var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19666;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מינוי מומחים בפורום","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5360")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19666","0","הערות לנדה דף כ","11/06/12 03:16","כא סיון","תשע&quot;ב","03:16","המכריע","א. שחור כחרת. מהסוגיא רואים שהתרגום המילולי של חרת, אינו דיו, שהרי טרחו לפרש שהכוונה לחרת של דיו ולא לחרת המומס במים. ולא הוברר לי תרגומו המדויק. אולי הכוונה לפיח.<br /><br />ואגב ראה בתוס' בשם ר&quot;ת שמכאן ראיה שדיו הוא בפיח ולא בעפצים. ידוע שר&quot;ת רצה לפסול משום כך את כל ספרי התורה של ארצות ספרד, והדבר עורר כמובן פולמוס גדול בין חכמי דורו והבאים אחריהם. ואין כאן מקומו.<br /><br />ב. כקיר כדיו וכענב. לכאורה מה שאמר שזה הכוונה עמוק מכאן הכוונה רק לקיר ולענב, שהרי דיו הוא המודל של המשנה. אגב, נראה קצת זר שענב שחור זה עמוק מדיו ואילו זפת ועורב בהיר יותר.<br /><br />ג. וכמימי אדמה. מענין שכל תנא נקט מקום שיש בו ב' אותיות משמו, כרם – מאיר. יהודה – יודפת, יוסי – סכני. שמעון – גינוסר. <br /><br />ובאותו ענין צ&quot;ב מה משנה לגוון הנכון אם מערב ביד או בכלי.<br /><br />ד. (כ): חכמתא דרבי חנינא גרמה לי. צ&quot;ב הרי הבעיה היא אמיתית שרבי יוחנן טעה ואינו מבין בזה, ומה לו להלין על חכמת ר&quot;ח. יתכן שריו&quot;ח בתחילת דרכו בא לעשות שימוש אצל ר&quot;ח, ואילו היה מצליח מעט היה ממשיך להתנסות עד רכישת חכמה זו, אבל מכיון שרבו היה מומחה כה גדול, והוא טעה בכל נסיונותיו הראשונים לכן הזניח מקצוע זה.<br /><br />אגב. אם ר' חנינא הזה הוא ר' חנינא בר חמא, הרי באמת מצינו שרבי הוריש לו את ראשות הישיבה והוא סירב מפני שר' אפס גדול ממנו מעט, ואין לך ענווה גדולה מזו.<br /><br />ה. יתיב רב עובדיה קמיה. בזכרוני שאחד מגדולי ישראל העיר שבכל מקום שיש יתיב קמיה, אותו יושב משתתף בהמשך הסיפור, וכמו רבי אמי בסיפור הקודם, וכאן אין שום התייחסות לנוכחותו של רב עובדיה. והשיב שמצינו במקום אחר שר&quot;ע מוכר סדקית היה, וזה היה ידוע בזמן הגמרא, ועפ&quot;ז יובן, שרבא ביקש לשלוח למלכה איזו תשורה, ורכש מסרק כינים מר&quot;ע שבדיוק נזדמן שישב לפניו באותה שעה, וזו היתה ההשגחה הפרטית במקרה זה, שנזדמן לשם ר&quot;ע כדי שרבא ישלח מסרק זה. <br /><br />ו. אימיה דיצחק ברי. קצת פלא מדוע התבטא כך והלא אשתו היתה. ואפשר שמקפיד היה לא לקרוא לאשתו אשתו כר' יוסי במס' שבת, ויל&quot;פ.","199","","4338","True","True","False","","1380","85.130.221.217","0","0","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19669","19666","הערות להערות","11/06/12 08:16","כא סיון","תשע&quot;ב","08:16","דוד כוכב","א. ואילו הרמב&quot;ם פסל בתשובה את כל ספרי אשכנז שכן אינם כתובים על גויל. ור&quot;ת אמר סברה להכשירם (בתוספות מסכת שבת דף עט ע&quot;ב ד&quot;ה קלף).<br /><br />ג. גם סופי התיבות 'פלי קורטא דגרגשתא' הם שתי אותיות מתוך חנינא.<br /><br />ד. בירושלמי שבת א הלכה (ב) [ג] רבי יוחנן אמר בשם רבי חנינא בר פדא, אלמא היה אכן תלמידו.<br />בודאי זהו רבי חנינא בר פדא, ובמצפה איתן ציין לענווה זו בד&quot;ה ומה ר' חנינא דענוותן הוא.<br /><br />ו. בשטיינזלץ הביא בשם אחרונים וערוך לנר סברה שגירשה.<br />אבל אמש ראיתי במסכת יבמות דף סג (ודומה לזה במסכת סנהדרין דף כב ע&quot;א): &quot;מקרי ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: (קהלת ז') ומוצא אני מר ממות את האשה, א&quot;ל: כגון מאן? כגון אמך. והא מתני ליה רב יהודה לרב יצחק בריה: אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה, שנאמר: (משלי ה') יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך, וא&quot;ל: כגון מאן? כגון אמך! מתקיף תקיפא, ועבורי מיעברא במלה&quot;.<br />משמע שהיה רגיל לכנותה אם בנו גם בעת נישואיה לו. לכן נראה לומר שכיון שאמר רבי חייא שם בסמוך על אשה רעה &quot;דיינו שמגדלות בנינו&quot;, רצה גם רב יהודה לציין את מעלתה כאם בנו ולא את חסרונה כאשתו.","125","","4338","True","True","False","","154","95.86.123.116","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19685","19666","אימיה דיצחק ברי","11/06/12 13:27","כא סיון","תשע&quot;ב","13:27","מיימוני","כמה כדאי ללמוד עם שוטנשטיין. הם ציינו לנקודה זו כי גירשה שאשה רעה היתה, ולפי זה אמר את הדברים לאחר שגירשה (אם כי יתכן שגם קודם). (לא בדקתי אחריהם ואני מצטט מדבריהם).","270","","4338","True","True","False","","88","80.74.126.46","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19697","19666","לגבי ה. לפני זמן רב שאלני חברי","11/06/12 17:30","כא סיון","תשע&quot;ב","17:30","כדי","האם יש מקור לשימוש במראות הנהוג היום. ונומיתי לו דבפשוטו הוא מילתא דמסתברא שיצטרך לללמוד זאת מחכם הבקיא באופן בלתי אמצעי וכהך דסנהדרין (ה:) י&quot;ח חודשים גדלתי וכו'. ובנוסף, הבאתי לו קצת סמך לזה מדברי הגמ' כאן, דבאמת למה הוזכר שמו של רב עובדיה על מגן, וכה&quot;ג דקדקו התוס' בע&quot;ז (סג:) והתוס' ביבמות (מו:) וע&quot;ע בחידושי הרש&quot;ש (יומא פה.). אלא דאתא לאורויי הך עניינא, שלמד ענייני מראות לפניו בצורה חיה, ואולי זהו המקור לשימוש. והראה חברי תשובתי לפני ת&quot;ח אחד, והוטב בעיניו.<br /><br />ובאותו פרק ראיתי שכבר התקשה בזה הרשב&quot;א כאן, וע&quot;ע בחידושי הרד&quot;ל מ&quot;ש בזה.","249","","4338","True","True","False","","193","109.186.120.65","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19684","19669","על ההערות","11/06/12 12:29","כא סיון","תשע&quot;ב","12:29","המכריע","לאות ד. עד שאתה מביא איזה מקום נידח שאמר בשם ר' חנינא בלתי ידוע היה עליך להביא ממו&quot;ק דקרע על רבי חנינא ואמר אזיל גברא דמיסתפינא מיניה (וזה מאד מתאים עם האמור בסוגיין), ומסתמא זה ר&quot;ח הידוע. <br /><br />ויש בויקרא רבה פרשה כא איך נהג כשהלך לשאול בשלום רבי חנינא (זה מצאתי ב&quot;מאגר&quot; סדר הדורות מהדורה בלתי מקוונת). <br /><br />ועי' נידון בראשונים סו&quot;פ מציאת האשה (בכתובות) לגבי הלכה כרבי יוחנן או כר&quot;ח דפליגי בזה גדולי הראשונים ז&quot;ל.  <br /><br />ובשבת פרק כירה (ריש מז.) אמר בשם רבי חנינא. <br /><br />ובירושלמי סו&quot;פ אלו מציאות נראה שנסתפקו אם היה מוגדר כרבו עי&quot;ש עובדה מופלאה.<br /><br />לאות ו. תמהני איך אפשר לדמות מה שמדבר עם בנו ואומר לו אמך לבין אמירה לציבור. עכ&quot;פ אני מבין שמשום קושי זה רצו לומר האחרונים שגירשה. ויישר כח על תוספת חשובה זו.","199","","4338","True","True","False","","165","85.130.221.217","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19686","19684","עוד","11/06/12 13:36","כא סיון","תשע&quot;ב","13:36","דוד כוכב","ד. ראיתי את ההיא במו&quot;ק אלא ששם לא משמע שהיה רבו, ובאנצ' בפ. השו&quot;ת הביאו ראיה שהיה רבו מההיא דהירושלמי.<br /><br />ו. אותו הלשון המופיע בשני המקומות אומר דרשני דחדא מכלל חברתה איתמר, ובמיוחד שנמצא לזה הסבר. ואדרבה, כשמספר בגנותה מן הראוי היה שדוקא לא יזכיר שהיא אמו, ונמצאה מגנה בפניו והוא צריך לכבדה.<br /><br />ומה שכתב הערוך לנר: &quot;וכן משמע ג&quot;כ ממה דאמר ר&quot;י (שם) על אמי' דיצחק ברי' אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה ע&quot;ש ומזה נראה דאחר שגרשה נשא אחרת אבל לא מצא בה קורת רוח כמו שהי' מוצא באמו דר' יצחק ברי' שהיתה אשתו הראשונה&quot;, קשה, שאם כן למה הקשתה וסברה הגמרא שם ושם ששתי המימרות סותרות? אדרבה, בתחילה סבר שהיא רעה וגירשה, ורק אח&quot;כ נוכח במעלתה.<br />ותירוץ הגמרא &quot;מתקיף תקיפא, ועבורי מיעברא במלה&quot; משמעותו הרי שסוף סוף טובה היתה ולא נצרך לגרשה.","125","","4338","True","True","False","","125","95.86.123.116","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19687","19685","ברוך הבא!","11/06/12 13:37","כא סיון","תשע&quot;ב","13:37","דוד כוכב","ראה בהודעה לעיל מה שהקשתי על פירוש זה.","125","","4338","True","True","False","","100","95.86.123.116","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19691","19686","עוד","11/06/12 16:22","כא סיון","תשע&quot;ב","16:22","כדי","בחידושי הר&quot;ן לנדה (סט.) מבואר דר&quot;ח רביה דרב היה (והוכיח כן מסוף יומא, וזה לפי חלק מהגירסאות שם), וא&quot;כ כ&quot;ש שהיה רבו או לפחות גדול מר' יוחנן, עי' חולין (נד. צה: קלז:).","249","","4338","True","True","False","","180","109.186.120.65","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19688","19687","ברוכים הנמצאים - ותשובה חלקית","11/06/12 13:49","כא סיון","תשע&quot;ב","13:49","מיימוני","צא וראה כמה גרוע להסתמך על איזכורים בלי לבדוק בפנים.<br /><br />כיון שרק ראיתי את האיזכור בהודעה הראשונה נעלמו ממני דבריך בשם תלמוד שטיינזלץ.<br /><br />וכיון שרק ראיתי את התירוץ של שוטנשטיין, שנראה זהה, ולא בדקתי בפנים, הבנתי שזהו אותו סיפור על האמורא שגירש את אשתו. ועתה מתברר שזו רק השערה.<br /><br />ולכן הדברים צריכים בדיקה מול המראי מקומות שיש בתלמוד. ודבריך שכינה אותה כך משום שהקפיד עליה וציין מעלתה כמ&quot;ד &quot;דיינו&quot; בהחלט ייתכנו.<br /><br />עם זאת יש כאן מקום עיון.<br /><br />האם יוציא אדם את &quot;הכביסה המלוכלכת&quot; החוצה? האם נצפה מאמורא שישתף את שאר העולם בבעיותיו האישיות? יש כאן צורת התנהגות שאמורה לעמוד בקריטריונים של תלמידי חכמים, וכפי שאמר החזו&quot;א שת&quot;ח בודק מול כל השו&quot;ע לפני כל מעשה ומעשה (ולכן גם דיבור). ואכן אפשר שזה מה שרצית להציע, שבא לומר בדרך אגב שהלכה כר' יוסי, שדיינו. רק שמכאן משמע שזה מספיק חשוב להדגים זאת הלכה למעשה גם על חשבון הכביסה המלוכלכת.","270","","4338","True","True","False","","101","80.74.126.46","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19703","19691","ר&quot;ח &gt; ר&quot;ח &gt; ר&quot;י &gt; ר&quot;י &gt; ריב&quot;ח","11/06/12 22:52","כא סיון","תשע&quot;ב","22:52","דוד כוכב","נתבקשה ראיה לכך שרבי יוחנן למד אצל רבי חנינא.<br />בודאי שרבי חנינא גדול מרבי יוחנן, כמפורש במסכת בבא מציעא דף פה ע&quot;ב:<br />&quot;ורבי יוחנן אצל מי? - אצל רבי ינאי. - ורבי ינאי אצל מי? - אצל רבי חנינא (רש&quot;י: ברבי חמא).<br />ואין נכון לומר דשאני ההוא עלמא, כדברי רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי במסכת פסחים דף נ ע&quot;א: &quot;כי היכי דאיתו אנן הכא, הכי איתינן התם&quot;. ובלשון מסכת בבא בתרא דף י ע&quot;ב: &quot;כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם&quot;.","125","","4338","True","True","False","","114","95.86.123.116","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19706","19697","שימוש","11/06/12 23:09","כא סיון","תשע&quot;ב","23:09","דוד כוכב","גם מפורש במסכת ברכות דף ד ע&quot;א:<br />&quot;ואני ידי מלוכלכות <span class='red'>בדם </span>ובשפיר ובשליא <span class='red'>כדי לטהר אשה לבעלה</span>. ולא עוד: אלא <span class='blue'><b>כל </b></span><span class='lightYellow'><b>מה שאני עושה אני נמלך במפיבשת רבי</b></span>, ואומר לו: מפיבשת רבי! יפה דנתי, יפה חייבתי? יפה זכיתי? <span class='lightYellow'><b>יפה טהרתי? יפה טמאתי?</b></span>&quot;.<br /><br />וכן מהא דהכא, שהרי על רב יצחק בריה דרב יהודה הקשו הכיצד טיהר לילתא והתניא: חכם שטימא - אין חברו רשאי לטהר. ולמה לא הקשו כך על רבי חנינא שאמר עליו רבי יוחנן &quot;מטמינא - מטהר&quot;? אלא צ&quot;ל כדברי הרב המכריע לעיל בסעיף ד. שרבי יוחנן עצמו היה מביא לפני רבי חנינא [עוד לפני שהורה - למ&quot;ד שהאיסור משום דשויה כנדר. ולמ&quot;ד משום כבוד חכם הראשון - די בזה שמחל על כבודו בהראותו בעצמו].","125","","4338","True","True","False","","104","95.86.123.116","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19709","19706","אינן ראיות","12/06/12 00:54","כב סיון","תשע&quot;ב","00:54","כדי","מה שהביא מברכות, ממקומו הוא מוכרע שלא נגע בעניין שימוש, אלא נמלך במפיבושת משום כבודו או כדי לקבל גושפנקא על פסיקותיו. <br />ושני עדים נאמנים ע&quot;ז: <br />א. הרי עשה כן רק לאחר שפסק מה שפסק, ועניין השימוש הוא למידה והכשרה אצל החכם כנער שוליא עד שיהיה מורה ובא. <br />ב. דבר הלמד מעניינו הוא, דהזכיר בדבריו זיכוי וחיוב שאין זה שייך אלא בדיני ממונות ושם לא שמענו שיצטרך לשימוש (מעבר להוראה הכללית של שימוש ת&quot;ח בכל התורה כולה. וידוע שרש&quot;י הוציא זה מפשטו בכ&quot;מ שמוזכר בש&quot;ס). וכולהו בחדא מחתא מחתינהו.<br /><br />ומה שהביא מהך דהכא, ג&quot;כ אינה ראיה, דאחר המחילה מכבודו של הרב המכריע, ולמרות פירושו הנחמד, עדיין יש לפרש כפשוטו דטימא וטיהר בדדמי, ואין הכרח לומר שאותו המעשה ממש בא לפניהם.","249","","4337","True","True","False","","180","109.186.120.65","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19714","19709","תשובות לתשובות","12/06/12 02:57","כב סיון","תשע&quot;ב","02:57","דוד כוכב","מ&quot;ש שנמלך במפיבושת רק משום כבודו לגושפנקא בעלמא, לא כך כתב ר' צדוק הכהן מלובלין בספרו אוצר המלך על הרמב&quot;ם הלכות תלמוד תורה פרק ד הלכה ב:<br />&quot;דמפיבושת היה מכלים פני דוד וכו', על כן בו בטח לב דוד ליטול רשות ואח&quot;כ יהא נמלך בו, ואם לא ידין יפה יביישו ולא יחוש לכלימתו ויאמר לו לא יפה הורתָ&quot;.<br />אלמא היה שואל ולומד אם נכונות הוראותיו.<br /><br />ומ&quot;ש א. שהיה אחר שפסק, מה בכך, הרי אם טעה בדבר משנה יחזירו (ולמ&quot;ד גם בשיקול הדעת, אם הוא גדול הימנו, בסנהדרין לג.) והוי שימוש מעליא.<br /><br />ומ&quot;ש ב. בדיני ממונות לא שמענו שצריך שימוש, הנה גם בממונות מצאנו לרבא שישב רבות לפני רב נחמן בשעה שהיה יושב בדין, והיה פעמים מקשה ולומד, פעמים חולק, ופעמים ר&quot;נ היה חוזר בו.<br /><br />ומ&quot;ש שרש&quot;י הוציא זה מפשטו, רש&quot;י רצה לבאר כיצד ראוי לעשות, ובמיוחד בדלית ליה רב, אך לא נתכוין להוציא לגמרי מפשוטו.<br />וכן הוא בתפארת ישראל יכין על מסכת אבות פרק ו משנה ו [עח]:<br />&quot;בשמוש חכמים - שע&quot;י שיהיה תמיד סביב להם כשישמש להם, ילמד ממעשיהם הרבה מהלכה למעשה, וכאמרם ז&quot;ל [ברכות ד&quot;ז ב'] גדולה שמושה של תורה יותר מלימודה&quot;.<br />ובראבי&quot;ה חלק א - מסכת ברכות סימן יח:<br />&quot;וגדולה שימושה יותר מלימודה מפני שלמד ממנו הלכה למעשה&quot;.<br />ובמהרש&quot;א חידושי אגדות מסכת ברכות דף ז ע&quot;ב: <br />&quot;גדולה שמושה כו'. הוא מבואר דיש כמה הלכות שאדם לומד מרבו שאינן למעשה כדאמרינן בכמה דוכתין ומש&quot;ה קאמר דגדולה שמושה שרואה ברבו הלכה למעשה&quot;.<br />ובאגרא דפרקא אות קעז:<br />&quot;ומש&quot;ה גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה [ברכות ז ב], כי הלומד שומע ההלכה, ולפעמים יוכל להיות שאין זה הלכה לאמיתה, משא&quot;כ המשמש רואה ההלכה במעשה, שמתיר ואוסר בבוא מעשה ליד הרב ואז יוכל התלמיד לסמוך בודאי שההלכה הוא כך, כי השי&quot;ת רגלי חסידיו ישמור שלא יבא לידי מכשול&quot;. ובמלבי&quot;ם משלי טו, ל:<br />&quot;לראות את החכמים עצמם ולראות מעשיהם, וגדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, כי ראיית העין פועלת יותר משמיעת האזן&quot;.<br /><br />ומ&quot;ש דרבי יוחנן טימא וטיהר מהזיכרון, לו כך היה שניתן לזכור בדיוק את גון המראה עד כדי שיכל לומר &quot;מטמינא - מטהר, מטהרנא - מטמא&quot;, לא היה נצרך אפילו רבי חנינא לבקע קורטא דגרגשתא ובדיק ביה, כלומר שהשווה את הדם לרגב, ורבי אמי פלי קורטא דדיותא ובדיק בה, ותלמידי עולא שקנו בדמים מרובים מלבוש הטייעא. אלא היו זוכרים את הצבע ודיו.","125","","4337","True","True","False","","138","95.86.123.116","0","19666","נידה|כ ע&quot;א",""),new Message("19718","19714","תשובות לתשובות לתשובות","12/06/12 09:50","כב סיון","תשע&quot;ב","09:50","כדי","באוצר המלך שם מפורש שדוד פסק כן בגדר הוראה, אלא שאח&quot;כ נמלך במפיבושת לרווחא דמילתא, שמשום אופיו, היה סמוך לבו בטוח שאם יאשר את פיסקו, אכן כיוון לאמת. ואין זה נוגע כלל לעניין שימוש ולא יכול להוות מקור לכך. כל זאת, מלבד דבסופו של דבר, זהו פירוש של אחד מהאחרונים לדברי הגמ', ואם באנו לצעוד בדרך זו, אחריתה  מי ישורנה.<br />ומה שדחה את א. שוב, להזכיר שבמקור לשימוש עסקינן ולא בדיני הוראת או&quot;ה, ולכן אם יחזירו הוי זה ככל מורה הוראה שטעה בדין שחוזר, ואינו עניין כלל לשימוש וכ&quot;ש לשימוש מעליא. וז&quot;פ.<br />ומה שדחה את ב. מה שמצינו כן, אינו אומר שזה בתורת חיוב או אפילו מעלה, שרבא הרי היה תלמידו, ומאוד סביר שתוך כדי לימודם בא לפני רבו דין והיה רבא עד פעיל לכך. <br /><br />אודות פירוש רש&quot;י. דברי רש&quot;י מפורשים. וכבודו הוציא מפשוטם את דבריו שהוציא מפשוטם את דברי הגמ' ויצא לו פשוטו של מקרא (ע&quot;ד שלילי שלילי = חיובי). ישנם עוד פירושים לשימוש ת&quot;ח? נו נו, לא מן הנמנע הוא.<br /><br />ומ&quot;ש אודות ר&quot;י, יש אמנם מקרים שקשה לסמוך על הזיכרון, אך ישנם הרבה מקרים שהמחלוקת היא עקרונית וניתנת להגדרה מילולית. לדוגמא: צבע &quot;ברוין&quot; (חום) הנתון במחלוקת בין הפוסקים. וגם במראות הגוון עצמם אמרו בגמ' דנאמנת אשה לומר כזה טיהר לי ואבדתיו או כזה טיהר לי חכם פלוני, ופירש הרשב&quot;א דלא חיישנן דטועה בדמיונות. וא&quot;כ כ&quot;ש בחכם ובקיא בכך.","249","","4337","True","True","False","","233","109.186.120.65","0","19666","נידה|כ ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);