var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20522;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("ברוכים הבאים לפורום פורטל הדף היומי","")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20522","0","נדה ושני שבילין","22/07/12 12:50","ג אב","תשע"ב","12:50","כדי","(נכתב בלא עיון כל הצורך)
תנן: שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות.
ולכאורה קשה מאי שנא ממשנה דשני שבילין דמייתי בפסחים (י.), ולמה לא מחלק בין באו לישאל בבת אחת או בזו אחר זו.
וביותר יקשה, דבאמת בתוס' סוטה (כח:) הקשו אמתני' למה אינן טהורות מדין ס"ט ברה"ר שהרי הן ג' נשים, ותירצו דלא דמי לספק טומאה בעלמא, שכאן אחת מהן ודאי טמאה "ולא דמי אלא לשני שבילין". עין רואה דהתוס' גופייהו מדמו להו להדדי, ואיך ל"ק להו מדין זה גופא דשני שבילין כנ"ל. ויש לעיין בכ"ז בקהלות יעקב ברכות (סי' א).
ואגב עיוני בתוס' שם, אשכחנא מרגניתא הנוגעת לאשכול הסמוך שם הבאנו מדברי האתוון דאורייתא בגדר איסור נדה, דבחידושי הרש"ש בסוטה שם כתב להסביר קושיית התוס' ממתני' דהכא וז"ל: נראה דאיסור נדה לבעלה הוא מחמת טומאה, כדכתיב ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב. לכן הו"ל כסוטה שג"כ איסורה משום טומאה. ול"ד לשאר איסורין דלית בהון טומאה. עכ"ל. אלא דיש להעיר דלא זכר מדברי התוס' ב"ק (יא.) שמבואר שם סתירת דבריו, וכמו שהוכיח הגר"י ענגיל מדבריהם דסבירא להו דאיסורה לבעלה חלוק מטומאתה ולכן לא שייך ביה האי דינא דס"ט ברה"י טמא וכו'. ואתוס' גופייה דסתרן דבריהם אהדדי ל"ק, שכבר נודע מ"ש המהרש"א בגיטין דאין למירמי דבריהם בתרי מסכתות אהדדי (וכמובן שאם יש תירוץ מרווח, טפי עדיף).","249","","4304","True","True","False","","1325","109.64.235.142","0","0","נידה|ס ע"ב",""),new Message("20527","20522","שלש נשים... ונמצא דם תחת אחת מהן","22/07/12 14:25","ג אב","תשע"ב","14:25","דוד כוכב","מסכת טהרות ה משנה ה:
שני שבילין אחד טמא ואחד טהור הלך באחד מהן ועשה טהרות ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות,
רבי יהודה אומר אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו טהורין ואם נשאלו שניהם כאחד טמאים,
רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טמאים.


לרבי יוסי אכן בשני שבילין טמאים.
ולרבי יהודה בגדר לשון משנתנו הוו נשאלות כאחד.
כי בנשאלת אחת בלבד צ"ל הניסוח: מצאה דם, תולה בחברתה.

אמנם קשה על מה שכתבתי מהמשנה דלעיל (מסכת נדה דף נט ע"ב):
מתני'. השאילה חלוקה לנכרית או לנדה - הרי זו תולה בה.
משמע שהשאילה לישראלית טמאה גם אם נשאלה לבדה.
וכדברי ר' עובדיה מברטנורא:
הרי זו תולה בה - וטהורה. דכיון דנדה היא, לא מקלקלה לה מידי. ונכרית נמי טמאה ותליא בה. אבל ישראלית טהורה ששאלה חלוק מחברתה טהורה, ואחר כך לבשתו חברתה, שתיהן טמאות, כדקתני שלש נשים כו', דכיון דאי תליא בה, מקלקלא לה, מאי חזית דמקלקלת להך טפי מהך

לכן י"ל שמשנתנו כרבי יוסי.","125","","4304","True","True","False","","114","212.76.124.42","0","20522","נידה|ס ע"ב",""),new Message("20531","20527","שתי תשובות בדבר","22/07/12 16:32","ג אב","תשע"ב","16:32","כדי","א. הדיוק דאיירי בנשאלות כאחד אינו מובן, ולא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי.

ב. אף אם נעמידנה כר' יוסי יקשה, דלכן הבאתי המשנה מגמ' דפסחים, שם מבואר דאף לרק יוסי טהורה בבאו לישאל בזו אחר זו, ולא פליג אלא בנשאלת עליה ועל חבירתה.","249","","4304","True","True","False","","207","109.64.235.142","0","20522","נידה|ס ע"ב",""),new Message("20536","20531","אכן, הוה נשאלת עליה ועל חבירתה","22/07/12 18:14","ג אב","תשע"ב","18:14","דוד כוכב","כיון ששלושתן בכלל השאלה, מהיכי שלא תהא נשאלת [או כנשאלת] עליה ועל חבירתה.

וכך נמצא,
בחידושי הרשב"א מסכת נדה דף יד ע"ב:
"וא"ת מ"ש עד שאינו בדוק מהא דתנן לקמן בפ' האשה שהיא עושה צרכיה (נ"ט ב') שלש נשים שלבשו חלוק אחד ונמצא עליו דם כולן טמאות, תירצו בתוספות דהתם היינו טעמא משום דהוה לה כל חדא כבאה לישאל עליה ועל חברתה דטמאות כענין שאמרו בשני שבילין".

עוד כתב בתורת הבית הארוך בית ז שער ד דף יט ע"ב :
"ואם תאמר מאי שנא עד שאינו בדוק מהא דתנן בפרק האשה שהיא עושה צרכיה (נדה כט ב) שלש נשים שלבשו חלוק אחד ונמצא עליו דם כולן טמאות. כבר תירצו רבותינו הצרפתים ז"ל דהתם נמי בדין היה לטהר את כולן אלא כיון דכולן תלויות בחלוק זה הוה ליה כההיא דשני שבילין (טהרות פ"ה) דאם באו לישאל בבת אחת שניהם טמאין בזה אחר זה שניהם טהורין.
[ולא] נתחוורו דברים אלו אצלי דאם כן שאלה חלוקה אף לנכרית שלא ראתה ואי נמי ראתה כתם אחת מן השלש נשים לאחר זו נטהר את האחרות דהא איכא חדא מינייהו דאינה באה לישאל".

ולתוספות י"ל דאה"נ אם נטמאה אחת לא גריעה מנכרית.

וכ"כ בבית הבחירה למאירי מסכת נדה דף יד ע"א:
"וא"ת מאי שנא עד שאינו בדוק משלש נשים שלבשו חלוק אחד ונמצא עליו דם שכלן טמאות בזו הויא לה כל חדא וחדא כבאה לישאל עליו ועל חברתה וכענין שני שבילים שבבת אחת טמאין".

ובשו"ת צמח צדק (לובאוויטש) יורה דעה סימן רפח:
"דדמי לשני שבילין בבאו לישאל בב"א כדמשמע בכתובות דכ"ז גבי כהנות וכ"ה בנדה בענין שלש נשים שלבשו חלוק א' ונמצא עליו כתם דכולן טמאות מה"ט".

ובשו"ת אחיעזר חלק א - אבן העזר סימן לו:
"וע"ע בסוטה כ"ח בד"ה ברה"ר שהקשו משלש נשים שהיו ישנות במטה א' ונמצא דם תחת א' מהן כולן טמאות דהא הוי רה"ר ותירצו דל"ד לשרץ דשרץ אפשר שלא נגע וטהור אבל התם אחת מהן ודאי טמאה אלא דמי לב' שבילין עכ"ל... והנה כונת התוס' דדמי לב' שבילין שבאו לשאול בבת אחת".


וראה תירוץ נוסף בחתם סופר מסכת נדה דף נט ע"ב:
"שלש נשים הא דלא דיינינן הכא דין ב' שבילים לחלק בין באו בב"א ובין [באו] זא"ז ע' מ"ש נקה"כ סי' ק"ץ ומ"ש פלתי שם. ולפע"ד יש לחלק עוד דבשני שבילין אלו לא היה אלא א' היה טהור דתלינן בשביל הטהור הלך וע"כ לא באנו לטמאו אלא משום אידך דכיון דהיו שנים בודאי הלך א' בטמא א"כ נימא מנ"ל שזה הלך דילמא אידך משא"כ הכא בכתם נהפך הוא אילו היתה אשה א' לבד היה הכתם טמא ולא באנו לטהרו לכתם אלא משום אידך א"כ נאמר מנ"ל שתתלה בחברתך דילמא את נטמאת".","125","","4304","True","True","False","","145","212.76.124.42","0","20522","נידה|ס ע"ב",""),new Message("20540","20536","יישר כח!!","22/07/12 21:20","ג אב","תשע"ב","21:20","כדי","","249","","4304","False","True","False","","138","109.65.246.223","0","20522","נידה|ס ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);