var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3135;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3135","0","מצטער ואכלה - קושיית תוספות","25/07/10 07:54","יד אב","תש"ע","07:54","מתפעל","אולי מישהו יעזור לי להבין קושיית תוספות.

הגמרא מחדשת את הדין של "אינו שב מידיעתו", ששם לא מביא קרבן.

על מה מדובר?

אדם שנשבע שלא יאכל את הכיכר, ובאותו היום הצטער מאד והיה רעב ושכח את שבועתו ואכל את הכיכר. יש לנו אומדנא ברורה שגם אילו היה זוכר את שבועתו, היה אוכל את הכיכר מתוך צערו. (לא פיקוח נפש כמובן שאז זה מותר לכתחילה).

ולכן, אין אנו אומרים שחייב קרבן כי אינו שב מידיעתו, שאף אם היה יודע שאסור לו לאכול בגלל השבועה, לא היה מצליח להתגבר והיה אוכלה.

אומרים תוס' בדיבור המתחיל: מצטער ואכלה בשוגג מהו: וזה לשונם:

"פירש בקונטרס שאפילו היה זכור, היה אוכלה. וקשה דאם כן, למה נקט מצטער?"

לא כל כך הבנתי קושייתו, האם התוס' מתכוונים לשאול שניתן היה להעמיד בלי מצטער ומדובר באדם רשע?
הרי אף פעם איננו רוצים להעמיד ברשע. ברשיעי לא עסקינן.
לכן נקטו מצטער כדי שתהיה לנו סיבה מדוע היה בכל זאת אוכל.","148","","5030","True","True","False","","975","80.74.119.82","0","0","שבועות|כו ע"ב",""),new Message("3136","3135","למה ברשיעי לא עסקינן?","25/07/10 09:00","יד אב","תש"ע","09:00","עציוני","כל הפרק דן במי שעבר על שבועתו - במזיד או בשוגג. גם ע"פ ההעמדה של רש"י, שהיה מצטער, מדובר על אדם שעל פי דין היה אסור לו לאכול מן הכיכר (שהרי את האפשרות של מסתכן הגמרא כבר דחתה), כך שבכל מקרה הוא עובר על השבועה, ומדוע צריך להעמיד דווקא במצטער?
(במקומות אחרים שהגמרא דנה בדין שב מידיעתו לא טורחים להעמיד במצטער)","159","","5030","True","True","False","","423","132.70.40.183","0","3135","שבועות|כו ע"ב",""),new Message("3138","3136","זאת קושיא?","25/07/10 10:26","יד אב","תש"ע","10:26","מתפעל","אם ניתן להעמיד במצטער ולא ברשע, למה שנעמיד בדוקא ברשע?
בדרך כלל נמנעים מלהעמיד ברשע, כי אם הוא רשע, האם ישמע לנו בכלל?
מעניין אותו אם חייב קרבן או לא?
אלא מה, רשע שעשה תשובה?
בודאי, אם אין ברירה, נעמיד כך. אבל כשיש הסבר פשוט של מצטער. מה רע בזה?","148","","5030","True","True","False","","160","80.74.119.82","0","3135","שבועות|כו ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);