var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2533;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2533","0","שליח בית דין","14/06/10 12:21","ב תמוז","תש"ע","12:21","הכינור","אשמח אם מישהו יוכל לבאר את התוספות בעמוד ח. ד"ה: "אע"ג דגמיר".
האם לפי תוספות שליח בית דין הוא מי שמלקה את הנידון או מי שמביא אותו בכוח לבית הדין?
הרמב"ם כותב שזה מי שמביא אותו והראב"ד משיג עליו שמדובר במלקה שהילקה אותו מעבר למה ששמו את הנידון. (לפי הראב"ד אני לא מבין למה הוא לא קרוב למזיד)
רש"י מפרש שהכוונה למלקה. האם הוא מתכוון כמו הראב"ד כשהוא הוסיף או שהוא מתכוון כשלא הוסיף?","156","","5073","True","True","False","","974","84.229.226.119","0","0","מכות|י ע"א",""),new Message("2536","2533","הצעה","14/06/10 15:01","ב תמוז","תש"ע","15:01","משיב מאורות דף היומי","א. דעת התוס' כדעת רש"י שמדובר שמי שמלקה ולא במי שמביא.

ב. אולי באמת הראב"ד פוטר מגלות מצד קרוב למזיד ולא מצד מצוה.

ג. בדעת רש"י נחלקו האחרונים, המרכבת המשנה למד ברש"י כהראב"ד, אבל התוס' יו"ט למד ברש"י כפשוטו, כשלא הוסיף.","142","","5073","True","True","False","","199","82.166.18.134","0","2533","מכות|י ע"א",""),new Message("2541","2536","תוספות "אף על גב דגמיר"","14/06/10 16:33","ב תמוז","תש"ע","16:33","הכינור","א. אם דעת תוספות שמדובר במלקה אז מה הפירוש של קושייתו הראשונה "דכיוון דאילו לקה כבר לאו מצווה קעביד" - איך הוא לרקה כבר? על ידי שליח אחר? אז האחר עשה את המצווה והשני בכלל לא נחשב שליח בית דין

ב.איך הראב"ד מפרש שהוא הוסיף ופטור מגלות משום קרוב למזיד, הרי במשנה משמע הוא פטור משום שהוא עושה מצווה ולא משום שהוא קרוב למזיד. אולי אפשר לפרש ששליח הבית דין נתן בטעות יותר מלקות מהאומדן, ובגלל שהוא חשב שזה חלק מהמצווה (של המלקות) ולא מדעת עצמו אז הוא פטור (ונוכל להבין שאדם רגיל שהרג בשוגג מתחייב גלות מכיוון שהוא רשלן או שהוא מזלזל בחיי אדם והיה צריך להיזהר יותר ולכן הוא צריך לגלות כדי לעבור חינוך מחדש בעיר המקלט עם הכהנים והלויים, אך שליח בית דין שלא הרג אותו מרשלנות אלא משום שחשב שזאת מצווה אינו צריך גלות שתחנך אותו)","156","","5073","True","True","False","","114","84.229.226.119","0","2533","מכות|י ע"א",""),new Message("2542","2541","תשובה","14/06/10 16:52","ב תמוז","תש"ע","16:52","משיב מאורות דף היומי","א. התוס' שואלים שאם לקה כבר ע"י שליח זה או אחר, כבר אין מצוה, ואין שליח בי"ד, וממילא הכל נחשב לרשות, ועל זה תוס' עונים.

ב. בראב"ד לא כתוב מפורש ששליח בי"ד הוסיף, כתוב רק ומת תחת ידו, מי אמר שמדובר דווקא בהוסיף?:

רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ה הלכה ו
וכן הרב המכה את תלמידו או שליח בית דין שהכה את בעל דין הנמנע מלבוא לדין והמיתו בשגגה פטורין מן הגלות שנ' לחטוב עצים, לדברי הרשות, יצא האב המכה את בנו והרב הרודה את תלמידו ושליח בית דין שהרי שגגו והרגו בשעת עשיית המצוה. +/השגת הראב"ד/ וכן הרב המכה תלמידו או שליח בית דין שהכה את בעל דין הנמנע מלבא בדין וכו'. א"א זו לא שמענו מעולם אלא שליח ב"ד שהוא מלקה ממה שאמדוהו ב"ד ומת תחת ידו ","142","","5073","True","True","False","","204","82.166.18.134","0","2533","מכות|י ע"א",""),new Message("2560","2542","לא מובן","15/06/10 13:52","ג תמוז","תש"ע","13:52","הכינור","א. בגלל שאם מישהו אחר כבר היה מלקה אותו אז כל דין הלקאה הוא רשות?
זה לא דומה לחטיבת עצים ששם אין חיוב לחטיבה לשם מצווה ולכן גם אם התכוון זה לא נחשב לו מצווה אולם כאן אין מצב כזה שמלקים אותו סתם שלכן נאמר שגם ההלקאה לשם מצווה היא רשות!

ב. בכסף משנה הוא גורס בהשגת הראב"ד "שהוא מלקה יותר ממה שאמדוהו"
ומובא במקורות וציונים שמגדל עוז מגיה "שהוסיף" על פי הרמב"ם בהלכות סנהדרין פרק ט"ז הלכה י"ב","156","","5072","True","True","False","","109","84.229.226.119","0","2533","מכות|י ע"א",""),new Message("2564","2560","תשובה","15/06/10 15:03","ג תמוז","תש"ע","15:03","משיב מאורות דף היומי","א. נראה לי שהחילוק שלך הוא בדיוק מה שהתוס' מתרצים.

ב. לגבי הנוסח ברמב"ם, אני מסכים איתך. היה כדאי לבדוק ברמב"ם פרנקל.

יום טוב.","142","","5072","True","True","False","","222","85.130.130.141","0","2533","מכות|י ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);