var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2141;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107140","הצעה לספירות הפסוקים של אזהרה בגר בתורה","jklein","06/05/24 22:59","705","75"),new MostViewed("107151","למה אימצת את עצמך כך לקרוא דף שאתה...","לינקוש","08/05/24 11:52","58","60"),new MostViewed("107145","הגהות הגר&quot;א ב&quot;מ סט","אוריאל שלמוני","07/05/24 10:56","605","40")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2141","0","שוב פער בין פשט המשנה לפירוש בגמרא?","08/05/10 21:33","כד אייר","תש&quot;ע","21:33","שיננא","אמנם כבר העליתי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1965'>נושא זה בפורום לא מזמן</a>,<br />אבל שוב הקושיה צצה לי:<br /><br /><b>מתני' </b>הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו רבי יהודה אומר עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו שנאמר {דברים כד-ז} והתעמר בו ומכרו...<br /><b>גמ'</b> ותנא קמא לא בעי עימור א''ר אחא בריה דרבא עימור פחות משוה פרוטה איכא בינייהו...<br /><br />מהמשנה משמע מפורש שלדעת ת&quot;ק לא צריך עימור,<br />אבל הגמרא מבינה (בצדק) שלא ייתכן שת&quot;ק לא צריך עימור, שהרי הדבר מפורש בתורה,<br />ולכן הגמרא &quot;נדחקת&quot; ומציעה ש&quot;עימור פחות משוה פרוטה איכא בינייהו&quot;.<br />אבל - וזה הקושי שלי שוב - למה ת&quot;ק לא ניסח דבריו באופן ברור? מפשט דבריו משמע במפורש שלא צריך עימור!","146","","5118","True","True","False","","1019","77.127.97.22","0","0","סנהדרין|פה ע&quot;ב",""),new Message("2144","2141","המשנה אינה שולחן ערוך","08/05/10 22:45","כד אייר","תש&quot;ע","22:45","משיב מאורות דף היומי","המשנה היא עדיין בגדר תורה שבעל פה, ואין אפשרות ללמוד משנה בלי להכיר אישית את המחברים שלה, סגנונם, ותורתם, וכוונתם בניסוח המשנה. <br /><br />בקיצור, א&quot;א ללמוד משנה בלי גמרא, משנה איננו טקסט המוכן לקריאה, אלא היחס בין המשנה לגמרא, הוא כמו היחס של התורה שבכתב לתורה שבעל פה. <br /><br />ולמרות שברור שע&quot;י הבנה עיונית ועמוקה יותר יובן הניסוח, אבל זה אף פעם לא יהיה, להבדיל, כמו ספר חוקים, או אפילו כמו הגמרא או השולחן ערוך.","142","","5118","True","True","False","","243","85.130.130.141","0","2141","סנהדרין|פה ע&quot;ב",""),new Message("2145","2141","הערה צדדית","08/05/10 22:52","כד אייר","תש&quot;ע","22:52","הראל","לגבי דבריך הבאים:<br />&quot;אבל הגמרא מבינה (בצדק) שלא ייתכן שת&quot;ק לא צריך עימור, שהרי הדבר מפורש בתורה&quot;<br /><br />לכאורה, ניתן היה לפרש &quot;והתעמר בו ומכרו&quot;, שהכוונה היא &quot;והתעמר בו או מכרו&quot;, כשיטת ר' יונתן לעיל.<br /><br />ולגבי קושייתך:<br />אולי עימור של שווה פרוטה נעשה בין כך ובין כך בכל מצב, ולכן ת&quot;ק לא ציין זאת.","46","","5118","True","True","False","","220","77.127.97.22","0","2141","סנהדרין|פה ע&quot;ב",""),new Message("2149","2141","הצעת קריאה במשנה","09/05/10 08:38","כה אייר","תש&quot;ע","08:38","משיב מאורות דף היומי","בוקר טוב,<br /><br />ובכל זאת, אנסה להציע הסבר שיענה על שאלותיך לגבי נוסח המשנה ברובד מהות הדינים ולא ברובד הפסק הסופי.<br /><br /><b>א. </b>הנושא של הרישא הוא הגבולות ההלכתיים של הפן הממוני שבגניבת נפש. כלומר, הנושא של הרישא הוא <b>לגבי אילו דינים גניבת נפש היא ממון, ולגבי אילו דינים היא נפשות</b>? <br /><br /><b>ב.</b> על זה תנא קמא אומר שאינו חייב עד שיכניסנו לרשותו, כלומר שלגבי דין זה היחס לנפש הוא כממון, כלומר שצריך שהגנב ישתלט על נפש הנגנב ע&quot;י הכנסה לרשותו. [דאם לגבי דין זה, היחס אל הנגנב אינו יחס ממוני, לא היה שייך דין הכנסה לרשותו, לגבי נפש אדם]. <br /><br /><b>ג.</b> אבל לגבי עימור, תנא קמא סובר שהדין עימור הוא משתלשל מהדין &quot;נפשות&quot; ולא מהדין ממונות, [בשונה מההכנסה לרשותו שהיא משתלשלת מהדין ממון], <b>כלומר שעצם השימוש בעל כרחו בנפש מישראל, ללא קשר לשווי הממוני של שימוש זה</b>, מחייב מיתה. ולכן לתנא קמא חייב אפ' בפחות משווה פרוטה, דס&quot;ל דבעימור הדבר המחייב הוא הפן האנושי [נפשות] ולא הפן הממוני [ודווקא שווה פרוטה]. <br /><br /><b>ד. </b> ולכן תנא קמא שותק מהדין של עימור, כי הוא עוסק ברישא להגדיר את הפן הממוני של גניבת נפש, [יכנסנו לרשותו], ולא את הפן הנפשות, [אפ' עימור בפחות משווה פרוטה]. ולשיטתו עימור הוא לא פן ממוני בפרשה זו, אלא פן אנושי, &quot;דין בנפש&quot;. <br /><br /><b>ה.</b> ולכן רבי יהודה חולק בזה על ת&quot;ק ואומר שצריך גם עימור, דווקא בהקשר של דברי תנא קמא, כלומר עימור כפן ממוני ביחס לשוויו של העימור, ולכן דווקא שווה פרוטה, ולא עימור כפן האנושי, דין בנפשות, כלומר אפ' פחות משווה פרוטה. <br /><br /><b>לסיכום: </b>ביאור הנ&quot;ל משלים את זה שהמשנה אינה שולחן ערוך, כלומר כתיבת המשנה אינה מתכוונת את ההלכה בשלימותה, אלא המשנה היא כתיבה עמוקה הדנה על המושגים המופשטים של הדין, בלי לדאוג לשולחן ערוך, [המתבאר מתוך הגמרא]. <br /><br />כל זה מבוסס על כך שהמשנה היתה תורה שבעל פה, ועברה באופן חי לתנאים ולאמוראים, ולכן לא עסקה המשנה לברר באופן מלא את הכל.","142","","5117","True","True","False","","252","85.130.130.141","0","2141","סנהדרין|פה ע&quot;ב",""),new Message("2151","2141","ניתן (בדוחק רב?) לתרץ כך","09/05/10 15:05","כה אייר","תש&quot;ע","15:05","הראל","כבר <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/Forums/1105.pdf'>הבאתי בעבר</a> שהנצי&quot;ב כתב כך:<br />&quot;(...) וא&quot;כ למאי דחק רבינו עצמו לפרש רישא אליבא דר&quot;י דלא כמשמעות המשנה כלל, אלא משום דדעת הרמב&quot;ם לפסוק במבשל כר&quot;י (...) מש&quot;ה פי' סתמא דמשנתנו לאוקמי על ההלכה. וכיב&quot;ז <b>דרך הגמרא לעקם פירוש המשנה כדי לאוקמי על הפסק </b>(...) וזהו דרך הרמב&quot;ם בכ&quot;מ לעקם פי' המשנה כדי לפרשה לפי הפסק&quot; [הנצי&quot;ב, &quot;העמק שאלה&quot;, על שאילתות דרב אחאי קכח]<br />(אלא שדבריו מחודשים וצריכים עיון)<br /><br />לפי זה ניתן לומר כך:<br />ת&quot;ק באמת סבר שאין צורך כלל בעימור, כיוון הוא סבר כשיטת ר' יונתן (&quot;משמע שניהן כאחד ומשמע אחד ואחד בפני עצמו עד שיפרט לך הכתוב יחדיו&quot;), ולכן ביאר ש&quot;והתעמר בו ומכרו&quot;, הכוונה היא &quot;והתעמר בו או מכרו&quot;.<br /><br />אבל, הגמרא פסקה כר' יאשיה (החולק על ר' יונתן) ולכן חייבים גם עימור וגם מכירה, ולכן הגמרא אמרה שנחלקו ת&quot;ק ורבי יהודה בעימור פחות משו&quot;פ (ולדעת שניהם חייבים גם עימור וגם מכירה).","46","","5117","True","True","False","","259","192.115.90.150","0","2141","סנהדרין|פה ע&quot;ב",""),new Message("2147","2145","בצדק קבע שיננא שהגמרא מקשה בצדק","09/05/10 01:27","כה אייר","תש&quot;ע","01:27","דוד כוכב","הרי לו היינו הולכים אחר 'פשוטה' של משנה - לא ת&quot;ק ולא רבי יהודה הזכירו מכירה כלל.<br /><br />גם לא ניתן להניח שעימור נעשה בכל מצב. בהחלט תתכן חטיפה מכובדת בלא עימור כלל.<br /><br />אלא ששיננא הביא כאן ראיה נפלאה לכך, שהמשניות אינן אלא עבור הלמידה בעל פה. ואינן אלא ראשי פרקים לשינון וחזרה על ההלכות שהיו מפורטות יותר בברייתות, והדוגמות לכך רבות.<br /><br />לדוגמא.<br />במסכת אבות א משנה ו &quot;יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב&quot;.<br />כיצד עושים רב? מה בכלל הרבותא, הרי חייבים בתלמוד תורה, ואיך ילמד תורה ללא רב? מה פירוש 'עשה לך' רב? לֵךְ לרב מיבעיא ליה!<br /><br />והענין מבואר ב'מסכתות קטנות', במסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ח<br /><br />&quot;יהושע בן פרחיה אומר עשה לך רב... ( - עד כאן כמו במשנה. אך בהמשך - )<br />עשה לך רב כיצד מלמד שיעשה לו את רבו קבע וילמד ממנו מקרא ומשנה מדרש הלכות ואגדות. טעם שהניח לו במקרא סוף שיאמרו לו במשנה [טעם שהניח לו במשנה סוף שיאמרו לו במדרש] טעם שהניח לו במדרש סוף שיאמרו לו בהלכות טעם שהניח לו בהלכות סוף שיאמרו לו באגדה נמצא האדם ההוא יושב במקומו ומלא טוב וברכה: היה רבי מאיר אומר הלומד תורה מרב אחד למה הוא דומה לאחד שהיה לו שדה אחת וזרע מקצתה חטים ומקצתה שעורים [ונוטע] מקצתה זיתים ומקצתה אילנות ונמצא האדם ההוא מלא טובה וברכה. ובזמן שלומד מב' ג' דומה למי שיש לו שדות הרבה אחד זרע חטין ואחד זרע שעורים ונטע אחד זיתים ואחד אילנות ונמצא אדם ההוא מפוזר בין הארצות בלא טוב וברכה&quot;.<br /><br />לולא הברייתא, כיצד יכולנו לנחש שזו כוונת המשנה?","125","","5117","True","True","False","","142","95.86.65.197","0","2141","סנהדרין|פה ע&quot;ב",""),new Message("2156","2147","לגבי הזכרת &quot;ומכרו&quot; בדברי רבי יהודה","10/05/10 07:33","כו אייר","תש&quot;ע","07:33","הראל","בתיו&quot;ט הקשה שהרי לדעת כולם אם לא מכרו אינו חייב מיתה, ולכן קשה למה רבי יהודה הזכיר מילת &quot;ומכרו&quot;,<br />וראה תירוץ <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/6007-sFile.pdf'>כאן באות כד</a>, וכ&quot;כ בכוס הישועות ד&quot;ה עימור.","46","","5116","True","True","False","","175","84.229.131.237","0","2141","סנהדרין|פה ע&quot;ב",""),new Message("38977","2151","הנצי&quot;ב הזה לעומת מה שכתב להרב ריינס","26/02/15 00:14","ז אדר","תשע&quot;ה","00:14","אמלתראות","ראה מה שכתב הנצי&quot;ב <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2431861&whichpage=6&forum_id=19616#R_11'>לשיטתו</a> להרב ריינס וביטל בזה דרכו<br /><br />ולכן הגיע הרב ריינס למסקנותיו.<br /><br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://musaf-shabbat.com/2012/08/24/%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%A8%D7%A6%D7%91%D7%9A/'>טעימה קלה</a> לדרכו הנפלאה של הרב רייניס שנשתכח גם מציבור התולים עצמם בו<br /><br />ואצלי תפס עין:<br /><i>באופן אחר כתב גם בנו של הנצי&quot;ב, הרב מאיר בר-אילן. לדבריו אין שיטתו של הרב ריינס אלא אופן הצגה והסברה בלבד, המנסח, לעתים בסרבול-מה, את חידושיה של הלמדנות הקלאסית:<br /><br />את החדש ביקש גם בצורה שבה כתב חלק גדול מספריו. הדבר עשה רושם כאילו בצורה החדשה של דברי התורה יש גם תוכן חדש. רבנים, למדנים, היו משתמשים בכל מיני ביטויים על &quot;סוג הלימוד החדש&quot; של הרב ריינס. אף הוא עצמו היה סבור שיצר משהו חדש במקצוע זה… האמת היא כי ב'דרוש' יצר הרב ריינס שיטה משלו, מה שקוראים &quot;אסכולה&quot; חדשה… אבל מה שנוגע לתורה, להלכה, לא הורה באמת דרך חדשה. הדבר האחד שיש בו מהחידוש הם הביטויים וצורות-דיבור ידועות. <b>אבל אפשר לקחת כל חידוש-תורה מתוך אחד מספריו ולהעתיקן לנוסח הרגיל של שאר ספרים תורניים ולא יפסידו מחשיבותם וערכם…</b>&quot; (מוולז'ין עד ירושלים, ח&quot;ב, עמ' 365-366).</i><br />ואין לי ספק שקיים ספרים כאלו, אבל אין מי שיחפש...<br /><br />וכן הגיע רש&quot;ר הירש למסקנותיו<br />וכל ענקי הרוח למסקנותיהם","267","","3363","True","True","False","","435","66.128.7.111","0","2141","סנהדרין|פה ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82739);