var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=24972;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("24972","0","שאלה בפשט גמרא","19/11/12 20:27","ה כסלו","תשע&quot;ג","20:27","שאינו יודע לשאול","<span class='darkYellow'><b>רמי ליה ר' ירמיה לרבי זירא <br />תנן </b></span><span class='bordeaux'><b>שלל של כובסין ושלשלת של מפתחו' והבגד שהוא תפור בכלאים </b></span><span class='darkYellow'><b>חיבור לטומאה עד שיתחיל להתיר - אלמא שלא בשעת מלאכה נמי חיבור <br />ורמינהו </b></span><span class='bordeaux'><b>מקל שעשה יד לקורדום </b></span><span class='darkYellow'><b>חיבור לטומאה בשעת מלאכה - בשעת מלאכה אין שלא בשעת מלאכה לא</b></span> <br /><span class='bordeaux'><b>א''ל התם שלא בשעת מלאכה אדם עשוי לזורקו לבין העצים הכא שלא בשעת מלאכה נמי ניחא ליה דאי מיטנפו הדר מחוור להו</b></span><br /><br />במשנה הראשונה יש שלושה מקרים, ובמשנה השניה יש מקרה אחד.<br />לכאורה קושיית ר' ירמיה היא מהמקרים שבמשנה הראשונה לעומת המקרה שבמשנה השניה, אך התירוץ מיישב רק מקרה אחד שבמשנה הראשונה (&quot;שלל של כובסין&quot;).<br />אם כך, עדיין קשה משני המקרים האחרים שבמשנה הראשונה שמהם משמע ש&quot;לא בשעת מלאכה נמי חיבור&quot;, לעומת המקרה שבמשנה השניה שממנו משמע ש&quot;שלא בשעת מלאכה לא&quot;.<br />מדוע הגמרא לכאורה לא מתרצת (ומתעלמת) מכך?","48","","4179","True","True","False","","849","84.229.186.146","0","0","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("24975","24972","הקושיה היתה בעיקר משלל של כובסין","19/11/12 22:28","ה כסלו","תשע&quot;ג","22:28","דוד כוכב","בשלשלת של מפתחות ובגד שהוא תפור בכלאים הוא עדיין חפץ בחיבור. הקושיה היתה בעיקר משלל של כובסין שלכאורה אין שום צורך בחיבור אחר הכביסה, קמ&quot;ל שיש.","125","","4179","True","True","False","","141","95.86.85.44","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("25030","24975","טעות בגירסה","22/11/12 02:39","ח כסלו","תשע&quot;ג","02:39","המכריע","ראה מסורת הש&quot;ס בשם הערוך שלא גרס כלל שלשלת, וכן נראה מרש&quot;י.","199","","4176","True","True","False","","147","212.76.105.45","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("25045","25030","הנה ההבדל בין שְׁלַל, שָׁלַל, שָׁלָל ל-","22/11/12 14:19","ח כסלו","תשע&quot;ג","14:19","יהודי_קדום","שַׁלְשֶׁלֶת  :<br /><br />אמנם טוב וראוי לנו ללמוד מה שהביא הרב המכריע את מסורת הש&quot;ס בשם הערוך שגורס שְׁלַל ולא  שַׁלְשֶׁלֶת:<br /><br />אך עם זאת יש לשים לב:<br /><br /><span class='lightYellow'><b>א.</b></span><br /><br />השימוש במילה <b>שְׁלַל </b>בגמרא וברש&quot;י הק' <b>בא תמיד ב&quot;כובסין&quot;</b> <br /><br /><span class='lightYellow'><b>ב.</b></span><br /><br /> <b>שַׁלְשֶׁלֶת  </b>- היא המופיעה <b>במפתחות </b>ואינה מופיעה בכובסין.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>ג.</b></span><br /><br />1.   שְׁלַל  פירושו: ריבוי, שפע, מגוון (שלל גוונים וכו')<br />2.   שָׁלַל  פירושו: דחה, פסל<br />3.   שָׁלָל  פירושו: תפס רכוש של האויב<br />4.   שַׁלְשֶׁלֶת   פירושה: שרשרת כבדה הבנויה מטבעות המשולבות זו בזו.<br /><br />ועכשיו ההבדל בין שְׁלַל ל- שַׁלְשֶׁלֶת ברור:<br /><br />שַׁלְשֶׁלֶת בנויה <span class='bordeaux'><b>מחלקי מתכת</b></span> <b>זהים </b>האחוזים זה בזה <b>בקביעות </b>- מה שלא מתאים לסוגייתנו אפילו במפתחות משום שהם ניתנים להפרדה אחד מן השני בקלות.<br /><br />שְׁלַל הרי הוא אוסף של דברים האחוזים ע&quot;י <b>מחבר אחד</b> וניתן להפרידו בקלות. וא&quot;כ לענ&quot;ד <b>על זה בא פירוש הערוך: שנגרוס גם במפתחות שְׁלַל ולא שלשלת.</b><br />(ואולי כיון שהמפתחות עשויות מתכת נוצר הדמיון לשלשלת מה שהביא לשימוש במילה זו במפתחות)<br /><br />אגב ראשון, ובמחילה מהרב המכריע: אין ראיה מרש&quot;י הק' שאינו גורס שלשלת כלל משום שרש&quot;י הק' לא מזכיר כלל את המפתחות ששם קיימת המילה שלשלת.<br /><br />אגב שני, ובמחילה מהרב כוכב : משמעות החיבור לסוגייתנו זהה לכל שלושת החיבורים: כובסין, מפתחות והבגד שהוא תפור בכלאים ואין הכרח במה שהביא.<br /><br /><span class='bordeaux'><b>וחוזרת למקומה, ולענ&quot;ד, ביתר עוצמה שאלתו של (שאינו) יודע לשאול.</b></span>","233","","4176","True","True","False","","262","109.64.153.149","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("25046","25045","לגבי המשפט הראשון שכתבת - אנא שים לב","22/11/12 14:51","ח כסלו","תשע&quot;ג","14:51","לינקוש","למובא <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?id=219&vt=1&fs=1'>באות ב במסורת הש&quot;ס</a> (וזו היתה כוונתו של המכריע).<br /><br />אך עדיין יש בזה ליישב רק חלק מהשאלה של &quot;שאינו יודע לשאול&quot;,<br />כי הוא שאל מדוע הגמרא לא התייחסה לשני המקרים הנוספים:<br />&quot;שלשלת של מפתחו' והבגד שהוא תפור בכלאים&quot;,<br />ואם אכן לא גורסים &quot;שלשלת של מפתחות&quot;, הרי שהקושיה שלעיל נשארה בנוגע ל&quot;בגד שהוא תפור בכלאים&quot;.","58","","4176","True","True","False","","184","84.228.173.208","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("25064","25045","יושם לב שגם שוטנשטיין וגם עוז והדר","22/11/12 19:12","ח כסלו","תשע&quot;ג","19:12","יהודי_קדום","ניקדו בטעות: <br />במקום שְׁלַל ניקדו שָׁלָל שמשמעותו לא שייכת לכאן כלל: תפיסת רכושו של האויב.","233","","4176","True","True","False","","198","109.64.153.149","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("25050","25046","לא הצלחתי להבין מהערוך את דברי הרב","22/11/12 16:10","ח כסלו","תשע&quot;ג","16:10","יהודי_קדום","המכריע שיש טעות בגרסה שלנו ו-&quot;שלא גרס כלל שלשלת&quot;.<br /><br />מצורף ערך 'שלל' מהערוך בנד&quot;ד.<br /><br />אשמח מאוד להסבר בכוונתו של המכריע.<br /><br />עכ&quot;פ, המסקנה מיישוב הסתירה בין שתי הברייתות ע&quot;י ר' זירא היא שאפילו כלים נפרדים, שיש לכל אחד מהם שימוש מיוחד לו, ברגע שהם מחוברים יחד למטרה מסויימת הרי דינם ככלי אחד לדין טומאה, היינו, הם בדין &quot;יש חיבור לטומאה&quot; כברייתא הראשונה בכליםכ,ג.<br /><br />הבגדים, המפתחות  והבגד שהוא תפור בכלאים כולם כאחד ביישוב הסתירה.<br />כך לענ&quot;ד.","233","pdf","4176","True","True","False","","150","109.64.153.149","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב","0-pdf"),new Message("25059","25050","הבהרה","22/11/12 17:14","ח כסלו","תשע&quot;ג","17:14","המכריע","במסורת הש&quot;ס כתב; גירסת הערוך בערך שלל - תנן שלל הכובסין והבגד שהוא תפור בכלאים חיבור לטומאה וכו'. המובן מזה שהערוך לא גרס כלל שלשלת של מפתחות. ולזאת היתה כוונתי. ומכיון שרש&quot;י עבר בשתיקה על המפתחות חשבתי שרגליים לדבר שגם הוא לא גרסן.<br /><br />אכן בערוך עצמו (עיינתי כעת לאחר שכב' עורר על כך) אחר שמביא את הסוגיא שמעתיקה את המשנה (מעוקצין) ללא מפתחות, ממשיך להעתיק משנה נוספת ממס' פרה עם מפתחות, ולא ברור אם זו הבאה שלו ממס' פרה או שגרס כאן בסוגיא את שתיהן.","199","","4176","True","True","False","","154","212.76.105.45","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("25063","25059","הסיבה שהערוך לא גורס &quot;שלשלת של מפתחות&quot;","22/11/12 18:37","ח כסלו","תשע&quot;ג","18:37","יהודי_קדום","היא משום שאינה מופיעה במשנה בעוקצין אותה הוא מביא בריש דברו:<br /><br /><b>עוקצין פרק ב - משנה ו</b>&quot;... הָרִמּוֹן שֶׁפֵּרְדוֹ, חִבּוּר, עַד שֶׁיַּקִּישׁ עָלָיו בַּקָּנֶה. כַּיּוֹצֵא בוֹ, שְׁלַל הַכּוֹבְסִין וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר, עַד שֶׁיַּתְחִיל לְהַתִּיר: &quot;<br /><br />קטונתי לפני כב' אך ידועה דרכו של הערוך לכתוב בעיקר במבנה של מילון: להביא את המילה, היכן היא מובאת  ולפרש בקצרה. כך נהג גם כאן.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>תחילה</b></span> הביא את דברי המשנה <b>בלבד! </b> כך: &quot;שְׁלַל הַכּוֹבְסִין וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר, עַד שֶׁיַּתְחִיל לְהַתִּיר&quot; <br />וזאת רק כדי להצביע על מקור המילה שלל.<br /><br /><span class='lightYellow'><b>אח&quot;כ </b></span>עובר הערוך למקור אחר למילה 'שלל' ממשנה פרה <b>שיש לו אותו הקשר </b>כמו בעוקצין  וראיה לדבר הוא הרווח שהוא נותן בין 'שלל' של עוקצין ל'שלל' שבסוף מסכת פרה. כך ההמשך:<br /> <br /><b>משנה פרה פרק יב - משנה ט</b><br />&quot;..שַׁלְשֶׁלֶת הַמַּפְתְּחוֹת, וּשְׁלַל הַכּוֹבְסִים, וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר לַטֻּמְאָה וְאֵינוֹ חִבּוּר לַהַזָּיָה: &quot; <br />(המשניות העתקתי ממקור אחר ואין משמעות להבדלי הדפוס כפי שמובא בערוך)<br /><span class='lightYellow'><b>ולבסוף:</b></span><br /><br /> מובא פירושו. כלהלן:<br /><br />&quot;<i>מנהג הכובסין כשמכבס הבגדים אם הם חתיכות קטנות מחבר ד' וה' ביחד <br />ואינו תופרן בטוב אלא מכלב </i>[מכליב=תפירה גסה וארעית הנראית כשיני כלב י.ק.] <i><br />כדגרסינן בסוף גמ' דפ' ואלו מגלחין על כל המתים כולן <b>שולל </b></i>&quot; (בהמשך הערוך ממשיך עם פירושים אחרים למילה 'שלל' שאינם בנד&quot;ד) .<br /><br /><span class='lightYellow'><b>לסיכום הנראה לענ&quot;ד מכל דברי הערוך הוא כך:</b></span><br /><br /><b>1.</b> ציטוט שתי משניות ובהן המילה 'שלל' באותה משמעות.<br /><b>2.</b> הסבר למילה 'שלל' שהוא תפירה גסה וארעית עם ראיה לדבריו מפ' 'ואלו מגלחין'. וזהו מה שחשוב בפירושו של הערוך: <span class='bordeaux'><b>ארעיות החיבור/התפירה.</b></span><br /><span class='bordeaux'><b>3.</b></span> <span class='bordeaux'><b>אין הערוך מתייחס במילונו למילה שלשלת כערך מילוני כלל! </b></span>  המילה שלשלת מובאת בכל ספר הערוך תשע פעמים רק כחלק המשפט ותו לא. הסיבה לכך היא שזו מילה ידועה פשוטה וברורה המובנית לכל וכידוע אין הערוך מטפל במילים ידועות. <span class='bordeaux'><b>ולכן זו גם הסיבה שלא גרס כלל שלשלת</b></span>.<br /><br />כך לדעתי הווה גם עם רש&quot;י הק'.<br /><br /><br /><br /><br />.","233","","4176","True","True","False","","172","109.64.153.149","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("25066","25063","יושם נא לב שזה בדיוק הבהרתי","22/11/12 20:03","ח כסלו","תשע&quot;ג","20:03","המכריע","רק שהסתפקתי האם הערוך גרס בגמ' שלנו את שתי המשניות, או גרס רק את המשנה בעקצין ללא מפתחות, ונאמנו דברי המסוה&quot;ש, ואחר כך הביא את המקור הנוסף ממס' פרה שבו מופיעים המפתחות.","199","","4176","True","True","False","","182","212.76.105.45","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("25072","25064","בשטיינזלץ: שְׁלָל, בשוא וקמץ.","23/11/12 02:30","ט כסלו","תשע&quot;ג","02:30","דוד כוכב","","125","","4175","False","True","False","","82","95.86.85.44","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("25068","25066","הבהרתו אכן הייתה בהירה וברורה אלא","22/11/12 21:33","ח כסלו","תשע&quot;ג","21:33","יהודי_קדום","שמצורך כלשהו העמקתי יותר כדי לברר לעצמי שהערוך אכן רק מביא ממס' פרה ושהוא באמת לא גורס כאן בסוגיא את שתיהן.","233","","4176","True","True","False","","156","109.64.153.149","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב",""),new Message("25073","25072","נכון, לכן לא הבאתי והייתי צריך!","23/11/12 05:01","ט כסלו","תשע&quot;ג","05:01","יהודי_קדום","","233","","4175","False","True","False","","106","109.64.153.149","0","24972","שבת|מח ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);