var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2711;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","70"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2711","0","לשם מה הרבה הקב"ה לישראל תורה ומצות?","25/06/10 12:32","יג תמוז","תש"ע","12:32","דוד כוכב","לשם מה נחוצות המצוות הרבות לצורך השכר?

על כך כאן.","125","","5060","True","True","False","","1081","213.151.47.52","0","0","מכות|כג ע"ב",""),new Message("2739","2711","הביאור נסתר מדברי ריב"ן עצמו","27/06/10 22:38","טו תמוז","תש"ע","22:38","משיב מאורות דף היומי","א. כביאור מעכ"ת במילה לזכות, כתוב גם בפירוש המשניות של הרמב"ם.

ב. אבל מעכ"ת הביאה את פירוש ריב"ן:
"לזכות את ישראל - כדי שיהו מקבלין שכר".

ג. ואם כוונת ריב"ן היתה לזכך את ישראל כמו שביארו חלק מהמפרשים, הוא לא היה צריך לפרש כדי שיקבלו שכר, אלא כדי לזכך אותם.

ד. וע"כ דכוונת ריב"ן היא שהקב"ה לא נותן שכר בחינם למי שאינו עובד אותו, אלא כל שכר הוא מתאים למעשה עבודה שאדם עושה בגלל רצון ד', ולכן רצה הקב"ה להרבות בשכר ישראל, והרבה להם תו"מ כדי ששכרם ירבה ע"י המעשים הרבים שהם עושים לקיים רצון ד'.","142","","5058","True","True","False","","207","82.166.18.134","0","2711","מכות|כג ע"ב",""),new Message("2741","2739","המשך...","27/06/10 23:13","טו תמוז","תש"ע","23:13","משיב מאורות דף היומי","התכוונתי שע"כ שריב"ן מפרש את המילה לזכות, להרבות להם את הזכויות של שכרם, ולא לזכך אותם, כדברי חלק מהמפרשים.

אבל בעומק הדבר, יתכן שהשכר והזיכוך הם דברים קרובים, ולא על זה היה הנידון כאן, ואכמ"ל.","142","","5058","True","True","False","","196","82.166.18.134","0","2711","מכות|כג ע"ב",""),new Message("2742","2739","אין סתירה בין זיכוך לבין שכר.","27/06/10 23:28","טו תמוז","תש"ע","23:28","דוד כוכב","לא ניתן לזכות בשכר ללא הזיכוך.
לכן אין סתירה בדברי ריב"ן למשמעות 'זיכוך'.

ברמב"ם משמע משמעות של זכיה.
שכן הזכיר:
'ויזכה להשארות הנפש'
'וזכה בה לחיי העולם הבא'.","125","","5058","True","True","False","","104","212.76.107.254","0","2711","מכות|כג ע"ב",""),new Message("2743","2742","עכשיו ראיתי","27/06/10 23:30","טו תמוז","תש"ע","23:30","דוד כוכב","שכבר הקדמתני בדברים שברישא, בד"ה המשך.","125","","5058","True","True","False","","115","212.76.107.254","0","2711","מכות|כג ע"ב",""),new Message("2747","2742","אין סתירה, אבל זה לא אותו מבט","28/06/10 00:00","טז תמוז","תש"ע","00:00","משיב מאורות דף היומי","","142","","5057","False","True","False","","176","82.166.18.134","0","2711","מכות|כג ע"ב",""),new Message("2780","2742","לא נכון","29/06/10 14:30","יז תמוז","תש"ע","14:30","משיב מאורות דף היומי","ברמת פירוש המילים של המשנה, א"א לערבב את הכל ביחד, כלומר לשאול שאלה על ריב"ן ולתרץ אותה עם שאר מפרשים, כי הם פירשו פירוש שונה לגמרי: משמעות הזיכוך אינה משמעות של זכויות.

דברי הריב"ן בדף כג' עמוד ב' הם ברורים שאינו מדבר על זיכוך, אלא על זכויות.

לזכות את ישראל - כדי שיהו מקבלין שכר במה שמונעין עצמן מן העבירות לפיכך הרבה להן שלא היה צריך לצוות כמה מצות וכמה אזהרות על שקצים ונבלות שאין לך אדם שאינו קץ בהן אלא כדי שיקבלו שכר על שפורשין מהן.

הוא אומר כדי שיהו מקבלין שכר זה לא המושג של זיכוך, אם היה מתכוון לזיכוך הוא היה אומר לזכות פירוש לזכך.

הוא אומר שאדם קץ בהן ממילא, זה לא מתאים עם זיכוך.

כוונת הריב"ן היא שהקב"ה לא נותן שכר בחינם למי שאינו עובד אותו, אלא כל שכר הוא מתאים למעשה עבודה שאדם עושה בגלל רצון ד', ולכן רצה הקב"ה להרבות בשכר ישראל, והרבה להם תו"מ כדי ששכרם ירבה ע"י המעשים הרבים שהם עושים לקיים רצון ד'.

וממילא מתורצות שאלות מעכ"ת.

הקשר בין זיכוך לזכיוות הוא אפשרי אך אין מקומו בביאור דברי הריב"ן.","142","","5056","True","True","False","","318","82.166.18.134","0","2711","מכות|כג ע"ב",""),new Message("2790","2780","הריב"ן לא הזכיר זְכוּת","29/06/10 21:33","יז תמוז","תש"ע","21:33","דוד כוכב","ולא זכויות.
הוא הזכיר שכר. והוא לא כתב שהשכר הוא הפירוש למילה 'לזכות'.
לכן אין סתירה בריב"ן למפרשים מלשון זיכוך.

ודוקא על ההבנה מלשון זכויות קשה, מה הצורך במצוות רבות. ולמה לא די במצוות מועטות ושכר מרובה.","125","","5056","True","True","False","","119","212.76.110.207","0","2711","מכות|כג ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);