var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=26263;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","46"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","30")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("26263","0","אני מחפש פרשנות להגדה הבאה:","16/01/13 18:54","ה שבט","תשע"ג","18:54","חננאל",""ההוא רומאה דאמר לה לההיא איתתא: מינסבת לי? אמרה ליה: לא. אזיל אייתי רימני, פלי ואכל קמה, כל מיא דצערי לה בלעתיה, ולא הב לה, עד דזג לה. לסוף אמר לה: אי מסינא לך מינסבת לי? אמרה ליה: אין. אזיל אייתי רימני, פלי ואכל קמה, אמר לה: כל מיא דצערי לך תוף שדאי, תוף שדאי, עד דנפקא מינה כי הוצא ירקא ואתסיאת".
בינתיים לא מצאתי מי שמפרש את ההגדה הזו, חוץ מאנשים שאינם יראי שמים. מישהו מכיר פירוש תורני לעניין?","81","","4121","True","True","False","","1119","132.74.99.84","0","0","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26299","26263","האגדה הובאה בהקשר למה שאמרה הגמרא","18/01/13 08:32","ז שבט","תשע"ג","08:32","יהודי_קדום","בדף סא. ותחילת סא: שם מובאים מקרים על תאוה לאוכל והשפעתה על מצבו הגופני של המתאוה כמו גם תיאורים לתנאים פיזיים הקשורים באוכל, באדם, בפה, למצב הגופני המושפע ממעשה שנעשה ע"י אדם אחר.
ובהמשך מביאה הגמרא אגדתא שגם בה יש מצב גופני זהה הנגרם מתאוה לאוכל (דחוור, דזג) כך (שאר העניינים הדומים נראה שפרושים בגמרא):
"...אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו קא יתבי אפיתחא דבי אזגור מלכא חליף ואזיל אטורנגא דמלכא חזייה רב אשי למר זוטרא דחוור אפיה שקל באצבעתיה אנח ליה בפומיה א''ל אפסדת לסעודתא דמלכא אמרו ליה אמאי תיעביד הכי אמר להו מאן דעביד הכי פסיל למאכל דמלכא אמרו ליה אמאי אמר להו דבר אחר חזאי ביה בדקו ולא אשכחו שקל אצבעתיה אנח עליה אמר להו הכא מי בדקיתו בדקו אשכחו אמרו ליה רבנן מ''ט סמכת אניסא אמר להו חזאי רוח צרעת דקא פרחה עילויה:"
וכאן ממשיכה הגמרא את סיפור האגדה הדומה למקרים הקודמים:
" ההוא רומאה דאמר לה לההיא איתתא מינסבת לי אמרה ליה לא אזיל אייתי רימני פלי ואכל קמה כל מיא דצערי לה בלעתיה ולא הב לה עד דזג לה לסוף אמר לה אי מסינא לך מינסבת לי אמרה ליה אין אזיל אייתי רימני פלי ואכל קמה אמר לה כל מיא דצערי לך תוף שדאי תוף שדאי עד דנפקא מינה כי הוצא ירקא ואתסיאת:"
אני מקווה שעדיין ירא שמים אני למרות שאיני מחפש כלל וכלל פרשנות, מכל סוג, אלא מקבל את הסיפור כדוגמא, כמשל בלבד - ואולי, ייתכן, שמא זו הסיבה שלא מצאת פרשנות ל'הגדה' זו וכדאי להסתפק בה רק כדוגמא?","233","","4119","True","True","False","","229","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26337","26263","עכשיו תורי לשאול ושאלתי מהדף של היום:","20/01/13 19:15","ט שבט","תשע"ג","19:15","יהודי_קדום","איך אתה מקבל/רואה/מפרש/מסביר את הסיפורים/תיאורים המובאים במסכת שבת, בסוף קט: וקי. וקי:?","233","","4117","True","True","False","","140","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26305","26299","אם כמשל - היכן הנמשל?","18/01/13 11:15","ז שבט","תשע"ג","11:15","חננאל","משום מה, אפילו המהרש"א לא כתב על זה כלום. וכך מקובלני מהרמב"ם והמהר"ל והרמח"ל - שיש עומק גדול בסיפורים הפשוטים ביותר.","81","","4119","True","True","False","","247","84.228.178.122","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26306","26305","אולי פעם אזכה לשחות במים העמוקים בינתיים","18/01/13 11:45","ז שבט","תשע"ג","11:45","יהודי_קדום","אני בקושי שוחה במים רדודים.
בעצם לא נראה שאזכה שהרי כדבריך " אפילו המהרש"א לא כתב על זה כלום." אז או שבכוונה התעלם או "לא הבין" את "העומק" לכן אשאף ללמוד ולהבין בפשט הדברים ולא בעומקן של אגדות.","233","","4119","True","True","False","","134","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26307","26305","נראה שהם אכן לא התייחסו למעשה זה כהגדה","18/01/13 11:56","ז שבט","תשע"ג","11:56","דוד כוכב","אלא כתיאור רפואי והלכתי.","125","","4119","True","True","False","","123","95.86.93.19","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26338","26306","לא תמיד "אגדה" היא גם "הגדה"","20/01/13 20:07","ט שבט","תשע"ג","20:07","אלף בית רשי","לפעמים אגדות הם סיפורים גרידא כמו שמרמזים לכך כאן כותבים נוספים, והם הובאו כתוספת סיפורית גרידא לעניין שהובא בגמרא,
אבל לפעמים "אגדות" הן "הגדות" הבאים להגיד לנו צא ולמד,","278","","4117","True","True","False","","211","174.91.192.143","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26308","26307","וחוזר חלילה... והנה מהעניין בקישור:","18/01/13 13:44","ז שבט","תשע"ג","13:44","יהודי_קדום","הריגת כינים בשבת של הרב הראל.","233","","4119","True","True","False","","134","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26335","26308","מה הקשר? לא הבנתי","20/01/13 16:07","ט שבט","תשע"ג","16:07","חננאל","","81","","4117","False","True","False","","146","132.74.99.84","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26336","26308","כך הוא הקשר וההקשר:","20/01/13 18:58","ט שבט","תשע"ג","18:58","יהודי_קדום","מובא שם ציטוט של הר"י למפרונטי (מצורף כל הקטע בקובץ) ובו נאמר: "...וחכמי ישראל שחזרו והודו לחכמי אוה״ע בענין מזל קבוע וגלגל חוזר (1) , הורו באצבע, דלאו כל מילי דאתמרו בגמ' מפי הקבלה הם, אלא דחכמי ישראל דברו גם הם לפעמים מפי השכל והחקירה האנושית ולא מפי הקבלה..."
ודעה זו ידועה גם מהגאונים .
(1) "וחוזר חלילה..." שכתבתי, רומז ל- " וגלגל חוזר.. " וכוונתי לומר: הנסיון להראות או/ו לראות שכל מה שנאמר בגמרא הוא מפי הקבלה (בכגון הנד"ד) ומאידך האמירה שיש בדברי חכמים גם דברים שנאמרו משכלם ולא מפי הקבלה - אלה שתי עמדות שיוצרות לולאה אינסופית של טיעונים.
וברור לי מדברי הר"י למפרונטי המצוטטים שאינם מכוונים רק לעובדה שחכמי ישראל הודו לחכמי אוה"ע במדע האסטרונומיה ושכינה פרה ורבה אלא דבריו מכוונים לכל תחום דומה.","233","jpg","4117","True","True","False","","177","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב","0-jpg"),new Message("26339","26336",""הוו יודעים כי דברי אגדה לאו כשמועה הם..","20/01/13 22:10","ט שבט","תשע"ג","22:10","יהודי_קדום","(לעיל כתבתי "ודעה זו ידועה גם מהגאונים" ולא הבאתי את המקור. אני עושה זאת עכשיו.)
אחד המקורות הוא מ-"אוצר הגאונים- מסכת יו"ט, חגיגה ומשקין" בפירוש רב האי גאון למסכת חגיגה יד. (שם. חגיגה סוף עמ' 59 והמשך בעמ' 60):
"הוו יודעים כי דברי אגדה לאו כשמועה הם אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כגון אפשר ויש לומר, לא דבר חתוך, לפיכך אין סומכים עליהם. וכו'".
ובעמ' 60 (סי' סח):
"כתב רב שרירא גאון ז"ל במגילת סתרים על עניין האגדות הני מילי דנפקי מפסוקי (מקרא) [ומקרי] מדרש ואגדה אומדנא נינהו... לכן אין סומכין על אגדה ואמרו אין למדין מן האגדות... והנכון מהם מה שמתחזק מן השכל ומן המקרא נקבל מהם ואין סוף ותכלה לאגדות" .","233","","4117","True","True","False","","1534","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26341","26337","אני רואה את זה פשוט:","21/01/13 00:42","י שבט","תשע"ג","00:42","חננאל","כמו הגאונים ושאר מפרשים - יש פה סודות שלא מגלים אותם אלא ליחידי סגולה. ולכן איני יודע את הפירוש שלהם.","81","","4116","True","True","False","","198","84.228.128.210","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26344","26341","תודה על התשובה. אם אין לך גישה לאוצר","21/01/13 04:56","י שבט","תשע"ג","04:56","יהודי_קדום","הגאונים - אוכל להעלות כאן רק את הדפים שאיזכרתי. אמנם חבל אבל לפחות שיהא לך זה.","233","","4116","True","True","False","","148","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26384","26344","יש לי את אוצר הגאונים, וראה את המהר"ל:","21/01/13 12:57","י שבט","תשע"ג","12:57","חננאל","ומה שכתב הר"ן גאון בסוף ברכות על מעשה דאובא טמיא הא מלתא אגדתא היא ובכל דדמיא ליה אמרו רבנן אין סומכין על דברי אגדה ע"כ, לא כמו שהבין האיש הזה שכתב וז"ל כל אחת ואחת נאמרה כפי הצורך למשוך לב העם לטעם זה או לטעם זה, ובעל הדבר עצמו לא קבע מסמרות אבל בדברי ירושלמי הנזכר מתחרך ע"כ. כל אדם בעל דת כאשר ישמע דברים אלו אשר הרים איש זה בדת תורת משה ובחכמים, כאילו לא היה דברי אגדה רק דברי תחבולות למשוך לב בני אדם בעבותות שקר, על זה יקרע לבבו, ודברים כאלו יהיו נתנים בדפוס, ודברי הר"ן גאון ח"ו שיהיה כונתו כך רק שר"ל שאין לסמוך על דברי אגדה לפרש האגדה כפשוטה ויאמר שיש כך וכך לפני הקב"ה כמו שנזכר במעשה דאובא טמיא, כי דבר חכמה יש כאן והרי פירשנו למעלה הדברים באר היטב כאשר תעיין בהם, ולפיכך אין לסמוך על פשט דברי אגדה וזהו בעצמו מה שאמרו אין משיבין באגדה, כי אפשר האומר אותה אמרו על דרך נעלם ולפיכך אין משיבין ואין מקשין באגדה לפשוטה. כך יראה מדברי קצת מפרשים שזהו טעם שאין סומכין על דברי אגדה ואין מקשין ואין משיבין באגדה, מפני כי כאשר ישיב או מקשה על האגדה הוא סותר האגדה ההוא, ואפשר כי הדבר אין קשיא, ולמבין אפשר לתרץ ולא נסתר האגדה ונבטל אותה. בשלמא בדבר הלכה ודין הרי אין ראוי לפסוק דין אלא א"כ אין עליו שום סתירה, ואם יש עליו סתירה אין ראוי לעשות מעשה עליו ולפיכך יש להקשות, אבל דבר כזה שאין דין יוצא מזה לא איסור ולא היתר אין להקשות ולסתור המאמר, כי אולי לא ימצא תירוץ ויסתור המאמר עד שיהיה בטל, ומסתמא אינו קשיא כי לא טעה בעל המאמר. ובשביל כך אמרו גם כן (ירושלמי חגיגה פ"א) אין למדין מתוך האגדה כי לא נתברר על ידי קושיות ותשובות שאז היה ראוי ללמוד הלכה מתוך האגדה, אבל כיון שלא נתברר בבירור אין למדין הלכה מתוך אגדה. ... ומפני שלענין ההלכה צריך שיתברר ע"י קושיות ותרוצים לכך אין למידין הלכה מתוך אגדה. וכן בשביל טעם זה אמרו (ירושלמי שם) אין למדין מפי משנה, הטעם כי לא נתברר במשנה ע"י קושיות ותרוצים כמו שנתבארה ההלכה שבגמרא כי הגמרא בירור המשנה. אמנם מה שאמרו אין למידין הלכה מתוך דברי אגדה ואין משיבין, שאגדה הוא עוד דבר חכמה, כי ההלכה הוא הלכה למעשה ודבר שהוא הלכה למעשה אינו נוטה מן האמת הגמור, אבל דבר שאינו הלכה למעשה כמו דברי אגדה דבר זה אף שאינו לגמרי כך רק בצד מה בלבד, והנה התורה יש לה כמה פנים, מ"מ דבר שהוא הלכה למעשה אינו רק פנים אחד לכך אמר שאין מקשין ושואלין בדברי אגדה, ואין למדין הלכה מדברי אגדה, וזהו פי' האמיתי אין ספק בו. אבל שלא יהיו האגדות דברי תורה כמו שאר תורה שנאמרה מסיני, האומר כך אין לו חלק בעה"ב, וזה מוכח מכל אשר הביא הוא לראיה שעל ידי האגדות מכיר כראוי שהם דברי חכמה אלקית, למי שמבין את דבריהם, לא למי שאין לו חכמה ודעת כלל ואינו משיג רק דברים הגשמיים אשר הם לפניו, אבל דברי חכמים הם השגה עמוקה מאוד מאוד. ואל תתמה אם האגדות הם השגה עמוקית, למה אמרו (חגיגה י"ד, א') מה לך אצל אגדות וכו' למה לא נקדים למודיהם יותר על דברי הלכות, שאין הדבר הזה קשיא שלעולם ההלכה מעולה מכל, וזה כי ההלכה שלימות המעשה כמו שאמרנו, ולא כך האגדה שאינה מביאה לידי מעשה, ותכלית התורה הוא המעשה ולפיכך אמרו בירושלמי (הוריות ספ"ג) ולא השליטו אלקים זה בעל אגדה לא אוסר ולא מתיר וכו', כלומר שאין באגדה מעשה אשר הוא תכלית התורה, אבל כל דברי אגדה חכמת התורה היא שעל זה אמרו (ספרי עקב) אם רצונך להכיר את יוצר הכל עסוק באגדה ע"כ, כי הם בודאי פותחין שער השמים, פותחים כל אוצר סתום וחתום, אך לאיש אשר אין לו מפתח אוצר הכתוב בעינו רואה וממנו לא יאכל, וזהו לסכלותו אשר לא ידע להבחין, וכל דבריו אשר אמר אינו רק להג ולעג. אבל בזה נחה ושקטה רוחי ודעתי נתקררה, כי לא יהיה אדם אשר הוא בעל דת תורת משה אשר ישתה מימיו הרעים המאררים האלו, אשר נתן האיש הזה לבני אדם, כי כל אדם המשיג האמת מן השקר, יראה כי ברוב דבריו טעה וכל דבריו אינו רק סכלות מה שאין אדם ראוי לטעות, מורה זה על חסרונו וסכלותו בחכמה.","81","","4116","True","True","False","","447","132.74.99.84","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26387","26384","המהר"ל, יוצר הגולם, שהקבלה, האגדה","21/01/13 13:20","י שבט","תשע"ג","13:20","יהודי_קדום","היו לו לחם חוק כמו גם התלמוד ידע לשלב ביניהם וליישר הגבעות למען לא תיראה סתירה ביניהם.
אבל מולו עומדים דברי הגאונים שהבאתי (וכבר אמרתי שתמיד נגיע ללולאה אין סופית של טיעונים וטיעוני נגד...) ולמי אשמע?
אין לי רשות לדחות דברי הגאונים ולקבל דברי המהר"ל הקשים: "אבל שלא יהיו האגדות דברי תורה כמו שאר תורה שנאמרה מסיני, האומר כך אין לו חלק בעה"ב, " זאת אי אפשר להגיד על הגאונים .
וכן קשים דבריו הבאים: "... לא למי שאין לו חכמה ודעת כלל ואינו משיג רק דברים הגשמיים "
וסוף דבריו: "אבל בזה נחה ושקטה רוחי ודעתי נתקררה, כי לא יהיה אדם אשר הוא בעל דת תורת משה אשר ישתה מימיו הרעים המאררים האלו, אשר נתן האיש הזה לבני אדם, כי כל אדם המשיג האמת מן השקר, יראה כי ברוב דבריו טעה וכל דבריו אינו רק סכלות מה שאין אדם ראוי לטעות, מורה זה על חסרונו וסכלותו בחכמה."
הם אמת!","233","","4116","True","True","False","","152","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26407","26384","לדעת המהר"ל השמש היא הנעה וארץ","21/01/13 18:59","י שבט","תשע"ג","18:59","יהודי_קדום","על מקומה עומדת כך ראיתי בתיעוד.","233","","4116","True","True","False","","128","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26392","26387","לא הבנת את המהר"ל","21/01/13 13:52","י שבט","תשע"ג","13:52","חננאל","הוא מפרש את הגאונים שלא תבין מהם מה שהבנת. כי הגאונים במקום אחר אומרים שיש שם סודות.","81","","4116","True","True","False","","174","132.74.99.84","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26395","26387","המהר"ל אינו יוצר הגולם","21/01/13 14:31","י שבט","תשע"ג","14:31","דוד כוכב","זו אגדה שהמציא אדם בדור מאוחר יותר.
אבל החכם צבי בשו"ת שלו דן בהלכות הקשורות בגולם שיצר אביו. הביאו המשנה ברורה.","125","","4116","True","True","False","","125","95.86.93.19","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26401","26392","ממש קשה לי להגיב כי הדברים הם","21/01/13 16:11","י שבט","תשע"ג","16:11","יהודי_קדום","של המהר"ל ומה יכול עני כמוני לעשות מול הארי אם לא רק לשבת בצד השני ולשתוק?
אני מסופק אם המרחק בין הארי לרב שרירא גאון, למשל, גדול - אולי ההיפך הוא הנכון.","233","","4116","True","True","False","","137","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26396","26395","מה,זו אגדה?","21/01/13 14:38","י שבט","תשע"ג","14:38","יהודי_קדום","","233","","4116","False","True","False","","110","37.26.146.135","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26413","26395","נדמה לי","21/01/13 22:04","י שבט","תשע"ג","22:04","כדי","שבהערות לשו"ת חכם צבי (אם אני לא טועה זה בסי' צג) הנד"מ, כתבו שהמעשה היה עם המהר"א מפראג, וע"י טעות נתלה המעשה במהר"ל.
ויש שרצו לתלות את מנהג פראג לומר ב' פעמים "מזמור שיר ליום השבת" בסיפור עם הגולם, אך כבר כתב בשו"ת כפי אהרן (סי' כ אות א) טעם נכון ע"פ הפשט למנהג זה [דבריו הובאו בשו"ת יחו"ד ח"א בסופו במילואים. כמדומני שלא הועלה בפרוייקט השו"ת].","249","","4116","True","True","False","","243","79.182.240.124","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26408","26407","ואז מה?","21/01/13 19:07","י שבט","תשע"ג","19:07","חננאל","","81","","4116","False","True","False","","180","132.74.99.84","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26414","26408","לא, שום דבר, סתם הבאתי שיהיה...","22/01/13 00:11","יא שבט","תשע"ג","00:11","יהודי_קדום","במקום לחפור בשש בארות...","233","","4115","True","True","False","","148","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26417","26413","אבל יעויין בשם הגדולים","22/01/13 00:29","יא שבט","תשע"ג","00:29","המכריע","בערכו של המהר"ל שכמדומה שכתב שם שאומרים שעשה גולם. (אלא שיש אומרים שהכוונה למאמינים בסיפור הגולם, וגלמים רבים עשה בכך, וכבר נודע שההרחבה בענין בודאי מומצאת לחלוטין בספר נפלאות המהר"ל שזייף כביכול בשם חתן המהר"ל, רב אחד מוורשא, שזייף גם פירוש ממהר"ל על הגדש"פ וגם סיפורים רבים נוספים שהעתיק ממרק טויין וייחסם למהר"ל, וברח לטורונטו ושימש שם כרב, למרות שחיבר גם כמה חיבורים תורנייים טובים, כגון תרגום הזוהר ועוד).","199","","4115","True","True","False","","174","95.86.121.15","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26451","26414","להבהרת עניין הבארות:","22/01/13 16:24","יא שבט","תשע"ג","16:24","יהודי_קדום","המהר"ל מפראג כתב את "באר הגולה" ובו ששה פרקים שקרא כל פרק בשם "באר".
אני לא אומר ח"ו שהמהר"ל לועג על דברי חכמים במה שהבאת לעיל שהרי הוא כותב ב-"באר השני" כך:
"וע"פ זה אמרו חכמים בפ"ב דעירובין (כ"א, ב') א"ר פפא ברי' דרב אחא בר אדא משמי' דרבא בר עולא כל הלועג על דברי חכמים נדון בצואה רותחת דכתיב ולהג הרבה יגיעת בשר אמר ליה מי כתיב ולעג הרבה יגיעת בשר אלא כל הלוהג בהן טועם טעם בשר ע"כ. ולא בא רבא לחלוק על רב פפא רק בפי' הכתוב, אבל בעיקר הענין שכל הלועג על דברי חכמים נדון בצואה רותחת הוא בודאי מודה כדאיתא בכמה מקומות. ופי' הדבר כמו שאמרנו, כי דברי חכמים הם בנוים ע"פ השכל האלקי שהוא נבדל לגמרי מן האדם הטבעי, ואין השכל האלקי חבור עם האדם רק הקשר המציאות שנמצא עמו ואינו מוטבע בו. ומי שלועג על דברי חכמים מתרחק מהשכל האלקי הזה הנבדל מן האדם הגשמי שהוא במעלה עליונה מן האדם הטבעי ונבדל ממנו, וכבר האריכו חכמי המחקר במדריגת השכל שהוא נבדל לגמרי, ומי שלועג על השכל הזה הנבדל מן האדם, אותו איש דבק בהפך זה ושני דברים שהם נבדלים מהאדם האחד הוא השכל האלקי שהוא נבדל מן האדם למעלתו, השני הוא היציאה מהאדם אשר הוא נבדל מהאדם לרוב פחיתתו כמו הפסולת שהוא נדחה מן האדם. וכאשר לועג על דבר זה שהוא נבדל מן האדם במעלה והוא מתרחק ממנו, הוא נדון בהפך זה בדבר שהוא נבדל מן האדם לפחיתותו והוא צואה רותחת, ר"ל שהוא נדון בגיהנם שהוא נבדל מן כלל בני אדם לפחיתות אותה מדריגה. כי ענין גיהנם יש מדריגות הרבה ביותר, ויש מדריגה בגיהנם כאותה מדריגה פחותה מרוחקת נקראת צואה רותחת. כי ערך מדריגה זאת שהם נדונים בה המלעיגים אל מדריגת הצדיקים שיש לצדיקים אחר המיתה, כערך הצואה מן האדם אל האדם. כי הצואה היא נבדלת לגמרי מן האדם, כך המדרגה הזאת שנדונים בה המלעיגים עם מדריגת כלל הצדיקים שהמלעיגים הם רחוקים נבדלים לגמרי מן כלל האדם בתכלית הרחוק מאוד, כמו שהיא רחוקה הצואה שהיא נבדלת מן האדם שמאחר שהם רחקו משכל האדם שהוא נבדל במעלה נדון בהפכו כמו שהתבאר. ולפי זה פי' הכתוב כך, ולהג הרבה מי שהוא מדבר הרבה ולועג סוף שלו יגיעת בשר, כאשר הוא הצואה שנדחה מן הבשר על ידי יגיעה כי כל דבר נדחה ע"י יגיעה, שמפני שהוא מתרחק מן השכל שהוא נבדל מן האדם במעלה, יש לו חבור אל הפך זה הוא הפחיתות הנבדל מן האדם:
אמנם רבא מפרש הכתוב כך ולהג הרבה יגיעת בשר מי שלוהג בהם הרבה הוא טועם טעם בשר. ופי' זה כי השכל האלקי הוא צריך להג ועיון הרבה, כי נראה לו מתחלה דבר רחוק מה ענין הזה וכאשר הוא לוהג בהם הרבה טועם בהם טעם בשר, כי על ידי העיון הרב הוא עומד עליו ויש..."","233","","4115","True","True","False","","258","79.182.145.217","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26418","26417","עיינתי בשה"ג בערכו","22/01/13 00:42","יא שבט","תשע"ג","00:42","כדי","ואמנם כתב שם רוב גדולתו וששימש ברוה"ק, אך מעניין הגולם לא נמצא דבר.","249","","4115","True","True","False","","180","79.182.240.124","0","26263","כתובות|סא ע"ב",""),new Message("26423","26418","צודק","22/01/13 02:09","יא שבט","תשע"ג","02:09","המכריע","הסתכלתי כעת ואינו שם, אבל אולי בחלק ב' באחד מספריו, ועכ"פ בזכרוני שכתב עליו בא' בספריו בזה הלשון "ואומרים שעשה גולם". ואולי זכרוני בכזיב.","199","","4115","True","True","False","","130","95.86.121.15","0","26263","כתובות|סא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);