var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2719;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","28")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2719","0","מקריבין אע"פ שאין בית","27/06/10 08:49","טו תמוז","תש"ע","08:49","מתפעל","הגמרא לא מתייחסת לבעיה של הטומאה, אולי בגלל שטומאה הותרה או דחויה בציבור.
אבל לכאורה הרי אנחנו מדברים על קרבן בכור, והבכור אינו קרבן ציבור ולכן הטומאה לא נדחית (כך זכור לי) ואם כן, כיצד רצתה הגמרא לומר שאם קדושה ראשונה קידשה לעתיד לבא, אם כן שפיר ניתן להקריב ולזרוק הדם ולאוכלו?

עוד להעיר, שמעתי פעם ומסתמא קראתי היכן שהוא,
שהרב מבריסק הגרי"ז הלוי זצ"ל היה עוזב בכל שנה את ירושלים לפני חג הפסח בכדי שיהיה בדרך רחוקה ויפטר מקרבן פסח וזאת משום הדעה שמקריבין אף שאין בית ולא רצה להכנס לחיוב.
בהנחה שהסיפור נכון, הוקשה לי, הרי בזמן המדובר, בין השנים תש"א לתש"ח, בודאי לא היתה שום אפשרות להקריב בפועל בהר הבית, והרי הדברים ק"ו, מה אם היום שכביכול ירושלים תחת שליטת המדינה, לא יכולים אפילו למלמל פסוק תהילים מפאת השליטים הוואקף ימח שמם, אם כן בודאי שבזמן ההוא בשליטת הירדנים שלא היו נותנים. ולכן אין לך אונס גדול מזה ומדוע הוצרך הרב לאונס נוסף של דרך רחוקה?","148","","5054","True","True","False","","1089","80.74.119.82","0","0","מכות|יט ע"א",""),new Message("2721","2719","[ללא נושא]","27/06/10 09:36","טו תמוז","תש"ע","09:36","עציוני","דרך רחוקה אינו פטור של אנוס אלא מראש לא נכנס לחיוב, ויש הבדל גדול בין מי שמראש לא התחייב במצוה למי שנכנס בגדר החיוב אך נאנס ולא יכול לקיים. אנוס נפטר כמובן מעונש, אך סוף סוף היה חייב במצוה והיא לא התקיימה.
(אילו דרך רחוקה היה סתם אנוס, אזי לחלק גדול מהשיטות עזיבת ירושלים לא היתה מועילה כי לפי חלק מן הפוסקים אסור לאדם להכניס עצמו בכוונה למצב שיגרום לו אחר כך לבטל מצוה באונס.)","159","","5054","True","True","False","","212","132.70.40.183","0","2719","מכות|יט ע"א",""),new Message("2725","2721","ומה לגבי פסח שני?","27/06/10 10:21","טו תמוז","תש"ע","10:21","מתפעל","מי שנאנס, לא טמא או דרך רחוקה, אלא אונס אחר, האם אינו נדחה לפסח שני?","148","","5054","True","True","False","","147","80.74.119.82","0","2719","מכות|יט ע"א",""),new Message("2726","2725","פסח שני","27/06/10 10:34","טו תמוז","תש"ע","10:34","עציוני","כל מי שלא הקריב פסח ראשון יכול להקריב בשני (אפילו שוגג או מזיד), אבל רק טמא ומי שהיה בדרך רחוקה, אם לא הקריבו בשני (אפילו במזיד!) לא מתחייבים בכרת.","159","","5054","True","True","False","","219","132.70.40.183","0","2719","מכות|יט ע"א",""),new Message("2727","2726","יישר כח, לפי זה","27/06/10 11:57","טו תמוז","תש"ע","11:57","מתפעל","האם הרב מבריסק היה צריך גם בפסח שני לברוח מירושלים?","148","","5054","True","True","False","","123","80.74.119.82","0","2719","מכות|יט ע"א",""),new Message("2729","2727","לא","27/06/10 12:03","טו תמוז","תש"ע","12:03","עציוני","לאחר שהיה בדרך רחוקה, חשש הכרת כבר הוסר. כעת, בפסח שני כבר אין הבדל אם הוא בדרך רחוקה או אנוס (אין דין דרך רחוקה בפסח שני).","159","","5054","True","True","False","","193","132.70.40.183","0","2719","מכות|יט ע"א",""),new Message("2730","2729","טוב, יישר כח גדול","27/06/10 13:04","טו תמוז","תש"ע","13:04","מתפעל","ומה לגבי שאלתי הראשונה לענין טומאה?


אגב, שמעת פעם על חומרתו זו של הגרי"ז זצ"ל?","148","","5054","True","True","False","","137","80.74.119.82","0","2719","מכות|יט ע"א",""),new Message("2731","2730","טומאה","27/06/10 13:15","טו תמוז","תש"ע","13:15","עציוני","לא צריך להניח שהאדם טמא וממילא אין קושיה מטומאה - אנשים המשיכו לשמור על דיני טהרה תקופה מסויימת לאחר החורבן.

שמעתי על החומרה הזו, אם כי לאו דוקא ביחס לגרי"ז.","159","","5054","True","True","False","","202","132.70.40.183","0","2719","מכות|יט ע"א",""),new Message("2732","2731","כאן מדובר בתקופת רבי ישמעאל","27/06/10 13:35","טו תמוז","תש"ע","13:35","מתפעל","כמה זמן הוא היה לאחר החורבן?
נדמה לי כמאה שנה.
האם ידוע לך כמה זמן היה להם אפר פרה?","148","","5054","True","True","False","","136","80.74.119.82","0","2719","מכות|יט ע"א",""),new Message("2733","2732","אפר פרה","27/06/10 13:44","טו תמוז","תש"ע","13:44","עציוני","אני מעתיק מויקיפדיה, ערך "טומאה וטהרה":
לאחר חורבן בית המקדש (70 לספירה) וביטול עבודת הקרבנות, פחתה בהדרגה השמירה על הלכות הטהרה. אמנם עדיין היה צורך להיטהר לצורך קיום מצוות התרומות והמעשרות (ראו לעיל: האם חובה להיות טהור?), אבל בהדרגה הידלדל מאגר אפר הפרה האדומה, ובהיעדר מקדש - לא ניתן היה לעשות פרה אדומה נוספת. תהליך זה לא היה חד ומהיר, אלא התמשך כמאתיים שנה לפחות. בזמן התנאים שלאחר החורבן עדיין נשמרה הטהרה בקפדנות רבה, ואף הוסיפו בה סייגים[289]. במקורות מסופר על אישים מרכזיים ששמרו על הלכות הטהרה בביתם ואף עסקו בהוראה למעשה לזולתם, כמו רבן גמליאל[290], רבן שמעון בן גמליאל[291] ורבי יהודה הנשיא[292].

גם בזמן האמוראים הננו מוצאים שמירת טהרה, אם כי הייתה כנראה נחלתם של יחידים בלבד: רבי אמי ורבי אסי, שהיו כהנים, היו אוכלים תרומה[293]. בתלמוד הירושלמי[294] נאמר, שרבי חייא הורה לרב, אחיינו: "אין את יכיל מיכול כל שתא חולין בטהרה - אכול; ואם לאו, תהא אכיל שבעה יומין מן שתא"[295]. העדות המאוחרת ביותר על קיום הלכות הטהרה היא זו של האמורא עולא (המאה השלישית), המספר על כך שבזמנו עדיין "חבריא מדכן בגלילא"[296], כנראה באמצעות אפר הפרה האדומה שנשמר בידי כהנים תושבי הגליל[297].","159","","5054","True","True","False","","192","132.70.40.183","0","2719","מכות|יט ע"א",""),new Message("2744","2733","ריבונו של עולם","27/06/10 23:45","טו תמוז","תש"ע","23:45","דוד כוכב","ראה כמה בקיאים בניך בהלכות קרבנות.

יהי רצון מלפניך שיעלה אשכול זה לפניך כאילו הקריבו קרבן פסח במועדו וכהלכתו.

ותזכנו מהרה להקריב תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם.","125","","5054","True","True","False","","101","212.76.107.254","0","2719","מכות|יט ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);