var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20227;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","49"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20227","0","הערות לנדה דף מח","09/07/12 11:59","יט תמוז","תשע&quot;ב","11:59","המכריע","-השמטה למז:- ג. דתניא שנה האמורה בקדשים וכו'. התנא בא להשמיענו בכל אלו שאין זה לפי שנת עולם כלומר שאין השנה מתחלפת בא' תשרי אלא לפי שנתו שלו אזלינן. ואצלינו הנושא אחר לגמרי האם בשנת עשרים שלו צריכין לכל השנה או דסגי ל' יום ממנה. ומ&quot;מ אמר דרב כהאי תנא, משום דמתוך הלשון דכולן מעת לעת, אף דעיקרו בא לאפוקי משנת עולם וכנ&quot;ל, מ&quot;מ ממילא שמעינן מינה דבעינן שנה שלימה ולא סגי מקצתה. <br /><br />מח.<br />א. ובשביעית נמי יעבוד. תימה מה ראו על ככה להוציא המקרא מידי פשוטו דבשביעית קאי אדלקמיה ובשביעית יצא לחפשי חנם. ואי הוי הלכה למ&quot;מ (או בנין אב לקדשים וחבריהם הנ&quot;ל) וקרא אסמכתא בעלמא הוי א&quot;ש אבל לא משמע הכי.<br /><br />ב. והכי נמי מסתברא וכו'. לכאורה נראה דהתוס' ד&quot;ה רב גידל לא גרסי לה, דהא הם עומדים ממש בקושיית הגמ' ועונים באופן אחר. ואולי יש לדחוק כוונה אחרת בדבריהם ואכמ&quot;ל. וכדמות ראיה לדברינו דזו תוספת מאוחרת מגליון, מהא דאמרי' מיד אחר זה מ&quot;ט מ&quot;ד לערכין לא אמר לבן ובת, והא לפי קטע זה משמע דלא רק דרב גידל מודה לעצם הדין לרב יוסף, אלא דע&quot;כ מפרש כן גם בכוונת התנא, דכוונתו גם לבן ובת, כדי שנוכל לומר דרב כהאי תנא, וא&quot;כ מאי שייך להקשות מ&quot;ט לא אמר, הא אמר ואמר. ומזה נראה קצת דלא גרסינן לה וכוונת ר&quot;י דר&quot;ג ל&quot;פ בעצם הדין אבל בפשט הברייתא ס&quot;ל דמיירי רק בערכין. ודוק.<br /><br />ג. סימן העליון . פירש&quot;י בוחל. זה מחזק את קושיית התוס' השלישית לעיל מז. עמ' א' ד&quot;ה איזהו, יעוי&quot;ש.<br /><br />ד. (מח:) אישתדו. לכאורה לפי' שני שברש&quot;י הגירסא אישתדפו. וההבדל בין ב' הפירושים דלפ&quot;א הטענה שככל שבגרת לא למדת, ולפ&quot;ב ככל שלקית לא למדת. <br />ואגב מקושיית הגמ' והכי קאמר, ר&quot;ל דקשיא להו דאי כולהו בדדי אם כן למה כפל הענין, מזה נראה ראיה ליסוד המלבי&quot;ם בהקדמתו לישעיה שיצא חוצץ בלבת אש נגד הנוהגים לפרש את הכפילויות שבתנ&quot;ך במהלך של &quot;כפל הענין במילות שונות&quot;. ואולי כאן שאני מכיון שנאמר למען. ואכ&quot;מ.<br /><br />ה. ואיבעית אימא מפני שנושאין אחיהן על גססיהן. לכאורה בשלמא כדים אפשר דשואבות בימין ונותנות על שמאלן אבל את אחיהן מדוע יחזיקו בשמאל. ונראה דזו תוספת מאוחרת ואינו חלק מהברייתא, דהא ברייתא אינה משמשת בלשון איבעית אימא, וגם מסתבר דהיתה נוקטת צידיהן ולא גססיהן, אלא תוספת הגמרא היא ולא קאי על דברי רשב&quot;א לגבי ימין ושמאל אלא קאי על דברי רשב&quot;ג מדוע בבנות כפרים העליון ממהר לבוא. ואולי זו תוספת ביאור לומר דהדברים לא משתנים גם במקומות שלא מצוי שאיבת מים על  ידי נערות.<br /><br />ואגב כל הדיון על צדדי הימין והשמאל צ&quot;ב בפשוטן של דברים למאי דנו בכל זה, ובפרט בברייתא הסמוכה דחכם אחד היה בקי בזה בכל בנות שכונתו, אם אין זה נפ&quot;מ לדינא. ואולי באמת יש לדון לרבנן דבא עליון ע&quot;כ בא תחתון, אם סגי לזה צד אחד. ובדוחק ייתכן דבעינן ב' הצדדים, ואם נדע איזה מהם קודם, כגון לת&quot;ק ימין, אזי אם נראה שבא השמאל, נחשבת גדולה משום דע&quot;כ בא הימין אלא שאינו ניכר בלא בדיקה.<br /><br />וגם צ&quot;ב מאי דקאמר בסמוך ר&quot;ח שקדם שמאל וחזר לאיתנו, מה יש כאן לחזור, הא אחר השמאל בא הימין. וי&quot;ל דהיה נראה דהשמאל קדם, ואחר כך נתברר שהיה נפיחות של חולי ולא סימן בגרות, וחזר לאיתנו ונצטמק עד שבא הימין קודם בבוא זמנה.<br /><br />ו. בענין בדיקה ע&quot;י נשים. לת&quot;ק כל הנבדקות ר&quot;ל גם לפני הפרק וגם לאחריו. ובגדר לפני הפרק רש&quot;י פי' שנת ההפלאה. אמנם התוס' (הם בעמ' א' הבא) סבירא להו דהנידון על יומא דמישלם השנה הקודמת לגדלות, יעוי&quot;ש.<br /><br />ז. דאי משתכחי לאחר הפרק שומא נינהו. לכ' היינו דוקא באופן שהיו שערות בודדות ולאחר הפרק ראינו להדיא שלא נתרבה השחור אז י&quot;ל דהני שומא. וגם בזה אפשר דזו רק דעת ר&quot;י ור&quot;ש אבל לרבנן אמרינן דודאי הוסיפו לצמח, וכמו שכ' הפוסקים בכל גדול, דודאי היה לו מעט שיער קודם פרקו, דאל&quot;כ לא שייכא חזקה דרבא שברגע אחד מצמחות, אלא דשער זה דינו כשומא כשישנו ללא שנים, ומיד בגדלות ממשיכות לצמח והיינו גדלותו. ויל&quot;ע בזה.","199","","4312","True","True","False","","978","85.130.221.217","0","0","נידה|מח ע&quot;א",""),new Message("20231","20227","הוספה לסעיף ה ע&quot;פ המאירי","09/07/12 15:46","יט תמוז","תשע&quot;ב","15:46","המכריע","והראוני את דברי המאירי בסוגיין. ואם הבנתי נכונה את דבריו הסתומין קצת, הרי מביא פוסקים כרשב&quot;ג (וס&quot;ל הלכה כדברי המכריע, ואף דכעין זה אין הכרעה שלישית מכרעת, אולי ס&quot;ל כרשב&quot;ג גם בברייתא) וממילא יוצא שבכפריות הלכה כר&quot;מ דעליון יכול להקדים ומצוי כך ואין מזה ראיה על תחתון, ובעירוניות הלכה כרבנן כיון דתחתון תמיד מקדים, והוא פוסק כרבנן דבכולן עליון סימן לתחתון. ועוד מביא דיש שפסקו כמ&quot;ד שמאל קודם ונפ&quot;מ לדינא שאם בא ימין אמרינן דזה מקרה או סיבה ואינו ראיה על תחתון, והוא עצמו סובר דצד אחד מספיק, היה איזה שיהיה, וכנראה דס&quot;ל דרבנן פליגי גם על זה, או דלא אמרו זאת לדינא וכמו שכתבנו לדון בזה  לעיל. ויל&quot;ע היטב בדבריו.","199","","4312","True","True","False","","142","85.130.221.217","0","20227","נידה|מח ע&quot;א",""),new Message("20258","20227","ד. כפל הענין במילות שונות","10/07/12 16:17","כ תמוז","תשע&quot;ב","16:17","דוד כוכב","הפסוק הנידון אינו מאותם הפסוקים בעלי שתי בבות מקבילות, מדובר במשפט אחד המכיל שני זמנים שונים (לפירוש זה) בַּעְשׂוֹת מִמִּצְרַיִם דַּדַּיִךְ &gt; לְמַעַן שְׁדֵי נְעוּרָיִךְ.<br /><br />לעצם העניין כבר קדם בכך הגר&quot;א למלבי&quot;ם, וביאר את המקרא באופן שכל בבא תְּלַמֵּד עניין מיוחד.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16587'>ופה</a> הבאתי ראיה לשיטת האבן עזרא והרד&quot;ק.<br /><br />ואם יֻתָּר להכניס את הראש בין הרי הראשונים והאחרונים, לפום קופיא נראה לכאורה שאף שניכר שיש משמעות מיוחדת לכל מילה מהנרדפות (וירומז פה המפגש בין הגר&quot;א למשכיל מאיטליה), בפסוקים הכפולים נעשה שימוש במילות גם שלא כמשמעותן המקורית, לצורך הכפל לתפארת המליצה.","125","","4311","True","True","False","","132","212.76.99.221","0","20227","נידה|מח ע&quot;א",""),new Message("20239","20231","וראה עוד ברשב&quot;א שכתב כעין זה","10/07/12 00:31","כ תמוז","תשע&quot;ב","00:31","לומד","והוסיף שהמחלוקת מה הדרך איזה דד נראה בו הסימן תחילה, שבבנות עשירים של ימין ובנות עניים בשל שמאל, ואם יהיה להיפך אין זה סימן, אלא הוא חולי וחנניה הוא הכרעה שלישית שלעולם אין סומכין אלא על צד ימין, ולכן הביא שאם יהיה שינוי וצד שמאל יהיה תחילה, הרי זה חולי שלבסוף יחזור לאיתנו ואי אפשר לסמוך על כך. <br />וראה בערוך לנר שביאר באופן אחר ודלא כהרשב&quot;א אלא אדרבה אם בא שבעשירות שהדד הימני מקדים מפני הצעיף אין הדד הזה סימן, ונפ&quot;מ לגבי דין בגרות של 'צמל' שתלוי בגודל הדדים<br />ובענין שאר ההערות<br />א. ראה רבינו גרשום ערכין יח: שדרשו כן מהאות וא&quot;ו שמיותרת ונדרשת כוא&quot;ו המוסיף על ענין הראשון<br />ב. במחילת כת&quot;ר נראה לי שיש כאן טעות. וכוונת תוס' פשוטה דאה&quot;נ שהגמרא ביארה שרב לא חולק על הסובר שהדין נכון גם בבן ובבת כמו שאמר בפירוש, אבל הברייתא דברה בערכין וא&quot;כ קשה שאין ברייתא שמבואר בה כרב, ועל זה הגמ' לא תירצה כלום, ותוס' כתבו לתרץ זה. וראה עוד בערל&quot;נ מה שכתב בזה<br />ו. מה שכתבתם כן היא דעת רוב הראשונים אבל הרי&quot;ף מפרש שיש רק שתי דעות בברייתא ואין מי שסובר שנשים נאמנות לגמרי, וזוהי ההקדמה למחלוקת לקמן.","193","","4311","True","True","False","","192","94.230.94.2","0","20227","נידה|מח ע&quot;א",""),new Message("20253","20239","מודה רב ביוצא דופן","10/07/12 13:27","כ תמוז","תשע&quot;ב","13:27","המכריע","בהערה לאות ב' אין לי ויכוח על פשט התוס'. אני למדתי קצת אחרת בגמרא, שם הויכוח.<br />כלומר אני הבנתי שאם גורסים בגמרא הכי נמי מסתברא, הרי נראה לפרש כשאביי שאל את רב יוסף מי פליגיתו, הכוונה לא רק להלכה אלא בכוונת הברייתא, כי להלכה מאן יימר דבהכרח הלכה כתנא דברייתא זו, ועל זה משיב לו רב יוסף דלא פליגינן והיינו דהתנא מתכוין לתרוייהו, רק כל אחד נקט מאיתנו את עיקר כוונת התנא למר משום זכר ונקיבה ולמר משום דכתיבן, ואז זו גופא כוונת הגמרא דמסתברא דמ&quot;ד ערכין יודה דכוונת התנא גם ליוצא דופן דאל&quot;ה לא משכחת לה תנא כמו רב ואיך פליג על הברייתות דלעיל ועל הדקדוק מהמשנה.<br />וכת&quot;ר לומד בגמרא יותר בפשיטות דאביי שאל אם פליגיתו להלכה בדעת רב, ואמר ר&quot;י דאנו מודים זה לזה לדינא בדעת רב, (אע&quot;פ דרב לא דיבר כאן להלכה אלא בפשט הברייתא), ולפ&quot;ז יוצאים מהנחה שמסתמא הלכה כברייתא סתומה זו, ואז הראיה היא מעצם הדין שרב פסק מעת לעת בסריס (היינו יוצא דופן). ואז באמת יש עדיין מקום לקושיית תוס'.<br />ואה&quot;נ דיש בהחלט אפשרות להבין כך, אבל מכמה הרגשות היה נראה לי יותר ללמוד בכוונת הגמרא דאין הנידון כלל להלכה אלא רק בפשט הברייתא וא&quot;כ הערת הגמרא היא היא הערת התוס'. אבל איני קובע מסמרות ומסכים שאפשר ללמוד כמוכם, ולא באתי בזה אלא לפרש שיחתי שלא חשבתי אחרת בכוונת התוס' אלא בכוונת הגמרא.","199","","4311","True","True","False","","852","212.179.87.186","0","20227","נידה|מח ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);