var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19471;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","48"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","37")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19471","0","סודני","02/06/12 22:08","יב סיון","תשע"ב","22:08","הודו_כי_טוב","רש"י כותב תלמיד חכם
שטינזלץ רושם עושה שיכר
האם לתרץ בין שני הפרושים יתאים המשפט :
כל המשקה שיכר תלמיד חכם כמנסך על המזבח ?","207","","4351","True","True","False","","1216","46.117.14.249","0","0","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19472","19471","גם רש"י פירש מטיל שכר","02/06/12 22:18","יב סיון","תשע"ב","22:18","דוד כוכב","בפירושו השני - בד"ה לא בעיא.

אין קשר בין שני הפירושים.","125","","4351","True","True","False","","136","213.151.35.4","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19473","19471","שיכר פסול לניסוך...","02/06/12 22:21","יב סיון","תשע"ב","22:21","כדי","","249","","4351","False","True","False","","177","93.172.119.40","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19506","19471","2 פירושים ודיוק","04/06/12 12:53","יד סיון","תשע"ב","12:53","amdavid","סודני - כמו בור סוד שאינו מאבד טיפה
ולפי זה צריך לקרוא סודני ה-ואו בשורוק, ולפי פירוש רשי 'סוד ה' ליראיו' צריך לקרוא סודני ה-ואו בחולם כמו המילה סוד.

ועוד פירוש ("..לפי הפשטות המתחדשים בכל יום") אפרופו סודנים, מסתננים וכו',
סודני כמו כושי, כלומר בלשון חיבה/נגד עין הרע, כאדם הקורא לבנו כושי..","175","","4349","True","True","False","","492","80.178.239.20","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19517","19471","אולי על משקל בור סוּד שאינו מאבד טיפה?","04/06/12 22:46","יד סיון","תשע"ב","22:46","קותי","","217","","4349","False","True","False","","168","85.250.169.110","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19474","19473","התכוונתי ליין כפי שרשום ביומא עב-א","02/06/12 22:51","יב סיון","תשע"ב","22:51","הודו_כי_טוב","ואמר רבי ברכיה הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין שנאמר אליכם אישים אקרא

חשבתי שסודני גם יין עושה ולא בירות בהכרח
ותרשו לי להביא מאמר מאתר ישיבת מרכז הרב בעיניני הקורבנות","207","","4351","True","True","False","","199","46.117.14.249","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19475","19474","סודני הוא דוקא עושה שיכר/בירה, לא יין","02/06/12 23:17","יב סיון","תשע"ב","23:17","Almuaddib","ראה את האזכור שבפירוש רש"י, לבית סודנא רהיט בפסחים קיג.","107","","4351","True","True","False","","239","84.229.208.228","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19476","19475","לא הבנתי את הפירוש השני ברש"י","02/06/12 23:32","יב סיון","תשע"ב","23:32","איתן","בשלמא לפי הפירוש הראשון, "סודני" - תלמיד חכם - זה באמת רלוונטי לעניין.
אבל מטיל שכר - למה יש צורך להזכיר כאן את מקצועו? מה זה רלוונטי?","123","","4351","True","True","False","","256","95.86.99.75","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19477","19476","אולי","02/06/12 23:54","יב סיון","תשע"ב","23:54","כדי","יש לפרש בתרי אנפי:

א. ע"פ ההיא דפסחים (מט.) אי לאו דנסיבנא כהנתא לא איעתרי, ורמז לו שיזהר בכבוד אשתו שהעושר בגללה.

ב. ע"פ כתובות (סה.), וכנראה בגלל עיסוקו הייתה רגילה בכך ובאה לידי שינה.","249","","4351","True","True","False","","293","93.172.119.40","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19520","19477","על עושרו של רב פפא","04/06/12 23:13","יד סיון","תשע"ב","23:13","יהודי_קדום","ראיתי בספר תולדות תנאים ואמוראים חלק ג' עמ' 1019-1020:

וכן ישב (רב פפא) לפני רב
אחא בר יעקב כחולין לנ., אבל רבותיו־
המובהקים היו אך רבא ואביי.וכפי הנראה ישב הוא וחבירו ר״ה
בריה דר״י לפני רבא עוד בחיי רב יוסף
(שגם אז היה לרבא ישיבה פרטית) כמפורש
בבא בתרא כב. ואז היו עדיין עניים
והתפרנסו בדוחק כהוריות י: שבאו
לקמיה דרבא אמר להו אוקימתון מסכתא
פלן א״ל אין, איעתריתו פורתא א״ל אין
דזבנן קטינא דארעא, קרי עלייהו אשריהם
לצדיקים וכוי, אך אח״כ עשה ר״פ מסחר
בשכר והצליח עד שנעשה עשיר גדול
וזה שקראו רבא סודני (בעל שכר תמרים,
רש״י) כברכות מד., מנחות עא., נדה יב:.
וכן מצינו שסחר ביחד עם ר"ה בריה
דר״י בשומשמין בגיטין עג.
","233","","4349","True","True","False","","171","109.65.144.233","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19511","19506","האם אדם קורה למשהוא כושי בשם חיבה ?","04/06/12 21:22","יד סיון","תשע"ב","21:22","הודו_כי_טוב","בארצות הברית זו נדמה לי עברה חמורה","207","","4349","True","True","False","","172","46.117.14.249","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19512","19511","כוונתו","04/06/12 21:58","יד סיון","תשע"ב","21:58","כדי","כנראה לגמ' מו"ק (טז:):
היינו דכתיב "שגיון לדוד אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני", וכי כוש שמו והלא שאול שמו. אלא מה כושי משונה בעורו אף שאול משונה במעשיו.
כיוצא בדבר אתה אומר "על אודות האשה הכושית אשר לקח", וכי כושית שמה והלא ציפורה שמה. אלא מה כושית משונה בעורה אף ציפורה משונה במעשיה.
כיוצא בדבר אתה אומר "וישמע עבד מלך הכושי", וכי כושי שמו והלא צדקיה שמו. אלא מה כושי משונה בעורו אף צדקיה משונה במעשיו.
כיוצא בדבר אתה אומר "הלא כבני כושיים אתם לי ישראל", וכי כושיים שמן והלא ישראל שמן. אלא מה כושי משונה בעורו אף ישראל משונין במעשיהן מכל האומות.
.
ע"כ.

ובכל דוכתא אמרינן "פתיא אוכמא" ופירש"י בע"ז (טז:):
כלי שחור כמו (ע"ז לג:) הני פתוותא דבי מיכסי אוכמא, שנשתחר ע''י מלאכה. כלומר גם אתה רגיל ותדיר בתורה, כמו (ברכות דף כח.) מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה; חכמה מפוארה בכלי מכוער (תענית דף ז.). דרכן של תלמידי חכמים שמצטערין על לימוד תורה ואינם מכבסים בגדיהם. עכ"ל.
[ומ"ש רש"י שלא מכבסים בגדיהם, עי' בספר התרומה (סי' רמג) ומייתי ליה הב"י (סי' שיז) וז"ל: ומורי מפרש מנעל מתלמידי חכמים אסור מדרבנן שקושרין בחוזק רצועות מנעליהן ולא פושטין לבושיהן כי אם משבת לשבת. עכ"ל. וע"ע בנדרים (פא.)].

ובעירובין (כב.) איתא: "שחורות כעורב" - רבה אמר: במי שמשחיר פניו עליהן כעורב.

וע"ע בויקרא רבה (פי"ט סי' ג):רבי יהודה בר רבי סימון פתר קרא בתלמידי חכמים: כתוב אחד אומר "שחרות כעורב", וכתוב אחד אומר "מראהו כלבנון בחור כארזים", וכתיב "מראיהן כלפידים כברקים ירוצצו"? אלא אלו בני תורה שהן נראין כעורים ושחורים בעולם הזה אבל לעתיד לבוא מראיהן כלפידים. ע"כ.

ועי' בשהש"ר רבה (פרשה א עה"פ כאהלי קדר): "כאהלי קדר" - מה אהלי קדר אף על פי שנראין מבחוץ כעורים ושחורים וסמרטוטין, והם מבפנים אבנים טובות ומרגליות, כך תלמידי חכמים, אף על פי שנראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל בפנים יש בהם תורה, מקרא, משנה, מדרשות, הלכות, תלמוד, תוספתות ואגדות. ע"כ.

וע"ע במ"ש כאן.","249","","4349","True","True","False","","270","93.172.165.97","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19515","19511","כן. רש"י הקדוש אומר:","04/06/12 22:31","יד סיון","תשע"ב","22:31","יהודי_קדום","במדבר - רש''י-במדבר פרק-יב פסוק א:


האשה הכשית. על שם נויה נקראת כושית, כאדם הקורא את בנו נאה, כושי, כדי שלא תשלוט בו עין רעה","233","","4349","True","True","False","","211","109.65.144.233","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19518","19511","כושי על משקל מצרי מי שבא מארץ כוּש","04/06/12 22:52","יד סיון","תשע"ב","22:52","קותי","בפסולי היוחסין מזכיר הרמב"ם גם את הכושי
לא בגלל עורו השחור (קושית החזון איש)
אלא בגלל שכוש היה מבני חם כנען שנתקלל כעבד
ולכן פגום ליוחסין","217","","4349","True","True","False","","197","85.250.169.110","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19513","19512","חידה: היכן מצינו "כושי גרמני" -","04/06/12 22:12","יד סיון","תשע"ב","22:12","יהודי_קדום","במקורותינו?","233","","4349","True","True","False","","177","109.65.144.233","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19525","19512","וכן","05/06/12 03:47","טו סיון","תשע"ב","03:47","דוד כוכב","במה שהאריכו במדרשים על שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה (שיר השירים א, ה), ובקיצור בתורה תמימה.","125","","4348","True","True","False","","121","95.86.79.1","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19514","19513","כאן","04/06/12 22:15","יד סיון","תשע"ב","22:15","כדי","פ"ב דנגעים מ"א. ובב"ר פפ"ו סי' ג. ויתכן שעוד.","249","","4349","True","True","False","","187","93.172.165.97","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19516","19514","יישר כוח. בנגעים לא מצאתי. בכתיב","04/06/12 22:39","יד סיון","תשע"ב","22:39","יהודי_קדום","המלא.

אני בודק עכשיו אם במדרש רבה [חומש בראשית-סדר וישב-פרשה פו] הכוונה לכושי גרמי, היינו בעל עצמות וכו'.

כָּךְ מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים לז, כח): כִּי ה' אֹהֵב מִשְׁפָט וגו' חֲסִידָיו. חֲסִידוֹ כְּתִיב, וְאֵיזֶה זֶה, יוֹסֵף, (תהלים לז, כח): לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת, מְלַמֵּד שֶׁלֹא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ, וְסֵרְסוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר אִישׁ מִצְרִי, גְּבַר עָרוּם, וּמָה הֲוַת עֲרִימוּתֵיהּ, אֲמַר בְּכָל מָקוֹם גֶּרְמָנִי מוֹכֵר כּוּשִׁי, וְכָאן כּוּשִׁי מוֹכֵר גֶּרְמָנִי, אֵין זֶה עָבֶד, אָמַר לָהֶם הָבִיאוּ לִי עָרֵב, וְאֵין לָשׁוֹן מִיָּד זֶה אֶלָּא עָרֵב, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (בראשית מג, ט): אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ וגו', עַל כֵּן אָמַר מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים. אָמַר רַבִּי לֵוִי עַבְדָא זָבֵן וּבַר אַמְתָא מְזַבֵּן, וּבַר חוֹרִין עֶבֶד לְתַרְוֵיהוֹן. ד וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף (בראשית לט, ב), הָא עִם שְׁאָר שְׁבָטִים לָאו, אָמַר רַבִּי יוּדָן לְבֶהָמִי שֶׁהָיָה לְפָנָיו שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּהֵמוֹת טְעוּנו ...","233","","4349","True","True","False","","186","109.65.144.233","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19519","19518","הוא קיבל את עורו השחור בתיבת נח","04/06/12 23:11","יד סיון","תשע"ב","23:11","הודו_כי_טוב","כי עבר על האיסור ובא על אשתו","207","","4349","True","True","False","","173","46.117.14.249","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19522","19519","לקה בעורו אולי הכוונה למחלת עור","05/06/12 02:24","טו סיון","תשע"ב","02:24","קותי","כמדומני שלא כתוב שנהיה לכושי
הרי היו לו עוד בנים ואז גם הם היו צריכים להיות כושים","217","","4348","True","True","False","","188","85.250.169.110","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19529","19519","כוש לא היה כלל בתיבה","05/06/12 07:13","טו סיון","תשע"ב","07:13","קותי","","217","","4348","False","True","False","","155","85.250.169.110","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19526","19522","הם לא ירשו את הגן הדומיננטי.","05/06/12 03:48","טו סיון","תשע"ב","03:48","דוד כוכב","","125","","4348","False","True","False","","195","95.86.79.1","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19531","19522","ילקוט שמעוני גורס שכן","05/06/12 08:13","טו סיון","תשע"ב","08:13","הודו_כי_טוב","ילקוט שמעוני סימן נח (כמו נוח ) מאתר דעת


חם לקה בעורו, ויצא ממנו כוש, דכתיב: ובני חם כוש ומצרים.

ועיין נא ברש"י סנהדרין קח-ב
לקה בעורו. שיצא ממנו כוש:","207","","4348","True","True","False","","325","46.117.14.249","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19528","19526","תכונה נרכשת אינה עוברת בתורשה","05/06/12 07:13","טו סיון","תשע"ב","07:13","קותי","","217","","4348","False","True","False","","183","85.250.169.110","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19532","19528","תלוי","05/06/12 09:02","טו סיון","תשע"ב","09:02","דוד כוכב",""לקה בעורו" - פירושו שלקה גם בגן המקודד את צבע העור.","125","","4348","True","True","False","","162","95.86.79.1","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19535","19528","חולין דף סט.","05/06/12 09:33","טו סיון","תשע"ב","09:33","כדי","","249","","4348","False","True","False","","147","93.172.165.97","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19539","19531","רש"י כנראה סבר שגם המצרים היו שחורים","05/06/12 12:55","טו סיון","תשע"ב","12:55","קותי","רש"י בראשית פרק יב

ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים,","217","","4348","True","True","False","","221","85.250.169.110","0","19471","נידה|יב ע"ב",""),new Message("19536","19535","יישר כח. לתועלת כולם להלן הציטוט","05/06/12 11:50","טו סיון","תשע"ב","11:50","קותי","תלמוד בבלי מסכת חולין דף סט עמוד א

דא"כ: סומא יולד סומא, וקיטע יולד קיטע, אלא, פשיטא דמבלבל זרעיה
רש"י מסכת חולין דף סט עמוד א

מבלבל זרעיה - ומיתסר כל הולד משום אותו אבר ואליבא דחנניא קבעי לה.

כלומר חז"ל הבינו שהרביה אינה העתקה של אבר אבר אלא תהליך של הגוף כולו ולכן האיסור עובר על הגוף כולו כי צד האיסור נמצא בכל מקום.

שוב יישר כח","217","","4348","True","True","False","","201","85.250.169.110","0","19471","נידה|יב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);