var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=31315;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("31315","0","בן עזאי תלמיד חבר לרבי עקיבא","27/10/13 15:17","כג חשון","תשע&quot;ד","15:17","שרון","קשיא לי למה לא הביאה הגמרא הוכחה חותכת לכך שהוא היה תלמיד חבר על פי המימרא מבכורות נ&quot;ח שאמר בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה?","413","","3842","True","True","False","","911","212.150.112.56","0","0","שקלים|ח ע&quot;א",""),new Message("31319","31315","באמת בבכורות הכינוי &quot;קרח&quot; בפי","27/10/13 21:47","כג חשון","תשע&quot;ד","21:47","יהודי_קדום","בן עזאי על רבי עקיבא נשמע חברי-היתולי לחלוטין, אך הוא מוכיח שבן עזאי מקבל עליו את רבי עקיבא חברו כגדול ממנו. <br />בתחילה היו הם חברים שווים, כמובא אצלנו, <b>אח&quot;כ נתגדל רבי עקיבא והיה רבו של בן עזאי.</b> <br />כך אפשר ללמוד גם מברכות סב. :<br /><br /><br /><b>רבי עקיבא לומד מר' יהושע:</b><br />&quot;תניא אמר רבי עקיבא פעם אחת נכנסתי אחר ר' יהושע לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר ליה בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך א''ל תורה היא וללמוד אני צריך&quot; ובהמשך הרצוף:<br /><br /><b>בן עזאי לומד מרבי עקיבא:</b><br />&quot;תניא בן עזאי אומר פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא לבית הכסא ולמדתי ממנו ג' דברים למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר לו ר' יהודה עד כאן העזת פניך<br /> <span class='bordeaux'><b>ברבך </b></span><br />אמר לו תורה היא וללמוד אני צריך&quot;<br /><br /><br />.","233","","3842","True","True","False","","184","109.65.251.167","0","31315","שקלים|ח ע&quot;א",""),new Message("31321","31319","היחס בין בן עזאי לבין ר&quot;ע","27/10/13 23:35","כג חשון","תשע&quot;ד","23:35","כדי","כך נכתב אצלי בגליון הגמ' בברכות (סב.): עי' בירושלמי שקלים (פ&quot;ג ה&quot;א). ועי' נדרים (עד:) ובחולין (עא.) ובב&quot;ב (קנח:) ובבכורות (נח.). ועי' לעיל (כב.). עד כאן לשוני.<br /><br />ואלו פרטם:<br /><br /><b>ברכות סב.:</b><br />כבר הובא לעיל.<br /><br /><b>ירושלמי שקלים:</b><br />היא סוגייתינו.<br /><br /><b>נדרים עד: :</b><br /><i>בלשון הזה אמר בן עזאי: חבל עליך בן עזאי שלא שימשת את ר''ע.</i><br /><br /><b>חולין עא.:</b><br /><i>תניא: אמר ר' יונתן: נמתי לו לבן עזאי וכו'. נם לי: ומה ישמעאל אומר בדבר הזה. נמתי לו וכו'. ובלשון הזה אמר לי :חבל על בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל.</i><br /><br />[ר' ישמעאל, כידוע, היה אחד מרבותיו של ר&quot;ע. וגם חזינן שבן עזאי רגיל להשתמש בלשון זאת, וכדברי התוס' ריש כתובות(ב:)].<br /><br /><b>ב&quot;ב קנח: :</b><br /><i>אמר ר' שמלאי: עדא אמרה, בן עזאי תלמיד חבר דרבי עקיבא הוה, דקאמר ליה שבאת.</i><br /><br />[והוא כבסוגיא אצלינו].<br /><br /><b>ברכות כב.:</b><br /><i>תנו רבנן: בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור. נחום איש גם זו לחשה לרבי עקיבא, ורבי עקיבא לחשה לבן עזאי, ובן עזאי יצא ושנאה לתלמידיו בשוק.</i><br /><br />[סדר העברת השמועה הוא מרב לתלמיד, שהרי נחום איש גמזו היה רבו של ר&quot;ע כמ&quot;ש בחגיגה (יב.) ובשבועות (כו.). ולגבי בן עזאי מפורש שהעביר את השמועה לתלמידיו. וא&quot;כ מסתבר שגם היחס בין ר&quot;ע לבן עזאי הוא כשל רב ותלמיד].","249","","3842","True","True","False","","279","79.180.210.19","0","31315","שקלים|ח ע&quot;א",""),new Message("31322","31321","יישר כוח. אולי כדאי לעיין מדוע נקרא","27/10/13 23:45","כג חשון","תשע&quot;ד","23:45","יהודי_קדום","<b>בן עזאי </b>בהרבה מקרים ואין מופיע שמו - שמעון. וכן מדוע אינו מכונה <b>רבי </b>שמעון בן עזאי. אני יודע לגבי בן זומא (שגם שמו שמעון) שמת צעיר ולא הוסמך. איני זוכר/יודע כרגע על בן עזאי.<br /><br />בפ' ב&quot;א: <b>(נוסף לאחר הודעת הרב כדי להלן)</b><br /><b>תולדותיו של שמעון בן עזאי </b><br /><br />...רבי ישמעאל ורבי עקיבא ובן עזאי מכונים &quot;ג' זקנים&quot; (תמורה כ&quot;א ע&quot;ב). <br />היה סמל השקידה ואמרו: &quot;משמת בן עזאי בטלו השקדנים&quot; (סוטה מ&quot;ט ע&quot;א). <br />רש&quot;י כתב: &quot;ולא היה בימיהם [בן זומא ובן עזאי] כמותם בתורה&quot; (קידושין מ&quot;ט ע&quot;ב).<br /> וכך הפך בן עזאי להיות לסמל בידיעת התורה. <br />רבי יוחנן אמר: &quot;אנא בן עזאי, דהכא&quot; (ירו', בכורים פ&quot;ב ה&quot;ב), <br />אביי אמר: &quot;הריני כבן עזאי בשוקי טבריה&quot; (קידושין כ' ע&quot;א)","233","","3842","True","True","False","","392","109.65.251.167","0","31315","שקלים|ח ע&quot;א",""),new Message("31323","31322","בן עזאי","27/10/13 23:55","כג חשון","תשע&quot;ד","23:55","כדי","עי' ברש&quot;י קידושין (מט:). ועי' בדבריו בסנהדרין (יז:). ובגליון הגרי&quot;פ לברכות (ו:) וביבמות (מט.) ציין גם לדברי הרע&quot;ב ברפ&quot;ד דאבות. וע&quot;ע בהגהת הגרי&quot;פ ביבמות (מד.) ובחידושי הרש&quot;ש (יבמות מט.). ואכמ&quot;ל.","249","","3842","True","True","False","","292","79.180.210.19","0","31315","שקלים|ח ע&quot;א",""),new Message("31328","31323","למה לא נקראו 'רבי'","28/10/13 08:20","כד חשון","תשע&quot;ד","08:20","דוד כוכב","במסכת הוריות דף ב ע&quot;א נאמר במשנה: &quot;או תלמיד והוא ראוי להוראה&quot;. ופירש רבא בעמוד ב': &quot;כגון שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא&quot;. ופירש רש&quot;י: &quot;שהיו יושבין לפני חכמים והיו ראויין להוראה כדאמרינן בפרק קמא דסנהדרין (ד' יז:) דנין לפני חכמים שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא&quot;.<br />כלומר שלמרות שהיו ראויים שיסמכום אעפ&quot;כ לא נסמכו, כנראה בגלל שנכנסו בפרדס ולא יצאו בשלום (מסכת חגיגה דף יד ע&quot;ב). ומשום שלא נסמכו אינם נקראים 'רבי' אלא בשמם בלבד.<br /><br />ואגב, מסביר הזוהר מהו שנכנסו בפרד&quot;ס - כל אחד נכנס באחד החלקים: פשט רמז דרש וסוד. ורק רבי עקיבא שנכנס גם לסוד יצא בשלום.","125","","3841","True","True","False","","227","95.86.81.152","0","31315","שקלים|ח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);