var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=29434;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","47"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","28"),new MostViewed("107163","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","19")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("29434","0","מה זה הדראה ומה זה קיבר?","29/07/13 13:56","כב אב","תשע&quot;ג","13:56","שאינו יודע לשאול","אמר רבא מותר ללתות דתניא יוצאין בפת נקיה והדראה <br /><br />רש&quot;י: <br />והדראה. קיבר:<br /><br /><b>לא הבנתי את פירוש רש&quot;י</b>","48","","3944","True","True","False","","2432","84.229.107.19","0","0","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29435","29434","רש&quot;י כבר ביאר זאת לעיל","29/07/13 14:35","כב אב","תשע&quot;ג","14:35","המכריע","שהדראה זו פת שניטל הדרה כלומר פת קיבר, מעורבת במורסנה.<br /><br />אבל ראיית רבא כאן כמובן היא דוקא מפת נקיה, מכיון שאי אפשר לאפות פת נקיה ללא לתיתה.","199","","3944","True","True","False","","325","213.151.53.72","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29452","29434","'לאכול בשבת פת קיבר או שיפון' - מתוך:","30/07/13 16:06","כג אב","תשע&quot;ג","16:06","יהודי_קדום","<b>תשובות והנהגות כרך ד סימן עא </b> (הרב משה שטרנבוך)<br /><br /><b>&quot;</b>בתקופות האחרונות התחדש האוכל הטבעוני והצמחוני, ומצוי שאין אוכלים פת חטים נקי, אלא רק פת קיבר או שיפון, ונסתפקתי מה עליו לעשות בשבת, אי אזלינן בתר דידיה דניחא ליה מטעמי בריאות קיבר או שיפון, או דלמא דאזלינן בתר רוב עלמא והואיל ולרוב בני אדם חלה מפת נקי עדיף, ובעינן לחם משנה יפה ושלם, וע&quot;כ ההידור לצאת לחם משנה ולבצוע ממנו מפת נקי כחלות המצויים. <br /><br />ועיין במ&quot;א (קס&quot;ח ס&quot;ק ז') דכתב דפת נקי עדיפא ואפילו אומר דקיבר חביב עליו יותר בטלה דעתו. עיין בשעה&quot;צ קס&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ב. אכן כהיום שזו שיטה שלימה של הרפואה הטבעונית שפת קיבר וכן שיפון מפורסמים כבריאים יותר, אף שרוב העולם אין נוהגין כן, קשה לומר בטלה דעתו בכה&quot;ג, שיודעים שזהו שיטת הטבעונים. <br /><br />והא לא מבע&quot;ל אם מוציא אחרים בלחם משנה, ולדידהו לא חביב, דפשוט דבזה עליו לבצוע על חלות הנקיים המהודרים לרוב העולם טפי. כי מבע&quot;ל כאשר אוכל לבדו, או שכל ב&quot;ב מעדיפין שיפון. <br /><br />אמנם פת שיפון לא מוזכר בקרא כלל בין מיני חיטה ושעורה, ועיין מ&quot;א ס&quot;ק ב' דשיפון לא מוזכר בקרא וגרע, ועיין שעה&quot;צ שם ס&quot;ק ו', ולפי זה נראה דפת שיפון לא יבצע עליו, אלא אם לדעת הרופאים זקוק לכך, אבל אדם בריא והם טוענים שבעלמא האי פת בריא טפי לאדם, לא כדאי לדחות לחם משנה בהדר בשביל כן, אכן בפת קיבר מחטים וחביב לו, יכול לבצוע עלה, ורק אם אחרים אוכלים מבציעתו ראוי לו לבצוע בשבת על חלה מפת לבן. <br /><br />והנה לחלה יש הידור דמראה לבן יותר ע&quot;ש בשעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב, ולדעת הטבעוניים לא שמעתי שאכילתו מעט בשבת מזיק ולדעתם בעלמא פת קיבר בריא יותר, ועכ&quot;פ בשבת יאכל ללחם משנה פת לבן, או עכ&quot;פ מעורב בקיבר, ולא בפת שיפון אלא אם הוא חולה וזקוק לכך. (ודע דבארץ ישראל הפת המכונה פת שיפון מורכב משלשים אחוז שיפון וכבר נקרא בזה פת שיפון, ולחם משיפון קשה אין להשיג). <br /><br />ושמעתי בשם הגר&quot;ח מבריסק זצ&quot;ל (או בנו הגר&quot;מ זצ&quot;ל) שהחמיר לעצמו, שלא לאכול פת קיבר שלא סונן כלל, שמא זהו כפת הכלבים שאין מברכין עלה ברכת המזון, שאינו משובח למאכל אדם, וידוע שבליטא ובכמה מקומות ברוסיא אכלו לחם שחור ממש גם בשבת שעניים היו מאד, וזה היה כעין לחם עוני או של כלבים וייחדו לאדם והחזיקו בו כלחם, [וכן שמעתי מפי הגה&quot;צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ&quot;ל שבעירו קלם העניות היתה נוראה, ועשיר היה נקרא מי שהיה לו לחם לבן (חלות) לשבת]. ורק בזמן מאוחר נודע שהטבעונים טוענים שהוא לחם בריא יותר, כשאינו מסונן ואדרבה משובח הוא טפי כשמעורב עם הגרעינים ומאכל אדם הוא. ומברכין עלה המוציא וברהמ&quot;ז לד&quot;ה, וכן המנהג פשוט.<b>&quot;</b>","233","","3943","True","True","False","","358","79.177.125.97","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29436","29435","אבל עדיין לא הבנתי","29/07/13 14:50","כב אב","תשע&quot;ג","14:50","שאינו יודע לשאול","מה זה &quot;קיבר&quot;?","48","","3944","True","True","False","","304","84.229.149.174","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29437","29436","פת קיבר - לחם גס","29/07/13 15:05","כב אב","תשע&quot;ג","15:05","amdavid","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%AA_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%A8'>פת קיבר בויקיפדיה</a>","175","","3944","True","True","False","","391","80.178.239.20","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29443","29437","קיבר- קיבריום בלטינית","30/07/13 00:21","כג אב","תשע&quot;ג","00:21","amdavid","קִבָּר<br />קמח סובין; במקור: השארית הגסה של הקמח לאחר שנטחן.<br /><br />מלטינית: cĭbārĭum או cĭbārĭum secundarium <br /><br />(cĭbārĭus בלטינית הוא לחם פשוט, לחם שחור; מאכל המוקצב למשרתים). <br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.safa-ivrit.org/milon/%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%A8'>ראה פה</a>","175","","3943","True","True","False","","621","79.176.126.92","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29454","29452","מה ברכו בני ישראל על המן שירד במדבר?","30/07/13 18:51","כג אב","תשע&quot;ג","18:51","הודו_כי_טוב","האם יצאו בו שלוש סעודות בשבת ?","207","","3943","True","True","False","","463","46.117.14.249","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29455","29454","ברוך... המוציא לחם מן השמים","30/07/13 19:07","כג אב","תשע&quot;ג","19:07","דוד כוכב","כפי שכבר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=16588'>הוזכר כאן</a>.<br />והם יצאו בו ידי חובת שלוש סעודות בשבת. ואדרבה, את חיוב ג' סעודות לומדים מאכילת המן.","125","","3943","True","True","False","","174","95.86.64.38","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29456","29455","ומה עם ברכת המזון ?","30/07/13 19:43","כג אב","תשע&quot;ג","19:43","יהודי_קדום","","233","","3943","False","True","False","","126","79.177.125.97","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29457","29456","לא הוזכר","30/07/13 21:03","כג אב","תשע&quot;ג","21:03","דוד כוכב","וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ הוזכר בא&quot;י.<br />אבל הם ברכו, שכן אתיא בקל וחומר: כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן?! מסכת ברכות דף לה ע&quot;א.","125","","3943","True","True","False","","164","95.86.64.38","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29458","29457","הק&quot;ו שהביא בברכות הוא על גידולי הארץ שהם","30/07/13 23:05","כג אב","תשע&quot;ג","23:05","יהודי_קדום","פרי.<br /><br />אני שואל על ברכת <b>המזון </b>אחרי אכילת המן שאין היא כברכה אחרונה.<br />אלא אם (כמו שלמדנו שכל מה שרצו מצאו במן) מישהו החליט לעשות מן המן פיתה...<br /><br />ועכשיו עולה לי: האם בפסח היה יכול לעשות מצה כשרה מהמן?<br /><br />הודו כי טוב להתחכם... ועוד יותר טוב למצוא רב המשתף פעולה...","233","","3943","True","True","False","","176","79.177.125.97","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29459","29458","הכיצד יעשה מצה ורק 5 מיני דגן","31/07/13 00:21","כד אב","תשע&quot;ג","00:21","קותי","מחמיצים <br />כמדומני שמשה תיקן ברכת הזן על המן <br />ועיקר הברכה על שזן מבלי לפרט כיצד וזה המן בזמנם<br />בניגוד לברכה על הארץ ועל המזון ששם הכוונה למה שמצמיחה הארץ בדרך הטבע","217","","3942","True","True","False","","191","79.176.169.196","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29460","29459","מתברר שהשתעשעות בד&quot;ת יש בה לימוד ממש:","31/07/13 00:38","כד אב","תשע&quot;ג","00:38","יהודי_קדום","<b>שו&quot;ת יחוה דעת חלק ו סימן יב </b><br /><br />אולם ראיתי להגאון רבי חיים פלאג'י בספר נפש חיים (מערכת מ' אות קו) בשם אחד קדוש מרבני אשכנז הרה&quot;ג רבי מרדכי הלוי, שאמר לו שנראה בעיניו שישראל בירכו על המן המוציא לחם מן השמים, וכתב, שהפסוק מסייעו, הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. ובספר חומת אנך (תהלים עח) כתב בשם רבינו אפרים, <b>שהמן היה כגרעיני חטה מגובל כעיסה בלולה במים רבים, וכמו שכתוב ודגן שמים נתן למו, ומקריבים ממנו למנחות ולחם הפנים,</b> וסיים הגאון רבי חיים פלאג'י, שאף שכתוב וטעמו כצפיחת בדבש, ונאמר והיה טעמו כטעם לשד השמן, ו<b>הרי הוא כפת הבאה בכסנין,</b> שמברכים עליו בורא מיני מזונות, מכל מקום גם פת הבאה בכסנין אם קובע סעודתו עליו <b>מברך המוציא וברכת המזון,</b> כמו שכתב בשלחן ערוך (סימן קסח סעיף ח'). ובשבילם היה קביעות סעודה על המן, שלא היה להם פת אחר. ומכיון שמבואר (ברכות מח:) שמשה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, ממילא היו מברכים מתחלה ברכת המוציא. ע&quot;ש. (אלא דמה שכתב הגאון רבי חיים פלאג'י שם שישראל לא בירכו במדבר אלא ברכת הזן בלבד, ורק בכניסתם לארץ תיקן להם יהושע ברכת הארץ, כמו שאמרו בברכות (מח:), לא זכר שר מדברי הרשב&quot;א בחידושיו לברכות שם, שכל שלש ברכות נתחייבו בהן לאלתר, אלא שמשה ויהושע תיקנו מטבע הברכות וכו'. וכן כתב הרא&quot;ש בפסקיו שם. וכן מבואר בדברי המאירי והרשב&quot;ץ שם. ועיין בתוספות ברכות (מט ע&quot;א) ד&quot;ה לומר, ובמהרש&quot;א שם. ושוב ראיתי מה שהאריך בזה בספר פתח הדביר (סימן קצד סק&quot;א). ועיין עוד בשו&quot;ת יביע אומר חלק ב' (חלק אורח חיים סימן יב). ואכמ&quot;ל). <span class='bordeaux'><b>והגאון רבי יוסף ענגיל בגליוני הש&quot;ס ברכות (מח:) הקשה במה שאמרו משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, שהרי לא היה לחם של חמשת מיני דגן, רק בריה בפני עצמה, ואף שטעמו בו טעם לחם, משום טעם לבד אין סברא שיתחייבו לברך ברכת המזון.</b></span>","233","","3942","True","True","False","","243","79.177.125.97","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29463","29460","ברכת המוציא באה בגלל שאנחנו זורעים","31/07/13 05:43","כד אב","תשע&quot;ג","05:43","קותי","באדמה והקב&quot;ה ברחמיו מוציא לחם מן הארץ<br />הלחם אינו צומח על העצים <br />ולכן קשה המטבע '<b>המוציא</b> לחם מן השמים' עדיף לסמוך את הברכה על הפסוק ולומר &quot;<b>הממטיר</b> לחם מן השמים&quot;. <br /><br />כיצד הקריבו מנחות ולחם הפנים מהמן? הרי ירד לפי משפחות האם צמצמו באכילתם?<br />אבל, כמו שהיה להם יין לנסך ושמן למנחה היו חיטים למנחות ולחם הפנים<br /><br />רברי הגאון רבי יוסף אנגל נראים נכונים ביותר <br />שהרי ברכת המזון קשורה לארץ דברים פרק ח <br /><br />(י) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ <b>עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ</b>:<br /><br />לכן משה <b>תיקן</b> להם ברכת הזן ולא מדין ברכת המזון ולאחר מכן היא הפכה לחלק מברכת המזון.והדבר משתלב יפה בפרשת עקב לפני כניסתם לארץ הוא מצווה (לא מתקן) לברך מדין תורה על המזון.<br /><br />אם תורתך שעשועי אז כיצד ברכו על טעם איסורי אכילה בשר בחלב ושאר איסורים ?<br />אולי שהכל?","217","","3942","True","True","False","","241","79.176.169.196","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29472","29460","פת הבאה בכיסנין","31/07/13 17:04","כד אב","תשע&quot;ג","17:04","דוד שפירא","לא הבנתי האם זה נחשב כאילו עירבו בפת שמן ודבש ולכן זה נחשב פת הבאה בכיסנין,<br />אם כן איך אפשר לעשות מהחיטים האלו מנחה הרי כתוב &quot;כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'&quot;<br />אם זה רק טעם של החיטה לכאורה אין פה שום סבה שזה יהיה פת הבאה בכיסנין, לא?","180","","3942","True","True","False","","508","59.145.188.106","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29464","29463","יען כי ידעתי שימצאו חן בעיניו דברי","31/07/13 08:26","כד אב","תשע&quot;ג","08:26","יהודי_קדום","הגאון רבי יוסף אנגל סימנתים באדום.<br /><br />עם זאת, אני זוכר את דברי הרב כוכב: &quot;אבל הם ברכו, שכן אתיא בקל וחומר: כשהוא שבע מברך - כשהוא רעב לא כל שכן?! מסכת ברכות דף לה ע&quot;א.&quot; (למרות הערתי על כך שם).","233","","3942","True","True","False","","191","79.177.125.97","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29474","29464","מה בדיוק השאלה","31/07/13 18:29","כד אב","תשע&quot;ג","18:29","דוד כוכב","הק&quot;ו הוא עקרוני, והוא מלמד שדבר שיש בו חיוב ברכה ראשונה ק&quot;ו שיש בו ברכה אחרונה. וכיון שעל המן היה ברכה ראשונה ק&quot;ו שהיה בו גם ברכה אחרונה.","125","","3942","True","True","False","","159","213.151.38.187","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29494","29464","כמובן רוב תודות ולעניין הקל וחומר","02/08/13 07:33","כו אב","תשע&quot;ג","07:33","קותי","מסופקני אם הקל וחומר הזה תופס לגבי המן <br />רש&quot;י מאיר את עינינו כיצד בנוי הקל וחומר <br />רש&quot;י מסכת ברכות דף מח עמוד ב <br /><br />כשהוא שבע - מצוה לברך ולהודות על שבעו.<br />כשהוא רעב - והוא בא להפיק את רעבו על ידי ברייתו של הקדוש ברוך הוא לא כל שכן, שזה צריך לברך להקדוש ברוך הוא יותר.<br /><br />היות והם ראו במן מספר מגרעות בין השאר<br />במדבר פרק יא <br /><br />(ו) וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ:<br /><br />זה לא עומד בתנאי הקל וחומר ממילא לא ברור שברכו בתחילה <br />ואם ברכו אולי ברכת השבח (?) וגם בסוף ברכו משום התקנה ולא משום ואכלת ושבעת וברכת ממילא אין קל וחומר <br /><br />נדמה לי שאפשר למצוא עוד טעמים מדוע לא ברכו באותו מובן שאנחנו מברכים <br />חוץ מזה המן נועד למטרות חינוכיות <br />דברים פרק ח <br /><br />(ג) וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְקֹוָק יִחְיֶה הָאָדָם:<br />ממילא לא היה מקום לברכה כמו שלנו <br />ושוב יישר כוח","217","","3940","True","True","False","","231","79.176.169.196","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29475","29472","נאמר שם ״שהמן היה כגרעיני חטה״ כמו","31/07/13 18:42","כד אב","תשע&quot;ג","18:42","יהודי_קדום","גרעיני חיטה - המן נשאר מן אלא שהיה ״ מגובל כעיסה בלולה במים רבים, וכמו שכתוב ודגן שמים נתן למו, ומקריבים ממנו למנחות ולחם הפנים״. <br /><br />ובזה האופן המן דמה לפת ונאכל <span class='bordeaux'><b>כדמיון</b></span> פת הבאה בכסנין.","233","","3942","True","True","False","","168","37.26.147.221","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29476","29474","השאלה אם היתה זו ברכת המזון או אחרת?","31/07/13 18:45","כד אב","תשע&quot;ג","18:45","יהודי_קדום","","233","","3942","False","True","False","","111","37.26.147.221","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29477","29475","זו בדיוק היה הצד השני של השאלה שלי","31/07/13 19:35","כד אב","תשע&quot;ג","19:35","דוד שפירא","אם זה רק נאכל באופן הדומה לפת הבאה בכיסנין למה מברכים על זה מזונות?<br />הרי אם זה רק דומה אז לכאורה זה רק טעם החיטה וזה בדיוק הצד השני של השאלה שלי, נניח שיפתחו היום זן של חיטה מתוק כדבש האם יהיה דינו כפת הבאה בכיסנין?!","180","","3942","True","True","False","","469","59.145.188.106","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א",""),new Message("29478","29477","ראיתי דעה שאומרת שהמן נחשב לפת","31/07/13 20:58","כד אב","תשע&quot;ג","20:58","יהודי_קדום","אני כותב באייפון מחוץ לבית ואיני יכול לציין את המקור. מה שעוד אני זוכר שהסיבה שהמן נחשב לפת היא שהמן היה המזון העיקרי או היחיד. גם איני יכול לשלב דעה זו במקומה בין הדעות. ראה לגבי הערתך מה שסימנתי באדום בסוף דברי היחוה דעת.","233","","3942","True","True","False","","188","37.26.146.226","0","29434","פסחים|מ ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82837);