var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2816;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","52"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","38")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2816","0","חטאת שכיפרו בעליה","30/06/10 16:29","יח תמוז","תש&quot;ע","16:29","מתפעל","&quot;אמרו לו מהו שיקרבו זה בזה אמר להן יקרבו אמרו לו הואיל ואין כפרתן שוה היאך קרבין זה בזה אמר להם כולן באין לכפר על טומאת מקדש&quot;<br /><br />רש&quot;י מסביר שיקרבו זה בזה הכוונה שהחטאת של יום הכיפורים נאבדה והקריבו אחרת תחתיה, ואז הגיע חג אחר או ר&quot;ח, האם אפשר להשתמש באבודה.<br /><br />נשאלת השאלה, הרי יש דין שחטאת שכיפרו בעליה הולכת למיתה, זה הלכה למשה מסיני.<br />האם זה רק בקרבן יחיד ולא בקרבן ציבור?<br /><br />מה לגבי קרבנות אחרים, לא השעירים לחטאת אלא המוספים למשל.<br />נגיד שקרבן עולה של מוסף נאבדה ביו&quot;ט אחד ונמצאה ביו&quot;ט הבא, ניתן להקריב אותה?<br />זה לא מקבל שם של עולת היו&quot;ט הספציפי?","148","","5054","True","True","False","","1021","80.74.119.82","0","0","שבועות|ב ע&quot;ב",""),new Message("2822","2816","מראי מקומות לתשובה","30/06/10 17:47","יח תמוז","תש&quot;ע","17:47","משיב מאורות דף היומי","התוס' לק' דף י' א' ד&quot;ה מהו מקשים את קושייתך השנייה.  <br /><br />ונדמה לי שהתשובה שהם עונים עונה גם על שאלתך הראשונה [וגם על השנייה].","142","","5054","True","True","False","","210","82.166.18.134","0","2816","שבועות|ב ע&quot;ב",""),new Message("2832","2822","יישר כח - איך הגעת לשם?","01/07/10 10:43","יט תמוז","תש&quot;ע","10:43","מתפעל","התוספות שואלים מכיוון אחר לגמרי,<br /><br />הגמרא בזבחים מסתפקת, אם אדם ביטל עשה שעל זה מביאים קרבן עולה לכפרה,<br />אם הפריש קרבן עולה, ואחר כך  ביטל עשה ועדיין לא הקריב את העולה, האם יכול לצאת ידי חובה בקרבן עולה שהפריש טרם החטא.<br />אם כן שואלים תוס', לצד הזה שלא ניתן לכפר על חטא שלאחר ההפרשה, כיצד כאן פשוט למשנה ששעיר ר&quot;ח אחד שאבד ונמצא, ניתן לקחתו בר&quot;ח הבא, הרי כל הטומאות שקרו בין לבין זה לא יכפר. זאת שאלת תוס'.<br />על זה מתרץ תוס' שהקרבן האבוד נחשב כשמוצאים אותו מחדש שעכשיו מפרישים אותו מחדש גם כן וזה פותר את הבעיה של ההפרשה המוקדמת.<br /><br />אבל אני שאלתי מטעם אחר לגמרי, חטאת שכיפרו בעליה.<br />ולגבי שאלתי השניה, גם בזה לא דיבר תוס' כלל. אני שאלתי על המוספים. התוס' מדבר רק על השעירים.<br /><br />יישר כח.","148","","5053","True","True","False","","167","80.74.119.82","0","2816","שבועות|ב ע&quot;ב",""),new Message("2833","2832","הגעתי לשם ככה","01/07/10 15:31","יט תמוז","תש&quot;ע","15:31","משיב מאורות דף היומי","א. נדמה לי שדברי התוס' מפרקים את קושייתך ממילא. <br /><br />מכיון שכשמוצאים את הקרבן, נחשב כאילו מפרישים אותו מחדש, ממילא מתבטלת קושייתך הראשונה. שהרי הבעלים של הקרבן זה הציבור ומכיון שהציבור חטא עוד פעם בין ההקרבה של הקרבן שהפרישו במקומו לבין ההפרשה החדשה, ממילא הבעלים לא כיפרו כלל. כי על החטא של בין לבין, לא היה מצב של כיפרו. <br /><br />תאמר נא לי אם טעיתי. <br /><br />ב. לגבי שאלתך השנייה, הסברא הכתובה בתוס' מתאימה גם למוסף של ראש חודש, ועוד שאם עולת ראש חודש לא באה לכפרה, משמע בתוס' שפשוט שאפשר להקריב של זה בזה, כל השאלה של תוס' היא מצד הכפרה. <br /><br />לכן נראה לי ששאלתך השנייה מתבארת בדברי תוס', אך בין השורות.","142","","5053","True","True","False","","218","82.166.18.134","0","2816","שבועות|ב ע&quot;ב",""),new Message("2838","2833","לגבי השאלה על ציבור - משנה מפורשת בתמורה","01/07/10 22:38","יט תמוז","תש&quot;ע","22:38","איתן","תמורה פרק ב' משנה ב'<br />&quot;חטאת היחיד שכיפרו בעליו - מתות, ושל ציבור - אינן מתות. ר' יהודה אומר תמות&quot;.<br />ע&quot;ש.","123","","5053","True","True","False","","168","95.86.114.40","0","2816","שבועות|ב ע&quot;ב",""),new Message("2839","2833","יישר כח","01/07/10 23:00","יט תמוז","תש&quot;ע","23:00","מתפעל","דבריך מסתברים מאד. אני חושב שאתה צודק. <br />אמנם לגבי מוסף, יש סברא נגדית.<br />מכיוון שהמוסף הופרש ונלקח עבור היום המיוחד, נניח לחג הסוכות, אם כן יתכן לומר שנתפס בבהמה שם של מוסף חג הסוכות ולא שם של מוסף חג באופן כללי. בדומה לקרבן חטאת שמפרישים על חלב, לא ניתן להתכפר בו על חיוב של דם. <br />זכור לי גמרא שמדברת על תדיר ומקודש, ואומרת משהו כזה, ששם היום המסוים חל על הקרבן. ולכן, גם אם מדובר בקרבן עולה זהה בשני החגים, אולי לא ניתן לצאת ידי חובה בחג אחר. או למשל קרבן מוסף של שבת להקריבו כקרבן מוסף של חג. <br /><br />יישר כח.","148","","5053","True","True","False","","140","95.86.70.172","0","2816","שבועות|ב ע&quot;ב",""),new Message("2840","2838","תודה איתן","01/07/10 23:01","יט תמוז","תש&quot;ע","23:01","מתפעל","אז לפי זה צריך לומר שהמשנה שלנו כאן איננה לפי ר' יהודה לכאורה.<br />כל טוב.","148","","5053","True","True","False","","131","95.86.70.172","0","2816","שבועות|ב ע&quot;ב",""),new Message("2847","2840","לענ&quot;ד ר' יהודה מסכים עם משנתנו","02/07/10 00:30","כ תמוז","תש&quot;ע","00:30","איתן","לא נראה לי שר' יהודה חולק על משנתנו.<br />ראשית ר' יהודה מוזכר במשנה שלנו, והוא חלק ממנה, <br />שנית - רק עם ר&quot;ש התווכחו חכמים &quot;הואיל ואין כפרתם שווה - היאך יקרבו של זה בזה&quot;, אבל ר' יהודה סובר כר' מאיר (חלקית) ששעירי רגלים וראשי חדשים כפרתם שווה - לא היתה אפילו שאלה שיקרבו של זה בזה.<br /><br />שם בתמורה נחלקו על חטאת שהופרשה על חטא ספציפי, כגון פר העלם דבר של ציבור, כמו חטאת היחיד שהיא על חטא ספציפי, לא על מוסף שהוא כפרה כללית.","123","","5052","True","True","False","","164","95.86.114.40","0","2816","שבועות|ב ע&quot;ב",""),new Message("2857","2847","לפי דברי התוס'","02/07/10 10:41","כ תמוז","תש&quot;ע","10:41","משיב מאורות דף היומי","אין כאן כיפרו בעליה כלל כי חטאו שוב בין הקרבה להקרבה, וודאי שרבי יהודה מודה.","142","","5052","True","True","False","","189","82.166.18.134","0","2816","שבועות|ב ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);