var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19543;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19543","0","נכנס להיכל ומקטיר קטורת","05/06/12 19:35","טו סיון","תשע"ב","19:35","עם הארץ","רבי יהודה מטהר את הבעל גם אם לא היתה נדה ומקשה הגמרא שיהיה הבעל טמא כי הוא בעל קרי ומתרצת שרב יהודה מדבר ״ בשלא גמר ביאתו״
ויש להקשות מכאן, ״ אשה כי תזריע זרע״ (הרפואה כיום מוכיחה שגם האשה מזריעה) יוצא מכאן שזרע הגבר טמא וזרע האשה טהור?","248","","4346","True","True","False","","1039","108.133.89.77","0","0","נידה|טו ע"א",""),new Message("19545","19543","הכל בתושב"כ","05/06/12 21:41","טו סיון","תשע"ב","21:41","איתן","אני לא יודע מהו "זרע האישה" עליו אתה מדבר, עכ"פ זרע האיש מטמא, הן אם יצא באונס או ברצון, בשעת תשמיש או שלא בשעת תשמיש, ואילו אצל אישה הוזכרה טומאת לידה (ונידה וזבה כמובן אך זה לא קשור לעניננו) אך לא טומאות אחרות - ע' כל זה בכתובים בפרשת תזריע מצורע.","123","","4346","True","True","False","","253","95.86.99.75","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19558","19543","כל הנשים דיין שעתן לטומאה - לפי שמאי","06/06/12 07:02","טז סיון","תשע"ב","07:02","הודו_כי_טוב","לפי שטיינזלץ
רבי יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי שאמר כן סבור כי לא גזרו חכמים מעת לעת
אלה כל הנשים דיין שעתן לטומעה.

ורק אחר כך באה הקושיה שכבודו רשם .
ולפי תוספות מודה שמאי בחד "אחר" דטמא שבעה כיוון דחייב הבעל בקורבן אשם תלוי","207","","4345","True","True","False","","224","46.117.14.249","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19662","19543","איזו קושייה ואיזה נעליים...","10/06/12 23:10","כ סיון","תשע"ב","23:10","מפרק גרעינים בפלפולו","פשט הכתובים: "אשה כי תזריע", לא נכתב תזרע, שזהו מעשה הבעל, הזורע לגופה את הזרע, אלא תזריע, מבניין הפעיל ולא פעל. כלומר זוהי פעולה הנעשית על חפץ מסויים, ולא פעולה העומדת בפני עצמה, או נגרמת כתוצאה מדבר מה. דוגמאות: פחד ממשהו, לעומת הפחיד מישהו, וכן רקד לעומת הרקיד.
באותו אופן האיכר זורע והעשב מזריע, כמו שנאמר (בראשית א' י"א) "עשב מזריע זרע". העשב מקבל זרע ומפתח אותו, וכך גדלים להם עוד עשבים. באותו אופן בפ' תזריע, כמו שאומר דעת מקרא במקום, האשה מקבלת את זרע הגבר ומפתחת אותו - ובעצם מתעברת. אין בביצית שום מימד של זרע. היא קולטת זרעית, אך לא נקלטת בשום מקום. הביצית בהקבלה לצמחים מהווה את האדמה, המדשנת ומפתחת את הגרעין שבה לכדי נבט ואז לידי עץ ובעצם היא מזריעה אותו.","271","","4341","True","True","False","","120","213.8.52.146","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19546","19545","ראה לקמן ע׳ לא א","05/06/12 22:44","טו סיון","תשע"ב","22:44","עם הארץ","אמר רבי יצחק אמר רבי אמי אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחילה יולדת נקבה שנאמר (ויקרא יג, כט) אשה כי תזריע וילדה זכר תנו רבנן בראשונה היו אומרים אשה מזרעת תחילה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה ולא פירשו חכמים את הדבר עד שבא רבי צדוק ופירשו (בראשית מו, טו) אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו תלה הזכרים בנקבות ונקבות בזכרים (דברי הימים א ח, מ) ויהיו בני אולם אנשים גבורי חיל דורכי קשת ומרבים בנים ובני בנים וכי בידו של אדם להרבות בנים ובני בנים אלא מתוך שמשהין עצמן בבטן כדי שיזריעו נשותיהן תחלה שיהו בניהם זכרים.
לדעת חז״ל לא רק האיש מזריע בשעת תשמיש, אלא אף האשה","248","","4346","True","True","False","","273","108.133.89.77","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19550","19546","אשה מזרעת","06/06/12 01:18","טז סיון","תשע"ב","01:18","דוד כוכב","אותו ה'זרע' שאשה מזרעת פירושו הפרשת הנוזלים שבשעת תשמיש. מבחינה הרביה אין זה זרע ממש, והוא גם אינו מטמא על פי ההלכה.
ה'זרע' של האשה מבחינה רפואית הוא הבצית, והוא נשאר בגוף האשה, ויוצא רק עם הדם בווסת או בלידה, והאשה אכן טמאה אז.","125","","4345","True","True","False","","171","95.86.79.1","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19551","19546","אותה תשובה, אבל ביתר פירוט","06/06/12 01:32","טז סיון","תשע"ב","01:32","איתן","אני מכיר שני פירושים ל"אשה מזרעת תחילה":
האחד - הביוץ. ראה למשל מי שטוען שעשה כך והצליח.
השני - האורגזמה, וההשפעה של הקדמתה או איחורה על חומציות הנרתיק בשעה שהאיש מזריע, ע' כאן שציטט את שני הפירושים, וע' עוד בקישור זה.
דברי חז"ל שצוטטו "משהים עצמם על הבטן" נראים לדעתי כמו הפירוש השני.

בדברי רבותינו במשך הדורות יש כמה וכמה פירושים, הרמב"ן כבר מצוטט בויקיטקסט לעיל, וע' בספר "יבין שמועה" כמה פרושים שהביא. מה שהביא לבסוף (באמצע הטור השמאלי) בשם הספורנו אפילו תואם את הפירוש השני הזה.
אגב, בחיפוש ב- google תמצאו גם קישורים לתורת הקבלה והחסידות שדרשו את המאמר על פי הסמלים המקובלים לזכר ונקבה, משפיע ומקבל וההנהגות הנובעות מזה, יעוין שם.

ועל כל פנים, בתשובה לשאלה שנשאלה - לפי כל הפירושים הללו, אין ב"זרע האישה" שבשעת התשמיש שום דבר שיטמא.,
אלא - כדברי הרב כוכב - אם הביצית לא הופרתה ויש מחזור, או אם הופרתה ויש לידה.","123","","4345","True","True","False","","517","95.86.99.75","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19552","19546","אגב דאתי לידן","06/06/12 01:48","טז סיון","תשע"ב","01:48","כדי","אצטט מדברי הגאון המופלא הרוגאצ'ובר בצפנת פענח (פכ"א מאיסו"ב הכ"ו) שעיקרם בנידון אחר, אך בין דבריו נוגע קצת בעניין זה:

[כתב הרמב"ם: ואין האיש רשאי לישב בלא אשה. ולא ישא עקרה וזקנה שאינה ראויה לילד כו']. עיין בסוטה דף כ"ד בהך מחלוקת דר"א ורבנן. ועיין בהך דכתובות דף ע"ז ע"ב דלא שבקינן ליה למיתב בהדה. וכאן לא נקט איילונית כמו בהלכות אישות, ועי' בתוס' סוטה שפ ד"ה שאינה ראויה, מה דמחלק בין עקרה לבין שאינה ראויה לו, ועיין רש"י עירובין ד' מ"ז ע"א. ועי' תוס' גיטין מ"ו ע"ב דאיילונית אין לה רפואה לעולם ע"ש וכ"מ. וביבמות ד' פ ע"ב דאמר סריס דומיא דאיילונית בידי שמים, ולא קאמר להיפך, משום דסריס יש לו רפואה ואיילונית אין לה רפואה. אך באמת הנ"מ בין איילונית לעקרה דאיילונית החסרון באברי הזריעה שלה ועקרה החסרון באברי העבור, וכן משמע בסוטה ד' כ"ה ע"ב ועיין ביבמות דך ס"ד ע"א ובכתובות ד' י"א ע"א. וזהו הנ"מ שבין סריס לשחוף, עיין תוס' סוטה דף כ"ו ע"ב. וזה אין לו רפואה ג"כ. ועיין סוטה דף י"ג ע"ב גבי בא גבריאל כו' ועיין ב"ק ד' צ"ב ע"א דמבואר שם בדברי רש"י דאין באישה אבר להזריע (א.ה. וזו ראיה נפלאה). ועיין בתוס' נדה ד' י"ג דלא משמע כן, ושם ד' ל"א ע"א וכ"מ. ובאמת י"ל דזה המחלוקת דתנאי בבכורות ד' מ"ה ע"א גבי מפתח באשה, ועי' שבת ד' קי"א ע"א מוכח דגבי אשה עקרה אין לה רפואה. עכ"ל.","249","","4345","True","True","False","","270","89.139.57.6","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19557","19552","בלי להכנס לפרטים","06/06/12 04:38","טז סיון","תשע"ב","04:38","עם הארץ","מחקרים הוכיחו שקיימת ״שפיכה נשית״ (female ejaculation) והוא חומר נוזלי שקוף המופרש מהאשה בזמן הגמירה ואינני מומחה לדעת אם בזמן זה היא מפרישה זרע ממש.(ראה ערך X chromosome
או כמו שהרב כוכב טוען שזרע האשה הוא רק הביצית.
לא סתם אמר דוד המלך ע״ה
״ הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי ״
ופירש הכלי יקר בפרשת תזריע כי זרע האשה עיקר בזכר ולפ"ז הושפע מאמו טומאת שבעה ולכן ימול בשמיני כטהרת אמו.","248","","4345","True","True","False","","290","108.133.88.140","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19564","19558","וחשבנו לתרץ","06/06/12 18:36","טז סיון","תשע"ב","18:36","עם הארץ","וחשבנו לתרץ: לא סתם אמר רב יהודה ״נכנס להיכל ומקטיר בשלא גמר ביאתו״
שכן מצינו (בשיר השירים ד יב)״ גן נעול גל נעול מעין חתום ״אם הגן נעול גם הגל נעול
והמעיין חתום ואין איש יכול לקלקל את מימיו ואותו מעיין הוא ״באר מים חיים ונוזלים מן לבנון,״ ויש להקיש מים חיים ונוזלים מן לבנון למקור הזרע של האשה ומה מים חיים מטהרים מטומאה, גם גבר שלא גמר ביאתו נשאר טהור בנוזלי האשה ורשאי להכנס להיכל.
והטרידה אותנו קושייה זו במשך הלילה
וכך עלתה במחשבתנו.","248","","4345","True","True","False","","243","108.133.88.140","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19568","19564","יישר כח","07/06/12 02:35","יז סיון","תשע"ב","02:35","הודו_כי_טוב","אולי ניתן להוסיף ולשאול לגבי הגבר אם הוא מוציא משם נוזל אדום ולא צהוב עקב בעיית כליות או כל בעיה אחרת
האם יש לו דין טומאה כלשהיא ?","207","","4344","True","True","False","","192","46.117.14.249","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19615","19568","בתשובה להודו כי טוב","08/06/12 01:10","יח סיון","תשע"ב","01:10","איתן","נוזל אדום שיצא אצל הגבר הוא כנראה דם, וצריך לפנות בדחיפות לרופא, אבל אין לו כל טומאה.
הפרשה טמאה אחרת שיש לגבר היא זיבה. אינני יודע להרחיב על הזיבה, לא על מחלת המין הקרויה בימינו זיבה, ולא על הזיבה ההלכתית. מאידך בטוחני שאם תחפש - תמצא. אני הייתי מתחיל מהאנציקלופדיה התלמודית.","123","","4343","True","True","False","","254","95.86.99.75","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19661","19568","ג"ז שם","10/06/12 21:58","כ סיון","תשע"ב","21:58","כדי","בשו"ת מנחת שלמה מהדו"ת ס"ס עג:

ובנוגע לתמיהתו על האבנ"ז [שם אות י"ג שכתב דלובן הנאמר באיש דמטמא לאו דוקא הוא, והוא תמוה דבהדיא אמרינן בנדה דף ל"ב ע"ב למעוטי איש מאודם, ומבואר בר"מ פ"א ממטמו"מ ובפ"ה מהל' שאה"ט ה"ג שצריך שתהיה לבנה], לחומר הדבר יתכן דסובר כמו שכתבו התוס' בדף נ"ו ע"א דהא דממעטינן איש מאודם היינו דאינו נעשה זב ע"י ראיית דם ואידך קראי בא לאשמעינן דגם לאחר שכבר נעשה טמא בטומאת זב אפי"ה אין הדם טמא כמו רוק, ולפי"ז יתכן דהאי גאון ז"ל סובר שרק דם ממש הוא דממעטינן אבל זיבה ממש או ש"ז ממש שפיר טמא בכל ענין מבלי להתחשב כלל עם המראה, ואף דבפשוטו לא משמע הכי מ"מ אפשר דהוא ז"ל סובר הכי.","249","","4341","True","True","False","","173","109.186.114.116","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19698","19662","אתה כותב טוב, אך לא מדייק עד הסוף!","11/06/12 18:10","כא סיון","תשע"ב","18:10","יאירה","הבניין הפעיל גם מהווה פעולה אקטיבית. "הוא הפחיד אותו" - הוא גרם לו לפחוד. דהיינו ביצע פעולה אקטיבית. "הוא הרקיד אותו" - הכניסו למעגל וגרם, שהוא ירקוד.
דוגמא נוספת: אדם שמסביר עושה פעולה אקטיבית וגורם להבנתו של האחר.
על כן יש רגליים לדברים הנ"ל, שהובאו על ידי שאר משתתפי הדיון.","192","","4340","True","True","False","","261","37.60.43.12","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19700","19698","מסכים, תודה על התיקון החשוב.","11/06/12 18:57","כא סיון","תשע"ב","18:57","מפרק גרעינים בפלפולו","התכוונתי שפעולת הפעיל נעשית בדרך כלל על משהו קיים ומתייחסת אליו. לכן היא לא תתייחס אל יצירה כלשהי בדרך כלל.","271","","4340","True","True","False","","98","213.8.52.146","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19750","19700","דיוק דקדוקי המחזיר דברי 'מפרק...' למקומם","14/06/12 08:04","כד סיון","תשע"ב","08:04","יהודי_קדום","לענ"ד 'המפרק...' חפץ להביע את ההבדלים הקיימים במילה 'תזריע' .

המילה תזריע בפסוק מופיעה בגוף שלישי בזמן עתיד - ובבניין הפעיל, כלומר:

1. תַּזְרִיעַ = הִיא תַּזְרִיעַ (עָתִיד) .

ואת הפירוש הבא דוחה 'המפרק...'

2. תַּזְרִיעַ = אַתָּה תַּזְרִיעַ (עָתִיד)

שאמנם זהו אותו בניין וזמן אך בגוף שני: אַתָּה אך התורה דיברה במקרה זה בגוף שלישי ולא שני !.

לכן לפי זה, לא ניתן לשייך את המילה תזריע לגבר - כך אני מבין את הכוונה בדברי ה'מפרק...'.

ועוד נ"ל, שאם נקבל את הניתוח הדקדוקי הנ"ל והיוצא ממנו הרי לענ"ד תחזור תמיהתו של ה'מפרק...' על הדברים הראשונים של 'עם הארץ' .","233","","4337","True","True","False","","172","79.183.169.221","0","19543","נידה|טו ע"א",""),new Message("19763","19750","המפרק מייחס לגבר את המילה בבניין פעל","14/06/12 17:56","כד סיון","תשע"ב","17:56","יאירה","דהיינו לזרוע. "הוא זורע זרע" וזהו משפט פעיל. הוא מבצע פעולה במו ידיו. לכן כתבתי לו, שהבניין הפעיל גם מצביע על אקטיביות המעשה. לא נראה לי, שהוא התכוון לגוף שני בעתיד: "אתה תזריע". אפשר גם להוסיף, שהבניין נפעל גם מבטא את המשפט הסביל. למשל : "האילן נזרע בקרקע".","192","","4337","True","True","False","","271","37.60.43.12","0","19543","נידה|טו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);