var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3099;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","65"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3099","0","שבועה באונס","22/07/10 08:47","יא אב","תש"ע","08:47","דוד כוכב","אימתי נענשים על שבועה באונס ומתי לא?

על כך כאן.","125","","5033","True","True","False","","974","212.76.102.250","0","0","שבועות|כו ע"א",""),new Message("3103","3099","עובדה אובייקטיבית","22/07/10 19:08","יא אב","תש"ע","19:08","elifish","ויש להוסיף, דבממון העובדה היא החלטית או שנתן או שלא נתן, ואם אכן נתן היה עליה לתת אל ליבה וכו'.
אך הם נחלקו בעצם דברי רב וכל אחד לפי הבנתו הסובייקטיבית, אכן היה משוכנע שכך אמר רב, והיה מוכן להישבע שוב ושוב, וזה אונס גמור ולא שכחה, וכמו שאומרים הראשונים אפילו איסור אין כאן.","162","","5033","True","True","False","","82","87.68.65.42","0","3099","שבועות|כו ע"א",""),new Message("3145","3099","נדרי טעות?","25/07/10 21:32","יד אב","תש"ע","21:32","ברוך","אם אני מבין נכון, אתה טוען ששבועת רב אסי ורב כהנא נידון כנדר שגגה שכלל אינו דורש הפרה, וכפי שנאמר בפירוש בנדרים כה:.
אמנם, דין מפורש הוא שאף ארבעת נדרים אלו אדם צריך להמנע מהם, וכפי שמפורש ברמב"ם נדרים ד ד:
ומנין שאפילו ארבעה מיני נדרים אלו שהן מותרים שאסור לו לאדם להיות נודר בהן על מנת לבטלן, תלמוד לומר לא יחל דברו לא יעשה דבריו חולין.

ואם כן חוששני שדבריך אינם מספיקים על מנת ליישב את הקושיה על רב כהנא ורב אסי. ושמא תאיר עיני בנושא קשה זה.","86","","5030","True","True","False","","226","77.126.95.62","0","3099","שבועות|כו ע"א",""),new Message("3120","3103","אכן כך","23/07/10 01:25","יב אב","תש"ע","01:25","דוד כוכב","ענין הממון איננו תלוי בדעת הנשבע.

אם כי לענין דברי רב, משמעות הגמרא שהם נחלקו בדברי ומילות רב עצמו, ולא במשמעות והבנת השומעים. ולכן כשבאו לפני רב ואמר כאחד מהם, סברו שהשני נשבע לשקר, אילולא פטור שבועת אנוס.","125","","5032","True","True","False","","99","213.151.63.222","0","3099","שבועות|כו ע"א",""),new Message("3156","3145","לכאורה קשה על דברי הרמב"ם אלו -","25/07/10 23:54","יד אב","תש"ע","23:54","דוד כוכב","מה שייך שלא להיות נודר נדר שהוא טועה בו? הרי הוא אינו יודע בזמן הנדר שזו טעות!

אלא על כרחך שדברי הרמב"ם אינם אמורים לגבי נדרי שגגה אלא על שלושת הנותרים.

בעוד ענין לשון הרמב"ם פה אינו בדקדוק המשתמע לפום ריהטא.
אין הכוונה "שאסור לו לאדם להיות נודר בהן על מנת לבטלן" - כלל,
אלא שצריך להמנע מהם שלא לצורך חשוב.
אבל מותרים הם לצורך העלמת המס ממוכס שאין לו קצבה, כדברי המשנה, למשל.
וכן מצינו לר"ע במסכת סופרים שהיה נודר ומבטל בליבו לגלות את טיבו של אותו תינוק חצוף.","125","","5030","True","True","False","","100","95.86.95.1","0","3099","שבועות|כו ע"א",""),new Message("3159","3156","אני מתקשה להסכים","26/07/10 08:56","טו אב","תש"ע","08:56","ברוך","המקור לדברי הרמב"ם, כפי שמעיר הכסף משנה על אתר, הוא בתוספתא נדרים פרק ד. שם נאמר כך:
"אף נדרים שאמרנו מותרין מניין שלא יהא אדם נודר בהן על מנת לבטלן ת"ל לא יחל דברו שלא יעשה דבריו חולין"
הרמב"ם שינה ביודעין מלשון התוספתא והוסיף 'ארבעת נדרים', ולכן קשה לומר שדבריו שלא בדקדוק.
וכוונתו, לעניות דעתי, לאסור על אדם לישבע או לידור כאשר יש לו יסוד סביר להניח שהוא טועה. לדוגמא, כיון שעומד מולו אדם אחר ונשבע שהדבר ההפוך הוא הנכון, כבמקרה של רב אסי ורב כהנא. (וייתכן שניתן להשוות זאת לדברי בן ננס 'כיצד אלו ואלו באים לידי שבועת שוא'. בן ננס אינו חושש לשבועת שקר, כיון שהוא מאמין שבני אדם נשבעים לדבר שלדעתם הוא נכון. אך הוא חושש לשבועת שוא, כיון שסוף סוף הדבר אסור).
ואם כן הדבר דומה בדיוק לאותה האשה בגיטין, אשר נדרה מתוך מחשבה שהיא צודקת, והאשמה כלפיה היא שהיה עליה לבדוק.","86","","5029","True","True","False","","226","77.126.95.62","0","3099","שבועות|כו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);