var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20183;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","48"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20183","0","הערות לנדה דף מו","08/07/12 01:39","יח תמוז","תשע&quot;ב","01:39","המכריע","א. בן ט' שנים שהביא, עי' רש&quot;י, וכוונתו דלכאורה קשה כיון דמיד אומר דגם אחרי ט הוי שומא א&quot;כ למאי נקט ט'. ועל זה ביאר רש&quot;י דכוונתו רישא ככו&quot;ע, בן ט' והילך פלוגתא דתנאי, לת&quot;ק היינו הך כבן ט ולריבר&quot;י דינו שונה.<br /><br />ב. מאי לאו תנאי היא וכו'. לא דכו&quot;ע כקודם זמן וכו'. ר&quot;ל דודאי ריו&quot;ח וריב&quot;ל יאמרו כתנאי והם כהאי תנא דכלפני, אבל לדידן דקי&quot;ל כלאחר (עי' תוס') שפיר יש לנו לומר דשום תנא לא פליג.<br /><br />ומה שתי' הא והא רבי הא בתינוק והא בתינוקת, לכאורה יותר היה נכון לגרוס הא בתינוקת והא בתינוק. <br /><br />ג. הא גופא קשיא וכו'. בפשטות היה נראה דהראיה בדעת רבא היא מתחילת דבריו, דכל יב שנה ממאנת ומשמע גם בשנת יב, והקשיא היא על סיפא דדבריו לגופן, ואין זה משפיע על הראיה. אמנם עי' תוד&quot;ה קטנה דלפי התירוצים גם הראיה אינה מוכרחת.<br /><br />ד. וכי קאמר רבא למיאון וכו'. כידוע שיטת הפוסקם דכאן נאמר כללא דחזקה דרבא (שכל שבאה לכלל שנים באה לכלל סימנים) נאמרה גם לה'ל אבל רק לגבי דברים דבעינן גדול דרבנן, אבל לגבי דברים דדין הגדלות בהם מדאורייתא לא סמכינן על האי חזקה. ולכן אינה חולצת בלא בדיקה, אבל לגבי מיאון הוי סמכינן גם אם היה זה להקל. וכן בדין הסמוך לענין נבדקה ולא נמצאו לחוש שמא נשרו, לגבי דאורייתא חיישינן ולגבי דרבנן אין לדיין אלא מה שעיניו אינן רואות.<br /><br />ודבר מצוי כשמסיימים לכתוב ספר תורה ומכבדים את מתפללי בית הכנסת וקרובי התורמים לכתוב אותיות, שלא ליתן לכתוב לנער בר מצוה (ללא עדות שהביא ב&quot;ש, וסגי לזה ע&quot;א ואפי' קרוב כגון אביו), כיון דעלולים לקרוא בזה זכור. ומאידך לגבי קה&quot;ת ותפילה בעמוד שהם נושאים דרבנן סגי שבא לכלל שנים. וכן במאפיית מצות אין ליתן לקטן כזה ללא עדות לעבוד באפייה עצמה, ויוכל לנקות שולחנות וכדומה.<br /><br />ובדידי הוי עובדא דש&quot;מ גם הלכה וגם הנהגה. בהיותי נער כנ&quot;ל כיבדוני לכתוב אות. והיה שם הג&quot;ר שמואל רוזובסקי זצ&quot;ל (רבם ומכוון דרכם של רוב מעתיקי השמועה בדורינו), ולחש לסופר בצינעא על אזנו שיזכור איזו אות כתבתי ואחר כך באין רואים שימחקנה ויכתבנה מחדש.<br /><br />ה. הקדיש ואכל לוקה. האי חידושא דר&quot;ה כלול בו תרתי. גם דמופלא דאורייתא והחלות דדיבורו חל מן התורה. אבל לא די בזה, אלא עוד זאת נתחדש דלגבי פרשה זו דנדר והקדש (עכ&quot;פ לגבי מה שהוא עצמו הקדיש) התורה מחייבתו עונש אע&quot;פ דקטן הוא לגבי כל עונשין שבתורה. ולגבי זה נטיית הגמרא דלא מסתברא כזאת והוא פטור מעונש (מה&quot;ת אף מהאיסור) אף אם חייל מה&quot;ת ואחרים ילקו. והא גופא האם באמת מופלא דאורייתא לגבי חיוב אחרים, הוא פלוגתא דאמוראי ללא הכרעה.","199","","4313","True","True","False","","992","85.130.221.217","0","0","נידה|מו ע&quot;א",""),new Message("20185","20183","כך כתב המג&quot;א","08/07/12 01:46","יח תמוז","תשע&quot;ב","01:46","לומד","שחזקה דרבא מועילה רק לדרבנן ולא לדאורייתא, אבל אם כן יקשה מאד דברי התוס' להלן ע&quot;ב שלוקים על הקדשו של מופלא הסמוך לאיש, לפי דאזלינן בתר רוב שמביאים שערות בזמנם, ולכאורה כוונתו להאי חזקה דרבא, ואיך מלקים על סמך חזקה זו, וצ&quot;ע. <br />ובענין המבואר באות ה', אכן כך יוצא מהגמרא אך צריך לבדוק בפוסקים מה ההכרעה בזה.","193","","4313","True","True","False","","70","94.230.94.2","0","20183","נידה|מו ע&quot;א",""),new Message("20188","20185","ולא קרב זה אל זה","08/07/12 02:02","יח תמוז","תשע&quot;ב","02:02","המכריע","כמדומה דקירב כאן את הרחוקים בזרוע. שם אין הנידון כלל וכלל מחמת חזקה דרבא אלא רק בדין מופלא הסמוך דלריו&quot;ח ור&quot;ל הוי מה&quot;ת, ורק קשיא לתוס' דגדר מופלא אינו מתחילת יב אלא מהשנה הסמוכה לגדלות, ומכיון דאולי לא יביא בתחילת יג (אין הנידון שכבר בא יג ואנו באים לתלות שהביא), וגדלותו תחל יותר מאוחר כשיביא, ועכשיו אין זו עדיין השנה הסמוכה לגדלותו, והוי התרא&quot;ס,ואיך ילקוהו, ועל זה סומכים על רובא דמביאים בתחחילת יג והשתא הוי שנה הסמוכה לגדלות, כמו כל רוב שבתורה. ודוק.<br /><br />אלא דיש אולי להקשות אם זה כזה רוב מצויין שסומכים על זה להלקות ולהוציא מגדר התראת ספק, מדוע באמת כשהגיע לשנת יג לא נסמוך על זה לגבי עצמו גם לדאורייתא. וזה יש ליישב ע&quot;פ יסודות דלא סמכינן ארובא כשאפשר לברר אם אין זו בגדר חזקה גמורה, ועוד שערי תירוצים לא ננעלו.","199","","4313","True","True","False","","169","85.130.221.217","0","20183","נידה|מו ע&quot;א",""),new Message("20191","20188","לענין שבסיפא","08/07/12 02:30","יח תמוז","תשע&quot;ב","02:30","דוד כוכב","במסכת גיטין דף כח ע&quot;ב:<br />&quot;שמא מת לא חיישינן, שמא ימות חיישינן&quot;.<br />הרי שיותר יש לתלות שיקרה הדבר בעתיד ויביא שערות, מלומר שכבר קרה בעבר והביא שערות.<br />וי&quot;ל בזה סברה שקרוב לומר שיקרה בעתיד דבר שממילא עשוי לקרות באיזה זמן, ואין בזה שום שינוי חזקה. מה שאין כן לקבוע שכבר נשתנתה החזקה הקיימת.<br />וזה קרוב לענין (מסכת כתובות דף עה ע&quot;ב) &quot;כאן נמצאו וכאן היו&quot;, שכל פרק זמן נידון לעצמו ותלינן שלא היה בו שינוי חזקה, ולמרות שהשינוי אכן התרחש אומרים שהתרחש בפרק אחר.","125","","4313","True","True","False","","105","95.86.65.170","0","20183","נידה|מו ע&quot;א",""),new Message("20192","20188","אכן לא דייקתי בשאלתי","08/07/12 03:21","יח תמוז","תשע&quot;ב","03:21","לומד","והעיקר היה לשאול למה לא סומכים על הרוב הזה גם לגבי דאורייתא<br /><br />וצ&quot;ע אם אכן כל החסרון הוא מפני שיכול לברר ולכן חייב לבדוק.<br /><br />אולם בעיקר החזקה דרבא, לכאו' יש בה חידוש גדול, כי הרי הראשונים ביארו שר' יוסי בר' יהודה, וחכמים נחלקו אם השערות שיש מגיל תשע שנים ויום אחד האם הם מועילים להחשב כגדלות כשיגיע זמן הראוי לגדלות, ולדברי חכמים צריך שיצמחו שערות חדשות אחר שהקטן מגיע לגיל גדלות, וא&quot;כ איך אמרינן חזקה דרבא מיד בהתקדש ליל הבר מצוה של האי קטן, והוא פלאי שהחזקה אומרת שהשערות צמחו מיד בצאת הכוכבים דתחילת ליל הבר מצוה","193","","4313","True","True","False","","66","94.230.94.2","0","20183","נידה|מו ע&quot;א",""),new Message("20201","20192","צמיחה אחר יג","08/07/12 11:58","יח תמוז","תשע&quot;ב","11:58","המכריע","ההערה נכונה גם אם לריבר&quot;י הוי גדול מיד, דעכ&quot;פ קי&quot;ל כרבנן וצריך שערות חדשות. אמנם בזכרוני שמבואר בקידושין במפרשים ובפוסקים דא&quot;צ חדשות אלא שיוסיפו לצמח עוד מעט ואפילו משהו, וזה באמת אמרינן דמיד בליל יג הן מוסיפות עוד משהו והוי גדול בזה.","199","","4313","True","True","False","","214","85.130.221.217","0","20183","נידה|מו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);