var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=3082;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("3082","0","שורש 'כסס'","19/07/10 14:05","ח אב","תש&quot;ע","14:05","דוד כוכב","מה המשמעות המדוייקת של 'לכוס'  שעורין וכוסמין?<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=7479'>על כך כאן.</a>","125","","5033","True","True","False","","1890","212.76.99.196","0","0","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3087","3082","יש לא מעט טעויות בדבריך הללו","21/07/10 00:31","י אב","תש&quot;ע","00:31","Almuaddib","נתחיל בדבריך הראשונים:<br /><br />&quot;<br />בשורשים רבים קיימים חילופים של עיצורים מאותו מוצא.<br />למשל מצויים חילופי האותיות ז - ס - צ.<br />אותן אותיות השורש עם האות ז' מביעות בדרך כלל את המשמעות הרכה יותר, כגון זעיר.<br />ואותו שורש עם האות צ' מביע מביעות בדרך כלל את המשמעות הנחרצת יותר, כגון צעיר.<br /><br />פרז - (זכריה ב, ח) פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם.<br />פרס (פרשׂ) - (דברים כב, יז) וּפָרְשׂוּ הַשִּׂמְלָה.<br />פרץ - בראשית כח, יד וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה. בראשית ל, ל כִּי מְעַט אֲשֶׁר הָיָה לְךָ לְפָנַי וַיִּפְרֹץ לָרֹב.<br />שלושת הפעלים האלו משמעותם התפשטות במרחב.<br />&quot;<br /><br />ראשית, לא ברורה לי הקביעה המבחינה בין משמעות &quot;רכה&quot; יותר, לבין האחרת. זעיר וצעיר, כבדוגמתך לעיל, אינן רכות לעומת נחרצות, הרי המשמעות אינה זהה. זעיר אינה צעיר מעט, אלא פשוט קטן, אולי אפילו קטן מאד, בעוד שצעיר, משמעותו מובחנת יותר - זעיר מבחינת שנותיו. כך גם לא אוכל לקבל זאת כאשר אשווה את העולז לעולץ, את החרוז לחרוץ, וכן הלאה.<br /><br />גם דוגמתך שמובאת כאן לעיל, אינה מדוייקת. השורש פר&quot;ז אין משמעותו רק התפשטות במרחב, אלא הגדלה, הרחבה - ולא רק של מקום. הרי ניתן להפריז, והמפריז על מידותיו אינו מתפשט במרחב דוקא.<br />וכן לגבי הפורס, שמשמעותו כפולה. אין המדובר רק במתפשט, אלא גם בבוצע. הלוא פרוס לרעב לחמך, ופרוסת לחם אינה אלא חתיכה מהלחם, לא משהו שהתפרס במרחב.<br />משמעות דומה, ושאינה קשורה למרחב, יש גם לגבי פרץ. לפרוץ זה גם לשבור, וכפי שלמדנו בנזיקין &quot;פרץ את פצימיו&quot; - ואין ספק שהפורץ חומה, כפורץ הפצימים דלעיל, אינו מתפשט אלא שובר - ובדומה לפורס הלחם.<br /><br /><br /><br />גם כאשר נעבור לדוגמתך השניה, לא ברור לי מדוע בחרת את בית הסוהר, שאין בינו לבין הזוהר אלא החריזה. לשורש סה&quot;ר שתי משמעויות, ואין קשר בין שתיהן. האחת - מקום סגור. למשל, ראה ברמב&quot;ם: &quot;המהלך אלפיים באמה, ושלמה מידתו בדיר או בסהר&quot;, הסהר הוא מכלאה שם, בדומה לדיר. כלל לא ברור לי האם הירח מכונה סהר בשל הזוהר, או שמא בשל צורתו, והדבר צריך עיון.<br /><br />ומכאן אנו מגיעים לסוף:<br />משמעות כסס ידועה לנו, והרי הכוסס את החיטה הוא לועס אותה בשיניו. לא טוחן, לא חותך ולא קוצץ, אלא לועס בשיניו. אין קשר בין הכוסס לבין הגוזם או הגוזז, לבין הקוצב או הקוצץ, שכל אחד מהם - כפי שאני רומז כאן, קשור לשורשים אחרים דומים לו, אך לא אלו לאלו.<br />הקוצץ קשור, כנראה, לקוצב, למקציע ולקוצר. בכולם יש משמעות הקשורה לחיתוך (והקוצף, אינו שייך אליהם, למרות שגם הוא מתחיל באופן דומה). <br />הגוזז, קשור, כנראה, לגוזם ולגוזר (אם כי לא לגוזל). בכולם יש משמעות הקשורה לחיתוך, אם כי ההבדל בין הגוזז לבין הקוצץ מובחן היטב.<br /><br />והנלע&quot;ד כתבתי.","107","","5031","True","True","False","","218","77.125.110.61","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3088","3087","עסקתי במשמעות המקורית של השורשים","21/07/10 04:06","י אב","תש&quot;ע","04:06","דוד כוכב","רוב קושיותיך הן ממשמעויות מאוחרות יותר שנתגלגלו מתוך דברים הדומים למשמעות המקורית.<br />למשל ופרצת בתורה, התרחבות בחוזקה, ובלשון חכמים פריצה כמו בלשוננו.<br /><br />עלז ודאי נשמע עדין מעלץ. לצעיר משמעות מרחיקת יתר יותר מאשר רק זעירות בגודל.<br />יש גם זהוב וצהוב (פניו צהובות היינו חיוורות חסרות דם). מזיק מציק. מציק הוא אויב במקרא ישעיה פרק נא, יג, ולא רק מעיק כלשון היום. אולי המסיק הוא עבור הכבישה בלחץ בבית הבד.<br />כדאי אמנם לחפש עוד ראיות מדוקדקות לקביעה זו ששמעתי.<br /><br />בית הסהר נקרא בפי יוסף בור, בראשית מ, טו. כמו בית הצוהר, רק אור קט מלעלה, כעין הלבנה.<br /><br />הרחבת משפחות הגוזז והקוצץ אינה סותרת את הדמיון ביניהם.","125","","5031","True","True","False","","119","212.76.99.196","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3128","3087","לאלמואדיב","23/07/10 17:12","יב אב","תש&quot;ע","17:12","שמואל","אני חושב שאינך צודק ברוב הערותיך.<br />ראשית: המשמעות של 'זעיר' בהוראת 'קטן ביותר' היא עברית מודרנית.<br />אין שום הבדל בין התפשטות במרחב להתפשטות במקום אחר, הרעיון הוא התפשטות. אבל למעשה ודאי ש'מפריז על מדותיו' הוא הוראה מושאלת מעיר פרזות.<br />הפעולה שהשיניים מבצעות היא בדיוק הפעולה של חיתוך, אלא שלחתיכות קטנות ביותר עד כדי טחינה. כיצד חוטבים עץ עם גרזן? הגרזן מכתת חלק נרחב במקום החיתוך, וכך נחתך העץ. ואגב, באמת כסס דומה מאוד לגדד ולכתת, והנה עוד דוגמא: גידוד בלשון מקרא הוא עשיית שרטת בעור [לא תתגודדו], ובארמית מצאנו 'גודו אילנא' והיינו גזז העברי. ללמדך שכל הפעולות של שבירה, חיתוך, שריטה, טחינה, וכדומה, יש להם מכנה משותף","164","","5029","True","True","False","","121","77.125.234.33","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3130","3128","יישר כח על החידוש גדד וכתת","24/07/10 22:28","יג אב","תש&quot;ע","22:28","דוד כוכב","על פי זה חיפשתי את הצורה השלישית והמשלימה - קטט. ומצאתי!<br />מסכת ערכין דף יג ע&quot;ב:<br />&quot;הני מקטטי והני לא מקטטי&quot;.<br />רש&quot;י:<br />&quot;מקטטי - כלומר מקטינין ו<b>עושים</b> קולם <b>דק דק</b>&quot;.","125","","5028","True","True","False","","156","95.86.92.59","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3151","3128","דומני שלא כדבריך.","25/07/10 22:22","יד אב","תש&quot;ע","22:22","Almuaddib","<b>1. </b><br /><br />הרב כוכב כתב לעיל בהאי לישנא:<br />&quot;בשורשים רבים קיימים חילופים של עיצורים מאותו מוצא.<br />למשל מצויים חילופי האותיות ז - ס - צ.<br />אותן אותיות השורש עם האות ז' מביעות בדרך כלל את המשמעות הרכה יותר, כגון זעיר.<br />ואותו שורש עם האות צ' מביע מביעות בדרך כלל את המשמעות הנחרצת יותר, כגון צעיר.&quot;<br /><br />על דבריו אלו כתבתי לו כי &quot;זעיר&quot; אינו המשמעות הרכה יותר של &quot;צעיר&quot;,  שכן &quot; זעיר אינה צעיר מעט, אלא פשוט קטן, אולי אפילו קטן מאד, בעוד שצעיר, משמעותו מובחנת יותר - זעיר מבחינת שנותיו.&quot;<br /><br />גם אם נכונים דבריך לגבי המשלב הלשוני של &quot;זעיר&quot;, אין בכך מאומה לגבי טענתי כלפי דברי הרב כוכב. זעיר, כפי שכתבתי, אינו משמעות מרוככת של צעיר, אלא משהו אחר. ניתן היה אף להכביר על כך, ולהראות ש&quot;שעיר&quot; אינו קשור ל&quot;צעיר&quot; או ל&quot;זעיר&quot;, כשם שה&quot;סוער&quot; אינו מחובר ל&quot;צוער&quot;, וה&quot;זער&quot; ל&quot;צער&quot; – וכל אלו רק בשורש הזה. כל זה היה רק כדי להדגים כי שורש עם האות ז', אינו הצורה המרוככת של אותו השורש באות צ'.<br /><br />להרחבה: זרימה/צרימה, זבה/צבה, זונחת/צונחת, זמרת/צמרת, חזיתי/חציתי וכו'.<br /><br /><br /><b>2. </b><br />בעניין השורש פר&quot;ז, דומני ששוב לא דייקת בדבריך. כתבת כי &quot;אין שום הבדל בין התפשטות במרחב להתפשטות במקום אחר, הרעיון הוא התפשטות. אבל למעשה ודאי ש'מפריז על מדותיו' הוא הוראה מושאלת מעיר פרזות.&quot;. והנה נפלה טעות בשני חלקי הטיעון שלך.<br /><br />ראשית, התפשטות במרחב אינה דומה, למשל, לעליית מחירים. והנה, כפי שלמדנו, אדם מפריז על שדהו ואינו חושש לריבית – ושם בעליית דמי השכירות מדובר, לא בהתפשטות במרחב. גם המפריז על מידותיו של הקב&quot;ה, שכידוע הוא המנסה את הקב&quot;ה, אינו מגדיל את התפשטותו במרחב של הקב&quot;ה, חו&quot;ח.<br />ניתן להוסיף לכך עוד דוגמאות כהנה וכהנה, אך נראה לי שאפשר להסתפק בדברי הנביא &quot;פרזות תשב ירושלים&quot;. ראה את התרגום שם, כמו גם את פירוש רש&quot;י, והראב&quot;ע, והמצודות – כולם קובעים כי פרזות הוא בלי חומה. לא על שטח שהתפשט, אלא כפי שהסברתי לעיל – בלי חומות.<br /><br /><br /><b>3. </b><br />ומכאן יש לחזור לכוסס. למדנו במסכת ברכות כי הכוסס את החיטה – מברך עליה בורא פרי האדמה. והרי הכוסס הוא כפי שלמדנו תמיד – שהוא לועס את הגרגרים, וכפי שבירושלמי כתיב – בורא מיני זרעים. וכן שנינו בירושלמי הכוסס את האורז, ומשמעותו כידוע. ואילו היה כוסס חותך, כדבריך, היינו מגיעים לתמהון גדול, כיצד מי שרק חותך בשיניו, כבר מתחייב בברכת בופ&quot;א.<br />גם כתת אינו חתך, אלא עניינו יותר בדומה לטחינה. להכות על משהו בחוזקה, כמעשה הנפח המכתת את המתכת, וכמקרהו של המעוך והכתות מספר במדבר, וכן ראה בריש דף פט: ממסכת חולין, שעניינו לטחון.","107","","5027","True","True","False","","380","87.68.84.200","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3132","3130","קטט - חיתוך?","25/07/10 01:47","יד אב","תש&quot;ע","01:47","שמואל","אמנם אפשר לפרש שענין ההקטנה הוא חיתוך, אבל זה לא נראה לך רחוק מידי? אולי רש&quot;י מפרש 'מקטטי' על סמך הדמיון הצלילי לשורש קטן?","164","","5027","True","True","False","","112","87.68.171.197","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3153","3130","עירבת מין בשאינו מינו","25/07/10 22:37","יד אב","תש&quot;ע","22:37","Almuaddib","אין שום קשר בין קטט לבין כתת.<br /><br />השורש קט&quot;ט הוא שורש מוכר, ואינו קשור כלל  ל&quot;כתת&quot;. הרי &quot;בעל קטטה&quot; הוא מי שמעורב במריבה, מי שיש לו סכסוך, וזו משמעותו העיקרית של השורש הזה, בעברית כמו בארמית.<br /><br />כפי שעניתי לשמואל, האותיות ט' בארמית וצ' בעברית, פעמים שיש חילופין ביניהן (קיץ-קיטא, כדוגמא). מכאן שניתן לחפש קשר בין קט&quot;ט הארמי לבין קצ&quot;ץ העברי, אך הירוב והבלבול שבהכנסת הכת&quot;ת - שגוי. יש לזכור כי האות ט' והאות ת' לא מבוטאות בעברית, בצורתה המקורית, כפי שרוב העם נוטה כיום- לבטאן באותה הצורה.<br />אישית, אני לא מכיר דוגמא למקום בו יש קט&quot;ט במשמעות של קצ&quot;ץ, אבל לא ראיתי אינה ראיה.<br /><br /><br />ופירושו של רש&quot;י כלל לא קשור לקיצוץ. הוא מפרש שהם שרים בטון גבוה, כמו זמרי אופרה באיטליה. איזה חיתוך או טחינה יש כאן?","107","","5027","True","True","False","","166","87.68.84.200","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3133","3132","במחשבה שניה","25/07/10 01:53","יד אב","תש&quot;ע","01:53","שמואל","האמת שענין הקטן הוא גם משמעות של חיתוך, כביכול הוא קטוע. והראיה לשון גוץ שבארמית ולשון חכמים, שהוא לשון חיתוך, עיין הוריות יג. על העכברים שסורן רע 'ואפילו גלימי גייצי' היינו שנוגסים הגלימות בשיניהם וקוצצים אותם. ועיין רש&quot;י סנהדרין קט: ד&quot;ה 'כי אריך': &quot;כי אריך גייצו ליה - כשהאורח ארוך יותר מן המטה מקצרין אותו בסכין, גייצי לשון גוץ, כן שמעתי, ואית דגרסי: גיידי ליה&quot;. יש לנו אפוא שלישיה ארמית: גייץ, גייד, קייץ [מלשון קציצה, כגון 'הני קייצי דמייהו' וכן כל לשון קייץ שהוא על שם הקציעות שקוצעים במכשיר חד].","164","","5027","True","True","False","","180","87.68.171.197","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3140","3133","ובאותה מחשבה","25/07/10 11:21","יד אב","תש&quot;ע","11:21","דוד כוכב","על פי חילופי י - ו בשורשי ע&quot;ו, הוסף לגוץ את כוץ וקוץ.<br /><br />כוץ<br />מסכת בכורות דף לט ע&quot;ב <br />מעוך וכתות הוי מומא - דמיכווצן <br />קוץ<br />מסכת חלה ב משנה ג <br />האשה יושבת וקוצה חלתה<br />מסכת בבא מציעא דף קז ע&quot;ב <br />מכריז רבי אמי: מלא כתפי נגדי בתרי עברי נהרא - קוצו.","125","","5027","True","True","False","","123","95.86.95.1","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3152","3151","המשך הדברים","25/07/10 22:23","יד אב","תש&quot;ע","22:23","Almuaddib","<b>4. </b><br />בסוף דבריך, עירבת מין בשאינו מינו. הגדד אכן דומה לגזז, אך לא לכסס (או לגסס...). אילו הסברו של הרב כוכב לעיל היה נכון, מול הגזז היינו צריכים למצוא משמעות קרובה אצל הגסס, והרי הגוסס אינו גוזז מאומה. הגודד קרוב לגוזז, אך לא לכוסס. <br /><br />קיימים חילופי אותיות בין השפות האחיות, עברית ארמית וערבית. העובדה שיש שורשים זהים עם אותיות מתחלפות בין שתי שפות, אינה גוזרת קרבה וחילופין כאלו בתוך העברית. הצ' העברית, למשל, פעמים שהיא מתחלפת עם הט' הארמית (קיץ-קיטא, למשל); הש' העברית מתחלפת פעמים רבות עם הס' הערבית, וכן להיפך, ורבות הדוגמאות הללו. כל החילופין הללו, אינם קשורים בהכרח לחילופין מקבילים, אם יש כאלו, בתוך שורשים בעברית. כפי שהראיתי הרגע, גזז יכול להיות דומה לגדד – אבל לא לגסס – והרי הרב כוכב לא בא לפרש על סמך הדמיון בין ד' לבין ז', אלא בין האותיות סז&quot;ץ.<br /><br />עוד אוסיף (אוזיף? יש קשר בית הלוואה לבין הוספה?) תוספת אחרונה לכאן, כי לפני שתשווה בין כסס לבין גדד, בחילוף אותיות כפול, מדוע לא תנסה שלב שלב? האם &quot;כד&quot;, למשל, דומה במשמעותו ל&quot;גד&quot;? האם יש קשר בין &quot;גזז&quot; לבין &quot;כזז&quot;? יש שורשים רבים בהם יש את האות כ', ורבים גם הכוללים ג'. האם ניסית למצוא מקרים רבים בהם יש שיתף משמעות, כדי לבסס את התאוריה?<br />הנה, לדוגמא, כל השורשים המתחילים באותיות ג' ו-א' וכן ג&quot;ב. נסה להחליף את האות ג' באות כ', האם החילוף יחזק את הטענה של החילופין?<br /><br />גאה (שורש גא&quot;י), גאל, גבב, גבהּ (כמו גבהתי, נעשיתי גבוה), גבה (שורש גב&quot;י. כמו לגבות חוב), גבל, גבן, גבס, גבע, גבר, גבש.<br />(ניתן להמשיך. ניתן גם לעבור לג' באמצע השורש, כמו דגל, עגל וכו'.).<br /><br /><br />ומכאן אין אלא לחזור למה שידענו תמיד, שהכוסס הוא הלועס בשיניו, והכתות הוא זה שהיכוהו עד שנמעך ונטחן, והגוזז הוא כפירושו הידוע, ולא תמיד דמיון שנראה לנו בין אותיות, אכן יש בו ממש.","107","","5027","True","True","False","","615","87.68.84.200","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3180","3153","קטט בהחלט יכול להיות קשור לכתת","27/07/10 21:25","טז אב","תש&quot;ע","21:25","שמואל","בדברי רש&quot;י הסתפקתי אני גם כן שמא הוא פירש את המילה 'מקטטי' דוגמת 'מקטיני', מחמת דמיון הצליל. אבל בהחלט יתכן שהוא מתכוון לחיתוך, שכן כפי שהערתי, כל הקטנה ענינה חיתוך, לכן גם המלה 'קצר' והמילה 'קציר' הן מאותו שורש.<br />אעיר הערה הנכונה לכל תגובותיך: אתה מביא דוגמאות של חילופי אותיות שאינן בעלות אותה משמעות. ובכן, ברור שלא כל אותיות ממוצא זהה יוצרות משמעות זהה, אבל יש הרבה מאוד, וזהו דבר ממש אופייני לעברית. במיוחד בולט הדבר בכל המילים המתחילות באותיות פ&quot;ר, וזה דבר מפורסם. אבל אפשר למצוא הרבה מאוד דוגמאות גם בשרשים אחרים. לכן אם מוצאים קשר, זה יפה מאוד. אבל אם לא מוצאים קשר, אין קושיא.<br />בנוגע לגסס באופן ספציפי - השאלה היא אם המקור בכלל עברי. הרי המלה הזאת אינה נמצאת במקרא והיא לשון חכמים. יתכן שמקורה יווני או כדומה ואין להוכיח משם. [וכאמור גם אם היתה זו עברית טהורה לא קשה, אלא שבנדון דנן מסופקני אם המלה בכלל מקורה עברי]","164","","5025","True","True","False","","142","87.68.171.197","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3181","3180","כעת אתה הוא המערב נושאים שונים","27/07/10 21:57","טז אב","תש&quot;ע","21:57","Almuaddib","הטענה כלפיה יצאתי היתה הטענה כי יש קרבת משמעות בין שורשים בהם יש את האותיות זס&quot;צ, והקביעה כי יש מדרג משמעויות ביניהן, &quot;רכה&quot; לעומת &quot;קשה&quot;.<br /><br />כדי להוכיח טענה כזו, יש צורך להביא דוגמאות רבות המקיימות את הכלל. לא רק שהובאה לכאן דוגמא אחת בלבד, אלא שלגביה הראיתי כמה פעמים כי גם היא אינה דוגמא לכלל, ולכן הכלל שגוי.<br /><br />הזיהוי כי שורשים ששתי אותיות השורש הראשונות שלהן הן פ&quot;ר, מקיימים קשר של משמעות, זו טענה אחרת, שעליה איני בא לחלוק. המחלוקת שלי היא עם הטוען כי דוקא פר&quot;ז-פר&quot;ס-פר&quot;ץ, הם-הם המקיימים קשר מיוחד, כולל המדרג האמור.<br /><br />הנה רשימת השורשים המתחילים בפ&quot;ר:<br /><br />פר&quot;א, פר&quot;ד, פר&quot;ז, פר&quot;ח, פר&quot;ט, פר&quot;י (הוא פר&quot;ה, פריתי ורביתי), פר&quot;ך, פר&quot;ם, פר&quot;ס, פר&quot;ע, פר&quot;ץ, פר&quot;ק, פר&quot;ש (ב-ש' ימנית, בשמאלית הוא זהה לפר&quot;ס).<br /><br />ניתן לזהות כאן שיתוף משמעויות, אם כי לא חזק. יש כאן את אלו שמשיתי מעויותיהם קרובות ליציאה החוצה, להתפשטות, ויש את אלו הקשורים יותר לשבירה. אם אנסה למיין מיון ראשוני גס בלבד;<br /><br />יציאה החוצה: פר&quot;א, פר&quot;ח, פר&quot;י, פר&quot;ש.<br /><br />שבירה: פר&quot;ד, פר&quot;ז (יכול להיות שייך לשתי הרשימות), פר&quot;ט, פר&quot;ך, פר&quot;ם, פר&quot;ס (גם בעל משמעות כפולה ויכול להיות שייך לשתי הרשימות), פר&quot;ע, פר&quot;ץ ופר&quot;ק.<br /><br />וכעת שוב וקרא את טענתו הבלשנית של הרב כוכב לעיל, וראה שני דברים: <br /><br />ראשית - דבריו אינם מתאימים, כפי שנלאיתי כבר מלחזור על כך.<br /><br />שנית - שיתוף המשמעות האפשרי אינו קשור לחילופי זס&quot;ץ אלא לשורשים בעלי שתי אותיות ראשונות משותפות.<br /><br /><br />אגב, תרגיל כזה של שיתוף, יראה תוצאות יפות בהרבה אם תתחיל לבחון את השורשים ששתי אותיותיהם הראשונות הן פ&quot;צ.","107","","5025","True","True","False","","213","84.228.177.195","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3182","3181","אדרבה","27/07/10 23:12","טז אב","תש&quot;ע","23:12","שמואל","אם תבדוק את השרשים המתחילים בפ&quot;ר תראה את היופי של ההתפלגות לפי האות השלישית.<br />פרא פרה ופרח - גרוניות, ענין של ריבוי [ואם פרוח תפרח הצרעת] אמנם זה באמת פר&quot;י כפי שכתבת, אבל אותיות אהו&quot;י גם קשורות ומתחלפות אחת עם השניה.<br />פרד פרט פרץ - ענין של שבירה [וממילא התפרדות והתחלקות]<br />גם פרז שייך לזה, עיקר הוראתו - פריצת המסגרת. עיין תרגום של ערי הפרזי - קרוי פצחיא [לשון פיצוח]. וכך פרס, לשון חיתוך.<br />פרך ופרק - לשון שבירה לפירורים.<br />הנה כי כן: יש משמעות כללית לכל השורשים [הפרדה, התפרדות והתחלקות, וכתוצאה מכך -  התפשטות וריבוי]. אבל רואים במפורש שיש תת חלוקה לפי מוצאה של האות השלישית. והוא אשר אמר כוכב.<br />את פ&quot;צ אני מכיר, אבל יש שם הרבה פחות שורשים. יש רק את פצה פצח פצע [אגב, שים לב למכנה המשותף] וגם פצל. ועוד שני שרשים שמשמעותם אינה קשורה בבירור לענין: פצם ופצר.","164","","5025","True","True","False","","106","87.68.171.197","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3183","3182","טענתך מופרכת מבסיסה","27/07/10 23:28","טז אב","תש&quot;ע","23:28","Almuaddib","האותיות הגרוניות - שכחת את ה-ע'. בפר&quot;ע אין שום עניין של ריבוי. דרך אגב, גם בפר&quot;א אין שום עניין של ריבוי, אלא דוקא של פריצת מסגרות.<br /><br />נפלה האבן הראשונה בבניינך.<br /><br />(ובנוסף לכך, האות השורשית אינה הא, אלא י' או ו'. כאשר השורש הוא באמת הא, אנו רואים אותו. השווה, למשל, את ההבדל בין &quot;גבהתי&quot; לבין &quot;גביתי&quot;).<br /><br />לגבי פר&quot;ד פר&quot;ז פר&quot;ט  - אל תשמיט מהן גם את פר&quot;מ ואת פר&quot;ש. כמובן, אין שום קשר של חילופי אותיות בין חמש הסיומות הללו.<br /><br />פר&quot;ך ופר&quot;ק, מעבר לכך שהאותיות כ' ו-ק' אינן מהמתחלפות כלל וכלל, הרי שכחת גם את הפר&quot;ר.<br /><br />אגב, לאן תשייך את הפר&quot;ף?<br /><br /><br /><br />הלכה פרתך לרעות באחו של הרב כוכב.","107","","5025","True","True","False","","164","84.228.177.195","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3185","3183","ודאי שבשורש פר&quot;ע יש עניין של ריבוי","28/07/10 03:59","יז אב","תש&quot;ע","03:59","דוד כוכב","(במדבר ו, ה) גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ.<br />וראה היטב בהודעה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=2083'>כאן.</a><br /><br />ובשורש פר&quot;א - (בראשית טז, יב) פֶּרֶא אָדָם - יָדוֹ בַכֹּל.<br />גם לטענה שזו פריצה, הרי כבר הוזכר שפר&quot;ץ הוא התפשטות.<br />ובפסוק מבואר - ידו בכל - להוציא מידו אינה בכל אלא בחלק, שוב ענין של ריבוי.<br />ובתרגום 'יונתן' שם: יְדוֹי יִתְפַּרְעוּן מִן בַּעֲלֵי דְבָבוֹי - שורש פר&quot;ע! כנ&quot;ל.<br />וגם לרש&quot;י ורד&quot;ק המפרשים אוהב מדברות, כמו - (ירמיהו ב, כד) פֶּרֶה לִמֻּד מִדְבָּר, הרי זה פורץ את גדרות הישוב ומתפשט למדבר.<br />ובחזקוני - &quot;פרא אדם תגר הולך עם סחורתו עד למרחוק&quot; - ריבוי המרחק.<br /><br />פָּרָה רוֹעִין, בַּדֶּרֶךְ, אֵין זוֹ אֲבֵידָה (ב&quot;מ ב משנה ט).","125","","5024","True","True","False","","155","212.76.100.125","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3199","3183","כלל וכלל לא מופרך","28/07/10 17:49","יז אב","תש&quot;ע","17:49","שמואל","ובכן, בענין השרשים פרא ופרע חסך לי הרב כוכב את העבודה.<br />פרד פרז ופרט - במפורש קשורים, אותיות דטת קרובות הרבה יותר לאותיות זסץ מאשר לאותיות ל&quot;נ, למרות שהחלוקה למוצאות מגדירה את דטלנת כמוצא אחד, ואין כאן המקום להאריך.<br />פרש אכן גם משמעו התבדלות, אבל כפי שכתבתי - ברור שיש הוראת גג משותפת לכל השורשים, וענינה: התחלקות והתפרדות ומתוך כך התפשטות וריבוי [כל החיים מתרבים על ידי התחלקות תאים]. אבל בתוך המכנה המשותף הרחב יש תת קבוצות עם משמעות קרובה יותר כמו פרד ופרז וכו'.<br /><br />פרר זו המשמעות הבסיסית, שכן הר' השלישית היא פשוט הכפלה, ויש טעם בטענתם של האומרים כי הכפלת אות באה לחזק את המשמעות. ולכן פר&quot;ר - לפירורים קטנים, מה שאין כן פרק ופרך שהם לשברים גדולים. השוה למשל גם את השורש פצץ שהוא הכפלת הצ', ולכן הפיצוץ הוא גם פיצול לחלקים קטנים מאוד, וכפטיש יפוצץ סלע.<br /><br />מדוע קבעת בפסקנות שק&quot;כ אינן מתחלפות? עיין ברמב&quot;ן בראשית מא מז &quot;וישתוו הכף והקוף תמיד&quot; ומביא את קובע וכובע, תיקן ותיכן, תכשיט ותקשיט. וכעין זה ברד&quot;ק ש&quot;א יז לה. ועיין בישעיהו לח יז &quot;וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי&quot; שד&quot;ל הציע להגיה 'חשכת נפשי' משום שזה מסתבר הרבה יותר, אמנם להנ&quot;ל אפשר לומר שיש כאן חילוף עיצורים כ&quot;ק ושין ימנית עם שמאלית, ואין צורך להגיה.","164","","5024","True","True","False","","139","87.68.171.197","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3188","3185","ברוך שובך כבודו","28/07/10 09:53","יז אב","תש&quot;ע","09:53","Almuaddib","האם תוכל לחזור לשורש דבריך?<br /><br /><br />האם יש לך דרך לאשש את דבריך אודות הרכות מול הקושי, של השורשים שאמרת?<br /><br />האם יש לך עוגן לטענתך כי האותיות גכ&quot;ק מתחלפות ביניהן?<br /><br /><br />איך תסביר את דברי חז&quot;ל במסכת ברכות על &quot;הכוסס&quot;, אם אינו לועס, אלא כדבריך - חותך/קוצץ?<br /><br /><br />הדיון זלג לצדדים בהעדרך, ודומני שבינתיים נערמו קושיות רבות על דבריך.","107","","5024","True","True","False","","168","81.218.141.168","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3192","3188","ובכן","28/07/10 14:11","יז אב","תש&quot;ע","14:11","דוד כוכב","לשאלה הראשונה,<br />הגבתי על כך לעיל בד&quot;ה 'עסקתי'. <br />כמו כן התכתבתי בענין זה עם ידידי בעל הטור ללשון ב'המודיע'. גם הוא קים ליה שיש באותיות השורשים אותיות קלות יותר וחזקות יותר במבטא ובמשמעות.<br /><br />לשאלה השניה,<br />מפורש ברש&quot;י על לא תלך רכיל (ויקרא יט, טז)<br />&quot;אני אומר שלשון רכיל לשון הולך ומרגל, שהכ&quot;ף נחלפת בגימ&quot;ל, שכל האותיות שמוצאיהם ממקום אחד מתחלפות זו בזו, בי&quot;ת בפ&quot;א ובוי&quot;ו, <b>גימ&quot;ל בכ&quot;ף וקו&quot;ף</b>&quot;. <br /><br />לשאלה השלישית,<br />פעולת הלעיסה בחיטים קשות משברת/קוצצת אותן, ופעולת הכסיסה נקראת על שם קציצה זו. וכך הסביר שמואל לעיל.<br /><br />תגובה שנתקבלה על דבריך בפורום אחר מהניק 'בן-פורת-יוסף':<br />&quot;שצוהר מלשון זוהר כך כותב הרמב&quot;ן בשמות יב,ו. ושסוהר מלשון צוהר כך כותב הרמב&quot;ן בבראשית לט,כ&quot;.","125","","5024","True","True","False","","106","212.76.100.125","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3200","3188","התייחסות","28/07/10 18:45","יז אב","תש&quot;ע","18:45","אוריאל פרנק","לגבי הטענה הראשונה, אכן הטענה זקוקה להנחה ולביסוס שהאות ז' מביעה בדרך כלל את המשמעות הרכה יותר לעומת האות צ'.<br />לגבי השאלה השניה, הדבר ידוע שכן, כדברי רש&quot;י בויקרא יט ד&quot;ה &quot;רכיל&quot;.<br /><br /><b><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/dafyomi_archive.aspx?s=1&cid=4&pid=32'>מענה לשון</a> בפורטל הדף היומי</b><br /><br /><b>אם את/ה מתעניין <br />בהיבטים הלשוניים של התורה<br />(לשון המקרא, המשנה, התלמוד וכו')<br />את/ה מוזמן להירשם (בחינם) <br />לקבלת דוא&quot;ל בנושאים לשוניים<br />בכתובת:  info@maanelashon.org<br /><br /> <img src='/icon/2.gif'>  בֹא להחכים את עצמך ואת שאר המכותבים  <img src='/icon/2.gif'> </b>","165","","5024","True","True","False","","176","84.228.192.158","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("3201","3200","ברוך הבא הרב ‏אוריאל פרנק המצטרף לפורום!","28/07/10 19:00","יז אב","תש&quot;ע","19:00","דוד כוכב","","125","","5024","False","True","False","","122","212.76.100.125","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א",""),new Message("10798","3200","ביסוס","08/06/11 22:56","ו סיון","תשע&quot;א","22:56","דוד כוכב","עתה מצאתי,<br />לשון הרש&quot;ר הירש בראשית פרק ח, כב:<br />&quot;קציר. &quot;קצר&quot; זהה ל&quot;גזר&quot; בהוראה מוגברת&quot;.<br />פירוש: 'בהוראה מוגברת': קצירה היא פעולה חזקה יותר מגזירה.","125","","4709","True","True","False","","155","95.86.67.73","0","3082","שבועות|כג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);