var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=2065;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","57"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","38"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","29")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("2065","0","דין &quot;הבועל ארמית&quot; - מה ההלכה?","04/05/10 12:04","כ אייר","תש&quot;ע","12:04","שאינו יודע לשאול","מכל המקורות שאצטט להלן, <br />משמע אולי ושמא ולכאורה שאין כנראה איסור לבעול ארמית, האמנם?<br />האם מישהו יודע מה ההלכה הפסוקה בנושא זה עבור מי שבא לישאל על כך?<br /><br />הנה המקורות:<br /><br />במשנה פא ע&quot;ב מובא:<br /><i>&quot;והבועל ארמית קנאין פוגעין בו&quot;</i><br />האם משמע מכאן שאין כאן איסור אלא רק מעשה לא ראוי, ולכן מסור העונש לידי קנאין בלבד?<br /><br />ובהמשך - בגמרא פב ע&quot;א:<br /><i>לא פגעו בו קנאין מהו?...<br />ובעל בת אל נכר זה הבא על הכותית וכתיב בתריה {מלאכי ב-יב} יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה (מאלהי) יעקב ומגיש מנחה לה' צבאות אם ת''ח הוא לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים אם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות </i><br />שוב - משמע שאין כאן איסור מפורש, ולכן בחלום הקריאו לו את הפסוק הנ&quot;ל, כדי להראות שזה לא מוסרי/ערכי וכדומה, אבל - איסור אין כאן?<br /><br />ובהמשך הגמרא:<br /><i>א''ר חייא בר אבויה כל הבא על הכותית כאילו מתחתן בעבודת כוכבים </i><br />שוב - משמע שאין איסור, אלא רק &quot;כאילו&quot; וכו'.<br /><br />ובהמשך הגמרא:<br /><i>כי אתא רב דימי אמר בית דינו של חשמונאי גזרו הבא על הכותית חייב עליה משום נשג''א כי אתא רבין אמר משום נשג''ז נדה שפחה גויה זונה אבל משום אישות לית להו </i><br />מה משמעות ותוקף הגזירה?<br /><br />ובהמשך הגמרא:<br /><i>א''ר חסדא הבא לימלך אין מורין לו איתמר נמי אמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן הבא לימלך אין מורין לו ולא עוד אלא שאם פירש זמרי והרגו פנחס נהרג עליו נהפך זמרי והרגו לפנחס אין נהרג עליו שהרי רודף הוא<br />וברש&quot;י - אמר רב חסדא. קנאי הבא לימלך בבית דין ובשעת מעשה אם יפגע בו אין מורים לו שלא נאמרה אלא למקנא מעצמו ואינו נמלך:</i><br />שוב - משמע שאין כאן איסור ורק אם מישהו מקנא מעצמו מותר לו לפגוע בו.","48","","5128","True","True","False","","1859","84.228.7.9","0","0","סנהדרין|פב ע&quot;א",""),new Message("2066","2065","עיין בקובץ תשובה לשאלתך בהרחבה","04/05/10 12:39","כ אייר","תש&quot;ע","12:39","בתר ממוצע","בקיצור:<br />1. אם זה נעשה בציבור -  יש כאן חילול השם<br />2. לפי הרמב&quot;ן - יש כאן איסור ערוה","138","rtf","5128","True","True","False","","212","193.27.93.1","0","2065","סנהדרין|פב ע&quot;א","0-rtf"),new Message("2069","2065","ההיפך הגמור!","04/05/10 15:08","כ אייר","תש&quot;ע","15:08","חננאל","האיסור כל כך חמור, עד שאין עליו מיתת בי&quot;ד אלא מיתה מנוולת, המסורה לכל וכל הקודם זוכה. כדין כהן שמשמש בטומאה בביהמ&quot;ק שפרחי כהונה פוצעים את מוחו בגזרים.<br /><br />יש כל כך הרבה גזירות דרבנן משום חתנות (בישולי נכרים, סתם יינם, פת גוים ועוד) - ואין איסור?! אתמהה!!!!<br /><br />הבעיה שהיו כבר אנשים בעבר שחשבו שאין איסור לכן גזרו חכמים שחייב משום נשג&quot;א/נשג&quot;ז<br /><br />ומה שנאמר הבא לימלך אין מורים לו, לא בגלל שזהו &quot;היתר&quot; לקנאים. אלא משום שאם מישהו צריך הוראת בי&quot;ד כדי לטפל בחילול השם כזה - אינו ראוי להיקרא קנאי. וקנאתו אינה מכפרת.","81","","5128","True","True","False","","281","77.127.229.13","0","2065","סנהדרין|פב ע&quot;א",""),new Message("2070","2065","מראי מקומות להלכה","04/05/10 16:21","כ אייר","תש&quot;ע","16:21","משיב מאורות דף היומי","<b>שולחן ערוך אבן העזר סימן טז סעיף א </b><br />א] ישראל [א] שבעל עובדת כוכבים, דרך אישות, (א) או ישראלית שנבעלה לעובד כוכבים (דרך אישות), הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר: לא תתחתן בם (דברים ז, ג) (א ב] [ב] ויש חולקין בזה). ג] <b>אבל הבא על העובדת כוכבים דרך זנות, במקרה, ב (ב) [ג] חייב עליה מדרבנן (ג) משום עובדת כוכבים ד] ומשום זונה ה] ומכין אותו מכת מרדות</b>. ו] ואם ייחדה לו בזנות, חייב עליה מדרבנן משום נדה, שפחה, עובדת כוכבים, זונה. ז] ואם היה כהן, אפילו בא עליה דרך מקרה לוקה ג מן התורה משום זונה (ויקרא כא, ז). רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה פרק יב <br /><br /><b>רמב&quot;ם איסו&quot;ב פ' יב' </b><br />הלכה א<br />ישראל שבעל עכו&quot;ם משאר האומות דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לעכו&quot;ם דרך אישות הרי אלו לוקין מן התורה שנאמר לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך, אחד שבעה עממין ואחד * כל אומות באיסור זה, [...] <br /><br />הלכה ב<br />ולא אסרה תורה אלא דרך חתנות <b>אבל הבא על הכותית דרך זנות מכין אותו מכת מרדות מד&quot;ס</b>, גזירה שמא יבא להתחתן, ואם ייחדה לו בזנות חייב עליה משום נדה ומשום שפחה ומשום כותית ומשום זונה, ואם לא ייחדה לו אלא נקראת מקרה אינו חייב אלא משום כותית * וכל חיובין אלו מדבריהן. <br /><br />הלכה ד<br />כל הבועל כותית בין דרך חתנות בין דרך זנות אם בעלה בפרהסיא והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל או יתר אם פגעו בו קנאין והרגוהו הרי אלו משובחין וזריזין, ודבר זה הל&quot;מ הוא ראיה לדבר זה מעשה פנחס בזמרי. <br /><br />הלכה ו<br /><b>לא פגעו בו קנאים ולא הלקוהו ב&quot;ד הרי עונשו מפורש בדברי קבלה שהוא בכרת </b>שנאמר כי חלל יהודה קדש י&quot;י אשר אהב ובעל בת אל נכר יכרת י&quot;י לאיש אשר יעשנה ער ועונה, אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים ואם כהן הוא לא יהיה לו מגיש מנחה לי&quot;י צבאות, הנה למדת שהבועל כותית כאילו נתחתן לעכו&quot;ם שנאמר ובעל בת אל נכר ונקרא מחלל קדש ה'. <br /><br />הלכה ז<br /><b>עון זה אע&quot;פ שאין בו מיתת ב&quot;ד אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו </b>שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אע&quot;פ שהוא ממזר <b>והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי י&quot;י. </b><br /><br />הלכה ח<br />ודבר זה גורם להדבק בעכו&quot;ם שהבדילנו הקב&quot;ה מהם ולשוב מאחרי י&quot;י ולמעול בו.","142","","5128","True","True","False","","315","82.166.18.134","0","2065","סנהדרין|פב ע&quot;א",""),new Message("2075","2070","ראה בבאר הגולה על השו&quot;ע שם","04/05/10 22:38","כ אייר","תש&quot;ע","22:38","דוד כוכב","שמביא ספר עם פסק ארוך בראיות ברורות ומוכחות שהאיסור מהתורה, ומיישב את הסוגיות.<br /><br />ראיה לדוגמה שחשבתי,<br />במסכת שבת דף סד. <br />&quot;אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר להן משה לישראל שמא חזרתם לקלקולכם הראשון? אמרו לו: &quot;לא נפקד ממנו איש&quot;. אמר להן: אם כן, כפרה למה? - אמרו לו: אם מידי עבירה יצאנו - מידי הרהור לא יצאנו&quot;. <br /><br />על איזה 'קלקול' מדובר אם זה מותר?<br />ציטוט: &quot;אם כן, כפרה למה?&quot; - למה פשיטא שאם חטאו היו צריכים כפרה, הרי אין בזה איסור?<br />אם זה מותר, למה ההרהור אסור, עד שנצרכו להביא כפרה (במדבר לא, נ) וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן ה'?","125","","5128","True","True","False","","152","213.151.46.131","0","2065","סנהדרין|פב ע&quot;א",""),new Message("2076","2075","תשובה על הראיה","05/05/10 14:43","כא אייר","תש&quot;ע","14:43","משיב מאורות דף היומי","אולי הרמב&quot;ם והראשונים והשו&quot;ע היו מתרצים על הראיה כדלהלן: <br /><br />הקלקול והכפרה הם על העון המבואר ברמב&quot;ם הלכה ז-ח: <br /><br /><b>עון זה </b>אע&quot;פ שאין בו מיתת ב&quot;ד אל יהי קל בעיניך, אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אע&quot;פ שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר <b>אותו מלהיות אחרי י&quot;י</b>. <br /><b>ודבר זה גורם להדבק בעכו&quot;ם שהבדילנו הקב&quot;ה מהם ולשוב מאחרי י&quot;י ולמעול בו</b>.<br /><br />יש די בהנ&quot;ל בכדי להצריך כפרה על הקלקול.","142","","5127","True","True","False","","255","85.130.130.141","0","2065","סנהדרין|פב ע&quot;א",""),new Message("2090","2076","ראה במסכת כלה רבתי פרק א הלכה ה","06/05/10 01:48","כב אייר","תש&quot;ע","01:48","דוד כוכב","&quot;הכריז ר' אלעזר בן עזריה בארבע מאות שופרות שכל המקבל כוס מיד כלה אין לו מחילה לעולם, <br />שמע מינה הירהור כמעשה דמי, ואי סלקא דעתא לאו כמעשה דאמי, היכי מחמרי ואמרי אין לו מחילה לעולם!<br />לעולם אימא לך הירהור לאו כמעשה דמי, דכתיב און אם ראיתי בלבי לא ישמע י&quot;י, ושאני אשת איש דחמירא טפי&quot;. <br /><br />מקשה הגמרא הרי קי&quot;ל שאין הקב&quot;ה מצרף מחשבה למעשה. ומתרצת, שעוון אשת איש חמור יותר מסתם עבירה!<br /><br />אם כן, אנשי המלחמה שנצרכו כפרה על הרהור (מובא גם שם באותו פרק), בהכרח המעשה עצמו חמור ביותר, בדומה לחומרת אשת איש. ובודאי אינו איסור דרבנן בלבד!","125","","5126","True","True","False","","126","213.151.46.131","0","2065","סנהדרין|פב ע&quot;א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82873);