var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=29507;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","38"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","22"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","12")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("29507","0","ממגדל נוניא לטבריא מיל","05/08/13 09:11","כט אב","תשע"ג","09:11","איתן","ריש לקיש מוסר לנו כאן שהמרחק ממגדל לטבריה הוא מיל.
ובתחילת מגילה (ב ע"ב) אומר ר' ירמיה שמטבריה לחמת המרחק הוא מיל.
רעק"א כאן מפנה לטורי אבן שם, ותמצית דבריו היא שריש לקיש מדבר על מיל = אלפים אמה - שנמדד באמות קטנות, לפי אביי באמה בת חמישה טפחים, ולפי רבא באמה עצבה, ואילו ר' ירמיה מדבר על מיל סטנדרטי, מיל סתם, שהוא באמה רגילה. ע"ש.
על דבריו יש להעיר:
א - מה שהביא את חמת של גדר - במחכ"ת, זו אינה חמת של טבריה, אלא זו הנקראת בפינו "חמת גדר".
ב- על ר' ירמיה יש לשאול מהתוספתא עירובין, פרק ו' כמדומני, המעידה שחמת היא כולה בתוך תחום שבת של טבריה, כלומר בתוך אלפים אמה לטבריה. (אין לי כרגע המיקום המדויק אי"ה אוסיפו בהמשך). כך שבדברי ר' ירמיה יש לבדוק אם לא חל בהם שיבוש כלשהו.
כל זה אינו נוגע לתורף דברי הטו"א אלא לגיאוגרפיה ולשיעור המיל, ויש עוד מה להוסיף בזה ואי"ה עוד חזון למועד.","123","","3936","True","True","False","","2323","80.179.7.25","0","0","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29508","29507","וראה ישוב נאה של השפת אמת ובו גם","05/08/13 09:45","כט אב","תשע"ג","09:45","יהודי_קדום","נראה קושי למדוד מיל באמות [נראה שהגדרת המיל (= י' פרסאות) באמות היא הגדרה בשאינו במינו] וסוף דברי השפת אמת מאירים:
" ויותר נראה דמקום א' הוא ונקרא חמתן ונקרא מגדל נוניא כנ"ל: "

ואלה דבריו במסכת פסחים דף מו. :
" בגמ' הא קמ"ל דשיעורא דמיל כממגדל נוניא ועד טבריא עי' בס' טו"א בריש מגילה דמכח דצריך הכא להודיענו זה השיעור ושם במגילה אמרו דמחמתן לטבריא מיל לכך בא לחדש דכיון דלפעמים משערין בטפחים שוחקות ולפעמים במצומצמות ואזלינן לחומרא לכך י"ל דמחמתן לטבריא הם ב' אלפים אמה בטפחים שוחקות וממגדל נוניא לטבריא ב"א אמה בטפחים מצומצמות לחומרא ע"ש ואינו נכון לפע"ד דבאמות וטפחים מצינו האי חילוקא אבל לא בשיעורא דמילין ופרסאות דודאי חשבון א' הי' להם לפרסה ומיל וחשבון ב' אלפים אמה למיל תמיד שוין או שוחקות או מצומצמות דהא שיעורא דמיל לפי מהלך אדם בינוני י' פרסאות ביום [כדאי' לקמן (צד) ועי' ביומא (פ"ו מ"ד) ובפי' הרע"ב שם] ולא מצינו בזה ב' שיעורים ויותר נראה דמקום א' הוא ונקרא חמתן ונקרא מגדל נוניא כנ"ל:"

שפתיים יישק !","233","","3936","True","True","False","","374","79.177.125.97","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29509","29508","הערה ותיקון למה שכתבתי לעיל:","05/08/13 19:58","כט אב","תשע"ג","19:58","יהודי_קדום","מזה שכתבתי "..נראה שהגדרת המיל (= י' פרסאות) ..." לא ניתן להבין שהתכוונתי "שיעורא דמיל לפי מהלך אדם בינוני י' פרסאות ביום "
כמו שהעירני על כך הרב המכריע:
"ומיל אינו = י' פרסאות, אדרבא פרסה היא ד' מילין, ולשון השפ"א מטעה, וכוונתו יש לעמוד על שיעור המיל מתוך ידיעת הילוך אדם ביום י' פרסה שהן מ' מילין, ולחלק הילוכו למ'..".

יישר כוח לרב המכריע על התיקון.","233","","3936","True","True","False","","270","79.177.125.97","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29514","29508","ישוב נאה אולי, אך שגוי","05/08/13 23:06","כט אב","תשע"ג","23:06","Almuaddib","חמת/ חמתן בצד הדרומי של טבריה. מגדל נוניא מצפון לה. חמת- מקומה ידוע שכן מקום המעיינות החמים היא. מגדל נוניא, כפי ששמו מעיד עליו- כפר של דייגים, ועל החוף היה. חמי טבריה אינם על הים.
שני המקומות מזוהים ברצף כבר אלפיים שנה, ואין טעות במיקומם הידוע.","107","","3936","True","True","False","","209","79.47.221.94","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29517","29514","לפני שני דורות הייתי טברייני וזכור לי","06/08/13 00:49","ל אב","תשע"ג","00:49","יהודי_קדום","שחמי טבריה כן על הים.
לא הבנתי מהו שכתב "חמי טבריה אינם על הים".
אל לו לבלבל בין חמי טבריה לחמת גדר: חמת גדר נמצאת ממזרח לכנרת וחמי טבריה ממערבה.

ואולי "מגדל נוניא" אינו כפר אלא הוא מגדל של דייגים? אולי מעין זה הנראה בצילום המצורף שצולם ממש על ים הכנרת עשרות מטרים מחמי טבריה?

אמרתי שישוב השפת אמת נאה ואני עדיין אומר כך בידיעה ברורה שחמת גדר אכן בדרום מזרח הכנרת ומגדל של היום היא צפונית מערבית לכנרת כי
טבעם של שמות היישובים ידוע: יכולים הם להיות מכונים בשמות שונים.

אם הייתי מבין מה שכתב: ""חמי טבריה אינם על הים" הייתי שוחה בתשובתו בבטחה.","233","jpg","3935","True","True","False","","344","79.177.125.97","0","29507","פסחים|מו ע"א","0-jpg"),new Message("29527","29514","לפי דברי ריש לקיש, מגדל אינה מגדל נוניה","06/08/13 14:38","ל אב","תשע"ג","14:38","חשיבה ישרה","שכן האזור של המושבה מגדל [של ימינו] רחוק כמה וכמה קילומטרים מצפון לטבריה התלמודית ואינו סמוך לה כמו חמת [הסמוכה לחמי טבריה].","219","","3935","True","True","False","","147","77.126.135.147","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29518","29517","קילורין לעינים ובפרט אחר שטושטשו "שגוי"","06/08/13 04:39","ל אב","תשע"ג","04:39","אלף בית רשי","שיכתוב לבלבר שגוי על השפ"א ? שגוי יכולים לכתוב על דברי וגם זה אינו בדרך נימוס ויותר מתאים לכתוב וקשה לי על דבריו","278","","3935","True","True","False","","293","174.91.198.216","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29520","29517","המממ","06/08/13 08:38","ל אב","תשע"ג","08:38","Almuaddib","ראשית, אני מתייחס למיקום חמי טבריה בתקופת המשנה, לא לאתר המודרני.

שנית, הישוב "מגדל" מזוהה, "בזכות" הנוצרים, כבר מתקופת המשנה. ברציפות. משמעות השם "מגדל" ידועה, וישובים ששמם מגדל מוכרים בכמה מקומות (למשל על יד אשקלון).
כפר דייגים, ישוב של דייגים, צריך להיות על שפת המים ממש, ובמפרץ כלשהו.

כל הסיבות ועוד שלא פורטו, תומכות בזיהוי הידוע, חמת מדרום ומגדל מצפון.","107","","3935","True","True","False","","219","79.47.221.94","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29521","29517","נ.ב. התמונה","06/08/13 10:36","ל אב","תשע"ג","10:36","Almuaddib","אם זכרוני והמסך הקטן של הטלפון אינו מטעני, בתמונה נמצא קטע מהחומה שבנה ט'אהר אלעמר. זו חומה מאוחרת מאד.","107","","3935","True","True","False","","174","79.47.221.94","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29519","29518","אכן. דבריך הללו שגויים","06/08/13 08:18","ל אב","תשע"ג","08:18","Almuaddib","ומי שחושב שהשפת אמת אינו יכול לטעות, למעשה טוען שהוא היה גדול ממשה רבנו. גדול מאברהם יצחק ויעקב. גדול מהרמבם.","107","","3935","True","True","False","","161","79.47.221.94","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29523","29519","הראב"ד יכול לכתוב שגוי על הרמב"ם!","06/08/13 14:02","ל אב","תשע"ג","14:02","אלף בית רשי","אבל אנחנו איזובי קיר יכולים לכתוב רק וקשה לי על דבריו וכדומה
ומהעובדה שאינך יכול לקבל תוכחה כלל וכלל אומרת דרשני","278","","3935","True","True","False","","261","174.91.198.216","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29526","29521","אכן כך","06/08/13 14:37","ל אב","תשע"ג","14:37","חשיבה ישרה","ראה כאן.

יש לרדת למטה עד "חומות טבריה".","219","","3935","True","True","False","","107","77.126.135.147","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29529","29523","האם טסת פעם במטוס?","06/08/13 20:27","ל אב","תשע"ג","20:27","Almuaddib","איך ההין לבך לעשות כך, לשוט בספינת ברזל בשמים, ובניגוד מוחלט לדבריו הנוקבים של הרמב"ם?

או שמא מי שגר בארץ חשוכה- בגולת ארץ העמים- גם דבריו חשוכים?

הנה, אם טסת אי פעם במטוס, הרי שהצהרת במעשה שהרמב"ם טועה. אזוב קיר ההין לעשות כן?","107","","3935","True","True","False","","217","79.47.229.193","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29644","29527","ראה בשו"ת דברי יוסף,","12/08/13 22:22","ו אלול","תשע"ג","22:22","Almuaddib","של הרב יהוסף שווארץ, תשובות מירושלים, שנדפסו בשנת התרכ"ב. תשובה ג' בעניין שיעור חמץ מיל אחד. והאריך שם טובא בהפרש בין הירושלמי ובין הבבלי בעניין זה.

כך או כך, גם אם לא נקבל את דבריו בעניין ארבעה מיל במקום אחד - מגדל מצפון לטבריה ולא מדרומה.

ועיי"ש.","107","","3929","True","True","False","","199","77.126.162.12","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29530","29529","ולמרות זאת לא אעיז לכתוב בלשון זה","06/08/13 21:39","ל אב","תשע"ג","21:39","אלף בית רשי","אגב כבר רבי יהונתן אייבשיץ בפירושו על התורה מפרש שדור הפלגה רצו לבנות מגדל גבוה ולפוצץ אבק שריפה שיטיס ספינה של ברזל וכך ישוטו מענן לענן עד שיגיעו לשמים והרמב"ם לא טעה אלא שאנו לא מבינים את עומק דבריו","278","","3935","True","True","False","","234","70.52.23.60","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29531","29530","טיסתך במטוס מכחישה את דברי הרמב"ם!!!","06/08/13 21:46","ל אב","תשע"ג","21:46","Almuaddib","בטיסתך בספינת ברזל בשמים, אתה יוצא כנגד דברי הנשר הגדול יותר מכל "והוא בעיני כמתעתע" של הראב"ד!

תנוח דעתך. אין אף אחד המבין את דברי הרמב"ם אחרת ממה שכתב.","107","","3935","True","True","False","","205","79.47.229.193","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29532","29531","אני טס במטוס עם כנפיים ומנוע ","06/08/13 22:06","ל אב","תשע"ג","22:06","אלף בית רשי","ולא בספינה של ברזל עם משוטים ומפרשים ולדמיון זה הרמב"ם התכווין וכדאיתא בגמרא גמל הפורח באויר שאינו שייך גם ספינה בצורתה אין שייך שתרוץ באויר ופשוט ודעתי נחה לחלוטין, וחבל שאתה מתאמץ להוכיח כמה .... ברשות התורה שהינך","278","","3935","True","True","False","","280","70.52.23.60","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29645","29644","היכן ניתן לקרוא תשובה זו?","12/08/13 23:34","ו אלול","תשע"ג","23:34","חשיבה ישרה","לגבי מגדל;
לא טענתי שמגדל אינה מצפון לטבריה,
אך לא בטוח שיש זהות בין מגדל לבין מגדל נוניא.
לפי הגמרא כאן, אין אפשרות לזהות בניהם בשל הבדלי המרחק.","219","","3929","True","True","False","","116","85.64.81.232","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29646","29645","הנה הקישור","13/08/13 00:40","ז אלול","תשע"ג","00:40","איתן","זהו הקישור ל"תבואת הארץ" ח"ד (דף י"ט ע"ב).
הדברים ארוכים אך מרתקים. וגם לא קשה להבנה.
תמצית דבריו - מגדל נוניא היא היא מגדל, ומרחקה ארבעה מילין מטבריה.
ואוסיף קישור להפנייה בתחילת דבריו למה שכתב בספרו "תבואת הארץ" דף ק"ב ע"ב.","123","","3928","True","True","False","","302","213.151.61.211","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29695","29646","היכן טבריה והיכן מגדל נוניה?","15/08/13 21:53","ט אלול","תשע"ג","21:53","איתן","ברצוני להעלות בפניכם השערה על מיקומן של טבריה ושל מגדל נוניה.
אך תחילה הקדמה:
אני מצרף כאן בקובץ jpg את מפת איזור טבריה מאתר "עמוד ענן". הריבועים הם כמובן ק"מ אחד, כל אחד, והעיגולים הכחולים הם כמובן נקודות העניין הרבות הפזורות באיזור.
במפה אני מדגיש בפניכם את הנקודות הבאות:
• "בית הכנסת מגדל" – בית כנסת המתוארך לימי בית שני ומזוהה עם מגדל.
• מג'דלה – טעות שלי, צריך להיות מג'דל. מקומו של הכפר ערבי מג'דל ששכן שם עד תש"ח.
• תל רקת – שם מזוהה רקת שבמקרא (יהושע י"ט ל"ה)
• טבריה העתיקה – בתוך טבריה של ימינו.
• טבריה הרומית ביזנטית – הגן הלאומי חמת-טבריה, בו מצביעים על טבריה של תקופת המשנה והתלמוד
• וחמי טבריה, המעיינות החמים של ימינו.
לפי ויקיפדיה, טבריה הרומית נחרבה בתקופה הצלבנית, לראשונה בשנת 1099 אחרי קרב קרני חיטין, ובאופן סופי בשנת 1244. בשנת 1563 החלו דון יוסף נשיא ודונה גרציה לבנות את טבריה מחדש, אך הנסיון לא צלח. אינני יודע היכן בדיוק המקום בו בנו דון יוסף ודונה גרציה.
טבריה של ימינו הוקמה כידוע ע"י ר' חיים אבולעפיה, בשנת ת"ק 1740, ושערה הדרומי נמצא כק"מ וחצי מצפון לטבריה הרומית. אך גם בטבריה של ימינו, באיזור המכונה "טבריה העתיקה", ישנם עתיקות כבר מתקופת התלמוד אם לא קודם לכן.

ועכשיו מה דעתי:
שנינו בתוספתא עירובין (פ"ה מ"ב) "בראשונה היו בני טבריא מהלכין את כל חמתא, ואין בני חמתא באין אלא עד מקום הקופא בלבד עכשיו בני טבריא ובני חמתא חזרו להיות עיר אחת:"
העיקרון ודאי זכור ללומדי הדף היומי, ומוזכר במשנה סוף פ"ה של עירובין, וכן במשנה הבאה בתוספתא: בתחילה היתה חמת כולה מובלעת בתוך אלפים אמה של טבריה, ולכן יכלו אנשי טבריה ללכת את כולה (ואף להמשיך הלאה כאילו חמת כולה היא ד' אמות), ואילו אנשי חמת יכלו להגיע בטבריה רק עד המקום בו כלו אלפים האמה שלהם. ולאחר מכן גדלו שתי הערים והתמזגו לעיר אחת.
העוגן שלי הוא חמי טבריה, שאני לא רואה סיבה להניח שהם זזו ממקומם. אי לכך אני מחפש את טבריה של תקופת המשנה פחות מקילומטר בסמוך לחמי טבריה – ואכן שם נמצא הגן הלאומי "חמת טבריה" ובו מציגים הארכיאולוגים את טבריה מהתקופה הרומית ביזנטית.
כאמור לעיל, כ-ק"מ וחצי מפרידים בין טבריה העתיקה של ימינו ובין טבריה הרומית. אפשר להתפרע, א"כ, ולשער ש"טבריה העתיקה" היא היא מגדל נוניא של ריש לקיש.
זאת בתנאי שנניח שהמיל עליו דיבר ריש לקיש אינו אלפים אמה אלא הרבה יותר מזה, כ- 1,600 מ', כפי גודלו של מיל סטנדרטי מאז התקופה הרומאית ועד ימינו, ובשונה ממידת המיל המקובלת בהלכה. ועל כך אני מקווה להרחיב בעתיד.","123","","3926","True","True","False","","962","213.151.61.211","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29710","29695","למה להתפלפל???","16/08/13 12:42","י אלול","תשע"ג","12:42","חשיבה ישרה","ראשית, לא ברור כלל מה כוונתך במילים "טבריה העתיקה". ללא מפה [שלא צורפה] לא נוכל לדעת ולהבין למה אתה מתכוון.
שנית, מיקומה של טבריה האמוראית, ידוע וכן מיקומה של חמת, שם נמצא בי"כ עם פסיפס. המרחק בניהן מתאים לגמרי לאמור בסוגיתנו. אין צורך להכביר במילים על כך.

ברור איפוא שאת "מגדל נוניא" יש לחפש כמיל מצפון לטבריה האמוראית, בה חי ריש לקיש. [אגב, את המרחק יש למדוד כמובן מחומת העיר שכרגע אין אנו יודעים היכן בדיוק עברה.....].
ברור גם שבמרחק זה לא נמצאת "מגדל", הממוקמת בחלק הדרומי של בקעת גינוסר.

מה שאנו מחפשים זה שרידים ברורים של יישוב כל שהוא במקום זה.
עד כה לא הצלחתי למצוא בדברי חוקרי הארץ, התייחסות ליישוב זה.","219","","3925","True","True","False","","155","85.64.81.232","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29711","29710","הבהרות","16/08/13 13:05","י אלול","תשע"ג","13:05","איתן","1. אני מקווה שעכשיו הקובץ יצליח לעלות. אני מתפלא שלא עלה פעם קודמת.
2. כשדיברתי על "טבריה העתיקה" התכוונתי לטבריה העתיקה של ימינו, בעיר התחתית בטבריה, האיזור של "פארק עתיקות טבריה", בואכה בית הכנסת של קרלין לכיוון הטיילת והמלונות.
3. על המרחק בין טבריה לחמת לא כתוב דבר בסוגייתינו (פסחים מו), כתוב במגילה ב ע"ב (כפי שציטטתי בפתיחת האשכול הזה), אלא שדברי ר' ירמיה נסתרים הן מהתוספתא עירובין שהבאתי ואני חושב שגם מהמציאות.
4. לגבי מגדל נוניה, הוצגו באשכול הזה שתי הצעות:
א - הצעתו של הרב יוסף שווארץ זצ"ל, בתבואות הארץ, לזהות את מגדל נוניה עם מגדל ולגרוס בגמרא "ד' מילין".
ב - ההשערה שהעליתי, (ויתכן שקראתי אותה או שמעתי אותה אי פעם), שטבריה העתיקה של ימינו היא היא מגדל נוניה, היות ויש בה עתיקות מזמן התלמוד, לפחות, והיא נמצאת כק"מ וחצי מצפון לגן הלאומי חמת טבריה שהוא כאמור מקומה של טבריה של התנאים והאמוראים - אם כן זה מתאים לדברי ריש לקיש "מטבריה למגדל נוניה מיל".

אני מקווה שעכשיו הכל ברור.","123","jpg","3925","True","True","False","","338","213.151.61.211","0","29507","פסחים|מו ע"א","0-jpg"),new Message("29712","29711","זה היה ברור גם קודם - השאלות הן אחרות","16/08/13 15:51","י אלול","תשע"ג","15:51","חשיבה ישרה","1. לגבי חמת, הדברים כל כך פשוטים וברורים שאיני מוצא מקום להאריך בהוכחות. שני היישובים ידועים לנו היטב גם בשל הממצאים בשטח.
טבריה הייתה הפוליס, העיר הגדולה והמפותחת ואילו חמת טבריה הייתה עיר [במונח המשנאי של המילה] יהודית, כלומר, יישוב קטן, ליד טבריה.
אוסיף ואציין שלאחר שכתבתי את שתי השורות שמעל שורה זו, קראתי את התוספתא ושם בברייתא ג', מיד לאחר התיאור של טבריה וחמת ומגבלות ההליכה של אנשי חמת, מציינת התוספתא את העיקרון שמסביר מדוע אנשי טבריה לא היו מוגבלים ללכת את כל העיר הסמוכה ואנשי חמת כן היו מוגבלים.
והעיקרון הוא גודל העיר - בדיוק כפי שציינתי כאן. ראו שם את הברייתא.
[ברייתא ג' מסבירה את העיקרון של ההלכה הכתובה בברייתא ב'].

2. לפי דברי רי"ל הטבריני, ברור שבמקום אותו סימנת במפה יש לחפש את מגדל נוניא.
זו המשמעות הפשוטה של דברי רי"ל!!
לגבי המיקום המדויק, יש גם לקחת בחשבון שטבריה הייתה עיר גדולה והיא השתרעה צפונה יותר מהמקומות שנחשפו בימינו מולם הצבת את החץ במפה.

3. בכפוף לדברים שכתבתי בשני הסעיפים הקודמים, איני מבין מדוע אתה רואה סתירה בין דברי ר' ירמיה לבין התוספתא בעירובין.
אם תיקח בחשבון שאת המדידה של תחום שבת של אנשי טבריה התחילו מחומת העיר שמן הסתם הייתה עוד דרומה ממקום הממצאים של ימינו, ומאידך, גם חמת הייתה לא רק במקום בו נמצא ביתה כנסת אלא אף צפונה משם, הרי שזה בדיוק המרחק עליו מדבר ר' ירמיה. אלא שמפאת גודלה של טבריה לא יכלו אנשי חמת לעבור את כולה אלא רק עד מקום שכלו להם אלפיים האמה שלהם, אי שם בתוך העיר.

שבת שלום","219","","3925","True","True","False","","164","85.64.81.232","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29716","29711","כמה הערות לגבי דבריך:","18/08/13 08:37","יב אלול","תשע"ג","08:37","Almuaddib","1.
המפה שהעלית, גם אם היא טובה למסלולי טיול, לא טובה לדיון כאן. עדיף להשתמש בתצלום אויר, או אפילו במפה עירונית רגילה.

2.
מה שאתה מכנה "טבריה העתיקה של ימינו", אם אני מבין נכונה את התאור שלך, מדובר בעיר שנבנתה בתקופת ט'אהר אלעמר (ظاهر العمر), במאה ה-18. אין לכך כל נגיעה לתקופה הרלוונטית לדיון.

3.
מקומה של חמת, כזכור, ידוע מאז ומעולם. עתיקות חמ מוכרות גם הן, מדרום לטבריה, והן תואמות לגמרי את האמור בכל המקורות שלנו.

אוסיף, כהערה, כי המיקום המדוייק של המעיינות החמים, יתכן כי השתנה - וראה פער בין העתיקות לבין חמי טבריה של היום. אני לא בטוח, וצריך לבדוק היטב, אולם שינויים כאלו קורים, ביחוד באיזור מועד לרעידות אדמה.

4.
אינני יודע היכן בדיוק היתה מגדל נוניא, אולם גם מכל הדברים שלך כאן, ברור כי לא יתכן לקבוע כי חמת ומגדל נוניא - מקום אחד הם. זו בדרום וזה בצפון, כפי שידוע.

ושגיאות מי יבין.



בשולי הדברים אוסיף, כי התפיסה שלחכמים וגדולים אין אפשרות לטעות, וכי הם "נמנעי-טעות" בהכרח, היא תפיסה אסלאמית ולא תפיסה יהודית. פרשנינו לא נילאו מלמצוא את חטאו של משה, עד שידוע מאמרו של אותו אדמו"ר שכתב כי למרות שהוא אוחז במחשבה משלו, הרי שכבר תלו בו במשה כל כך הרבה חטאים - כל פרשן והחטא שיחס למשה, ובגינו נענש - שאין הוא רוצה להוסיף.
אצל המסלמים, נביא הוא בהכרח "מעצום" - אל-טעותי במהותו. כפי שאצל הנוצרים דבר האפיפיור הוא למעשה דבר האל עצמו, כך אצל המסלמים אין הנביא, או הח'ליף, יכול לטעות. אין הוא חוטא, אין הוא שוגה, וכו'.

לא כן הדברים אצלנו, והגמרא לא מהססת גם למתוח ביקורת על אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, וכידוע. "דברים שאמרתי לפניכם - טעות הם", אמר רבא, יותר מפעם אחת. האם ראשונים ואחרונים, להם יש מי שמייחס יכולת שלא לטעות, גדולים היו מגדולי האמוראים?


והאמת והשלום אהבו.","107","","3923","True","True","False","","271","87.68.71.64","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("29722","29716","אני חוזר על הצעתי למיקומה של מגדל נוניה","19/08/13 01:27","יג אלול","תשע"ג","01:27","איתן","בתשובה ל"חשיבה ישרה" ול- Almuaddib:
א. אני שמח שמקומה של טבריה של התנאים והאמוראים ברור לכם, כפי שהצבענו גם אני וגם אתם על הגן הלאומי חמת-טבריה, אך ראיתי להאריך בזה כי חוששני שלא כל באי הפורטל מכירים ויודעים.
ותודה ל- Almuaddib על הקישור לצילום האוירי.
ב.
גם מיקומה של חמת ידוע, כפי שכתבתם, אך אני חייב להעיר ל- Almuaddib כי בעת החדשה הוא אותר בעת סלילת הכביש מטבריה לצמח על ידי אנשי גדוד העבודה בתרפ"ה 1925 ושנים רבות כלל לא היה ידוע.

ג. בודאי שהדברים סותרים את דברי ר' ירמיה במגילה ב ע"ב, כי בתוספתא בעירובין מדובר שחמת כולה הייתה בתחילה בתוך תחום שבת של טבריה, ואח"כ עוד בתקופת התנאים התאחדו שתיהן לעיר אחת, לפחות מבחינת הלכות עירוב תחומין, אז איך יכול ר' ירמיה, בן זמנם של אביי ורבא, לומר שיש בינהן מיל?!
ייתכן כמובן לומר שנהרס ונפרץ ביניהן שטח גדול (מאוד!) מחתימת המשנה ועד זמנו של ר' ירמיה. לענ"ד סביר יותר שנפל כאן שיבוש. על כל פנים בודאי שקושיא יש כאן.

ד. טבריה העתיקה של ימינו, שנבנתה על ידי ר' חיים אבולעפיה ועל ידי ט'אהר אל-עומר - יש בה עתיקות מזמן התלמוד לפחות. ובהם גם בית כנסת. ולא באיזה מיקום צדדי אלא במרכזה. כך שאני מתפלא על חשיבה ישרה שאומר שלא מצא יישוב מזמן התלמוד במיקום הזה, ואני מתפלא על Almuaddib שאומר שהיא לא נוגעת לענייננו.
על כל פנים היות והיא נמצאת בערך מיל מטבריה הרומית (מיל רומאי, לא מיל הלכתי) - לכן אני מציע לראות בה את מגדל נוניה.

אשמח אם יהיה מי שיתייחס לרעיון.","123","","3922","True","True","False","","380","212.76.112.83","0","29507","פסחים|מו ע"א",""),new Message("85902","29722","על טבריה ומגדל נוניא - מיל או 4 מיל","08/01/21 11:58","כד טבת","תשפ"א","11:58","זילבר פדואל","בבית מדרשנו הוירטואלי כבר בסבב הקודם עסקו חכמי הפורום בנושא.
ותודה לאיתן על העלאת הנושא.

בשיעור השמע הרצ"ב (כ-14 דקות)
הבאתי
את שיטת הרב פרופ' יואל אליצור הנשענת על דברי החוקרים יהוסף שוורץ ושמואל קליין

עוד הבאתי שם הרחבה בדבר בנו של רבי אבהו
שנשלח מקיסריה לטבריה ללמוד תורה אך ...עסק בגמילות חסד
מה אמר האבא לבן
ומה ענו אותו חכמי קיסריה


למעונינים לראות הדברים במקורם
רצ"ב מאמרו של יהוסף שוורץ","504","pdf","1223","True","True","False","","112","82.81.31.217","0","29507","פסחים|מו ע"א","0-pdf")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82818);