var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20583;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","44"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20583","0","הערות לנדה דף סד","25/07/12 00:45","ו אב","תשע"ב","00:45","המכריע","א. ראתה יום טו וכו'. מסקינן דלכו"ע וסת נקבעת בתלת כרשב"ג, ופליגי אי ראיה ראשונה מהמנין. והסברות, לרב כיון שיום החודש הוא מרכיב בוסת הזו, לכן זה נחשב שבפעם הראשונה אנו כבר רואים את הכיוון המסתמן של הווסת. שמואל סובר שכיון שהוסת היא לימי החודש בדילוג, הרי בראיה הראשונה, חודש חזינן דילוג אכתי לא חזינן, ורק בראיה השניה כבר רואים את הדילוג ומונים ג' ממנה.
לפי המהלך הזה כתבו הפוסקים דוסת הפלגה לכו"ע בעינן ד' ראיות, כי הראיה הראשונה אינה מראה כלום על ההפלגה.
ובוסת הפלגה בדילוג, למאי דקי"ל כשמואל ישנה סברא חזרה שלא תקבע עד ה' ראיות, כי ראתה פעם אחת, אין זה אומר כלום לגבי הפלגה בכלל, בפעם שניה הפליגה 20, ראינו הפלגה אבל לא ראינו הפלגה בדילוג, בפעם השלישית הפליגה 21, כעת פעם ראשונה רואים את המפתח של הוסת המסתמנת, ויש להוסיף עוד 2 ראיות. ובכל זאת פסקו הט"ז והש"ך והגר"א להחמיר מראיה ד'.
ארשום למזכרת, בשנת תשי"ב הוציא לאור אברך צעיר מתלמידיו הקרובים ביותר של החזו"א ספר על נדה, ובו כתב על נושא זה של וסת הפלגה בדילוג והכריע להקל כמו הסברא המאד מסתברת הנ"ל נגד האחרונים. אותו תלמיד שליט"א דרך ממש בדרך רבו הן בלימוד והן בסגנון הכתיבה וכנראה כתב את הספר בהדרכתו המלאה.
הספר הגיע להיכל כולל חזו"א, וגדול תלמידי החזו"א דאז, הלא הוא הג"ר גדליה נדל זצ"ל עלעל בו, ראה את הסימן הזה וחרה אפו לאמר, מילא אם חולקים על אחרונים כשיש ראשון חדש או לפחות סברא חדשה, אבל לא יתכן לחלוק עם הסברא שהם דנים בה וחוששים להחמיר ללא סברא חדשה או מקור חדש. ובפרט לחלוק להקל, ובפרט בדבר לא מצוי שאין צורך מיוחד ליכנס בשערי היתר. היה עליו לכתוב בלשון תמיהה גדולה מדוע לא התחשבו בסברא מוכרחת זו, ותו לא. הוא קרע את הדף הזה מהספר לאות מחאה.
אחד הנוכחים רץ עם הספר וסיפר זאת לחזו"א. החזו"א כנראה חשש שאם יחנקו את היוצר הזה מיד בתחילת דרכו, הנזקים יהיו רבים לכל דרך הלימוד הזו, ישב החזו"א לעיין בסוגיא וכתב עליה סימן קצר (במקורו זה נדפס בחזו"א סנהדרין ליקוטים, הכרך האחרון שיצא בחיי מרן), ומכריע שם להקל למעשה כמו אותו אברך... וכל הסימן הזה לחדי עין מוכח מתוכו שנכתב בצורה אחרת לגמרי מסימן רגיל בחזו"א, ואכמ"ל.
ב. תניא כוותיה דרב פפא וכו'. ברייתא זו ע"כ מתפרשת על וסת לימי החודש ולא הפלגה, דאל"ה לא שייך אחרי שלא ראתה כ' ול' שתראה וייחשב ליום כ ודוק. ועוד יסוד חזינן מכאן שאפשר לעקור וסת קבוע גם אם לא נקבע עדיין וסת קבוע חדש במקומו.
ופתחי נדה אלו הסוגיות המפורשות בהן מועטות ממש, וכאן היא אחת המרכזיות והיחידות מהן, ומזה הוציאו הראב"ד בבעלי הנפש והרמב"ן בקונטרס הלכות נדה שלו, הררים גדולים, שהורחבו עוד על ידי הבאים אחריהם, החל מתורת הבית להרשב"א וכלה במחברי זמנינו (כמו הספר המופלא אמרי אברהם של הג"ר אברהם דוב אוירבך זצ"ל רבה של בקעה, אחיו של הגרש"ז).","199","","4294","True","True","False","","1874","212.179.87.186","0","0","נידה|סד ע"א",""),new Message("20585","20583","מעשה דומה","25/07/12 02:52","ו אב","תשע"ב","02:52","דוד כוכב","שמעתי מהגרז"ן (כתבתי בלשוני ועם הוספות).
כשהיה החת"ם סופר בר מצוה הוא נשא דרוש, כבר אז דבריו היו בסגנון ובעומק המזכיר את ספריו בבגרותו (הדרוש לבר מצוה נדפס בתורת משה, מהדורא קמא, פר' יתרו, מ' טור ג' מדה"ס).
בדרושו הוא הביא את דברי זקנו המהרשש"ך בעל כוס הישועות, והקשה עליהם. אביו כעס עליו וסטר לו משום שהעז להשאיר כך את דברי גאון המשפחה בצ"ע.
רבו המובהק הרב נתן אדלר (שכתב עליו בשו"ת חתם סופר חלק ה חושן משפט סימן נ: "לא זזה ידי מתוך ידו ממש לידע כל דרכיו מוצאיו ומובאיו") חשש שעלול הוא משום כך לעזוב לגמרי את הלימוד (והיינו מאבדים ח"ו את החת"ס!), הוא נטלו לרשותו ושימש לו כתחליף לאב.
ואפשר שאסור לקבל לשה"ר כזה על הרג"נ, ולא מצאנו בדורות הראשונים את נוהג ההכרח לכתוב בלשון תמיהה גדולה וכו', ובודאי לא לקרוע ספרים כאות מחאה.
ושמא יש ללמד זכות שהחום של ב"ב גרם, וזכורני כשלמדתי בב"ב שסבלתי כ"כ מהחום והלחות עד שפסקתי ממנהגי לישון עם הט"ק מצמר.","125","","4294","True","True","False","","253","95.86.93.93","0","20583","נידה|סד ע"א",""),new Message("20592","20583","ב א. יש לי קושי לקבל "שבפעם הראשונה אנו","25/07/12 10:48","ו אב","תשע"ב","10:48","יהודי_קדום","כבר רואים את הכיוון המסתמן של הווסת"
האם באמת אפשר לראות כבר בט"ו הראשון את מגמת השינוי?
מגמת שינוי יכולה להיראות רק אם יש לנו שני תאריכים – לפחות.
רב אינו מדבר על מגמה, או מתכונת צפויה הנחזית כבר בט"ו. רב, מהפשט מובן לי, מחשיב לקביעת החזקה את ט"ו ממנינא, היינו תאריכי ראיה ומשכך קביעת הוסת לדילוג לרב מתחילה ביום י"ז שהוא ראיה שלישית ושני דילוגים מאז ט"ו הראשון. (ורב לא בעי ארבעה תאריכי ראיה במתכונת הדילוג ושלושה דילוגים כשמואל) .
כלומר, הקושי שלי הוא לקבל שיש מגמה עתידית כבר מהתאריך הראשון שתצביע כיצד יתנהג הוסת (כתבתי 'מגמה עתידית' אך אפשר גם נסיגה אחורה בדילוג ללא שינוי בדעות רב ושמואל).
ואולי אפשר גם להראות שתאריך אחד יכול להיעקר בחודש הבא וע"כ אינו יכול לסמן כיוון:
הרי ראינו (ב "איתיביה...") שיכול ליהיות שתראה ב ט"ז במקום ט"ו (שהיתה רגילה לראות בו), ואם תראה בפעם הבאה בי"ז הרי הט"ז הבא נעקר, שהרי הוכיח שאינו קבוע ותהא מותרת בו.
יותר מכך: הט"ו של החודש הבא (אחרי הט"ו הראשון שרגילה בו) עדיין ייחשב ליום הקבוע שלה לראות בו ויום הט"ז לח"ז - עדיין לא קבוע לה (המילים "עדיין לא קבוע לה" נשמטו מהצופה הראשון) ואיך "כבר רואים את הכיוון המסתמן של הווסת"?","233","","4294","True","True","False","","149","79.182.173.115","0","20583","נידה|סד ע"א",""),new Message("20598","20585","מעשיה דומה","25/07/12 13:01","ו אב","תשע"ב","13:01","המכריע","ואפשר שאסור לקבל לשה"ר כזה על אביו של החת"ס, ולא מצאנו בדורות הראשונים את נוהג ההכרח למחות בנער בר מצוה באמצע דרשתו, ובודאי לא לסטור לו על פניו לעיני כל העם כאות מחאה.
ושמא יש ללמד זכות שהקור של פרשבורג (פרנקפורט. ד"כ) גרם, ומשער אני שהיה תלמיד אחד בפרנקפורט (כנ"ל) שכ"כ סבל מהקור והיובש עד שהחל במנהגו הנודע לישון עם ט"ק מצמר.
(מתוך מעשים שלא אירעו בשכונתו (בעיירתו. ד"כ) של אלמואדיב).
אביו של החת"ס היה אדם גדול, ומה שתלו (כנ"ל) בוקי סריקי במנהג גויי הארצות ההם, ישתקע הדבר ולא ייאמר.","199","","4294","True","True","False","","290","85.130.221.217","0","20583","נידה|סד ע"א",""),new Message("20595","20592","עכשיו אני כנראה מבין דבריו","25/07/12 11:04","ו אב","תשע"ב","11:04","יהודי_קדום","אשנה במשפט המקורי שכתב ויאמר אם הבנתי:
לרב אחרי שראינו שלוש ראיות כיון שיום החודש הוא מרכיב בוסת הזו, לכן זה נחשב שבפעם הראשונה אנו כבר רואים את הכיוון המסתמן של הווסת.","233","","4294","True","True","False","","211","79.182.173.115","0","20583","נידה|סד ע"א",""),new Message("20597","20595","אכן! בדיוק כך!","25/07/12 12:57","ו אב","תשע"ב","12:57","המכריע","ליתר הרחבה. לא התכוונתי להיכנס לבאר נושא זה של וסת שאינו קבוע הנידון בהרחבה גדולה גם בגדולי הראשונים וגם אצל האחרונים כל אחד לפי דרכו. תפסתי איזה משפט נייטרלי.
בכל אופן הרי יש דין של וסת שאינו קבוע, שעניינו שמיד כשהיא רואה אפילו ראייה ראשונה בחייה היא צריכה לחוש לה בפעם הבאה. בראייה ראשונה יש לה מה לחוש רק ליום החודש הבא. מראייה שניה ואילך, כל ראייה היא גם הפלגה מהראייה שקדמה לה, ועליה לחוש גם לחודש וגם להפלגה (מלבד עונה בינונית).
הרעיון בצורך לחשוש לוסת שאינו קבוע, הוא שמא עומדת היא לקבוע וסת ביום זה. ולכן הוא נעקר בפעם אחת. עונה בינונית הוא חשש קצת שונה, לא שמא תקבע, אלא שמא תראה ביום זה מפני שרוב נשים רואות משלושים לשלושים (בלי להיכנס לכל הפרטים).
בסוגייתינו הנידון הוא על וסת קבוע, ואנו צריכים לראותו ג"פ לפי מפתח מסויים. לפעמים אנו מבינים את המפתח רק במבט לאחור, אבל צריך שלפחות במבט לאחור נוכל לומר שראינו את המפתח בפעם הראשונה מהג' שאנו מונים לצורך הקביעות. וזו עומק השאלה כאן. כי וסת החודש בדילוג יש לו שני מרכיבים. הוא "קשור" לימי החודש, והוא בא ב"דילוג", אם נצריך לראות את שני המרכיבים, זה קורה רק מהראייה השנייה, אם נסתפק במרכיב הראשון, ונאמר שבעצם זו וסת חודש, ולכן הראייה הראשונה (במבט לאחור ) כבר מצביעה על זה, אלא שזו וסת חודש בתוספת סממן מסויים, ואת סממן זה אין לנו צורך לראות ג"פ, אזי קובעת היא בראייה שלישית.
ומכאן עומק הנידון של גדולי האחרונים לגבי וסת הפלגה בדילוג. אבל ארכו כבר הדברים.","199","","4294","True","True","False","","300","85.130.221.217","0","20583","נידה|סד ע"א",""),new Message("20605","20597","זהו בדיוק מה שהיה חסר לי להבנת דבריו:","25/07/12 18:18","ו אב","תשע"ב","18:18","יהודי_קדום","שמדובר ב "אנו מבינים את המפתח רק במבט לאחור...". היינו, אחרי שראינו שלוש ראיות .
מעניין להשתעשע ולראות עד כמה מסובך יכול להיות עניין הראיות כשיורדים לשטח:
ננסה לחשוב על אשה פשוטה הרואה בט"ו, ט"ז, וי"ז - מיד כשהיא רואה בי"ז היא רצה ריצת אמוק אל מורה ההוראה הקרוב ביותר וזועקת (בלי שישמעו אחרים, רק המורה): "..אבוי...הדילוגים לא שוים...הנה כך היו הראיות: ראיה ראשונה היתה בט"ו שהיה חודש מלא, ט"ז היה בחודש חסר, י"ז היה במלא וכו' מה לעשות? אבוי, אין לי הפלגה קבועה של ימים..."
אני מניח שמורה ההוראה ירגיע אותה ויסביר לה שהדילוג של חכמים מכוון לפי ראש החודש ולא התכוונו לשלושים יום+1 מהראיה האחרונה אלא ליום בחודש . אולי גם יסבירו לה שלשמואל אין דילוג לפני ט"ו הראשון שראתה וכן שהמקרה שלה הוא סוג של וסת הפלגה לפי שמואל וכו' וכו'.
ברור שלאשה זו אין מפתח לא לאחור ולא לקדימה וודאי וודאי לא לדקויות ההלכה.","233","","4294","True","True","False","","174","79.182.173.115","0","20583","נידה|סד ע"א",""),new Message("20615","20598","ישר כח! (שיחקת אותה)","26/07/12 03:21","ז אב","תשע"ב","03:21","דוד כוכב","וכמה הערות,
ללא ספק מעשה זה אינו מעשה לסטור אלא מעשה לסתור.
כלומר שזו דוגמא בדיוק לדבר שאסור לעשות, כמו שהאריכו במסכת סוטה דף מז ע"א; ובמסכת סנהדרין דף קז ע"ב:
תנו רבנן: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת. לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים, ולא כיהושע בן פרחיא שדחפו לישו הנוצרי בשתי ידיו".
ולהדיא ברש"י איוב לז, כד:
ורבותינו פירשוהו על איוב שאמר לו אליהוא לפי שהיית מטיל אימה יתירה על דורך חנם לפיכך לא זכית להתקיים לך בנים חכמי לב.
ובמסכת גיטין דף ז ע"א: "א"ר אבהו: לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו". והדברים ארוכים וידועים.
ואת"ל שאביו של החת"ס היה חכם חשוב, יש לצרף מעשה זה לאותם המעשים המוזכרים בגמרא בתור דוגמא מה לא לעשות, כגון מעשה רב שגרם לו לרדת לבבל, במסכת יומא דף פז, ומעשהו כשהגיע לשם, במסכת שבת דף קח ע"א, ומעשי שמואל שם, ובמקומות שאמרו עליו הואי כִּשְׁגָגָה שֶׁיֹּצָא מִלִּפְנֵי הַשַּׁלִּיט (קהלת י, ה).
ואת הרג"נ העדפתי להכיר ולזכור רק כמופת חיובי.
אותו מעשה לא היה בפרשבורג (שבהונגריה, היום אוסטריה, שם נתמנה אחר גיל 40) אלא בפרנקפורט כמובן (מקום מולדתו וצעירותו), מכאן קצרה הדרך אל ההשפעה של ארץ גרממיא של אדום (מסכת מגילה דף ו ע"ב).
דוקא כן מצינו מעשה כזה בדורות הראשונים, במסכת קידושין דף לא ע"א:
"כי אתא רב דימי אמר: פעם אחת היה לבוש סירקון של זהב והיה יושב בין גדולי רומי, ובאתה אמו וקרעתו ממנו, וטפחה לו על ראשו וירקה לו בפניו, ולא הכלימה".
ונפסק בשו"ע יו"ד רמ, ג:
"היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו והכוהו על ראשו וירקו בפניו, לא יכלים אותם אלא ישתוק".
לתפארת המליצה רצוי להגיה, כזכור לנו: "מתוך מעשים בעיירה של וכו' ", אשר בכלל שוכנת ברומניה כידוע.","125","","4293","True","True","False","","319","95.86.82.67","0","20583","נידה|סד ע"א",""),new Message("20641","20598","הג"ה על ההג"ה","27/07/12 03:16","ח אב","תשע"ב","03:16","דוד כוכב","אדרבה, אין כאן לימוד חובה אלא זכות.
וכך אמרתי, אם כבר באת למצא טצדקי של השפעות זרות, כבר נתלה את הקלקלה במקולקלים, ככתוב בתהלים קו, לה וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם.
וכבר לימדו זכות על ישראל שחטאיהם הם בהשפעת הגלות, כגון במסכת עירובין דף סה ע"א: "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו, שנאמר (ישעיהו נא, כא) לָכֵן שִׁמְעִי נָא זֹאת עֲנִיָּה וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן".","125","","4292","True","True","False","","144","95.86.82.67","0","20583","נידה|סד ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);