var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=30617;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("30617","0","בנם של קדושים - לא הסתכל בצורת מטבע","02/10/13 16:04","כח תשרי","תשע"ד","16:04","שלמה שטרסברג","האם זו אכן מעלה של קדושה שאדם מנותק מהמציאות ואינו יודע צורת מטבע? האם אין צורך שדעתו של אדם תהיה מעורבת עם הבריות (חזן בפתיחה למוסף)
גם אם נסביר שזו מעלה שמנותק מהמציאות וכולו לומד תורה וכ' מדוע לא נאמר קדוש אלא בנם של קדושים?
ואם כדברי התוס' שכתב שתולה קדושתו באביו שגם אביו היה קדוש מדוע דוגמת השבח ועוצמתו היא כלפי הבן והשבח הוא על האב?.","205","","3881","True","True","False","","1932","95.86.104.26","0","0","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30621","30617","הכל תלוי בהורים","02/10/13 16:42","כח תשרי","תשע"ד","16:42","המכריע","אי אפשר לגדל ילד כזה בלי שההורים יוותרו על עזרתו למען לימוד התורה והפרישות שלו. והרי זה מראה על קדושתם של הוריו.
אגב. יש בזמננו יהודי כזה, ורבבות אלפים נוהרים לפתחו להתברך ולהתייעץ והוא אין לו מושג ומקום בראש לידיעות הכי פשוטות מלבד התורה, אותה הוא יודע בעל פה באותיותיה. (בבלי ירושלמי כל המדרשים רמב"ם ושו"ע ועוד).","199","","3881","True","True","False","","257","31.44.142.246","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30622","30617","וברור שנזהר מטעם איסור תבליט, תמונה","02/10/13 17:15","כח תשרי","תשע"ד","17:15","יהודי_קדום","וכו' שבהם ראה ע"ז ואיסור דאורייתא (ולא כמו ששמעתי מטעם איסור צניעות).","233","","3881","True","True","False","","142","79.177.147.168","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30656","30617","בנם של קדושים לא היה מנותק מהעולם!","03/10/13 07:35","כט תשרי","תשע"ד","07:35","Almuaddib","ראה הדבר במקום המקורי - במסכת עבודה זרה נ. . לא הסתכל בצורת מטבע, משמעותו שלא הסתכל בתבליט שהיה על המטבע, משום שכל כך הקפיד להתרחק מעבודה זרה. ועיין בתוספות שם.
העברית המודרנית מטעה אותנו כאן, משום ש"צורת מטבע" בלשוננו, ובמדינתנו היהודית בה אין נוהגים להטביע דמויות אנשים או חיות על המטבעות - שינתה את המשמעות.
"צורת המטבע" שכאן, היא הצורה המוטבעת על המטבע, בה יש ספק חשש של איסור תמונה.","107","","3880","True","True","False","","239","84.228.20.88","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30678","30617","ה"ה ר׳ מנחם בר׳ יוסי בן חלפתא","03/10/13 19:39","כט תשרי","תשע"ד","19:39","אמלתראות","ראה כאן ופה
עמוד 57
דברים מחכימים
ממשפחת נזירים","267","","3880","True","True","False","","286","68.199.173.180","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30628","30621","ומה שמו של היהודי הבנש"ק במטותא?","02/10/13 18:56","כח תשרי","תשע"ד","18:56","amdavid","","175","","3881","False","True","False","","271","79.176.113.7","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30643","30622","ולא כפי שמבינים היום "פרוש מענייני העולם","03/10/13 00:36","כט תשרי","תשע"ד","00:36","איתן","כפי שכתב "יהודי קדום", החסידות שנהג רבי מנחם ב"ר סימאי היא שלא היביט במטבעות בגלל שראה בזה איסור ע"ז.
וראיה שכך הוא - בגמ' במו"ק, מובאת בתוס', המתארת מאורעות שקרו בעת מותם של חכמים חשובים, ובמותו של ר' מנחם "אישתעו צלמניא והוו למחלציא" כל הצלמים שבעירו "אישתעו" הפכו חלקים (רש"י שם) "והוו למחלציא" חסרי צורה - כגמול על שנזהר מלהתבונן אפי' במטבע לא כ"ש בדיוקנאות עצמם.
(תוס' כאן מצטט "אישתנו צלמניא").
וע' תוס' בע"ז נ ובשבת קמ"ט ששאלו מאי רבותיה דר' מנחם, כלומר מדוע זה רק חסידות ורק הוא נזהר בזה ומדוע בעצם לא כולם נהגו כך, ע"ש מה שתרצו.
במהלך הדורות קיבל הביטוי הזה משמעות של פרישות מענייני העולם, אך כאמור זו אינה המשמעות של הביטוי הזה בגמרא.","123","","3880","True","True","False","","246","164.138.125.73","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30639","30628","הרב "דרך אמונה" ו"שונה הלכות" שליט"א","02/10/13 21:32","כח תשרי","תשע"ד","21:32","המכריע","ועו"ס (כמו דרך חכמה על רמב"ם קדשים, פירוש על כל הירושלמי, שיח השדה כמה חלקים, קרית ספר, טעמא דקרא חיבורים על כל המסכתות הקטנות וכו' וכו'). בנן של קדושים הרב "קהילות יעקב" זצוק"ל.
בכל ערב פסח הוא מסיים בבית הכנסת לדרמן בקהל עם את כל הבבלי והירושלמי והרמב"ם והשו"ע והתוספתא מכילתא ספרא וספרי רבא ותנחומא ועוד הרבה ספרים שמסיימם כל שנה.
אבל מימיו לא הכין כוס קפה או התקשר בטלפון. הוא לא מצליח לזכור את הדברים הכי פשוטים והכי נפוצים שהוא עצמו מתחכך בהם יום יום. זו באמת תופעה משונה שלא ראינו אצל שאר גדולי ישראל, אבל הוא שליט"א ממש אינו יודע בין ימינו לשמאלו כלום. יש לו תפילה מיוחדת על כך לשכוח הכל שהראש לא יהא תפוס בשטויות על חשבון ידיעות תורניות.","199","","3881","True","True","False","","272","31.44.142.246","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30642","30639","שנזכה. ועוד פשט בלא אסתכל בצורתא דזוזא:","03/10/13 00:22","כט תשרי","תשע"ד","00:22","amdavid","המטבע, הרדיפה אחרי הממון, אחרי הבלי העולם הזה, מסתירה מעינינו את אור התורה.
כמו שמטבע קטנה - כשמקרבים אותה לעין - יכולה להסתיר אפילו את אור השמש.
וכשמרחיקים אותה - מהעין ובעיקר מהלב - אפשר לראות באמת את האמת.
והיום למדנו בליקוטי מוהר"ן תורה קל"ג:
כַּמָּשָׁל הַמּוּבָא כְּמוֹ מַטְבֵּעַ קְטַנָּה אִם תַּחֲזִיק אוֹתָהּ נֶגֶד עֵינֶיך יִמְנַע מִלִּרְאוֹת הַר גָּדוֹל אַף עַל פִּי שֶׁהָהָר גָּדוֹל אֲלָפִים פְּעָמִים מהַמַּטְבֵּעַ הַקְּטַנָּה אַך מֵחֲמַת שֶׁהַמַּטְבֵּעַ עוֹמֶדֶת נֶגֶד עֵינָיו עַל כֵּן חוֹצֶצֶת בִּפְנֵי רְאִיַּת הָעֵינַיִם עַד שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הַדָּבָר הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ כַּמָּה פְּעָמִים..
כמו כֵּן כְּשֶׁמַּגִּיעַ וּבָא אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה נִשְׁאָר שָׁקוּעַ שָׁם בְּהַבְלֵי עוֹלָם וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין טוֹב מִזֶּה וְהָעוֹלָם הַזֶּה הַקָּטָן וְהַמֻּעָט מוֹנֵעַ אוֹתוֹ מִלִּרְאוֹת אוֹר גָּדוֹל וּמֻפְלָג שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא גָּדוֹל כַּמָּה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּנֶגְדּוֹ ...
וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁהָעוֹלָם עוֹמֵד בִּפְנֵי עֵינָיו וְחוֹצֵץ בְּפָנָיו עַד שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹר הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ אֲלָפִים פְּעָמִים אֲבָל אִם יְסַלֵּק הַמַּפְסִיק הַקָּטָן מִנֶּגֶד עֵינָיו דְּהַיְנוּ שֶׁיַּטֶּה עֵינָיו מִן הָעוֹלָם וְלא יִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם רַק יָרִים ראשׁוֹ וְיַגְבִּיהַּ עֵינָיו וְיִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה מִן הָעוֹלָם הַמַּפְסִיק וְחוֹצֵץ אֲזַי יִזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל וְהַמֻּפְלָג שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים כִּי בֶּאֱמֶת אוֹרָם גָּדוֹל אֲלָפִים וְרִבְבוֹת פְּעָמִים מִכָּל הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲבָלָיו כַּנַּ"ל רַק שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה עוֹמֵד לִפְנֵי עֵינָיו וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ כְּלָל לְהַטּוֹת עֵינָיו לְהִסְתַּכֵּל לְמַעְלָה עַל אוֹר הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים כִּמְשַׁל הַמַּטְבֵּעַ הַקְּטַנָּה הַנַּ"ל מַמָּשׁ הָעוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הָעֵינַיִם וּמַפְסֶקֶת מִלִּרְאוֹת הַר גָּדוֹל וְכוּ כַּנַּ"ל אֲבָל בְּקַל יוּכַל לְסַלֵּק הַמַּטְבֵּעַ מִנֶּגֶד עֵינָיו וְתֵכֶף יִרְאֶה הָהָר הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ לְעִנְיַן הָעוֹלָם וְהַתּוֹרָה שֶׁ בְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא יָכוֹל לְהַעֲבִיר הָעוֹלָם מִנֶּגֶד עֵינָיו וְאָז יִזְכֶּה לִרְאוֹת אוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַצַּדִּיקִים שֶׁמְּאִירִין בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם בְּאוֹר גָּדוֹל מְאד וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁאָמַר אוֹי וַאֲבוֹי כִּי הָעוֹלָם מָלֵא מְאוֹרוֹת וְסוֹדוֹת נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים וְהַיָּד הַקְּטַנָּה עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי הָעֵינַיִם וּמְעַכֶּבֶת מִלִּרְאוֹת אוֹרוֹת גְּדוֹלִים","175","","3880","True","True","False","","381","79.176.113.7","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30647","30642","הלזה ייקרא פשט?","03/10/13 01:14","כט תשרי","תשע"ד","01:14","יהודי_קדום","אין איזה סיפור חוויה מהנסיעה לאומן ?
אני חושב שיש אתרי אינטרנט מתאימים יותר לפרסום תורת ברסלב. כאן בפורטל לומדים תורה, גמרא וכו,
.","233","","3880","True","True","False","","199","79.177.147.168","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30646","30643","יישר כוח על החיזוק החזק...","03/10/13 01:04","כט תשרי","תשע"ד","01:04","יהודי_קדום","","233","","3880","False","True","False","","138","79.177.147.168","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30653","30643","ויותר מפורש בירושלמי","03/10/13 03:32","כט תשרי","תשע"ד","03:32","דוד כוכב","ירושלמי מסכת עבודה זרה פ"ג ה"א:
"כד דמך רבי נחום בר סימאי חפון איקונתא מחצלן אמר כמה דלא חמתון בחיויי לא יחמינון בדמכותיה".
ופירש הפני משה: "חפון איקונתא מחצלן. כיסו את הצורות שבכתלים במחצלות אמרו כמו שהיה נוהג בחייו שלא להסתכל בצורות כך לא יראה אותם במותו".
ועל אותן איקוניות אמרו שם לפני כן שיש בהם סרך ע"ז: "איקוניות למה הן אסורות מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות".","125","","3880","True","True","False","","193","212.76.96.184","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30654","30643","היינו הך היום הע"ז זה הכסף!!!","03/10/13 06:45","כט תשרי","תשע"ד","06:45","אלף בית רשי","בזמנם כוחות טומאה וכד' כולם נכללו ע"ז ומזה היו מתרחקים בכל דרך שהיא והיו מקפידים על ציורים ודיוקנאות כי גם מבחינה כרונולוגית הם היו קרובים יותר לעובדי ע"ז וממילא זאת הייתה פיסגת ההתרחקות, כיום יצר הממון וכל מה שמסביבו מדרדר אנשים לעבר פי פחת וממילא מתאים היום ג"כ הביטוי לא איסתכל וכו' לאדם שמתרחק מאלילי הכסף","278","","3880","True","True","False","","236","24.201.213.221","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30649","30647","תורת ברסלב = תורה","03/10/13 01:55","כט תשרי","תשע"ד","01:55","הודו_כי_טוב","כשם שתורת חב"ד קרי תורה תורת ספרד , תורת תימן , תורת אשכנז
שמע מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך
האם "בעל שם טוב " ברסלב הוא ?","207","","3880","True","True","False","","221","46.117.14.249","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30655","30649","אינני נוגע חלילה בעניין חסידות זו או","03/10/13 06:59","כט תשרי","תשע"ד","06:59","יהודי_קדום","אחרת.
1. מה שהביא ר' amdavid הוא מדרש ולא פשט כדבריו.
2. בכל מה שהביא שם, להוציא השורה הראשונה (1) , אין לימוד על המטבע גופו אלא לימוד מוסר על הסתכלות בהבלי העוה"ז. והמטבע אינה הנושא.
3. אין בכל המשל שהביא את עניין אי ההסתכלות במטבע ואין המטבע נושא המשל, אדרבה, יש שם "מַטְבֵּעַ קְטַנָּה אִם תַּחֲזִיק אוֹתָהּ נֶגֶד עֵינֶיך" - בדיוק ההיפך מהגמרא.
4. לעניין הנמשל היוצא מהמשל אפשר גם להשתמש באבן קטנה או כמובא שם "וְהַיָּד הַקְּטַנָּה" שיהיו הם "הַמַּפְסִיק הַקָּטָן " - הם נותנים את אותו אפקט.
עיין מו"ק כה: ועוד כמובא כאן
לי לא נראית ההדבקה של דברי המוסר הנ"ל כשייכת לגמרא - הדברים שייכים בכל רגע בחיי היהודי.
(1) , דוקא השורה הראשונה של ר' amdavid - שלא כמו במשל - מעמידה את המטבע במרכז, כנושא, ועליה כמדרש וכמוסר אני מברך בכל לב. וכך הביא בשורה הראשונה:
"המטבע, הרדיפה אחרי הממון, אחרי הבלי העולם הזה, מסתירה מעינינו את אור התורה."","233","","3880","True","True","False","","191","79.177.147.168","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30657","30654","כאן בארה"ק, לא נהוג להקריב קרבנות לכסף","03/10/13 07:41","כט תשרי","תשע"ד","07:41","Almuaddib","גם לא להשתחוות או להקטיר קטורת.
יש הגדרות מאד ברורות במסכת ע"ז מה נחשב לעבודה זרה. רודפי בצע ואוהבי כסף היו גם בזמן חז"ל, אבל חמדנות לא הוגדרה כעבודה זרה.","107","","3880","True","True","False","","149","84.228.20.88","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30670","30657","יש מי שמגדיר תאות ממון כע"ז","03/10/13 15:12","כט תשרי","תשע"ד","15:12","בתר ממוצע","אומנם זה לא הלכה אבל יש איזכור (אולי על זרך המוסר אולי על דרך הפשט)
ליקוטי עצות - מָמוֹן וּפַרְנָסָה
ח. הַמְשֻׁקָּע בְּהָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִיא תַּאֲוַת מָמוֹן אֵינוֹ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אַחַת, רַק הוּא עוֹבֵד כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעִים אֻמּוֹת, כִּי כָּל הָעֲבוֹדוֹת זָרוֹת תְּחוּבִים בַּמָּמוֹן, וַעֲלֵיהֶם צוֹוַחַת הַשְּׁכִינָה מֵאָה וְאַרְבָּעִים קָלִין קָלַנִי מֵרֹאשִׁי קָלַנִי מִזְּרוֹעִי כְּמִסְפַּר מָמוֹן עִם הָאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת","138","","3880","True","True","False","","293","94.188.248.67","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30725","30657","[ללא נושא]","06/10/13 20:11","ב חשון","תשע"ד","20:11","אמלתראות","כהיום לא מקריבים או משתחווים או מקטירים גם לעבודה זרה.
אבל "מקריבים" (נותנים מ... דהיא נפש האדם ל...) ו"משתחווים" (הולכים לעשות עבודה ה' דוקא במקומות שיש להם הגדרות מסויימות... ובטוחים בהמקום בשביל ההגדרה..) ו"מקטירים" (עושים כל מיני סגולות שונות ומשונות ומנסחים נוסחאות בתפילה) כדי להצליח לאסוף כסף ויציבות בכלכלה, דהיינו אותו היצר שדחף בזמן הבית לעשות פולחנים לכוחות משנים שהיה קרוי עבודה זרה.","267","","3877","True","True","False","","249","68.199.173.180","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30683","30678","הסבר לדברי אמלתראות וקישורים נוחים יותר","04/10/13 01:57","ל תשרי","תשע"ד","01:57","איתן","הסבר לדברי אמלתראות:
במו"ק כ"ה ע"ב, היכן שמסופר על אותו חכם שבמותו אישתעו צלמניא - שם גירסת רש"י "ר' מנחם ב"ר יוסי". וכך גם מצטט המפרש המיוחס לרש"י בנדרים פ"א. ויצא הרב משה ליטר לטעון כי "בנם של קדושים" הוא ר' מנחם בנו של תנא הידוע ר' יוסי, ולא בנו של ר' סימאי, ויש לגרוס גם כאן ובע"ז "ר' יוסי".
הקישור שהביא אמלתראות הוא מספרו "בשולי גליוני", הוצ' מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"ז, אך את הדברים הוא כתב כבר בספרו הראשון (כנראה) "זוטו של ים", עמ' 178-182, אותו הדפיס בוינה תרצ"ב.
הרב אהרן הימן ב"תולדות תנאים ואמוראים" מזכיר גם הוא דיעה זו ודוחה אותה, בדיון על ר' מנחם ב"ר סימאי, כיון שלדעתו המפרש הנ"ל לנדרים אינו בר סמכא. אך לדעתי דבריו של הרב ליטר משכנעים בהחלט. למרות שקשה לשבש את כל הספרים כאן ובע"ז נ.
אני אינני מכיר את ספריו של הרב ליטר ושל בני משפחתו, אך חיפוש ב- hebrewbooks עם המחבר ליטר (לא לייטר!) יניב כמה וכמה תוצאות, מהן אני למד על הספרים הבאים:
אביו הרב יחיאל מיכל בן שלום - מזכרת אהבה לבוב תרמב ודרכי שלום וינה תרצב
אחיו נתן נטע - רבותינו שבגולה פרסבורג תרעה
ספריו הנוספים של הרב משה ליטר - מוסר אבות ניו יורק תשה, דרוש דרש משה, ניו יורק תשיא, ניב והגות ניו יורק תשיז.
בהקדמות לספרים ובהסכמות יימצאו שפע של פרטים ביוגרפים הסטוריים והחשוב יותר - על דרכם של המחברים בלימוד.","123","","3879","True","True","False","","379","164.138.125.73","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30705","30683","נזכרתי עכשיו שגם על הרב קוק יש עדויות","06/10/13 01:43","ב חשון","תשע"ד","01:43","איתן","נזכרתי כי הרב צבי יהודה, בקובץ"לשלושה באלול", מביא על אביו עדויות על כי לא הבין דבר בענייני כסף.
לא מצאתי את "לשלושה באלול" ברשת, מצאתי את "אוצרות הראיה" של הרב משה צוריאל שליט"א והנה קישור לעמודים הרלוונטיים.
ולעניות דעתי הכותרת שם אינה מדוייקת דיה, כי הרב צוריאל מדבר על "ריחוק מתאוות ממון" ואילו הרב קוק לא שהיה רחוק אלא כלל לא היה שייך לענייני ממון. ראו שם לקראת סוף הקטע עדותו של הרב שחור על כאב ראש שהוא חש כשהשיחה על כסף מתארכת. וכן הרב צוריאל מביא שם שהרב ניסה להבין את הצד הפסיכולוגי מדוע אנשים כה מתלהבים מכסף.
ב"לשלושה באלול" יש סיפור שהרב צוריאל לא ציטט, (אני מצטט מהזכרון) כי פעם אחת ביפו הכריז על הפסקה באמצע דיון בבית הדין. אח"כ שאלוהו מה הוא הלך לבדוק באותה הפסקה, והוא אמר כי התובע והנתבע דיברו כל כך בהתרגשות על כסף כסף ועוד פעם כסף, והוא ניסה באותה הפסקה לחשוב ולהבין מה כל כך יש בזה ועל מה כל המהומה.
בסידור "עולת ראיה" הגיה בפיוט "המבדיל" זרעינו ושלומינו ירבה כחול.
ועם כל זה כידוע לכל היה מעורה היטב בחיי הפרט והכלל. ואחד הנימוקים המרכזיים, אם לא המרכזי שבהם, שהניעו אותו לתמוך בשתי ידיים בהיתר המכירה (שבהיותו בחו"ל התנגד לו) היתה העובדה שחשש שהיישוב היהודי יתמוטט ללא היתר זה. כלומר השיקול הכלכלי היה ברור לו וידע היטב על מה מדובר.","123","","3877","True","True","False","","320","164.138.125.73","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30721","30683","איישר חיליה ואיתניה!","06/10/13 18:23","ב חשון","תשע"ד","18:23","אמלתראות","לאורייתא, איזה פאר ויופי, השי"ת יפארך בכבוד.","267","","3877","True","True","False","","242","68.199.173.180","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30709","30705","לא שבח הוא זה, מה שאתה מביא","06/10/13 07:36","ב חשון","תשע"ד","07:36","Almuaddib","וכי איך אפשר לו לדיין לדון בדיני ממונות, כשאין הוא מבין כלל ועיקר מדוע "אנשים מתלהבים מכסף" ?","107","","3877","True","True","False","","150","84.228.190.119","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30716","30705","הערות","06/10/13 12:01","ב חשון","תשע"ד","12:01","דוד כוכב","הגר"א הוא שהגיה זרעינו ושלומינו ירבה כחול, כנוסח הנדפס בעולת ראיה. הנוסח המקורי הנמצא כבר במחזור ויטרי סימן רה ועוד ראשונים: "המבדיל בין קודש לחול. חטאותינו ימחול. וזרעינו ירבה כחול".
אפרופו "לא מבין בענייני כסף" (במשמעות המשובשת). שאלתי רב של רשת מוסדות אודות הנוהל הקיים לשלם למורה המלמד בשנת שבתון מעל למספר השעות המותרות, תוך רישום שעסק בדבר אחר, האם אין בזה בעיה של גזל שהרי הקרן לא התחייבה לשלם על דעת כך. הוא ענה שהוא אינו מבין בענייני כסף. שאלתי את מנהל החשבונות הראשי, הוא לא מבין בעניני הלכה.....","125","","3877","True","True","False","","141","212.76.96.184","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30720","30705","בבאר מים חיים מובא:","06/10/13 12:53","ב חשון","תשע"ד","12:53","יהודי_קדום",""יבואו לספר בגנותו. ומזה נוכל לידע דמאוד יש למנוע מלישב באסיפת אנשים כשהם מספרים אפילו בשבחי גדולי הדור, דכמעט לא ימלט שלא יבואו לבסוף עי''ז ללשה''ר. וידוע הוא דלשה''ר על אנשים כאלו הוא חמור הרבה יותר מעל סתם איש ישראל, כדאמרינן ברכות (י''ט) דקודשא בריך הוא תבע ביקרייהו. ומ''ש ואם יחפוץ וכו', הוא מלשון ר' יונה בשערי תשובה. "","233","","3877","True","True","False","","168","79.177.147.168","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30722","30709","וכי אפשר להעריך יהודים,","06/10/13 18:31","ב חשון","תשע"ד","18:31","אמלתראות","כשאינו מבין כלל ועיקר מדוע "אנשים מתלהבים מיראה שמא יסיט דבקותו מבורא עולם"?.","267","","3877","True","True","False","","238","68.199.173.180","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30731","30721","על הרב קוק ועל ר' מנחם בנם של קדושים","06/10/13 21:25","ב חשון","תשע"ד","21:25","איתן","לגבי הרב קוק ודיינים בכלל:
חששתי מהתגובה כמו זו של Almuaddib, ולכן סיימתי את דברי בפרשיית היתר המכירה, שכאמור אחד הנימוקים המרכזיים שהניעו אותו בעלותו ארצה לתמוך בשתי ידיים בהיתר המכירה היה החשש המתמוטטות היישוב, פשוטו כמשמעו. ומתנגדי ההיתר חלקו עליו וניגחו אותו ורדפו אותו בטעמים שונים, אך מעולם לא שמענו "הרב קוק אינו מבין בכסף, איך הוא מתיר על סמך שיקולים כלכליים". כך שכנראה הוא הבין מספיק בתחום, וגם בשבתו בבית הדין, יחד עם הידע התורני המופלג, ועם הבנת האנשים העומדים לפניו - יכל לדון ולפסוק גם בדיני ממונות.
אתה יכול גם לע' בתשובותיו בדיני חו"מ, הסברות ברורות ישרות ומאירות, לסיכום חזרנו לכך שמדובר בשבח ולא בגנאי.
לגבי ר' מנחם ב"ר סימאי או ב"ר יוסי:
כפי שכתבתי לעיל, הרב ליטר כאן מוכיח בטענות נחרצות כי מדובר בר' מנחם ב"ר יוסי.
(1) האם גם לכם דבריו נראים?
(2) האם מישהו יכול ל בדוק את הגירסאות, אצלנו, בע"ז דף נ' סע"א, ובמו"ק כ"ה סע"ב, (רצוי כמובן גם בראשונים בכל המקומות האלו), האם הגירסא היא ר' מנחם ב"ר סימאי או ר' מנחם ב"ר יוסי?","123","","3877","True","True","False","","376","95.86.78.36","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30724","30722","דיין השונא ממון - שבח הוא לו והוא אחד","06/10/13 19:52","ב חשון","תשע"ד","19:52","יהודי_קדום","משבעה דברים שצריך שיהיו בדיין.
לענ"ד מה שהחכם אלמואדיב (ואנוכי) מעורר הוא שנכתב "...על כי לא הבין דבר בענייני כסף" - הבנה כספית/כלכלית היא עניין נצרך בדין!- יש הבדל גדול בין "שונא ממון" לבין "לא מבין בענייני כספים".
וכי יעלה על הדעת כי דיין שאינו מבין בענייני כספים יעשה משפט צדק במחלוקת ממונית? ואיך יסתדר עם שני חבריו הנוספים היושבים בדין?","233","","3877","True","True","False","","175","79.177.147.168","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30729","30722","חוששני שלא הצלחתי להבהיר את דברי:","06/10/13 20:42","ב חשון","תשע"ד","20:42","Almuaddib","האם היית מביא עד לבדיקה לרב שמעיד על עצמו שהוא עיוור צבעים, ואינו מבין בכתמים?
דיין אשר צריך לדון בדיני ממונות, בהם יש השלכה רבה למה שמקובל, למה שאנשים נוהגים לעשות, למה שהם חפצים או לא - יכול לדון?
למדנו, למשל, כי חזקה שאין הלווה פורע לפני זמנו. חזקה זו קבעו חז"ל על סמך היכרות עם דרכי ההתנהגות של מלווים ולווים, ושל היחס לממון של הלווה.
האם מי שאינו מבין את תאוות המון של אנשים, יכול לדעת מתי חזקה תקפה ומתי לא?
דיין לא יכול לדון בדיני ממונות, אם עד כדי כך הוא חסר הבנה בהתנהלותם של בני אדם בנושאי ממונות.","107","","3877","True","True","False","","139","84.228.190.119","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30726","30725","איישר חיליה ואיתניה!","06/10/13 20:16","ב חשון","תשע"ד","20:16","יהודי_קדום","לאורייתא, איזה פאר ויופי, השי"ת יפארך בכבוד.
נא לא להאשימני בפלגאייט! 
","233","","3877","True","True","False","","147","79.177.147.168","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30728","30725","בעצם, הייתי שמח אם ימלא מילים מתאימות","06/10/13 20:31","ב חשון","תשע"ד","20:31","יהודי_קדום","במקום הנקודות שאדע אם הבנתי נכון את כוונתו.","233","","3877","True","True","False","","104","79.177.147.168","0","30617","פסחים|קד ע"א",""),new Message("30789","30731","החן היא פנים ואמת היופי","07/10/13 23:35","ג חשון","תשע"ד","23:35","אמלתראות","וכן ורדימוס ור יוחנן היו החן הפנימי משתקף החוצה בגלל קדושתם
וכאימרת הגרא בפרשתינו כי עכשיו נודע לאברם כי "יפה מראה את" כי יש לך גם יופי חיצוני ולא רק כאסתר ירקרק שהיה לה חן פנימי
ובאמת נראה דברי ליטר, ובכל זאת דורנו נתברך באופני מחקר חדישים בתוך טקסטי מקרא ותלמוד, שאפשר להוכיח דברים ברורים כשמלה מהשוואות סוגיא ואופני חיתוך הדיבורים דברים יותר נסתרים, וברצות ה' יצרי איש נזכה להתכללות האומה לעבוד שכם אחד לגלות מצפוני תורה באמת
יש תח"י גילויים עצומים שאין כמותם, יתן ה' שיזכו אחרים ליהנות מהם ולהתקרב לתורת אמת, וב"ה רואים שעם ישראל מתקרב לאט לאט לחיפוש תמים אחרי מיצוי האמת, וקימעא קימעא.","267","","3876","True","True","False","","229","68.199.173.180","0","30617","פסחים|קד ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);