var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2338;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("על מעלת הפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=9140")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","76"),new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","65"),new MostViewed("107150","הגהות הגר"א ב"מ ע","אוריאל שלמוני","08/05/24 10:31","605","41")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2338","0","למה הקורא בסה"ח אין לו חלק לעוה"ב?","26/05/10 15:18","יג סיון","תש"ע","15:18","משיב מאורות דף היומי","א. הרי הטעם מבואר ברש"י בד"ה אף בספר בן סירא, שיש בו דברי הבאי ובא לידי ביטול תורה. אבל למה אין לו חלק לעוה"ב? מה הקשר?","142","","5100","True","True","False","","922","85.130.130.141","0","0","סנהדרין|ק ע"ב",""),new Message("2340","2338","לגבי ספר בן סירא האיסור הוא רק לקרוא","26/05/10 16:16","יג סיון","תש"ע","16:16","בבא רגל","כך לשון הגמרא:
רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים וכו': תנא בספרי מינים רב יוסף אמר בספר בן סירא נמי אסור למיקרי

והטעם לאיסור - מבואר בהמשך הגמרא.

אך בירושלמי (י/א) ובפסקי הרא"ש (יא/ג) משמע במפורש שהקורא בספר בן סירא אין לו חלק לעולם הבא.
והפלפולא חריפתא (אות ז) הקשה, שהרי בגמרא משמע שהאיסור בספר בן סירא הוא רק לקרוא בו.

ובפלפולא חריפתא (אות ז)","51","","5100","True","True","False","","216","84.228.38.119","0","2338","סנהדרין|ק ע"ב",""),new Message("2355","2340","כלומר לקרא כמו בקריאת התורה, בציבור","27/05/10 01:55","יד סיון","תש"ע","01:55","דוד כוכב","הרי אם ניתן לדרוש ממנו, ודאי ניתן לעיין בו.

וכיון שאינו מבחין בין כתבי הקודש ובין ספר חכמה המעורבים בו הבלים, הריהו מבזה את התורה והנבואה.","125","","5099","True","True","False","","96","212.76.119.33","0","2338","סנהדרין|ק ע"ב",""),new Message("2358","2355","ודווקא עם עליות לספר וז' קרואים? ","27/05/10 13:42","יד סיון","תש"ע","13:42","משיב מאורות דף היומי","נדמה לי שאין לזה מקור שהאיסור הוא דווקא בציבור.","142","","5099","True","True","False","","187","85.130.130.141","0","2338","סנהדרין|ק ע"ב",""),new Message("2372","2358","ראה בחידושי הריטב"א ב"ב דף צח ע"ב","28/05/10 03:21","טו סיון","תש"ע","03:21","דוד כוכב",""כתוב בספר בן סירא. פי' ואף על פי שקראוהו בסנהדרין (ק' ב') ספרים החצונים, ש"מ שלא אסרו שם אלא לעשות ממנו קבע אבל ראוי להגות בו בעתות ללמוד ממנו חכמה ומוסר".

ובתפארת ישראל /יכין/ על מסכת סנהדרין פרק י משנה א
"אדברי בן סירא אמרי' בש"ס דרק אסור לקרות בו (ופשוט דזה נמי דוקא בקבע".

ובתורה תמימה הערות קהלת פרק יב הערה צד
"ומ"ש בפ"י דסנהדרין ק' ב' דאסור למקרי בספר בן סירא, צ"ל דאיירי בענין דאיירי כאן שמדמה אותן לכ"ד ספרי קודש וקובע בהן למודו ביחד עם אלה בקביעות".

וראה בחזקוני בראשית כח, ט
"ומשֻלש בכתובים כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו. אפילו לספר בן סירא קרי התלמוד כתובים".

ובתוספות מסכת עירובין דף סה עמוד א
"בצר אל יורה - פירש בקונטרס בדקתי אחר מקרא זה ואינו בכל הכתובים ושמא בספר בן סירא הוא ומצינו בכמה מקומות שמביא הש"ס מקראות הכתובים בספר בן סירא כדאשכחן בהחובל (ב"ק צב:) כל עוף למינהו ישכון ובן אדם לדומה לו וכן סלסלה ותרוממך ובנדיבים תושיבך ואמרינן בירושלמי דברכות שהוא כתוב בספר בן סירא".

כלומר שלפעמים בגמרא מביאים "פסוק" ולמעשה פסוק זה הוא מבן סירא.
כעשר פעמים בגמרא מובא ספר בן סירא.
ודוקא לכן הגמרא מדגישה שאסור לקרא בבן סירא כבשאר התנ"ך.

ואמתי קורין בתנ"ך?
מהו שיעור אותו קבע שאסור ושאינו קבע שמותר?
נראה שזו הקביעה שתיקנו והנהיגו. קריאת התורה, הפטרות, ומגילות.
וכלשון המשנה מסכת מגילה ד משנה ד
"הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים... ובנביא שלשה".

והיו נוהגים בזמנם קריאות כאלו גם בשאר זמנים,
ראה במסכת שבת דף קטו ע"א
"משנה. כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה, בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן... ומפני מה אין קורין בהם - מפני ביטול בית המדרש".
רש"י: בין שקורין בהן - כגון נביאים שמפטירין בהן בשבת בבית הכנסת. בין שאין קורין בהן - כגון כתובים.
ובגמרא שם דף קטז ע"ב
ומפני מה אין קורין כו'...
בנהרדעא פסקי סידרא בכתובים במנחתא דשבתא.
רש"י: "פסקי סדרא בכתובים - [היו רגילים לקרא בבית המדרש פרשה בכתובים]".
חידושי הרמב"ן שם:
"ויש מפרשים דמפסק סידרא שאני שהיו קורין הסדר בצבור וחוזרין ודורשין".

כך שמעתי.

ו‏משיב מאורות דף היומי‏ שאל שאלה טובה,
האם נהגו בנהרדעא באותה קריאה ככל הלכות קריאת התורה.
ונראה שאינו אלא כנוהגים בקריאת המגילה במועדים. ויש מחלוקת בזה אם לברך אמנהגא.","125","","5098","True","True","False","","280","212.76.119.33","0","2338","סנהדרין|ק ע"ב",""),new Message("2378","2372","מצטער, אבל לא הבאת שום ראיה רצינית","28/05/10 10:53","טו סיון","תש"ע","10:53","משיב מאורות דף היומי","א. אף אחד מהמקורת שהבאת לגבי איסור קריאה בספר בן סירא מדבר על קריאה בציבור, אלא רק על חילוק בין קבע ועראי.

ב. אם כוונתם היתה ליחיד וציבור היו אומרים זאת להדיא במקום קבע ועראי.

ג. אתה כותב: מהו שיעור אותו קבע שאסור ושאינו קבע שמותר?
נראה שזו הקביעה שתיקנו והנהיגו. קריאת התורה, הפטרות, ומגילות.

אבל א"א לעשות גזרה שווה קורא קורא, ולכן אין לזה שום ראיה.

ד. הביאור האמיתי של קבע ועראי הוא שונה לגמרי, והוא, שקריאה בקבע היא צורה שאדם שוקע בתוך הספר ואווירת הספר חודרת אל תוכו, ועראי הוא כשאינו נעשה חדור מאווירת הספר.","142","","5098","True","True","False","","194","85.130.130.141","0","2338","סנהדרין|ק ע"ב",""),new Message("2380","2378","מהו המקור לכך","28/05/10 11:37","טו סיון","תש"ע","11:37","דוד כוכב","שקריאה בקבע היא צורה שאדם שוקע בתוך הספר ואווירת הספר חודרת אל תוכו, ועראי הוא כשאינו נעשה חדור מאווירת הספר?

מניין שכלל קיים חילוק כזה. הרי כשהתוספות מחדשים חילוק כתירוץ לאיזו קושיה, עצם החילוק לקוח מסוגיה אחרת. וכך קיימת ראיה שעצם החילוק נכון.

כיצד ניתן למדוד עומק שקיעה, אווירה, וחדירה?

ועוד, שאם הלומד מפיק לקחים מהספר, ועומד לדרוש על כך ברבים, מה שהגמרא היתירה, בהכרח חדרו אל תוכו לקחי הספר.","125","","5098","True","True","False","","121","212.76.119.33","0","2338","סנהדרין|ק ע"ב",""),new Message("2383","2380","עיקר הטענה לא קשורה לזה","28/05/10 14:34","טו סיון","תש"ע","14:34","משיב מאורות דף היומי","קשה להסביר בכתב את החילוק בין קבע-וממילא שקיעות, ועראי-וממילא העדר שקיעות, לבין קבע-ציבור, ועראי-יחיד.

לכן אני חוזר בי מהפשט, אבל זה לא קשור לטענה שלי כלפי הפירוש של קבע לציבור, ועראי ליחיד.

שבת שלום.","142","","5098","True","True","False","","220","85.130.130.141","0","2338","סנהדרין|ק ע"ב",""),new Message("2385","2383","שבת שלום ומבורך ii","28/05/10 17:07","טו סיון","תש"ע","17:07","דוד כוכב","","125","","5098","False","True","False","","86","212.76.119.33","0","2338","סנהדרין|ק ע"ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82739);