var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28908;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","74"),new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","58"),new MostViewed("107110","יין או שכר","שמואל דוד","05/05/24 05:32","595","47")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28908","0","רוכבת - 'רכבת כתיב'","23/06/13 13:00","טו תמוז","תשע&quot;ג","13:00","עלי","לא הבנתי. הרי מדובר על לימוד בדרך קצרה לתלמיד, אם כן מה מועיל הכתיב הרי מדובר בדיבור בקול והרי בדרך כלל אין הבדל בין כתיב מלא לחסר בדיבור ?<br />או שמא הכוונה שעל הרב לשנות לתלמיד גם את הכתיב כדי שידע שיש לקצר דרך כבוד ?<br />אם כן מדוע אין הפרשנים כותבים זאת? <br />נא תשובת המומחים שבאתר.","209","","3975","True","True","False","","811","194.114.146.227","0","0","פסחים|ג ע&quot;א",""),new Message("28909","28908","(עם תוספת) המלמד כאן הוא לאו דווקא הרב","23/06/13 13:41","טו תמוז","תשע&quot;ג","13:41","כדי","שמלמד לתלמידו את ספר שמואל. הרב שמצווה לשנות לתלמידו בדרך קצרה הוא הכותב עצמו של ספר שמואל, דהיינו ששמואל הנביא עצמו (עי' בב&quot;ב יד:) בבואו לכתוב את המילה &quot;רוכבת&quot; בחר לכתבה חסרה &quot;על פי&quot; ו&quot;על מנת&quot; הכלל של 'דרך קצרה' בדואליות: &quot;על פי הכלל&quot; - מכיוון שהכלל עצמו אותו מנסה להנחיל הכותב, מכתיב שבמקרה כזה עדיף לשנות בדרך קצרה, לכן כתב בכתיב חסר. &quot;על מנת&quot; - מעצם כתיבתו כך רצה ללמד הוראה לדורות שכך ראוי לנהוג.<br /><br />וכה&quot;ג איתא בסנהדרין (כב:) ובכ&quot;מ לשון: &quot;עד שבא יחזקאל ולימדנו&quot;, הרי שהנביא או כותב סופר הם על תקן של &quot;רב&quot; המרביץ תורה בשומעיו. ועי' במגילה (יד.) נבואה שנצרכה לדורות נכתבה וכו'. ועי' ברש&quot;י חולין (קלז.) ובמהרי&quot;ץ חיות שם.<br /><br />ולעצם השאלה האם הלימוד היה בקרי או בכתיב: עי' בע&quot;ז (כט:) היאך אתה קורא וכו', ועי' בב&quot;ב (כא:) במעשה דיואב, ועי' בשו&quot;ת הריב&quot;ש (סי' רפד). ועי' בר&quot;ן במגילה גבי הא דדברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן על פה שכתב: ודכוותיה דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרן על פה אלא כל אחד באותו ענין שנאמרו וניתנו. וטעמא דמילתא, משום דדברים שבכתב איכא מילי טובא דמדרשי מתוך הכתב כגון חסרות ויתרות וקרי ולא כתיב ודכוותייהו, ואי אמרת להו על פה בצרי להו. עכ&quot;ל. ועי' בחידושי הרש&quot;ש ליומא (ט.) שדרך הש&quot;ס להביא הקרי.","249","","3975","True","True","False","","228","79.179.205.125","0","28908","פסחים|ג ע&quot;א",""),new Message("28910","28909","הבדל במבטא בין מלא לחסר","23/06/13 14:37","טו תמוז","תשע&quot;ג","14:37","דוד כוכב","ספר קול אליהו על במדבר פרק יג פסוק כג מספר קול דודי בשם הגר&quot;א:<br />&quot;ונראה שהיה {בתקופת המקרא} הבדל גם במבטא בין מלא לבין חסר&quot;.","125","","3975","True","True","False","","149","95.86.64.38","0","28908","פסחים|ג ע&quot;א",""),new Message("28919","28910","מאתיים","23/06/13 17:56","טו תמוז","תשע&quot;ג","17:56","עלי","כתבתי את ההערה כי:<br />אומרים שירושלמים מבחינים בין מתיים למאתיים, ואינני יודע מדוע מביאים דווקא מילה זו כדוגמה שהרי יש מלים רבות כאלו : ראש וראשון, מלאכה, חטאת,לאמר ועוד רבות בהן הא' נחה.<br />אני אישית משתדל ( כירושלמי, למרות שאין כל חיוב הלכתי בזה ) בעת קריאת התורה לקרא חט-א-ת כשאני מאריך מעט את הא' הנחה ע&quot;י הברת הא המשכית להברה הקודמת, בניגוד למקרה בו כתוב חטת, ועולם אינני מאריך ומוסיף הברות כשהמלה קצרה. ברם אני גם מאריך באופן דומה כמעט בכל הברה מליאה לעומת חסרה, בין אם מליאה בוו ( חולם ושורוק ) או ביוד ( חיריק וצירה ) או בא, וכשבאות שתי אותיות נחות בזו אחר זו אני מאריך בכפליים ( למשל הוא, לראובני ), ולא תמיד זה קל ואפשרי, כדאי לנסות ולבחון עד כמה הדבר קשה עד כמעט בלתי אפשרי, במיוחד במלים ארוכות! ( מי שמעוניין, מוזמן לבוא ולשמוע, הקהל בבית הכנסת אצלנו ברמות א כבר התרגל לכך ומוצא שהקריאה נשמעת מדויקת הרבה יותר ) !<br />אגב, שאלני חבר מה לגבי קריאת הנביאים והמגילות ועניתי שכך אני נוהג גם בקריאת המגילות, אך הדבר לא ניתן לביצוע בעת קריאה בנביא כי המנגינות ( האשכנזיות ) בנביא אינן מאפשרות זאת בשל סלסוליהן, בניגוד לקריאת התורה והמגילות. <br />ראו גם את אופן קריאת המלים עם אותיות גרוניות בסופי מלים כמו רקיע ( עיין מנחת שי ), שיש לקוראן כאלו כתוב רקי יא ע שוואית, אם כן מקפידים לקרא את היוד הנחה כהברה כנ&quot;ל.  <br />עד כאן בינתיים.","209","","3975","True","True","False","","240","194.114.146.227","0","28908","פסחים|ג ע&quot;א",""),new Message("28920","28919","האלף ב'מאתים' נחה","23/06/13 18:16","טו תמוז","תשע&quot;ג","18:16","דוד כוכב","כלומר שאין מבטאים כלל את האות א', וגם אין מאריכים אותה. וכן בשאר המילים כמו ראש ומלאכה. ואין זה תלוי בספקולציות הצודקות או שלא לגבי המבטא בתקופת המקרא.<br /><br />ראה במנחת שי בראשית א, ו' שני אופנים לקריאת פתח חטופה. ולענ&quot;ד שתי האפשרויות כוונתן אחת.","125","","3975","True","True","False","","128","95.86.64.38","0","28908","פסחים|ג ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82731);