var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3141;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3141","0","מה פירוש: &quot;לעשות סוכה&quot;?","25/07/10 17:04","יד אב","תש&quot;ע","17:04","דוד כוכב","יש בזה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=7680'>מחלוקת.</a>","125","","5030","True","True","False","","1043","95.86.95.1","0","0","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3142","3141","והאם יש מצוה לבנות/לעשות סוכה?","25/07/10 17:19","יד אב","תש&quot;ע","17:19","הראל","לפי השאילתות (קסט) נראה שיש בכך מצוה.<br />אם כי, בחת&quot;ס (יו&quot;ד רעא) כתב במפורש שלא.<br /><br />אך בכל מקרה ברור שיש &quot;עניין&quot; לעשות סוכה [כפי שיש &quot;עניין&quot; לקדש אשה בו ולא בשלוחו], ועל כך נאמר (שו&quot;ע או&quot;ח תרכד):<br />&quot;והמדקדקים מתחילים מיד במוצאי י&quot;כ בעשיית הסוכה, כדי לצאת ממצוה אל מצוה&quot;, בבחינת ילכו מחיל אל חיל.<br><br><b>כתובות אינטרנט נלוות:</b><br><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/790-sFile.pdf'>מקורות</a>","46","","5030","True","True","False","","198","192.118.11.112","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3143","3141","הצעה","25/07/10 20:56","יד אב","תש&quot;ע","20:56","ברוך","לאור דבריכם המאירים, עלתה בראשי המחשבה הבאה:<br />אולי יש לומר, שהמשמעות של עשיית סוכה כאן אינה בדיוק 'לישב', ואף אינה בדיוק לבנות, אלא דומה יותר לביטוי 'עשה שבת', או הכיוון ההפוך המצוי בלשון חז&quot;ל - 'עשה שבתו חול'. כיצד אדם עושה שבתו שבת או חול? על ידי התנהגות בשבת כפי שצריך להתנהג בשבת, הרי עשאה שבת, ואם להיפך - עשאה חול.<br />אמור מעתה, אדם עושה סוכתו סוכה על ידי שהוא מקיים בה את מצוות התורה 'כי בסוכות תשבו'. הישיבה בסוכה מגדירה את הסוכה כדירתו של האדם, ועל ידי כך הוא עושה סוכתו סוכה (וכמדומני שכבר עלה כאן הדיון בעבר בשאלה האם עיקר המצוה בסוכות היא פעולת הישיבה או הדירה בסוכה).<br />מעתה יובן, כי אדם הנשבע שלא 'יעשה סוכה' כוונתו של יעשה מדורו בסוכות.<br /><br />ומעתה יובן אף דבר נוסף, מדוע ראו רבותינו בבניית הסוכה תחילת מעשה המצוה, באופן החורג מהכנת מכשירי מצוה בדרך כלל. בנית הסוכה היא תחילת הכנת הסוכה למגורים, אף שהיא נעשית קודם סוכות, ועל כן, אם היא נעשית לשם החג, היא תחילת מעשה המצוה. ועל כן מצינו בסימן תרמא סעיף א, שהשו&quot;ע צריך לפרש שאין מברכין על בנית הסוכה, וראה במשנה ברורה שם, שטעם הדבר הוא שאין זה גמר המצוה, ומשמע בבירור שתחילת מצוה יש כאן (ולעניות דעתי הוא יותר מאשר ה'ענין' שהמקדש יקדש ולא שלוחו)<br /><br />ומעתה יש מקום לעיון גדול, האם אכן יכול אדם לישבע שלא לבנות סוכה, שכן נשבע כנגד תחילת מעשה מצוה. אך כיון שניתן שלא לבנותה, הרי אנו נכנסים לשאלה לגבי הנשבע כנגד מצוה קיומית שאינה חיובית, וראה מחלוקת הראשונים לגבי הנשבע שלא יתן צדקה לעני.<br /><br />יישר כח הן לרב דוד כוכב והן לרב הראל שפירא על הפריסה המרתקת של הדיון!","86","","5030","True","True","False","","411","77.126.95.62","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3157","3141","ברכה על בנית סוכה","26/07/10 08:54","טו אב","תש&quot;ע","08:54","עציוני","בירושלמי (סוכה פרק א) מובא מנהג ארץ ישראל לברך על בנית הסוכה:<br />&quot;העושה סוכה לעצמו מהו אומר ברוך אקב&quot;ו לעשות סוכה.  לאחר לעשות סוכה לשמו.  נכנס ליישב בה אומר ברוך אקב&quot;ו לישב בסוכה.&quot;<br /> זו הסיבה שהשו&quot;ע היה צריך לציין במפורש שלהלכה לא מברכים על הבניה. <br />בהמשך המסכת מובאת ברכה דומה גם על אגידת הלולב, וכפי הנראה המנהג בארץ ישראל היה להרבות בברכות גם על דברים שאינם מצווה גמורה, כמו שמצינו בבבלי, שבארץ ישראל מברכים על הסרת התפילין (סמוך לשקיעה - ר&quot;ת).","159","","5029","True","True","False","","202","132.70.40.183","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3169","3141","אין מחלוקת שיש מצוה בהכנת 'מכשירי מצוה'.","27/07/10 02:36","טז אב","תש&quot;ע","02:36","דוד כוכב","ואולם,<br />הנשבע לקיים או לבטל את המצוה, הרי זו שבועת שוא.<br />דין זה אינו אמור בכל מצוה.<br />מצות תלמוד תורה שקולה נגד כל המצוות. למרות זאת הנשבע ללמוד פרק מסוים, או בזמן מסוים, שבועתו חלה. משום שאין <b>חובה </b>במצוה זו.<br /><br />מה הדין בנשבע שלא לעשות את מכשיר המצוה, כאשר ברור ולא יהיה ניתן לקיים את המצוה בלא מכשיר זה?<br /><br />לדעת היד מאיר, על זה בדיוק מדובר במשנה, והשבועה בטלה.<br /><br />לדעת החולקים, המשנה עסקה בקיום המצוה עצמה, והיא לא גילתה דעתה בדין המכשירין.<br />יתכן וגם הם מודים שדין המכשירין כדין המצוה עצמה, כיון שלא ניתן לקיים את המצוה בלעדיה.<br />אך גם יתכן שלדעתם מכשירין שאני, ודין נשבע לבטל את המצוה עוסק בדוקא רק במצוה עצמה, ולא בביטולה בעקיפין.","125","","5028","True","True","False","","100","95.86.69.218","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3172","3141","אולי","27/07/10 10:51","טז אב","תש&quot;ע","10:51","משיב מאורות דף היומי","הבאתה סתירה ברמב&quot;ם נדרים ג, ו:<br />&quot;כיצד חלים הנדרים על דברי מצוה כדברי הרשות, האומר הרי המצה בלילי הפסח אסורה עליו, הרי ישיבת הסוכה בחג הסוכות אסורה עליו והרי התפילין אסורות בנטילה עליו הרי אלו אסורין עליו&quot;.<br /><br />בהלכות שבועות ה, טו: <br />&quot;כיצד כגון שנשבע שלא יעשה סוכה ושלא ילבוש תפילין&quot;. <br /><br />שלא בעיון היה מקום לומר, שלגבי נדרים דהטעם דחלים על דבר מצוה הוא בגלל שהם איסור חפצא, וממילא חייב לאסור על עצמו את החפץ כדי שיחול הנדר. <br /><br />אבל בשבועה שהשבועה היא מדברת על הגברא, והרמב&quot;ם מדבר רק במקרה שבלי לעשות סוכה אינו יכול לישב, ממילא נשבע שלאלבנות סוכה הוא גם נשבע לבטל את המצוה.","142","","5028","True","True","False","","222","85.130.130.141","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3170","3142","אכן ברור שגם לחת&quot;ס יש מצוה בבנית סוכה","27/07/10 02:48","טז אב","תש&quot;ע","02:48","דוד כוכב","והוא גם לא צריך לחלוק על השאילתות.<br />הוא רק עוסק בשאלה האם בניית הסוכה וקשירת הציצית דינן <b>כמו </b>המצוה עצמה. לענין למשל, אם אשה, הפטורה מהמצוה, כשרה לבנות ולקשור.","125","","5028","True","True","False","","112","95.86.69.218","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3173","3143","הערה","27/07/10 12:52","טז אב","תש&quot;ע","12:52","משיב מאורות דף היומי","ברור שהמצוה היא לא רק מעשה הישיבה, אלא הדיור באופן כללי, והרי מברכים גם רק על שינה אם לא אוכל שם, והשינה אינה מעשה ישיבה אלא שכיבה. ע' במ&quot;ב הל' סוכה. <br /><br />ואפ' הכי, תשובתך קשה, כי הלשון לעשות סוכה אינו משמע כלל לעשות את סוכתו לדירתו, אלא ברור שהפירוש הוא לבנות. <br /><br />ולכן, יש ליישב את הקושיה כפשוטו כדלהלן:<br /><br />נדר שהוא איסור חפצא יכול לחול רק אוסר הנאת ישיבת הסוכה עליו, או הנאת שכיבת הסוכה עליו, אבל שבועה שהיא איסור גברא, אם אינו יכול לישב אלא אם כן בונה, ממילא העשיה היא חלק ממה שמצות הישיבה מטילה עליו, דאם אינו בונה אינו יכול לישב, ולכן הנשבע שלא לבנות סוכה, ואין לו סוכה אחרת, הוא נשבע לבטל את המצוה. אבל לגבי נדר, שכל הטעם שחל הוא רק בגלל חפצא, חייב לומר הנאת ישיבה, או שכיבה או דיור, עלי.","142","","5028","True","True","False","","222","85.130.130.141","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3175","3143","מספר תגובות","27/07/10 13:24","טז אב","תש&quot;ע","13:24","ברוך","א. הרב דוד משוכנע בכך שיש מצוה בהכנת מכשירי מצוה, ואף החתם סופר אינו חולק על השאילתות, כפי שכתב כאן בשתי הודעות. אני מניח שכדרכו, יש באמתחתו מספר ראיות לכך. אני מקוה שהוא יוכל לשתף אותנו בראיות אלו.<br />(רק אעיר, לגבי דבריו של ה'יד מאיר', שלדעתו בפירוש אין מצוה במכשירים אלא מצוה מיוחדת בבנית סוכה, וכך הוא מוכיח מן המצוה לנענע סוכה ישנה, מצוה שאינה קיימת בלולב ותפילין)<br /><br />ב.  משיב מאורות הדף היומי חולק עלי בפירוש הביטוי 'עשיית סוכה'. אני אינני חולק על כך שהכוונה כאן כוללת את בניית הסוכה, אך נראה לי שהבנייה היא חלק מהעשיה בשל אופיה של מצות הסוכה, שהיא עשיית הסוכה לדירתו. וכיון שהמצוה כולה נקראת עשיית סוכה, הרי נשבע לבטל את המצוה כולה, ולא רק את בניית הסוכה.<br /><br />לגבי יישובו של 'משיב', אני חושש שהוא לא פותר את הקושי המרכזי. מאחר והבניה, לדעתך, אינה חלק מן המצוה, קשה מאד לומר שהנשבע שלא לבנות סוכה נשבע כנגד המצוה. גם אם נקבל את האוקימתא אותה אתה מזכיר, שמדובר באדם שגר ללא אף יהודי שבונה סוכה לידו, ועל כן אין לו דרך לקיים מצות סוכה בלא לבנות אותה, מכל מקום שבועה כזו אינה מוגדרת כנשבע לבטל את המצוה. אין זה גרוע מאדם שנשבע שלא יאכל מצה כל השנה, ששבועתו קיימת גם בפסח משום כולל. כלומר, שבועה שאינה מכוונת ישירות כנגד המצווה, אינה בטלה, אף אם היא תגרום בעקיפין לביטול המצוה. (שוב, כפי שכותב בפירוש ה'יד מאיר' אותו הביא הרב דוד כוכב)<br /><br />ג. עציוני העיר נכונה, כי בתלמוד הירושלמי מופיעות ברכות לגבי הכנות נוספות למצוות. אלא שהיא הנותנת - כיון שהשו&quot;ע לא ציין שלא מברכים אלא על הסוכה (לא מצאתי שציין כך לגבי אגידת הלולב למשל, על מנת להוציא מן הירושלמי), והמפרשים הביאו שהסיבה לכך היא שאין זה 'גמר מצוה', מפורש שתחילת מצוה יש כאן, וזו הסיבה להוא אמינא לברך, ולא סתם הכנה למצוה.","86","","5028","True","True","False","","207","77.126.95.62","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("51298","3157","טעם ברכה על הורדת תפילין","19/07/17 10:02","כה תמוז","תשע&quot;ז","10:02","דרכי שמחה","לכאורה מדובר במחלוקת בבלי וירושלמי אם לילה הוא זמן תפילין.<br />בהלכה מופיע הטעם שלא מברכים, משום שאנו סוברים שלילה הוא זמן תפילין, אלא שאנו לא מניחים מהטעם שנתבאר שם.<br />מסתבר שהירושלמי סבר שלילה הוא לא זמן תפילין. ומטעם זה צריך לברך על קיום דין תורה בהורדת התפילין.","643","","2479","True","True","False","","107","87.70.138.102","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3174","3172","יל&quot;ע להשדה חמד","27/07/10 13:05","טז אב","תש&quot;ע","13:05","משיב מאורות דף היומי","א. עדיין לשון לעשות סוכה צע&quot;ג, וךלא נכון לומר שנקט התנא לשון הכתוב, בו נאמר חג הסוכות תעשה לך, העשייה היא על החג ולא על הסוכה. והדק&quot;ל. <br /><br />ב. לגבי שאלך הרב כוכב למה המשנה כתבה לעשות סוכה ולא ליקח תפילין, יש להעיר:<br /><br />א. מקושיה לא מתים, ולשון לעשות סוכה יותר חזק מהקושיה. <br /><br />ב. לתרץ את הקושיה, י&quot;ל שלא זו אף זו קתני, לא מבעיא לעשות סוכה, שיש כאן מעשה, נקרא לבטל את המצוה, אלא אפ' רק נשבע שלא ליטולך לולב שהמעשה הוא פחות אקטיבי ממעהש בנייה, אלא רק מציאות ההחזקה ביד, (אם נטל לולב לפני הנץ ועדיין בידו בנף פשיטא דיצא), ולא רק החזקה לולוב בידו, אלא אפ' להניח תפילין, שהוא פחות מעשה, אלא רק מציאות שזה מונח, אפ' הכי, נקרא לבטל את המצוה. <br /><br />ושוב, הדיוקים ברמב&quot;ם מוכיחים כדעת השיטה הראשונה שהביא הרב כוכב. <br /><br /><br /><br />ג. לכן נראה, וכן מדויק מאוד בשינויי לשונות ברמב&quot;ם שהביא הרב כוכב, שלעשות סוכה פ' לבנות,","142","","5028","True","True","False","","211","85.130.130.141","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3177","3175","יישר כוחך","27/07/10 13:35","טז אב","תש&quot;ע","13:35","משיב מאורות דף היומי","א. אבל תשובתך בגדר מצות סוכה היא בגדר אגדה, אפ' שזה נכון ברעיון. ומדויק ברמב&quot;ם הל' סוכה. אבל לחדש מזה הלכה שהנשבע שלא לבנות הוא לבטל את המצוה הוא חידוש עצום. והקושיא יותר טובה מהתשובה. לומר שעשייה היא ישיבה הוא גם מאוד דחוק. לומר שהוא ע&quot;פ לשון הכ' תעשה לך הוא לא נכון כי העשיה היא רק על החג. <br /><br />ב. מסכים שהאוקימתא שלי היא מאוד דחוקה, אבל תלוי אם איזה רקע מביטים ומבינים את המשנה, וכדלהלן:<br /><br />אם תקרא את תשובתי על טעם החילוק בין לישב בסוכה לבין להניח תפילין, יתברר שכאן הנושא של המשנה אינו חיפוש מקרה נדיר של אדם שאין לו סוכה אחרת, אלא לדרג את רמות השתתפות האדם בביטול של המצוה, לגבי הנושא המיוחד של נשבע לבטל מצוה: בנית סוכה, החזקת לולב, הנחת תפילין. <br /><br />הדין אם בניית סוכה היא מצוה אינו כ&quot;כ רלוונטי, ורק למנין המצות. דכו&quot;ע מודו שחייב לקנות לולב לפני החג וכו'. <br /><br />שוכט&quot;ס.","142","","5028","True","True","False","","228","85.130.130.141","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("3179","3175","תשובה","27/07/10 19:06","טז אב","תש&quot;ע","19:06","דוד כוכב","א. ראיות בענין מכשירי מצוה:<br />במסכת שבת דף קלא ע&quot;א:<br />&quot;תניא: לולב וכל מכשיריו דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר... סוכה וכל מכשיריה דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר&quot;.<br />וגם חכמים לא נחלקו אלא אם דוחין שבת, אך ודאי מודים שיש בזה מצוה, דאפושי פלוגתא לא מפשינן.<br /><br />במסכת פסחים דף סט ע&quot;א:<br />&quot;דבר אחר: שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע&quot;.<br />כלומר שרבי עקיבא קיבל את העיקרון שמכשירי מצוה שלפני שחיטה לא רק שהם מצוה אלא שעקרונית יש בכוחן לדחות את השבת.<br /><br />מסכת יומא דף מח סוף ע&quot;א:<br />&quot;בעי רב פפא: חישב בחתיית גחלים מהו? מכשירי מצוה - כמצוה דמו, או לא? תיקו&quot;.<br />רמב&quot;ם הלכות עבודת יום הכיפורים ה, כז <br />&quot;חתיית הגחלים לקטורת נפסלת במחשבה, שמכשירי קרבן כקרבן&quot;.<br /><br />ראיה נוספת בהמשך כאן.<br /><br />ב. קיימת אפשרות שאם לא יבנה עתה לא תהיה לו סוכה בחג, והוא נשבע ספציפית שלא יבנה סוכה עבור מצות החג.<br /><br />ג. לא רק בירושלמי, גם בבבלי אמרו במסכת סוכה דף מו ע&quot;א:<br />&quot;תנו רבנן: העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו כו', נכנס לישב בה אומר ברוך אשר קדשנו כו'... אמר רב אשי: חזינא ליה לרב כהנא דקאמר להו לכולהו אכסא דקדושא&quot;. <br />וכן נפסק בשו&quot;ע או&quot;ח תרמא, א:<br />&quot;העושה סוכה, בין לעצמו בין לאחר, אינו מברך על עשייתה אבל שהחיינו היה ראוי לברך  כשעושה אותה לעצמו, אלא שאנו סומכים על זמן שאנו אומרים על הכוס של קידוש&quot;.<br />הרי מפורש שהלכה שמעיקר הדין אפילו מברכים! על מצות בניית סוכה.<br />נפקא מינה הלכה למעשה - שאם למשל יעבור ניתוח בפיו סמוך לחג ולא יוכל לברך בחג, ולא יהיה עמו אדם אחר להוציאו ידי חובה - יברך לפני החג על בניית הסוכה.","125","","5028","True","True","False","","121","212.76.100.125","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("51301","51298","הרמב&quot;ם פסק שלילה לאו זמן תפילין","19/07/17 10:16","כה תמוז","תשע&quot;ז","10:16","דוד כוכב","ואעפ&quot;כ לא הביא את ברכת לשמור חוקיו (ירושלמי  ברכות פרק ב ה&quot;ג). כנראה משום שבבבלי (ברכות דף מב ע&quot;ב; נדה דף נא ע&quot;ב) מבואר שברכה זו היא רק מנהג מערבא למרות שגם בבבל היו שסברו (מסכת מנחות דף לו ע&quot;ב) שלילה לאו זמן תפילין.","125","","2479","True","True","False","","165","213.151.57.176","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א",""),new Message("51314","51301","טעם ברכה על הורדת תפילין","19/07/17 12:05","כה תמוז","תשע&quot;ז","12:05","דרכי שמחה","לשון השולחן ערוך סימן כט: 'אין לברך שום ברכה כשחולץ תפילין אפילו כשחולצם ערב שבת בין השמשות'.<br />וכתב על זה במשנה ברורה ס&quot;ק א: 'אין לברך פירוש לאפוקי ממאי דאמרינן בנדה נא <br />ע&quot;ב דבני מערבא היו מברכין אשר קדשנו במצוותיו וציונו לשמור חוקיו בתר דמסלקי תפילין בלילה, שהם היו סוברים דלילה לאו זמן תפילין הוא ונפקא להו זה מקרא ד'ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה' ימים ולא לילות. אבל לדידן דסבירא לן דהאי קרא אתי לענין אחר, כדאיתא בגמרא, ולילה קיימא לן דזמן תפילין הוא. אך אין <br />להניחם לכתחלה דגזרו שמא יישן בהם ויפיח, הלכך אין לברך'.<br />דבריך נכונים לגבי שיטת הרמב&quot;ם שלילה אינו זמן תפילין. וייתכן שפסק כשיטה זו עקב דעת הירושלמי. (עיין שם בהגהות מיימוניות). אך מצד שני אמנם לא הביא את ברכת 'לשמור חוקיו'. אולי עקב כך שפוסק בסעיף שאח&quot;כ (פ&quot;ד הי&quot;א) שאין חיוב להורידם בשקיעה, אם הניח אותם ביום. וממילא אינו מקיים בהורדתם מצוה. ובדבר זה ודאי אינו כמשמעות פשט הירושלמי שיש איסור להשאירם עליו.","643","","2479","True","True","False","","95","87.70.138.102","0","3141","שבועות|כט ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);