var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20111;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20111","0","הערות לנדה דף מא","01/07/12 23:40","יא תמוז","תשע&quot;ב","23:40","המכריע","א. מאמו אמו נפקא, אמנם לעיל אמר לידה לידה מבכור, אלא דכבר אמר שם דמעדיפים הלימוד מבכור משום אמו בצירוף עוד טעמי.<br /><br />ב. הרי זו יולדת בזוב. פירש&quot;י כלומר זבה היא. רצה לומר שהרי לת&quot;ק אינה יולדת כלל לשום ענין, וכל כוונתו אינה אלא דזבה היא אע&quot;פ שלכאורה היא יולדת.<br /><br />ועצם הסברא דרבנן לכ' צ&quot;ב דסו&quot;ס הוי דמה לא מחמת עצמה אלא מחמת הולד, ומאי איכפת לן שהוציאוהו דרך דופן, הא הקישוי היה משום דעמד להיוולד וזה הביא את הדם. ושמעתי לתלות בשני הלימודים לעיל לו: דלפי הלימוד השני כנדתה ולא כזיבתה שפיר הוי מיעוטא בפרשת יולדת דוקא, ומצרכי לה התם לב' הקראי. ויל&quot;ע.<br /><br />ג. אמר רבינא. הוא רבינא הקדמון דהא רב יוסף מתקיף לה בסמוך. ולכאורה צ&quot;ב גדול מאי ס&quot;ד לבאר הפלוגתא השניה ממש כפלוגתא ראשונה.<br /><br />ד. (מא:) במקור מקומו טמא. כאן משמע מרש&quot;י כפשוטו דהמקור הוא מקום טמא והדם נטמא משום שנוגע בו. ורק הטיפה טמאה ומטמאה במגע. וקצ&quot;ב דאם הטיפה עצמה טמאה משום מגעה במקור הרי היא רק ולד הטומאה ואינה מטמאה אדם, ומטמאה במגע רק אוכלין ומשקין. אמנם לעיל טז. משמע מרש&quot;י דהכוונה דהמקור הוא מקום שדינו שכל דם שיוצא ממנו טמא בטומאת דם הנדה שנתפרש בתורה שהוא אב. <br /><br />ונראה שכאן נטה רש&quot;י מפירושו לעיל למרות הקשיים שיש בזה, משום דבסמוך מדמה למקור שנופל לארץ דהאשה טמאה טומאת ערב משום נגיעתה במקור. וכן להלן שני טיפי דמים שמטמאין את האשה טומאת ערב משום נגיעתה בטיפין שנגעו במקור. ועדיין יל&quot;ע.<br /><br />ועוד צ&quot;ב ברש&quot;י שפירש מיד בתחילה דהיינו שהדם טמא ולא האשה, והרי מיד בסמוך הוא פלוגתא דר&quot;ל וריו&quot;ח. וצ&quot;ב מה ראה לפרש כריו&quot;ח.<br /><br />ה. מקור שנעקר. המציין לא ציין עליו בעין משפט ונראה שהרמב&quot;ם השמיט דין זה. ואפשר דאין מציאות כזו ידועה בזמנינו, ומ&quot;מ כמדומה דאין דרך הרמב&quot;ם להשמיט הלכה מטעם כזה. ויל&quot;ע.<br /><br />ו. גלוי הוא אצל שרץ. הסברא לא נתפרשה מדוע באמת נחשב גלוי. וכי מה שנגלה אצל תינוקת סגי, או דאם אצלה נגלה בקביעות ע&quot;כ גם אצל בוגרת מתגלה לפעמים.<br /><br />ז. אם לענין נוגע בשכבת זרע. עי רש&quot;י וכוונתו בחלק הראשון להקדים עוד לפני הברייתא, דעליו פשיטא דהוי יוצא ממנו ש&quot;ז, ומה יעלה על הדעת שמשום שיצא דרך ביאה עדיף. והברייתא מתחילה לדבר ממנה שאם ס&quot;ד לטמאה באופן של נגיעה בחוץ הרי אמור. ודוק.<br /><br />ח. והא אמר רבא משמשת כל שלשה ימים וכו'. אין זו קושיא בהבנת הדברים, דאדרבא יש דין אחד של משמשת, וזו נטהרת בערב אחר טבילה, ויש דין שני של פולטת ורבא מטמא ג' ימים מדין פולטת, לא מדין משמשת כלל. אלא כוונת הגמרא דכיון דאמר רבא דברור לן דכל ג' ימים פולטת אף אם אין אנו רואים זאת, א&quot;כ למעשה אין נפ&quot;מ מדינו של ר&quot;ש, דג' ימים ראשונים תמיד נאמר שפלטה לחוץ ואין אופן שתהא טהורה, ואחר ג&quot;י בלאו הכי טהורה אף בפולטת לחוץ. וראה היטב ברש&quot;י שלזה כוונתו.","199","","4318","True","True","False","","1019","85.130.221.217","0","0","נידה|מא ע&quot;א",""),new Message("20112","20111","לסעיף ה' - ההלכה ברמב&quot;ם והלכה למעשה","02/07/12 00:49","יב תמוז","תשע&quot;ב","00:49","איתן","הרמב&quot;ם נמצא ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=88004&rid=10293'>הלכות מטמאי משכב ומושב פרק א' הלכה י'</a>.<br /><br />ותודה לגוגל ול hebrewbooks.<br /><br />הלכה למעשה במקור שהזיע היא האם אישה שהיתה לה הפרשה טהורה, שאינה נעשית בכך נידה - האם אסורה להיכנס להר הבית מדין &quot;מקור שהיזיע&quot;.<br />אני מבקש לא לפתוח כאן מחלוקת, כמו שכבר קרה כאן בנושאים אחרים, אני מדבר לשיטת המתירים עלייה להר הבית בזמן הזה באותם איזורים הרחוקים מהמרכז - מה דין נשים לעניין זה לאור הסוגיא הזו וההלכה הזו.<br />ע' בעלון <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.elhamikdash.com/49876/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-21-%D7%97%D7%9C%D7%A7-2'>&quot;אל המקדש&quot; גליון 21</a> מאמר של הרב עזריה אריאל שליט&quot;א בענין. (זה נמצא די למטה, צריך לגלגל הרבה עד שמגיעים. אפשר לקרוא בדרך גם את שאר המאמרים - המרתקים, יש לומר).<br />אני אוסיף לכך דברים בע&quot;פ מפי הרב ישראל אריאל שליט&quot;א ממכון המקדש, והרב דב ליאור שליט&quot;א, שאינם חוששים ל&quot;מקור שהיזיע&quot;, לדבריהם זו אינה מציאות יומיומית. למשל הרב אריאל טוען שמהמקורות בתנ&quot;ך במשנה ועוד מוכח שנשים רבות פקדו את חצרות המקדש כך שלא ייתכן שהסוגיא מדברת על תופעה שכיחה. ויש להם עוד טענות בענין, ייתכן שהן אף מופיעות ברשת, ישוטטו רבים ותרבה הדעת.","123","","4317","True","True","False","","300","31.44.135.93","0","20111","נידה|מא ע&quot;א",""),new Message("20113","20111","כמה הערות","02/07/12 01:15","יב תמוז","תשע&quot;ב","01:15","לומד","א. שיטת הרמב&quot;ן שם שעיקר הלימוד הוא מלידה לידה, וזו הגז&quot;ש, ואילו אמו אמו לא נתנה להדרש בגז&quot;ש, אלא שנכתבה רק לדמיון בין בכור לקדשים. ואת הגמרא כאן ביאר הרמב&quot;ן &quot;והא דאמרינן לקמן (מ&quot;א א') מאמו אמו נפקא לאו דוקא אלא חדא מטעמיה דג&quot;ש נקיט&quot;.<br />ב. אני תירצתי לעצמי שלכן רש&quot;י טרח בג' מקומות בעמוד זה להסביר שלפי ר&quot;ש אף היוצא דופן הוא <b>ולד</b> וכוונתו בזה לומר שהמושג ולד הוא שם של דבר הנולד, וכל שלא היה בו מעשה לידה אלא יצא דרך דופן לאו ולד הוא, ולכן אף אם נדרוש דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד, היוצא דרך דופן אין זה ולד, נכון שהיה קישוי מחמת העובר, אבל לא מחמת <b>ולד</b>.<br />ג. ראה תוס' רא&quot;ש שעמד בזה וביאר שקס&quot;ד שלימוד אחד שנחלקו על האשה אם טהורה או   טמאה, והחלק השני בא ללמד שנחלקו גם על הדם. וברש&quot;י כת&quot;י הוסיפו תיבות ופירושי מפרש לה רישא, כלומר שהסיפא מפרש את הרישא וראה עוד פירוש נוסף ברמב&quot;ן.<br />ד. לרש&quot;י זו טומאת מגע אבל היא מטמאה גם את האשה כמבואר בגמרא לעיל דף טו לגבי חתיכה שיצאה מהמקור, וכתב על זה התוס' רא&quot;ש שם שהלכות מקור הלכה למשה מסיני הם ולכן יכול לטמא אדם ולכן נטמא הדם במגע אף שזה מגע בית הסתרים. אמנם דעת הרמב&quot;ן שכל הנמצא במקור טמא טומאה עצמית.","193","","4317","True","True","False","","76","94.230.94.122","0","20111","נידה|מא ע&quot;א",""),new Message("20116","20112","יישר כח על ה&quot;מקור&quot; ברמב&quot;ם","02/07/12 03:33","יב תמוז","תשע&quot;ב","03:33","המכריע","אוסיפנו מיד ברשומותיי בס&quot;ד.<br />לכאורה כל הפרשה היא בכלל מקור שהזיע, אלא שהיא טמאה רק טומאת ערב, ומטמאה רק אוכלין ומשקין. ואינה אסורה לבעלה.<br />מה שהיו נכנסות להר הבית, משום שרק צרוע וזב אסור, וזו לאו זיבה היא.","199","","4317","True","True","False","","137","212.179.87.186","0","20111","נידה|מא ע&quot;א",""),new Message("20117","20113","יישר כח והערה קטנה","02/07/12 03:37","יב תמוז","תשע&quot;ב","03:37","המכריע","יישר כח על ההוספות המאלפות. לגבי ב עדיין לא ברור לי בעניותי מה איכפת לי שאין זה ולד הרי הלימוד הוא בפרשת זבה, והמיעוט הוא כל שאינו מחמת עצמה. לא נאמר שם ולד בתורה. ואף שמטמאה באונס, עדיין הוי מחמת עצמה, אבל אם דם של צירי לידה (קושי בלשון הש&quot;ס) הבינו חז&quot;ל דלא הוי מחמת עצמה בשונה משאר אונסין, א&quot;כ מה סברא דאם לא היה ולד זה נחשב למחמת עצמה?","199","","4317","True","True","False","","152","212.179.87.186","0","20111","נידה|מא ע&quot;א",""),new Message("20123","20117","תשובה","02/07/12 11:16","יב תמוז","תשע&quot;ב","11:16","לומד","דם הבא מאונס גם נחשב שאינו בא מחמת עצמו, וזה סיבת הטהרה של ראית אונס בזובו  שאין זה מבשרו, אלא מחמת דבר חיצוני<br />ומכך שקושי בזבה לא מטהר באונס מוכח שאין הטהרה בדם קושי בגלל שאין הוא יוצא מחמת עצמה, אלא הטהרה היא מחמת <b>הולד</b> ולכן כל שאין על גורם הקושי שם 'ולד' אין כאן טהרת קושי.","193","","4317","True","True","False","","62","94.230.94.122","0","20111","נידה|מא ע&quot;א",""),new Message("20126","20123","זבה, לא זב!","02/07/12 15:35","יב תמוז","תשע&quot;ב","15:35","המכריע","זבה מטמאה גם באותן שבעה דרכי אונס שזב אינו נטמא בהן. או דלא ירדתי לסוף דעתו בזה, נא יבאר לי כיד ה' הטובה עליו.","199","","4317","True","True","False","","155","212.179.87.186","0","20111","נידה|מא ע&quot;א",""),new Message("20136","20126","אכן כן","03/07/12 00:49","יג תמוז","תשע&quot;ב","00:49","לומד","זבה מטמאה באונס כמובן, אבל יש שני דרשות נפרדות בדף לו ב יש דרשה שזבה מטמאה באונס, ויש דרשה שקושי מחמת ולד טהור, ולא קושי מחמת שאר אונסים זה טהרה מיוחדת בולד, ומעתה לא נשאר לנו לבאר רק מה הוא ולד, ועל זה כתבתי [באופן שאכן היה בו משמעות טעות] שמאחר והתורה לא טהרה כל יציאת דם שלא מחמת טבע האשה, יש לנו לומר שמה שטהרה התורה בולד, הוא רק דבר שיש עליו שם ולד, כלומר שהוא נולד<br />ואני מבין שאין זה חידוש מוכרח אלא יש בו קצת הרגשים, אבל דברי רש&quot;י בדף מא שכתב ג' פעמים בדיבורים הסמוכים זה לזה, שהנידון במחלוקת בין ר&quot;ש לרבנן אינו אם יוצא דופן נחשב ללידה, אלא אם זה ולד, הם שהביאוני לבאר כל זה","193","","4316","True","True","False","","64","94.230.94.122","0","20111","נידה|מא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);