var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20791;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","55"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","23")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20791","0","הערות לנדה דף עא","01/08/12 01:59","יג אב","תשע&quot;ב","01:59","המכריע","א. בשכר שמשהין. משמע דאין זה רק מהלך טבעי דמשום שמשהין גורמים שתזריע תחילה, אלא שכר הוא עבור ההשתדלות בזה.<br /><br />ב. מטמא משום כתם. פלא שהעתיקו התוס' דברי רש&quot;י בלא תוספת. ואמנם מצינו כזאת במסכתות אחרות (כגון ביצה ועי&quot;ש בצל&quot;ח ומהר&quot;ם ועוד בטעמא דמילתא, ורגליים לדבר שהם תוס' שנתחברו לאחר שריפת התלמוד ורש&quot;י עמו, ונתחכמו להביא כל דבריו במקום שאינו רק הפשט שזאת זכרו בעל פה). אבל לא מצינו כן במסיכתין.<br /><br />ג. שהטפה של  מיתה. כמדומה שכאן אין מתפרש טפה כמר מדלי, אלא הטפטוף של מיתה והכוונה לרביעית או לכה&quot;פ לרובה.<br /><br />ד. (עא:) מערה אין נוגעת לא. קצ&quot;ב מאי קשיא ליה ומאי מתרץ. אם לא נראה לו שבזה גופא נחלקו ראשונה ואחרונה אי חולין על טהרת הקדש כקדש, (חוץ מפלוגתא אי טבו&quot;י כשני לקדש או כראשון לב&quot;ה וכאב לב&quot;ש), א&quot;כ מאי משני אבא שאול, הא זה רק מבאר את הפלוגתא השניה. וכנראה בספר שמציין מהר&quot;ב רנשבורג עומד בזה ואינו תח&quot;י. וראיתי בתפאר&quot;י שכנראה בא ליישב זאת ולא עמדתי היטב על כוונתו, וקצת נראה דר&quot;ל דבס&quot;ד לא ידענו דיש שיטה כזו של אב&quot;ש, וחשבנו שבאו להחמיר מסברא, והיה קשיא להו אם באים להחמיר בזה איך מקילין בענין טהרת הקדש, ועל זה משיבים שבאמת באו להקל, אלא דבענין גדר טבו&quot;י לקדש, נודעו משיטת אב&quot;ש והכריעו כוותיה. ויל&quot;ע.<br /><br />ה. וב&quot;ה אומרים אינה צריכה טבילה. עי' רש&quot;י דלקדשים מודו. וקצת נפלאתי על מש&quot;כ רש&quot;י דביאת מקדש לאו כקדשים לענין זה ונכנסת למקדש ללא טבילה באחרונה, והלא מקדש וקדשיו שוו לכל מילי ובפרט לענין מחוסרי כפרה. ויל&quot;ע.<br /><br />ו. חוץ ממשקה הזב שהוא אב הטומאה. הגר&quot;א מחק שהוא אב הטומאה. אמנם אם נגרוס יל&quot;פ כמפרשי המשנה (שנלמדה בימים אלו למתאמצים לסיים משניות זרעים טהרות עם שאר הש&quot;ס), דבא לומר דרק רוקו ומימי רגליו, ולא דם מגפתו וכדומה. כלומר הני משקי שהן אב הטומאה הן מעיינותיו לטמא טומאה חמורה ולא אחרים.","199","","4290","True","True","False","","1050","85.130.221.217","0","0","נידה|עא ע&quot;א",""),new Message("20792","20791","כמה תגובות","01/08/12 02:18","יג אב","תשע&quot;ב","02:18","לומד","א. ראה באשכול שכתב שיקדש עצמו היינו שישמש בצניעות וכן שישהה עצמו, ומבואר שלהשהות עצמו כדי שיהיו לו בנים זכרים, הוא עצמו חלק מהצניעות דהיינו שעושה כן לצורך המצוה ולא למלאת תאוותו ודו&quot;ק<br />ג. ראה תוס' עא. דה ה&quot;ג שדן אם טיפה הוא דווקא או לאו דווקא<br />ד. ראה מהרש&quot;א שאין כאן קושיא ותירוץ אלא ביאור ההו&quot;א והמסקנה <br />ה. ראה רמב&quot;ן שסיים את פירושו לש&quot;ס שמדברי רש&quot;י מוכח שהחמירו באכילת קדשים יותר מביאת המקדש שיבנה במהרה בימינו. אמן וכן יהי רצון.","193","","4290","True","True","False","","258","31.210.190.160","0","20791","נידה|עא ע&quot;א",""),new Message("23026","20791","יהי רצון שתהיה שאלתי לרצון","14/09/12 12:23","כז אלול","תשע&quot;ב","12:23","קותי","מדוע אין הגמרא מביאה הוכחה מטענת רחל ליעקב <br /><br />בראשית פרק ל <br /><br />(א) וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב <b>הָבָה לִּי בָנִים </b>וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי:<br /><br />אולי סברה הגמרא שנולדו עמם תאומות ולכן אין הוכחה","217","","4246","True","True","False","","218","89.139.201.221","0","20791","נידה|עא ע&quot;א",""),new Message("20807","20792","לא.","01/08/12 13:40","יג אב","תשע&quot;ב","13:40","עלי","א. כ-50% מהלידות בעולם הן של זכרים, האם פירוש הדבר שבאופן טבעי 50% משהים עצמם ?<br />ב. כיצד מכוונים כשרוצים תאומים, שלישיה, ובהם - בן ובת או כל שילוב אחר ?<br />ג. לא עדיף להשאיר החלטות כמו מין העובר לקב&quot;ה ? האם לא עדיף לבקש רחמים בלבד ?<br />ד. האם העובדה שליעקאע&quot;ה היו כמעט רק בנים אומרת שהוא השהה עצמו בכל פעם - אם כן מדוע זה היה כ&quot;כ חשוב לו ? או שמא י&quot;ל כמ&quot;ד שעם כל שבט נולדה תאומה - וחוזרת שאלה ב.<br />ה. האם לא ראוי בדורנו דור הפמיניזם שדווקא הנשים תזרזנה עצמן ?<br />ו. הרי אין מצוה בתורה לעשות זאת, אם כן מדוע מגיע שכר על מעשה כזה - אא&quot;כ זה עניין טבעי ולא שכר ?<br />ז. היות שאנו מעניינים גם בבנות הגונות ויר&quot;ש, והיות שראוי לאדם לשאת בת ת&quot;ח, האם ראוי גם לבדוק את החותנת ? אופס, אני מקוה שלא הסתבכתי הפעם בשאלתי...","209","","4290","True","True","False","","260","95.86.116.250","0","20791","נידה|עא ע&quot;א",""),new Message("20809","20807","קצת תשובות","01/08/12 13:59","יג אב","תשע&quot;ב","13:59","דוד כוכב","א. על כל מאה נקבות נולדות מאה ושלש זכרים, אם לקחת בחשבון את דברי המהר&quot;ם מרוטנבורג שהתפילות בזמן הזה אינם משהו, זה הישג לא רע.<br /><br />ב. ניתן לכוין ולבקש ככל העולה על הדעת. הגמרא עוסקת ברוב בני אדם, שמעדיפים לרוב זכרים. היו וישנם שמעדיפים נקבות, כגון רב חסדא אולי, במסכת בבא בתרא דף קמא ע&quot;א.<br /><br />ג. אכן מדובר על בקשת רחמים בלבד, יחד עם עשיית מצוה שבזכותה יזכה גם לפירות בעולם הזה.<br /><br />ד. לדברי המדרש לכל השבטים היו תאומות. ולדעת ההעמק דבר (בראשית מו, כז) היו ליעקב גם בנות אלא שלא נזכרו כי אין להן חשיבות הסטורית.<br /><span class='darkYellow'>בנותיו ובנות בניו. פרש&quot;י יוכבד ושרח. והפלא לומר שבני יעקב לא הולידו כולם רק זכרים ולא נקבות. אלא נראה דגם המה הולידו הרבה נקבות אלא שלא היו בכלל שבעים נפש. ולא עוד אלא דיעקב עצמו היו לו עוד בנות מנשיו כמשמעות הכתוב לעיל ל&quot;ה ויקומו כל בניו וכל בנותיו אלא שלא נזכרו בשמם משום שלא הי' בהם ענין נוגע לאומה ישראלית כמו שאירע ע&quot;י דינה ואל תתמה שהרי גם בא&quot;א איכא תנא בב&quot;ב דקמ&quot;א שיה' לו בת. ולא נזכרה בתורה משום שלא יצא ממנה זכרון בישראל לדורות. וה&quot;נ הי' ביעקב אבינו. ולא תקשה ממה שכתוב כל הנפש הבאה לבית יעקב שבעים דודאי הי' יותר משבעים. אלא שבעים אלו היו מכוונים נגד שבעים שרי אוה&quot;ע כמש&quot;כ בשירת האזינו בפסוק בהנחל עליון גוים. וגם היו משונים מטבע שארי ב&quot;א שהרי שמעון ולוי בני י&quot;ג הרגו עיר ומלואה אע&quot;ג שהיו כמה אנשים שלא מלו עצמם כמש&quot;כ לעיל שם ל&quot;ד כ&quot;ד. וער ואונן נשאו אשה להוליד כון פרץ הוליד בני ז' וח' ודינה בת שש כבר היתה ראויה לאיש לרדוף אחריה וכן היו כל שבעים נפש. משא&quot;כ שארי בנים שהולידו לא היו אלא כשארי ב&quot;א. </span><br /><br />ה. גם על האשה לשמח את הבעל, אך עיקר המצוה על האיש, כי דמעתה מצויה והיא לרוב מאוד תלויה בו רגשית.<br /><br />ו. יש מצוה - ושימח את אשתו, ואהבת לרעך כמוך, ושמחת... אתה וביתך.<br /><br />ז. מדובר בזמנים שקשה היה להכיר את הרמה הרוחנית של הנשים, העצה היתה להכיר את אבי המשפחה המעצב לרוב את ביתו, וכן את בניו תוצרי חינוכו.","125","","4290","True","True","False","","185","95.86.80.51","0","20791","נידה|עא ע&quot;א",""),new Message("20826","20807","הנה יש בידנו מרשם בדוק להולדת בנות!","02/08/12 04:41","יד אב","תשע&quot;ב","04:41","קותי","לא יבקש רחמים ולא ישהה עצמו!!<br />אפשרות כזאת לא עלתה בדעתם כי ברור שרצו בנים!<br /><br /><b>מדובר בעניין מוטה תרבות </b><br /><br />אני זוכר בילדותי בזמן ברית מילה את הבכי מאזור הנשים<br />לא בגלל כאב הנימול אלא בגלל המשמעות המעשית<br />של עליך הורגנו כל היום בימי השואה  ממש כפשוטו <br /><br />עד כמה הדבר היה נורא בשואה אתם יכולים להבין מהשינוי שהקב&quot;ה הוביל <br />שכיום גם הגויים נימולים בבית היולדות מסיבות בריאות<br />חומר על מילת גויים ניתן למצוא במאמרים של הרב ד&quot;ר הלפרין באסיא","217","","4289","True","True","False","","274","89.139.181.20","0","20791","נידה|עא ע&quot;א",""),new Message("20827","20809","אבל מה נעשה וקיימת קבוצת מבחן","02/08/12 05:01","יד אב","תשע&quot;ב","05:01","קותי","הגויים מולידים זכרים ונקבות באותו שיעור כמו יהודים<br />והם בודאי לא יודעים את מה שכתוב בדף ע&quot;א ע&quot;א<br /><br />מאז ומעולם האדם נזקק לאגדות אורבניות כדי להכניס איזה שהוא סדר בעולם הסובב אותו ועל מנת לתת לעצמו תחושה שהוא יכול לשלוט בעניינים <br /><br />אבל הקב&quot;ה בנה עולם מופלא שפועל לפי חוקים משלו <br />וכדאי לא לתקן את מה שעובד כראוי","217","","4289","True","True","False","","346","89.139.181.20","0","20791","נידה|עא ע&quot;א",""),new Message("20902","20827","מאי אגדה אורבנית? האם אסורה?","04/08/12 22:27","טז אב","תשע&quot;ב","22:27","קותי","בעקבות תלונות שהגיעו למנהל האתר על כך שהשתמשתי במושג אגדה אורבנית <br />לגבי קטע שמופיע בגמרא <br />אני מאוד מתנצל אם משהו נפגע או ראה בכך חלילה פיחות בכבוד הגמרא <br />לגופו של עניין <br />מאי אגדה אורבנית מתוך ויקיפדיה<br />&quot;לעתים משתמשים במונח אגדה אורבנית גם כדי לתאר &quot;עובדות&quot; מקובלות שאינן נכונות&quot;<br />אז בואו ונראה אגדה אורבנית שכולנו משתמשים בה <br />בעוד מספר שעות תזרח השמש במזרח האין זאת אגדה אורבנית? הרי אין מאן דפליג שהשמש עומדת במקומה וכדור הארץ מסתובב סביב לצירו ונחשף לאור השמש וכולם מודים בעובדה זו. .<br />האם השמש זורחת? מבחינה אסטרונומית בודאי שלא. מבחינתנו כמובן שכן. <br />אנחנו מדברים בשפת אנוש וזאת החוויה שלנו כאשר השמש זורחת ואין שום בעיה לתאר את החוויה שלנו.<br />גם התורה מדברת על זריחת השמש כי היא מדברת לבני אנוש כדי שיבינו והאמת המדעית כלל אינה חשובה כאן. <br />נוח לאדם להרגיש שיש לו יכולת להשפיע על מין הילוד והדבר מוצא את ביטויו בדברי חז&quot;ל בגלל שזאת היתה מוסכמה חברתית באותה תקופה.<br />בעניינים אחרים נוח לאדם להסתתר מאחורי גזירת גורל על מנת שלא  יטול אחריות לענייניו והדבר מוצא את ביטויו בהתאם. <br /><br />ועוד נקודה לקטע בגמרא בתחילת דף ע&quot;א <br />שימו לב <br />זה מתחיל באמירה לגמרי דתית &quot;מה יעשה אדם...ישא אשה הוגנת לו ויקדש עצמו....<br />אבל האמירה הדתית הזאת כדברי הגמרא לא עמדה במבחן <br />נאמרה אמירה חילופית יבקש רחמים .....האם אמירה זו כן עמדה במבחן? הגמרא אינה עונה על כך<br />הגמרא רק מוסיפה התנייה נוספת וחוזרת ומגלגלת את הדבר לפתחו של האדם השהה... לא השהה.... אם זה לא הצליח זה כנראה באשמתך  <br />הנקודה הדתית באמת היא אשה הוגנת, יקדש עצמו, יבקש רחמים. התוצאה אינה רלוונטית כלל. <br />כנראה שלא רק בדורנו חיפשו את &quot;מבחן התוצאה&quot; גם בדורות קודמים חיפשו את מבחן התוצאה. <br />ומבחן התוצאה אינו רלוונטי כלל לחיים דתיים לפי ההלכה.","217","","4287","True","True","False","","218","89.139.181.20","0","20791","נידה|עא ע&quot;א",""),new Message("20912","20902","זו קבוצת ביקורת?!","04/08/12 23:35","טז אב","תשע&quot;ב","23:35","דוד כוכב","למה סבור אתה שכל הגויים כולם הם כארי הדורס ואוכל ואין לו בושת פנים? (מסכת פסחים דף מט ע&quot;ב). האין ביניהם אחוז קטן הנוהגים בכבוד ובהתחשבות בנשותיהם, ולו רק מתוך אהבה התלויה בדבר? אין צורך לשם כך ללמוד את דף ע&quot;א ע&quot;א. ויש ביניהם גם היודעים להתפלל (כי ביתי בית תפילה וכו').<br />וכי אין די באחוז זה להגיע לשלושת האחוזים?<br /><br />אבל האמת היא שלו היית בודק את נתוני &quot;מחקרך&quot; הפסבדו מדעי, לפני שקבעת בעקבותיו שדברי הגמרא הם אגדה אורבנית, היית מגלה נתון מדהים, שאצל הגויים, כמו הסינים למשל, יש דוקא הרבה הרבה יותר זכרים...<br />ואם תמשיך לברר, ללא דעות קדומות, תגלה (וזה בדוק) שהסיבה לכך נעוצה בעובדה המזעזעת שבעוד הקול קול יעקב - בתפילה, הידים ידי עשו - על חרבך תחיה.<br /><br />זו קבוצת ביקורת?! (או קבוצת מבחן, כפי שכינית בטעות).","125","","4287","True","True","False","","123","95.86.116.250","0","20791","נידה|עא ע&quot;א",""),new Message("20914","20912","בסין מבצעים הפלה כאשר מיועדת להוולד בת","04/08/12 23:53","טז אב","תשע&quot;ב","23:53","קותי","לשיטתנו הדתית מה יועיל אם יהיו יותר זכרים?<br />הרי לא ימצאו נשים ומימילא לא יוכלו לקיים את מצוות הדת כהילכתן<br />שהרי המצוי ללא אשה הוא בקושי חצי אדם <br /><br />בזמנם זה היה היפך ההגיון הרי רוב מעוברת למיתה(?) מימילא היה צריך להתפלל על ריבוי בנות כדי למלא את החסר. <br /><br />כך שהתפילה לזכרים בלבד נתקלת בחומה של תכלית הדת לקיים חיים נורמאליים ותקניים ועל תכלית הדת כבר שומר הקב&quot;ה . ואינו נכנע לקפריזה זו או אחרת","217","","4287","True","True","False","","216","89.139.181.20","0","20791","נידה|עא ע&quot;א",""),new Message("20916","20914","או שמעלימים אותה לאחר הלידה","05/08/12 00:02","יז אב","תשע&quot;ב","00:02","דוד כוכב","עברת לשאלה אחרת. ושתי תשובות בדבר.<br /><br />א. בזמנם היו גם הרבה זכרים שנהרגו, במלחמות או בשדה, חיות רעות ולסטיס.<br /><br />ב. ראה את דברי הגר&quot;א בספר קול אליהו על אגדות על הש&quot;ס:<br /><br />&quot;בבא בתרא (דף ט&quot;ז ע&quot;ב) ר&quot;ש ברבי איתילידא ליה ברתא הוה קא חליש דעתיה אמר ליה אבוה רבייה בא לעולם, אמר ליה בר קפרא תנחומין של הבל ניחמך אביך וכו' אלא אשרי למי שבניו זכרים וכו' ע&quot;כ. ונצרך לדעת מה היא הנחמה שנחמו אביו ובמה נחמו, ומאי אמר ליה בר קפרא שהניחום הוא של הבל, ונראה להסביר הענין, דבאמת יותר טובה לעולם כשנולדה נקבה יותר משנולד זכר על דרך משל אם יש עשרה זכרים ומאה נקבות יכול כל זכר ליקח עשרה נקבות ואם יולד עוד זכר לא נולד רביה בעולם רק מה שהוא נולד וניתוסף איש אחד בעולם, דהא הזכרים שהיו כבר בעולם יכלו ליקח כל הנקבות ואין העולם צריכין להזכר שנולד מעכשיו, אבל אם נולדה נקבה הרי עוד בא רביה לעולם מה שלא היה בתחילה, אבל למי היא הטובה ע&quot;כ צ&quot;ל דלהעולם יש יותר טובה כשנולדה נקבה, אבל להאב שנולד לו יש לו יותר טובה כשנולד לו בן זכר משום שזכר אחד יכול לישא כמה נקבות ויהיה לו זרע מכל אחת ואחת, לאפוקי כשנולדה לו נקבה אין לו זרע רק מהנקבה אחת ותו לא, ולפי זה יש לומר דזהו הניחום שנחמו אביו רבייה בא &quot;לעולם&quot;, רצונו לומר שלעולם יש יותר טובה כשבא לעולם נקבה דרבייה בא מחדש מה שלא היה בתחילה, ובר קפרא אמר לו תנחומין של הבל ניחמך אביך, משום דהטובה היא רק להעולם אבל לך היה הטובה יותר כשהיה נולד לך בן זכר והזכר ישא נקבות הרבה ויהיו לו בנים מרובים, לכן אשרי למי שבניו זכרים. (שנות אליהו בסוף מס' ביכורים)&quot;.<br /><br />למסקנה, האינטרס הציבורי הוא אכן ריבוי של נקבות.<br />אבל האדם רגיל להתפלל ולקוות לאינטרס שלו הפרטי ושל משפחתו.","125","","4286","True","True","False","","221","95.86.116.250","0","20791","נידה|עא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);