var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30733;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30733","0","אשה אצל בעלה לא בעיא הסבה","06/10/13 23:03","ב חשון","תשע&quot;ד","23:03","שלמה שטרסברג","אם הסבה היא דרך חרות מדוע אשה שכפופה לבעלה מכבדת אותו ועושה רצונו אינה צריכה גם היא להרגיש את תחושת החרות שההסיבה אמורה לתת או כזכרון או ממש וכ' הרי גם הנשים היו באותו הנס כמו הגברים ומדוע דבר זה תלוי באשה חשובה או לא?","205","","3877","True","True","False","","965","95.86.76.187","0","0","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30736","30733","כעין הטעם שאין התלמיד מיסב לפני רבו.","06/10/13 23:33","ב חשון","תשע&quot;ד","23:33","יהודי_קדום","אשה גרושה ואלמנה הרי הן מיסבות. כך שהטעם לעיל נראה נכון.","233","","3877","True","True","False","","144","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30766","30733","&quot;כל הנשים שלנו חשובות הן, וצריכות הסיבה&quot;","07/10/13 11:01","ג חשון","תשע&quot;ד","11:01","Almuaddib","כך הביא המרדכי בשם התוספות. ראוי לציין כי הרמ&quot;א לא פסק זאת להלכה אצל האשכנזים, אך הקפיד להקדים כי כל נשותינו חשובות הן - ודומני כי עשה זאת משום השלכה להלכות אחרות.<br /><br />וסוגיא ידועה היא, ובין ההבדלים המוכרים בין פוסקי אשכנז לפוסקי ספרד, וכדומה לכך מנהגים שונים, כמו נטילת לולב.<br /><br />על דברי הגמרא, מצאנו שלושה הסברים עיקרים מדוע נפטרו נשים מחובת ההסיבה:<br /><br />1. מפני שאין האשה לגמרי בת חורין, שהיא כפופה לבעלה (הרשב&quot;ם, המאירי)<br /><br />2. לאו דירכא דנשי למיזגא - אין זה מקובל שנשים מוזגות יין - וצ&quot;ע למה הכוונה בדיוק (שאלתות דרב אחאי גאון)<br /><br />3. &quot;...לפי שהיא טרודה בתיקון המאכל והכנתו&quot; - רבינו מנוח בפירוש על הרמב&quot;ם.<br /><br /><br />מכל אחד מהנימוקים הללו, עולו ההחרגות ממנו. אם הסיבה שאשה אינה מסיבה היא משום שהיא אינה בת חורין, כי היא כפופה לבעלה, הרי שאלמנה, גרושה, או &quot;אשה חשובה&quot; - כפי שהגדירה המאירי, שאין בקידושיה צד שפחות - חייבת בהסיבה.<br />אם משום שאין דרך נשים למיזגא, אז אם משתנה הנוהג המקובל - החובה תשתנה.<br />אם משום שהיא טורחת בצרכי הסעודה, הרי שבמקום בו אין זה כך, כי יש משמשים אחרים - תהיה חייבת.<br /><br /><br /><br />ונשתנו המנהגים בנושא זה להכא ולהתם, ואצל עדות שונות נשתנו הדברים פעמים רבות, כשם שראינו שוני גם בהתייחסות למונח ההלכתי &quot;אשה חשובה&quot; - וכדאי לעיין גם בכך בדברי רבינו מנוח שם.","107","","3876","True","True","False","","1014","84.228.190.119","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30794","30733","נשים חשובות","08/10/13 03:47","ד חשון","תשע&quot;ד","03:47","הודו_כי_טוב","הרי רשום בדף<br /><br /><span class='bordeaux'><b>אשה אצל בעלה לא בעיא הסבה ואם אשה חשובה צריכה הסבה</b></span><br /><br />והרמ&quot;א רושם כל הנשים חשובות הם <br />הרשב&quot;ם רושם שאין דרכן להסב אך גם דרכי לא להסב ואני בכלל אוהב לאוכל ישוב באוטו כבן חורין כל ימות השנה<br />ישנם בימינו נשים ששולטות על בעליהן ואימת נשותיהן אליהם נו? אז שם הגבר לא צריך הסבה ?<br />בישיבה שלי לימדו שהנשים הנהיגו לא להסב<br />ופה כלל לא נאמר שהם הנהיגו לעצמן נוהג זה","207","","3875","True","True","False","","231","46.117.14.249","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30737","30736","על רבו נאמר מורא רבך כמורא שמים","06/10/13 23:42","ב חשון","תשע&quot;ד","23:42","שלמה שטרסברג","ובכל מקרה ברור לי שכך הגמרא אומרת אבל לא הצלחתי להבין מה הקשר בין זה שהאשה כפופה לבעלה לבין זה שלא תזכה גם היא לטעום טעם חרות ע&quot;י ההסבה","205","","3877","True","True","False","","242","95.86.76.187","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30738","30737","המאירי: &quot;אין חירות לאשה אצל בעלה &quot;","06/10/13 23:48","ב חשון","תשע&quot;ד","23:48","יהודי_קדום","<b>בית הבחירה למאירי מסכת פסחים דף קח עמוד א </b><br /><br />&quot;אשה אינה צריכה הסבה שאין חירות לאשה אצל בעלה ואם אשה חשובה היא צריכה הסבה שאין שפחות באישות שלה ואחר שכן כל שלא במקום בעלה מיהא יראה שצריכה הסבה:&quot;","233","","3877","True","True","False","","171","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30739","30738","אתה יכול להסביר לי במילים שלך","07/10/13 00:07","ג חשון","תשע&quot;ד","00:07","שלמה שטרסברג","למה בדיוק מתכוון המאירי? מה פרוש שאין חרות לאשה אצל בעלה? ומדוע לא מגיע גם לה לזכות בחג החירות בסממנים של החרות שבאים לידי ביטוי בהסבה","205","","3876","True","True","False","","256","95.86.76.187","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30743","30738","האם זה אומר שהיא לא היתה באותו הנס?","07/10/13 01:29","ג חשון","תשע&quot;ד","01:29","קותי","ואם היתה באותו הנס  וחזרה ונשתעבדה הרי גם בעלה חזר והשתעבד<br />האם נשותינו חשובות הן? יש להן כרטיס אשראי עובדות ומרווחיות ומצביעות לכנסת מאחורי פרגוד<br />חביבה עלי שיטת ראביה(?) בעניין הסבה<br />בכלל האם מצאנו הסבה במקרא במובן זה?","217","","3876","True","True","False","","207","79.176.225.155","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30741","30739","לא נראה שמסתתרת כוונה מאחרי","07/10/13 00:21","ג חשון","תשע&quot;ד","00:21","יהודי_קדום","דבריו המפורשים של המאירי. יש בדורנו המתקשים עם פירוש זה ויש כאלה שלא אבל דבריו בעיניי חד משמעיים כמו שאשה לא מצטרפת לזימון, מניין ועוד. האם על אי ההצטרפות נשאל מדוע?","233","","3876","True","True","False","","126","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30762","30741","זימון אינו דומה למניין","07/10/13 09:58","ג חשון","תשע&quot;ד","09:58","דוד כוכב","אמרו במסכת ערכין דף ג ע&quot;א: &quot;הכל חייבין בזימון לאתויי מאי? לאתויי נשים&quot;. וכך פוסק הגר&quot;א שנשים חייבות לזמן בינן לבין עצמן (אחרים פוסקים שנשים רשאיות לזמן). אלא שגברים ונשים לא מזדמנים יחד - לסעוד ולזמן ולברך, משום צניעות.","125","","3876","True","True","False","","99","212.76.96.184","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30767","30741","דוגמת הזימון שלך אינה מתאימה כלל","07/10/13 11:04","ג חשון","תשע&quot;ד","11:04","Almuaddib","וכדאי להרחיב בדברי הרב כוכב שאחז לך קמצוץ בלבד כאן.<br /><br />(לשיטת חלק מהפוסקים, כאשר אין שלושה גברים, נשים <b>חייבות</b> לזמן, לא רק רשאיות. לגבי מניין - מניין הוא, בהגדרה, של גברים בלבד, ואין קשר בין זה לבין סוגיות אחרות העולות כפורחות בזמננו, מעליה לתורה ועד קבוצות תפילה של נשים בלבד. ודוק - לא &quot;מנייני נשים&quot; אלא קבוצות תפילה.)","107","","3876","True","True","False","","159","84.228.190.119","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30745","30743","חסרה לה האפשרות לחוש חירות","07/10/13 02:19","ג חשון","תשע&quot;ד","02:19","המכריע","מכיון שהיא כפופה לבעלה, ויושבת לידו בהרגשה של מורא וכפיפות, לכן אין טעם בהסיבתה.<br /><br />אגב. גירסת רוב הראשונים בגמרא אשה אינה מסיבה, ולא גרסו כלל אצל בעלה, וכתבו שיש שהוספו זאת בגמרא בגלל פירושו הראשון של הרשב&quot;ם. אמנם הרשב&quot;ם עצמו מביא את פירוש השאילתות שלאו דוקא אצל בעלה.<br /><br />עוד הערה מעניינת. השו&quot;ע פוסק שנשים שלנו אינן מסיבות מפני שאינן חשובות. והרמ&quot;א מגיה שהן כן חשובות אבל סמכו על הראבי&quot;ה שחביב על קותי, שאנו בגלות  ואיננו רגילים כלל בהסיבה ואף גברים פטורים לשיטתו מהסיבה (ומצרפים זאת כסניף בעוד מקרים, כמו שותה כוס ג' בלא הסיבה ועוד). <br /><br />והרי הרמ&quot;א מגיה רק כשיש חילוק להלכה, ואילו כאן הרי בשורה האחרונה מודה למחבר שאינן מסיבות. הרי לנו שהרגשתן הטובה של הנשים גם שווה הגהה מיוחדת...","199","","3876","True","True","False","","219","31.44.134.44","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30754","30743","לעניין ההסבה שלא בליל הסדר ראה מה שהבאתי","07/10/13 08:07","ג חשון","תשע&quot;ד","08:07","יהודי_קדום","ב-&quot;ההסבה בזמנם לא הייתה יחודית לליל הסדר&quot; להלן.","233","","3876","True","True","False","","123","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30747","30745","הערתך האחרונה נעמה לי ביותר","07/10/13 02:50","ג חשון","תשע&quot;ד","02:50","קותי","","217","","3876","False","True","False","","148","79.176.225.155","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30751","30745","ההסבה בזמנם לא הייתה יחודית לליל הסדר","07/10/13 07:11","ג חשון","תשע&quot;ד","07:11","יהודי_קדום","כפי שלמדנו במסכת ברכות מב: שאינה קשורה לפסח אלא לנוהג חברתי .<br />&quot;הסבו אין לא הסבו לא ורמינהו עשרה שהיו הולכים בדרך אע''פ שכולם אוכלים מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו לאכול אע''פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולם קתני ישבו אע''פ שלא הסבו אמר רב נחמן בר יצחק כגון דאמרי ניזיל וניכול לחמא בדוך פלן כי נח נפשיה דרב אזלו תלמידיו בתריה כי הדרי אמרי ניזיל וניכול לחמא אנהר דנק בתר דכרכי יתבי וקא מיבעיא להו הסבו דוקא תנן אבל ישבו לא או דילמא כיון דאמרי ניזיל וניכול ריפתא בדוכתא פלניתא כי הסבו דמי לא הוה ...&quot;<br /> <br />בסדר הישיבה, הנעשה עפ&quot;י חשיבות האנשים, לא מופיעה האשה - ומדובר בסעודות השנה ולאו דוקא בפסח:<br /><br /><b>תוספתא </b>מסכת ברכות (ליברמן) פרק ה הלכה ה <br /><br />&quot;כיצד סדר הסב בזמן שהן שתי מטות גדול מסב בראשה של ראשונה שני לו למטה ממנו בזמן שהן שלש מטות גדול מסב בראשה של אמצעית שני לו למעלה ממנו שלישי לו למטה ממנו כך היו מסדירין והולכין &quot;<br /><br />מובא <b>בתוספתא </b>מסכת שבת (ליברמן) פרק יב הלכה יז <br /><br />&quot;...מציעין עשר מטות שאם ירצה מסב באחת מהן &quot; ולמדים משם שההסבה נעשתה על מיטות וכן שיש חשיבות להסבה (מזה שמותר להציע בשבת מיטות רבות אף אם ישתמש בסוף רק במיטה אחת).<br /><br />ואולי יש כאן צניעות שאשה לא תסב על מיטה בפרהסיא? (עם בעיה: מה אגיד על אשה חשובה...).","233","","3876","True","True","False","","186","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30763","30745","וכך הלכה","07/10/13 10:05","ג חשון","תשע&quot;ד","10:05","דוד כוכב","כגירסת רוב הראשונים בגמרא שאשה אינה מסיבה ולאו דוקא בפני בעלה, ומשום שאין דרכן להסב לדרך חרות.<br />והיום כולנו כנשים של פעם שאין דרכנו להסב, וכדברי ראביה, ולכן פטורים מעיקר הדין. ומה שאנו מסבין בליל הסדר אינו באמת דומה להסבה האמיתית של זמנם שהיא כמעט שכיבה, כגון על מיטות.","125","","3876","True","True","False","","138","212.76.96.184","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30753","30751","מדוע לא נידון עניין הסכנה בהסבה לימין","07/10/13 07:23","ג חשון","תשע&quot;ד","07:23","יהודי_קדום","בשאר ימות השנה אלא רק בחובת ההסבה בלילי הסדר?<br /><br />הרי יכלו להסב לאיזה צד שירצו ואם ימין מהווה סכנה היה על חכמים להתריע על כך כפי שעשו בפסח !<br /><br />לא יודע תשובה.","233","","3876","True","True","False","","140","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30756","30753","שאלה טובה","07/10/13 08:37","ג חשון","תשע&quot;ד","08:37","המכריע","באמת יש לעיין בה.<br /><br />בהשקפה ראשונה נראה שלא כל דבר שיש בו חשש סכנה עמדו חז&quot;ל והתריעו על כך. בשביל זה יש רופאים, או מסורות מאם לבנה וכדומה. אבל במקום שהם אלו המתקנים זאת כחובה, עליהם לדאוג לנושא מכל היביטיו שלא ייצא מכשול מתחת ידם. ואדרבא אגב המצוה הזו זכינו לידיעה רפואית נכבדה זו. (יש דברים דומים לכך, כגון שטרות שנמצאו, כל עוד הן ביד המוצא יש מצבים שהוא יכול להחזיר ואין עליו לחוש לחששות רחוקים שונים, אבל ברגע שזה ביד בית דין, אין בי&quot;ד מחזיר עד שאינו יוצא מחשש כל מכשול, וכהנה רבות).<br /><br />היה מקום עוד לטעון שהסיבה על שמאל היא רק בצירוף שני הטעמים, שהראשונה היא מצד דרך חירות שזה לא שייך כל השנה. אבל לכאורה זה נסתר מדברי הפוסקים גבי איטר שהבאתי לעיל.<br /><br />קצת בדרך דרוש יש לומר, שאין זו סכנה ממשית כל כך, אבל חלק מדרך חירות היא לחוש אף לחשש סכנה רחוק, ורק בליל הסדר תיקנו לחוש לכך.<br /><br />בזכרוני ששאלה זו נידונה כבר הרבה על ידי מפרשי ההגדה, אולי מי מחברי בית מדרשינו ימצא ויציין.","199","","3876","True","True","False","","178","31.44.134.44","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30755","30754","אכן דבריך לא נעלמו ממני","07/10/13 08:34","ג חשון","תשע&quot;ד","08:34","קותי","אך אני ביקשתי מקור <b>במקרא </b><br />וכמדומני שאין<br />המשמעות שמדובר זה מנהג הזמן בלבד<br />ובזמן המקרא אולי לא הסבו כלל <br />לדוגמא<br />שמואל א פרק כ <br /><br />(כד) וַיִּסָּתֵר דָּוִד בַּשָּׂדֶה וַיְהִי הַחֹדֶשׁ <b>וַיֵּשֶׁב הַמֶּלֶךְ</b> על אֶל הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל:","217","","3876","True","True","False","","168","79.176.225.155","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30760","30755","מנהג פרסי","07/10/13 08:47","ג חשון","תשע&quot;ד","08:47","המכריע","התוספתא שהובאה קודם על ידי ידידינו קדום, נמצאת בצורה קצת שונה במס' ברכות ( מו:) ושם משמע שזה מנהג שנלמד מהפרסיים והם בקיאים בדבר טפי מינן. (אמר ליה ריש גלותא רב ששת אע&quot;ג דרבנן קשישי אתון, פרסאי בצרכי סעודה בקיאי מינייכו) ואדרבא אי הימצאות נוהג זה במקרא (עי' קונקור' ערך סבב) נותן טעם בכוונת הגמרא שם.","199","","3876","True","True","False","","249","31.44.134.44","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30764","30756","כעין זה שמעתי פעם אולי לעניין","07/10/13 10:17","ג חשון","תשע&quot;ד","10:17","קותי","הטבלת המרור בחרוסת שלא יאמרו שפלוני לקה בגלל מצווה <br />שמם הטוב של החכמים אינו נגזר מכך שהם מתקנים תקנה שלא יכולה לצאת ממנה תקלה כי זה לא מציאותי<br />שמם הטוב נגזר מכך שהם מחוקקים חוקים צדיקים שמישרים את ההתנהלות של בני האדם בינם לבין עצמם ובינם ובין קונם","217","","3876","True","True","False","","188","79.176.225.155","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30768","30760","הגדלת חיבתי לשיטת הראבי&quot;ה","07/10/13 11:15","ג חשון","תשע&quot;ד","11:15","קותי","אני חשבתי שזה התחיל מהרומאים<br />אולי גם רמז מהמגילה &quot;מיטות שש&quot; עליכן הסבו","217","","3876","True","True","False","","146","79.176.225.155","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30770","30766","למיזגא אינו כפירושך","07/10/13 13:06","ג חשון","תשע&quot;ד","13:06","המכריע","אלא הכוונה כאן להיסמך ולהישען כדאיתא בהוראה זו פעמים רבות. כלומר אין דרכן להסב.","199","","3876","True","True","False","","261","31.44.134.44","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30769","30767","זו סוגיא בריש שלשה שאכלו.","07/10/13 13:04","ג חשון","תשע&quot;ד","13:04","המכריע","ברכות מה ריש עמ' ב' וראה שם תוס' ד&quot;ה והא.","199","","3876","True","True","False","","190","31.44.134.44","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30781","30767","כל דבר שבקדושה איננו בפחות מעשרה זכרים","07/10/13 20:23","ג חשון","תשע&quot;ד","20:23","יהודי_קדום","כתבתי &quot;לא מצטרפת&quot; לאנשים וזה השייך לדיון ולא דנתי כלל במזמנות לעצמן שהיא הלכה ידועה שרשאיות לעשות כן ללא הזכרת השם - כמו שרואים בכל אולפנא/בית ספר וכו'. <br /><br /><b>שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קצט סעיף ו </b><br /><br />&lt;ב&gt; נשים ועבדים (יא) וקטנים (יב) אין מזמנין עליהם, (יג) אבל מזמנין [ג] לעצמן; ולא תהא חבורה של נשים ועבדים וקטנים מזמנין יחד, ד משום (יד) פריצותא דעבדים, אלא נשים לעצמן ועבדים לעצמם; <b>ובלבד שלא יזמנו (טו) בשם</b>. <br /><br />(טו) <b>משנה ברורה סימן קצט ס&quot;ק טו </b><br /><br />בשם - דהזכרת השם הוא דבר שבקדושה וכל דבר שבקדושה איננו בפחות מעשרה זכרים ובני חורין","233","","3876","True","True","False","","166","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30771","30770","הדברים יכולים גם להתפרש כדבריך,","07/10/13 13:51","ג חשון","תשע&quot;ד","13:51","Almuaddib","אם כי אני כלל לא בטוח שהצדק עמך.<br /><br />אתחיל בצורה הדקדוקית:<br /><br />השורש הארמי <b>מז&quot;ג</b>, משמעותו כפי שאנו מכירים מהגמרא - ערבב, מהל נוזלים. למזוג יין - היינו למהול אותו במים, כידוע. מכאן גם נגזרה המלה &quot;מזגא&quot; לספל משקה - <b>כי חמרא במזגא</b> - כמו יין בספל.<br /><br /><br />השורש הארמי <b>זג&quot;י</b>, משמעותו לרכון, להתכופף. הדוגמא הראשונה לכך היא מהדף שלנו - <b>זגינן אבורכי </b>- רוכנים על ברכי. <br /><br />את צורת המקור, <b>למזגא</b> (או למיזגא), אנו מכירים בשתי המשמעויות. למשל, בנדרים למדנו: &quot;... וקא מזיג איהו כסא דחמרא כי קא שתי אמר הדין מיזגא דמי למיזגא דרבא בריה דרב יוסף בר חמא&quot;. ומנגד, במסכת שבת למדנו &quot;... חזי למזגא עלייהו&quot;.<br /><br />עד כאן, העניין הלשוני. הצורה &quot;למזגא&quot; יכולה להתפרש לגבי היין, כמו גם לגבי ההסיבה.<br /><br />מדוע אני חושב שהציטוט משאלתות רב אחאי גאון, משמעותו דוקא קשורה למזיגת היין ולא להסיבה עצמה?<br /><br />כך הציטוט משאילתות רב אחאי גאון, פרשת צו:<br />&quot;... אשה אינה צריכה הסיבה מאי טעמא לאו דירכא דנשי למזגא ואי אשה חשובה היא צריכה הסיבה.&quot;<br /><br />אם נפרש &quot;למזגא&quot; כדבריך, הרי שאשה אינה צריכה הסבה, משום שאין דרך נשים להסב - אבל אשה חשובה צריכה להסב. אם אין זו דרך נשים להסב, מדוע מחייבים אשה חשובה להסב? הרי אין זו דרך נשים?<br />לכן נראה לי שכוונת רב אחאי גאון היתה קשורה ליין ולא לרכינה, וכשבדקתי, מצאתי לי חברים רבים שכך הבינו את דבריו.","107","","3876","True","True","False","","213","84.228.190.119","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30786","30770","מיזגא הוא כפי שהביא הרב כוכב ולא הספק","07/10/13 21:15","ג חשון","תשע&quot;ד","21:15","יהודי_קדום","שהעלה החכם אלמואדיב בסעיף 2.<br /><br />הרצתי בכל מקורות השו&quot;ת של ב&quot;א בדיקה: מיזגא, מזגא והצירוף האפשרי עם יין.<br />נתקבלו 383 תוצאות.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>כולן רק במשמעות הסבה.</b></span><br /><br /><br />בדיקה זו טובה אך אינה מספיקה להוכחת דברי !!!","233","","3876","True","True","False","","185","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30788","30770","לאחר עוד בדיקות, אני מקבל את התיקון","07/10/13 22:29","ג חשון","תשע&quot;ד","22:29","Almuaddib","","107","","3876","False","True","False","","107","84.228.190.119","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30775","30771","מדוע לפי טעם השאילתות נשים חשובות מסיבות","07/10/13 15:55","ג חשון","תשע&quot;ד","15:55","המכריע","כי דרך נשים חשובות להסב.<br />בתחילת דבריו דיבר על סתם נשים שאין דרכן להסב.","199","","3876","True","True","False","","214","31.44.134.44","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30784","30771","כמקורות ל 2. של החכם אלמואדיב נמצא","07/10/13 21:02","ג חשון","תשע&quot;ד","21:02","יהודי_קדום","״חבר״ במאמר מאת ד&quot;ר יעקב גרטנר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.biu.ac.il/jh/parasha/pesah/ger1.html'>האם נשים צריכות להסב בליל הסדר</a>  ופשוט וברור <b>שלא פירש נכון במאמר </b>ויש לפרש <span class='bordeaux'><b>כאן מזגא הסבה בלבד</b></span> ולא מזיגת יין.  <br /><br />נראה לי שיש מפרשים את המילה&quot;מזגא&quot; <b>בדף שלנו</b> בטעות כמזיגת יין בגלל סמיכותה לעניין ארבע כוסות. הנה דוגמא להבנה לא נכונה את פירושו של <b>האגרות משה </b>אורח חיים חלק ה סימן כ :<br /><br />&quot; ול&quot;ד ד' כוסות להסיבה, דאשה חשובה צריכה הסיבה (פסחים ק&quot;ח ע&quot;א), ואף למה שסתם נשים א&quot;צ הסיבה הוצרכו לטעמים. ואיתא ברשב&quot;ם שני טעמים, טעם ראשון מפני אימת בעלה וכפופה לו, וטעם שני משאילתות דר' אחאי דלאו <b>דרכייהו </b>דנשי למיזגא. ואיכא חילוק לדינא לבד חילוק הטור (סימן תע&quot;ב) דפליגי באשה אלמנה וגרושה, דהוא בבעל שאינו מקפיד, שלטעם ראשון צריכה הסיבה כדאיתא בח&quot;י סימן תע&quot;ב ס&quot;ק ח' בשם הרוקח, שכל אשה שאין בעלה מקפיד עליה צריכה הסיבה, ולהשאילתות סתם נשי פטורות מהסיבה, אא&quot;כ היא חשובה שדרכה ג&quot;כ בהסיבה. ...&quot;<br /><br /><b>אמנם האגרות מזכיר בפתיחה  &quot;ד' כוסות להסיבה&quot;  ואם לא הפנמנו את הסוגיא נצמיד ונצרף במוחנו את המילה הסמוכה מאוד &quot;למיזגא&quot; אותה נפרש בטעות כמילה עברית, ונקבל: מזיגת &quot;ד' כוסות להסיבה&quot;  - וזו טעות</b><br /><br /><br />.","233","","3876","True","True","False","","235","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30782","30781","&quot;שלא יזמנו בשם&quot; - זה בעשרה גם בגברים","07/10/13 20:39","ג חשון","תשע&quot;ד","20:39","Almuaddib","גם גברים מזמנים בשם רק בעשרה ומעלה, והיינו דנכתב לעיל גבי מניין.","107","","3876","True","True","False","","158","84.228.190.119","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30783","30782","האם אתה מבין שעשר נשים רשאיות לזמן בשם?","07/10/13 20:41","ג חשון","תשע&quot;ד","20:41","יהודי_קדום","","233","","3876","False","True","False","","112","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30795","30782","לא &quot;גם גברים&quot; אלא <img src='/icon/10.gif'> רק  <img src='/icon/9.gif'>","08/10/13 07:37","ד חשון","תשע&quot;ד","07:37","יהודי_קדום","גברים מזמנים בשם .<br /><br />גם עשרים נשים לא יכולות לברך בשם.<br /><br /><br />דבריך לגבי הצטרפות נשים לגברים לזימון וכן לגבי זימון לעצמן בעשר ויותר אינה חד משמעית להבנתי.<br /><br />האם גם דעתך שמה שנכון להלכה הוא:<br /><br />1. שני גברים + אשה לא מצטרפים לזימון.<br />2. תשעה גברים + אשה לא מצטרפים לזימון.<br /><br />3. שלוש נשים מזמנות לעצמן.<br />4. עשר נשים ומעלה מזמנות אזכרת השם.","233","","3875","True","True","False","","168","79.177.147.168","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30787","30783","הגדרתי כבר למעלה, &quot;מניין&quot; זה רק בגברים","07/10/13 22:11","ג חשון","תשע&quot;ד","22:11","Almuaddib","","107","","3876","False","True","False","","107","84.228.190.119","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א",""),new Message("30797","30794","נהגי רכב חשובים","08/10/13 08:50","ד חשון","תשע&quot;ד","08:50","המכריע","יש בדבריך מספר נידונים.<br />א. הרמ&quot;א כותב שנשים חשובות, כמו שכתבת, אבל מסיים שבכל זאת אינן מסיבות.<br />ב. טעם הרשב&quot;ם שהבאת, כלומר טעמו השני בשם השאילתות. באמת מהסיבה שכתבת שיש גברים שלא מסיבים, (למשל אתה), כתב הראבי&quot;ה שכולם פטורים מהסיבה. והרמ&quot;א הנ&quot;ל כתב שעל זה מסתמכות נשים.<br />ג. גבר שאשתו מושלת בו. למעשה חייב להסב. ראשית כי עדיין הוא כמו כל הגברים שלא סומכים על הראבי&quot;ה הזה (שיסודו בשאילתות) שמי שאין דרכו להסב פטור. ושנית הפטור הזה גם לשיטתם הוא רק כשזה דרכו של ציבור מסויים, לא במקרה פרטי שתלוי תמיד בנסיבות ואיננו מוגדר. (יכול להיות שאם האיש הזה יקיים דיני הסבה כראוי זה יזיז משהו לטובה גם במרקם הקלוקל שבביתו).<br />ד. מה לימדו אצלכם? שנשים הנהיגו זאת לעצמן? כנראה הרב שלימד כך היה לו איזה מקור. מענין לחפש. פה זה לא נאמר אבל גם לא נאמר הפוך.","199","","3875","True","True","False","","229","31.44.134.44","0","30733","פסחים|קח ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);