var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3114;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3114","0",""רבדים" בדף היומי??? ","22/07/10 22:32","יא אב","תש"ע","22:32","שיננא","בדף היומי של היום:
איתמר שבועה שזרק פלוני צרור לים ושלא זרק רב אמר חייב ושמואל אמר פטור
רב אמר חייב איתיה בלאו והן ושמואל אמר פטור ליתיה בלהבא
לימא בפלוגתא דר' ישמעאל ור''ע קא מיפלגי דתנן ר' ישמעאל אומר אינו חייב אלא על העתיד לבא שנאמר להרע או להיטיב אמר לו ר''ע א''כ אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין אמר לו מריבוי הכתוב אמר לו אם ריבה הכתוב לכך ריבה הכתוב לכך רב דאמר כר''ע ושמואל דאמר כר' ישמעאל...

תוס':
ושמואל דאמר כר' ישמעאל. וא''ת והא לעיל קאמר שמואל טעמא משום דליתא בלהבא וי''ל דאין זה מדברי שמואל אלא הש''ס מפרש כן אליביה וכענין זה יש בכמה מקומות בש''ס:

מדברי התוס' הללו - ההכרחיים מאוד בהבנת פשט הגמרא - עולה דבר מחודש מאוד:
לפעמים, הגמרא (הסתמא?) מפרשת את דברי האמורא שלא כמו כוונתו המקורית!

האם אין כאן פתח לסכנה גדולה? - לפי הדברים הללו, יוצא, שכאשר אני לומד דברי אמורא, ואח"כ רואה את ביאור שיטתו בגמרא, הרי שאני רשאי להסיק, שלא כך סבר האמורא עצמו, ואז אולי אף שומה עלי לפשפש ולברר מה היתה כוונתו...","146","","5034","True","True","False","","1183","77.126.123.164","0","0","שבועות|כה ע"א",""),new Message("3117","3114","שאלה","22/07/10 23:12","יא אב","תש"ע","23:12","משיב מאורות דף היומי","אתה מתכוון לשיטת הרבדים?","142","","5034","True","True","False","","213","85.130.130.141","0","3114","שבועות|כה ע"א",""),new Message("3144","3114","ההבדל בין ההסברים השונים בדעת שמואל","25/07/10 21:28","יד אב","תש"ע","21:28","ברוך","אני חושב שכדאי לעשות גם את הצעד הבא, ולבחון מהם שתי הסברות האפשריות העולות מן הגמרא לדינו של שמואל.
על פי הביאור הראשון של הגמרא, שנראה שהוא גם נשאר למסקנה, שמואל אמר את דבריו בתוך שיטת רבי עקיבא - אפילו רבי עקיבא, שמחייב על שבועה לשעבר, מודה שלא כל השבועות לשעבר מחייבות.
על פי ההצעה שכפי הנראה נדחתה, הגמרא חשבה ששמואל אמר את דבריו אליבא דרבי ישמעאל, הסובר שאין שבועות על לשעבר בכלל (ונחלקו דווקא בשבועה לגבי פלוני ולא בכל השבועות לשעבר להודיעך כחו דרב).
והנראה להסביר, שלדעת רבי ישמעאל חיוב קרבן בא על הפרת האיסור שהשבועה יצרה. ועל כן אין שייך לחייב קרבן אלא על להבא ולא על לשעבר.
לדעת רבי עקיבא, לעומת זאת, חיוב קרבן הוא על השקר שבשבועה, ועל כן ניתן לחייב אף על לשעבר.
על פי הדעה הדחויה סבר שמואל כרבי ישמעאל, שחיוב קרבן הוא רק כשמפירים את האיסור שהשבועה יצרה.
אך אם אנו מסבירים את שמואל כרבי עקיבא, יוצא חידוש מרתק - אף אם אנו אומרים שהחיוב בא על שקר, מכל מקום יש נושאים בהם אמירתו של האדם נתפסת כסמכותית, ועל כן אם שיקר בהם חייב, ויש נושאים שמלכתחילה הם מחוץ לתחום השליטה שלו, הן לגבי השליטה עליהם והן לגבי הצגת עובדות לגביהם, ועל כן אין זה ממש שקר ולא מתחייבים קרבן על לשעבר.

אופן אחר לבאר את דעת שמואל בביאור שיטת רבי עקיבא - כאן.","86","","5031","True","True","False","","291","77.126.95.62","0","3114","שבועות|כה ע"א",""),new Message("3118","3117","תשובה","22/07/10 23:21","יא אב","תש"ע","23:21","שיננא","סתם רמזתי לשיטת הרבדים... (לעורר עניין ותגובות ) - אבל בא לא נפתח עליהם את הדיון, כי זה דיון רחב עם מרכיבים נוספים, ואכמ"ל.
השיטה שלהם זה לא כרגע מה שמעניין.
מה שמעניין אותי זה ההבחנה של התוס' (שבהחלט מתאימה להבחנה בין השכבות/הרבדים השונים שבתלמוד).

יוצא כאן מתוס' חידוש גדול - יש את דברי האמורא, ויש את כוונתו שלו, ויש את פירוש הגמרא לדבריו. - ולפעמים הגמרא מלבישה את פירושה כאילו זה דברי/כוונת האמורא עצמו.

ואולי במילים אחרות: מישהו מכיר פירוש אחר חוץ מפירוש התוס' שיכול להניח את הדעת בקטע גמרא זה?","146","","5034","True","True","False","","219","77.126.123.164","0","3114","שבועות|כה ע"א",""),new Message("3119","3118","גאולה מהמחקר","22/07/10 23:43","יא אב","תש"ע","23:43","משיב מאורות דף היומי","להיפך, נדמה לי שהתוס' גואל אותנו ממחקר בדעת האמוראים.

הגמ' לא מקדשת את דעת שמואל לפי הטעם של שמואל עמצו אלא הגמ' עצמה (רב אשי או אמורא אחר), מסבירים את דברי שמואל לי האמת שנראית להם בעצמן בלי להתייחס להיסטוריה מה שמואל עצמו סובר. זה נשאיר לחוקרי עריכת התלמוד.

רואים שמהלך זה הוא פשוט לתוס' כי לא כתוב בתוס' תימה או קשה אלא וא"ת-וי"ל שכידוע הוא שאלה שהתירוץ ידוע כבר בשלב השאלה.","142","","5034","True","True","False","","219","85.130.130.141","0","3114","שבועות|כה ע"א",""),new Message("3121","3119","באת לתרץ אך תמכת בקושיה?","23/07/10 08:50","יב אב","תש"ע","08:50","שיננא","למעשה, אתה מחזק את טענתי - "הגמ' לא מקדשת את דעת שמואל לפי הטעם של שמואל עצמו אלא הגמ' עצמה (רב אשי או אמורא אחר), מסבירים את דברי שמואל לפי האמת שנראית להם בעצמן בלי להתייחס להיסטוריה מה שמואל עצמו סובר".

ועל כך אני תמה/מופתע:
משמע, שהגמרא מקדשת את הטקסט של דברי שמואל, ומפרשת אותו כרצונו, ולא מעניין אותה מה שמואל עצמו באמת התכוון??
האין בכך חידוש עצום?
עד כה, ידוע לי, שכך נהוג לעשות עם דברי התורה, ובאמצעות הצידוק הנכון שנותן התורה התכוון מראש לכל הפירושים השונים שעולים בבתי המדרש.
אבל, פה יוצא, שהגמרא מתייחסת באופן זה לדברי שמואל - מפרשת את דבריו כרצונה, על אף שיודעת שלא לכך התכוון!

החלק השני של דבריך - "בלי להתייחס להיסטוריה מה שמואל עצמו סובר. זה נשאיר לחוקרי עריכת התלמוד" - נוגע באמת לשיטת רבדים, שטוענת שיש ללמוד קודם כל את דברי כל רובד ורובד ולנסות להבין את הכוונה, ואח"כ לגשת לפירוש שהרובד הבא נתן לדבריו, ואם יש שני כיוונים שונים, אז לנסות להבין מדוע.
אבל - האם אתה משוכנע שזה רק נחלת החוקרים?
האם אני כלומד - לא צריך לעניין אותי מה שמואל התכוון/חשב, אלא צריך לעניין אותי רק הביאור שניתן לדבריו בגמרא (על אף שלא התכוון לכך)? - האם אין בכך תפארת ללימוד התורה והרחבת והעמקת הלימוד כאשר אנסה להבין מה שמואל עצמו התכוון, ואח"כ אלמד איך הגמרא פירשה את דבריו ואח"כ אנסה לעמוד על סיבת ההבדל? האם אין בכך לימוד רציני ומעמיק יותר?
אמנם, לגיטימי בעיני בהחלט אם תטען שיש ללמוד רק את דברי האמורא והפירוש הבלעדי שנמסר לנו ע"י הגמרא, שהוא קודש קודשים וכל השאר מחוץ לתחום.","146","","5033","True","True","False","","213","77.127.229.248","0","3114","שבועות|כה ע"א",""),new Message("3124","3121","הערה","23/07/10 10:07","יב אב","תש"ע","10:07","משיב מאורות דף היומי","א. הגמרא לא מקדשת את המילים של שמואל כמו שאינה מקדשת מה שמואל כאיש חשב במילים אלו.

הגמרא עוסקת רק בדבר אחד: מה האמת. אם זה נראה לה אמת זה בסדר אם לא זה נדחה.

לא משנה מי אמר את המילים ולא משנה מה התכוון במילים שלו.

ב. אם אתב מעונין להתמודד עם הגמ' על הפירוש של שמואל, זה כבר גולש לכיון אחר. כמו לפרש פירוש אחר במשנה מזה של הגמ'.

לדעתי זה לא מעניין כי אנו לא שופטים את הגמ' אלא רק מקבלים את סמכותה הדתית עלינו. אבל זה כבר נושא אחר...

שבת שלום","142","","5033","True","True","False","","233","93.173.120.130","0","3114","שבועות|כה ע"א",""),new Message("3176","3121","לא מקדשת את הטקסט רק את התוכן","27/07/10 13:24","טז אב","תש"ע","13:24","משיב מאורות דף היומי","","142","","5029","False","True","False","","196","85.130.130.141","0","3114","שבועות|כה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);