var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31406;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","38"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31406","0","מבנה הסוגיות בירושלמי לעומת הבבלי","02/11/13 21:35","כט חשון","תשע"ד","21:35","הראל","בתלמוד הירושלמי הסוגיה קצרה והדיון בה תמציתי, לרוב רק לעניין הנדון ולפשוטו של הסבר.
ואילו בתלמוד הבבלי הפלפול, ניתוח הבעיה מכל כיוון אפשרי, אף אם הוא רחוק מהדיון המקורי, מאריכים את הדיון וממילא גם הסוגיה ארוכה. הסוגיות ארוכות, מסועפות, ויש בהם סטיות אסוציאטיביות.


הרשב"ש (סימן רנא) – בנו של הרשב"ץ:
ודרכו של הירושלמי קצרה וקלה, דארעא דישראל מחכים.


שטמ"ק (כתובות עה ע"א):
בני ארץ ישראל טבע הארץ מסייע להם, משום דאוירא דארץ ישראל מחכים ... ויש מי שכתב (הריב"ש ז"ל) לפי שיצא מטומאת ארץ העמים ונכנס תחת כנפי השכינה.


הרב קוק (אגרות הראיה חלק א אגרת קג):
והנה אותם המושפעים מהשרשים של חכמת הנבואה - הקיצור הוא מעלה אצלם, והנתוח של ההלכות והוצאת דבר מתוך דבר נעשה אצלם בסקירה רחבה מאד, ודי להם רמז קל להחליט משפט, וזה היה יסוד סדר הלימוד של ירושלמי, שלגבי אותם הזוכים ליהנות מאורה של מעלה היה די דקדוקים קצרים לבירור ההלכה, אבל לגבי בני בבל, ששרשי הנבואה לא השפיעו עליהם כ"כ, לא היה מספיק הקיצור והיה צריך אריכות דברים.


י"נ אפשטיין (מבואות לספרות האמוראים, עמ' 274):
הירושלמי מתייחד מן הבבלי כבר בחיצוניותו, בקיצורו:
לא זו בלבד שהלשון קצרה ופסקנית, אלא שבכלל אין כאן "סוגיות" גדולות (חוץ מאחדות יוצאות מן הכלל), "סוגיות" הערוכות ומסודרות, המקשרות מאמר למאמר ותשובה לתשובה ועושות אותו לדיאלוג, משא ומתן חי כשל צורתו שבבבלי;
כאן הבעיות קצרות, והרבה מהן אין להן תשובה. וההכרעה בהלכה במחלוקות אמוראים אינה רגילה כל כך כאן ... אין כאן "סיום" וסידור אחרון, כמעשי רבינא ורב אשי והסבוראים בבבלי.","46","","3830","True","True","False","","1852","84.229.187.74","0","0","שקלים|ב ע"א",""),new Message("31407","31406","עריכת הסוגיה","02/11/13 21:38","כט חשון","תשע"ד","21:38","הראל","זכריה פרנקל (מבוא הירושלמי, דף מח):
הימים היו רעים עד מאוד, ומעת אשר גברה האמונה החדשה (=הנצרות) היתה עת צרה לישראל ...
ומי לא יראה בעיניו ויבין בלבבו שבעת רעה כזאת אין פנאי לסדר מאמר אחר מאמר כראוי ולהוציא מן הים הגדול של הסוגיות ומאמרי הקדמונים כל אחד ואחד על מקומו ...
ולא יפלא א"כ בעינינו אם נעדר לפעמים סדר ראוי בירושלמי, גם אם נמצא בו קיצור ... אין זאת כ"א שהירושלמי הציג פה מה שנמצא במגילת איזה חכם ברמיזה בעלמא ולא הרחיב לפרש הדבר.

י"א הלוי (דורות ראשונים, ח"ב, עמ' רסה):
לפי שכן הדבר שהירושלמי לא נסדר ולא נחתם, אבל בא לידינו רק כפי מה שלמדו הדבר יחד במתיבתא, כן גרסו זה שם החכמים והתלמידים אחריהם, ואחרי שסידור כללי וחיתום לא היה שם ולא יכול להיות, בא הדברים לפנינו כמו שהם.
ואין צריך להביא ראיה על חסרון הסדר וקישורי הדברים בירושלמי שזה בא ומצא מקומו ברוב הסוגיות והמעיין ימצא זה לפניו בכל מקום של סוגי'.
אבל יותר מזה כי נמצא שם גם מקומות הרבה מאד שהנם לגמרי היפך הסדר, וזה מפני שבסוף הימים כאשר נכתב הירושלמי לפנינו ובא עם הספר כתבו אותו בהכרח רק כפי אשר נשאר בידיהם מהימים הראשונים מסגנון הלימוד של המתיבתא ולא ערבו אז לעצמם לשנות בה דבר מכפי שגרסו במתיבתא לזכרון דברים, ועל כן נשארו כל הדברים לגמרי כמו שהם.

שאול ליברמן (תלמודה של קיסרין, עמ' 21):
כמו כן פתרונו של הלוי לשאלה השניה אינו נכון לדעתי.
כי לוא היה כדבריו, שהניחו את סדר הירושלמי כמו שהוא נשנה בכל דור ודור מבלי סידור ועיבוד, כי אז לא היתה לנו אף סוגיא אחת מסודרת וכל התלמוד היה יוצא מבולבל.
וכל מי שילמד ויעמיק בתלמוד זה יווכח כי היה מסדר ועורך שעיבד את החומר שהיה לפניו, אף אם הסידור אינו בהתאם להשקפות המודרניות שלנו.

לוי גינצבורג (פירושים וחידושים בירושלמי, א, עמ' פא):
והמעיין בעין פקוחה אי אפשר לו שלא יראה אומנות גדולה של "סדרן" בהרבה סוגיות ... ולא עוד אלא שאלו המקומות שנראים כ"יוצאי דופן" אינם אלא שבושי הסופרים שהשמיטו הדברים שעל ידיהם נקשרו הענינים ...
ולא שאנו אומרים שבכל מקום שאנו מוצאים חסרון סדור בירושלמי הקולר תלוי בצואר הסופרים, אלא שחשודים הם לאותו דבר ...","46","","3830","True","True","False","","365","84.229.187.74","0","31406","שקלים|ב ע"א",""),new Message("51321","31406","הירושלמי בדר"כ רושם רק שאלה ותשובה","19/07/17 12:52","כה תמוז","תשע"ז","12:52","דרכי שמחה","בשונה מהבבלי שדרכו להביא את כל הדיון בבית המדרש","643","","2475","True","True","False","","96","87.70.138.102","0","31406","שקלים|ב ע"א",""),new Message("31409","31407","מה שהכי מיוחד...","03/11/13 10:28","ל חשון","תשע"ד","10:28","בתר ממוצע","לעניות דעתי זה שאלה ותשובה בשתי מילים באותו השורה ותחילת שאלה חדשה

"נעלמת" שלולא המפרשים לא הייתי מבחין בקושיא ותירוץ אלא ההיתי ממשיך ברהט הדברים.

לעומת הבבלי שדי קל ברוב המקרים לראות את הקושיא בבירור ואת התירוץ.","138","","3829","True","True","False","","187","94.188.248.70","0","31406","שקלים|ב ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);