var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20717;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","62"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20717","0","הערות לנדה דף סז (חוב בן 3 ימים)","30/07/12 01:18","יא אב","תשע&quot;ב","01:18","המכריע","א. רבדי דכוסילתא. לכאורה ה&quot;ה כל פצע, וא&quot;כ זו חומרא גדולה שכל פצע טפי מג' ימים חייבת לקלפו, ויל&quot;ע בפוסקים איך הובא בהם דין זה.<br /><br />ב. כאורגת ומניקה. ברש&quot;י לגבי נגע הן תרי מילי. אבל לגבי טבילה צריכה לקיים שניהם. ועי' בהלכות הרמב&quot;ן שבסוף חידושיו לנדה שכתב יסוד גדול, דאע&quot;ג דקודם טבילה צריכה להתבונן היטב במעמדה ובעצימת עיניה ושפתיה וכו', מ&quot;מ לאחר שעלתה מן הטבילה לא תחוש לכלום ותחזיק עצמה שעשתה הכל כהוגן.<br /><br />ג. (סז:) רובו ואינו מקפיד גזרו. ידוע שהגר&quot;ח מבריסק היה בוחן בת&quot;ת בעירו את הנערים, ונותרו בזכרון זקני בריסק כמה שאלות חריפות, וזו אחת מהן. אם רבנן חייבוהו להסיר את רובו למרות שאינו מקפיד, א&quot;כ כעת הוא כבר מקפיד משום הדרבנן, וא&quot;כ לכאורה הדר להיות רובו המקפיד דחוצץ מה&quot;ת. והתשובה שציפה לה הגר&quot;ח היא דגם עכשיו הוא מקפיד רק על העודף על החצי, להעמידו על מיעוט, וא&quot;כ נמצא שעדיין אינו מקפיד על רוב אלא רק על מיעוט ולכן זה רק דרבנן...<br /><br />ד. רב יהודה בפומבדיתא משום צנה. בנותן ענין להזכיר כאן עובדה שאירעה לחד מרבותינו האחרונים שנתמנה לרב בעיר קטנה בצעירותו, וראה שבשחרית ניגש השמש לאדם אחד ואומר לו מזל טוב אשתי הבלנית מסרה לי שאשתך טבלה אצלה אמש כדין. ושאל על זה הרב ואמרו לו שכך מנהגם. הרב הצעיר ראה בזה מנהג שטעמו פגום הנוגד את גדרי הצניעות ועמד וביטלו. לאחר זמן בא לפניו מעשה נורא של אשה שלא טבלה והכשילה את בעלה. התברר שבאותו מקום יש צינה גדולה, וחכמי העיר הקודמים תיקנו את המנהג הנ&quot;ל כדי שאשה לא תוכל לילך מביתה ולומר לבעלה שהיא טבלה בלא שתטבול. הוא מספר על כך בא' מספריו כדוגמה מדוע לא למהר לבטל מנהג טרם עמדו היטב על סודו ומקורו.<br /><br />ה. מכדי האידנא וכו'. מסתבר שהכוונה אחר שראינו שתקנת סרך בתה אינה מחייבת לגמרי וכמה חכמים ביטלוהו מפני צורך כל שהוא, א&quot;כ האידנא שבלאו הכי לעולם אין בזה מכשול, מכיון שתמיד זה יום שמיני ויותר, א&quot;כ בטל הטעם בטלה תקנה. אלא שבתקנה קבועה צריך גדול בחכמה ובמנין לבטל, אבל כאן מלכתחילה אין זו תקנה קבועה לגמרי. (אמנם יל&quot;ע היטב בקושיית התוס' ד&quot;ה משום).","199","","4295","True","True","False","","1127","85.130.221.217","0","0","נידה|סז ע&quot;א",""),new Message("20724","20717","ג. הסבר אחר. ד. מעשה דומה.","30/07/12 04:31","יא אב","תשע&quot;ב","04:31","דוד כוכב","ג. הסבר אחר,<br />מקפיד פירושו שזה מפריע לו.<br />המסיר את החציצה משום התקנה, עדיין אינו מקפיד.<br />(בלשון טכנית בלא הנימוק - מקפיד היינו שהיה מקפיד אילולא היתה תקנה).<br /><br />ד. אני כמובן לא לוקח אחריות על הדיוק במעשים ש&quot;לאו מר בריה דרבנא חתים עלייהו&quot; (מסכת יבמות דף כב ע&quot;א).<br />אני שמעתי זאת על הרמ&quot;א, שכאשר החל לכהן בקהילת [קודש] קראקא ביטל את המנהג שבעל הבלנית אומר מז&quot;ט לבעל שאשתו טבלה.<br />ניגש בשחרית אחד הבעלים לבלן ואמר לו: נו? כבר לא אומרים מז&quot;ט? ענה לו: ולא שמעת שרבנו ביטל את המנהג? ועוד, שאשתך לא טבלה כלל...&quot;.<br />מאז הקפיד מאוד הרמ&quot;א בחשיבות המנהגים.<br /><br />מעשה אחר היה מספר הרב מרדכי אליהו על אחד החכמים שנתמנה לרב בקהילה בסוריה במקום הקרח הנורא (בעוונותי איני זוכר את שמו, וניתן לברר אצל רושמי השמועות). ראה שמברכים בשבת קודש במי שבירך כל אשה שטבלה, עמד וביטל את המנהג. ואז שמע את הנשים שממאנות להסתכן בבריאותן בטבילה במים הקפואים ובשבירת הקרח. עמד והחזיר את הברכה.","125","","4295","True","True","False","","96","31.44.137.151","0","20717","נידה|סז ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);