var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19317;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","72"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","63"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","57")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19317","0","הערות לדף האחרון של סדר קדשים","23/05/12 00:16","ב סיון","תשע"ב","00:16","המכריע","א. מ"ג. וחמישה פתחים היו לו. היינו לכל ד' רוחות ולמעלה. אם היה עומד בתוך התא ופניו לדרום אל ההיכל, הרי היה לימינו למערב - לתא שמימינו, ממולו לדרום – להיכל. משמאלו למזרח – לפשפש (וזה צב"ק), מאחוריו לצפון – למסיבה. ומעליו לתא שעל גביו.

ב. מ"ה. הלך כלפי מערב. לכ' צ"ל הלך את כל פני המערב.

ג. ובראשם פספסין. לכאורה יל"ע מה היה צורך בפספסין אלו. האם נתקיים בזה דין והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש וגו'. או דזה נעשה כדי שאם צריך להיות בעליה לא ייכנס מעל קה"ק שלא לצורך.

ד. מ"ו. אמה כיור. לכאורה ייפלא מה היה מקום לכייר את העליה שמעולם לא עשו בה כלום חוץ מאשר כשנכנסו לשלשל אומנין, ומה ענין לייפות מקום שלא שזפתו עין אדם כמעט מעולם.

ה. (לז:) מ"ד. לשכת הגולה שם היה בור וכו'. ברא"ש עשאוהו כשעלו מן הגולה. הציע מאן דהו שאפשר שיש לקוראו גולה בקובוץ הג' מלשון גולות עיליות ותחתיות.

ו. לובש לבנים ומתעטף לבנים ונכנס ומשמש. כמובן דהיה לובש בגדי כהונה כשבא לשמש ולא בבגדי לבן היה משמש. ולזה כוונת הרא"ש (מלבד הכוונה לסיים בדבר טוב) לובש לבנים, מרוב שמחה.

כן תשמחנו ה' אלוקינו בקרוב בבנין עירך ונהיה ששים ושמחים בעבודת מקדשך.
סיימנו בס"ד סדר קדשים (וכתיבת מעט הערות) בלימוד דף היומי אור לב' סיון תשע"ב.","199","","4364","True","True","False","","940","85.130.221.217","0","0","מדות|לז ע"א",""),new Message("19318","19317","דברים שנאמרו אצלינו בסיום","23/05/12 00:30","ב סיון","תשע"ב","00:30","המכריע","על ידי כמה ממשתתפי השיעור.

הרב ב. הביא מר' שלמה סובל מדוע שמחים עם ס"ת בשמיני עצרת ולא ביום מתן תורתינו. והמשיל למלך שהיתה לו בת שנשמע עליה שאינה מוצלחת וכו' ולא חפץ בה אדם. וכפה המלך על אחד מעבדיו לישאנה, ובנישואיו שמחו הכל אבל הוא היה עצב. לאחר שהכירה היטב ראה שהשמועות לא נכונות ולאט לאט למד להעריכה ולהוקירה, ואמר החתן עכשיו הייתי עושה שמחת נישואין בלב שלם. כן ביום מתן תורה עדיין אין מבינים מעלת התורה ורק כעבור איזה זמן שייך לשמוח. ואף שהדברים דרך דרוש בעלמא, יש בזה יסוד גדול, שהתורה בתחילת העסק בה לפעמים אין מבינים את תהלוכותיה והרבה דברים בה נראים תמוהים, וכשזוכה האדם להשתקע בה, זוכה להבין ואף לחוש את מעלתה.

הרב ס. הביא שהג"ר מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל שאל להחזו"א על מה שאמר משה למלאכים כלום יש לכם אב ואם, כלום שנאה יש ביניכם, והלא אף הקב"ה עסק בתורה אלף דור קודם בריאת העולם, והיינו שיש מה לעסוק בה ללא המצוות המעשיות. והשיב לו החזו"א דלא שלא היה למלאכים מה לעשות בה, אלא משה אמר שאין להם את הזכות לעסוק בה, רק בני אדם שמקריבים עבור התורה, שהיא בשבילם תורת חיים מחייבת, יש להם את הזכות לעסוק בה.

הרב ג. הביא על מה שאמרו דאביי עבד יומא טבא לצורבא מרבנן שמסיים מסכתא, דאיתא בבן איש חי דלאו דוקא עבד סעודה בעלמא אלא היה עושה ממש יום שמחה שלא אמרו תחנון וכדומה. והביא מהרב וואזנר שליט"א לבאר מה שרש"י כתב שם דאביי היה ריש מתיבתא, ולכ' מה מקום לפרש זאת כאן דוקא. ואמר שאילו מישהו מסיים מסכת בשטחיות אכן אין זו סיבה לעשות יום טוב, אבל אביי היה ריש מתיבתא והצורבא מרבנן הוא מתלמידי ישיבתו שהיה מסיים מסכת בלימוד יסודי ודוקא אז הוא סיבה לעשות יום טוב.","199","","4364","True","True","False","","1784","85.130.221.217","0","19317","מדות|לז ע"א",""),new Message("19327","19318","לשאלה שברישא","23/05/12 04:21","ב סיון","תשע"ב","04:21","דוד כוכב","בסוף המשנה במסכת תענית אמרו שביום חתנתו - זה מתן תורה, אבל אינו יום שמחת לבו.
והטעם משום שרק אחר שיגע בה תורה דיליה היא (מסכת קידושין דף לב ע"ב) דכתיב: (תהלים א, ב) [כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ] וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה.
כלומר שלפני שלמד נקראת תורת ה', ורק אחר שיהגה וייגע תהיה תורתו שלו באמת, ושמח בה.
שבועות הוא יום מתן תורה. תחילת הקציר. עדיין חלביים, וירוקים.
שמחת תורה הוא יום קבלת תורה. סוף האסיף. והיית אך שמח.","125","","4364","True","True","False","","138","95.86.90.20","0","19317","מדות|לז ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82640);