וסך כלן ל&quot;ב סימן להם בל&quot;ב נבון תנוח חכמה ...<br /><br />ואח&quot;כ מסביר בדיוק למה הורגלו ללמוד בזה הסדר דוקא. עין שם.","167","","3812","True","True","False","","300","95.86.119.138","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31726","31725","לא צריך לבדוק כת&quot;י, המאירי מסביר מדוע זה","25/11/13 22:26","כב כסלו","תשע&quot;ד","22:26","Almuaddib","הסדר.","107","","3812","True","True","False","","218","84.228.177.175","0","31439","יומא|ב ע&quot;א",""),new Message("31728","31727","יישר כח ר' יוסף","26/11/13 00:57","כג כסלו","תשע&quot;ד","00:57","המכריע","","199","","3811","False","True","False","","213","2.55.121.135","0","31439","יומא|ב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);