var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=19252;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("הודעה למגידי שיעורים ולמשתתפי השיעורים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=638")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","71"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","60"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","58")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("19252","0","הערות לתמיד לג","18/05/12 15:55","כו אייר","תשע&quot;ב","15:55","המכריע","א. וכיסוי היה לו. היה מקום לדון האם הכיסוי היה לכף הגדולה או לבזך. ואין להאריך בסברא היות והדבר מפורש להלן פ&quot;ז מ&quot;ב הכף וכיסויו.<br /><br />ב. נתפזר ממנו כקב גחלים. לכאורה מדוע היה לעשות כן לכתחילה לחתות במחתת ד' וליתנה במחתת ג'. וכפי הנראה יותר דרך כבוד לשפוך בשפע ולא להכניס בדוחק ובצמצום.<br /><br />הרא&quot;ש דן שנתקדשו הגחלים במחתה שהיא לכאורה כלי שרת. ולכ' הרי בלאו הכי הם עצים שנתקדשו במזבח. ואפשר שאחר שנשרפו, ובפרט למ&quot;ד שהיתה מערכה נפרדת לקטורת, לאחר שנטל משם את הג' הנצרכים הרי נעשית מצוותן הראשונה, ואילולא שחזרו ונתקדשו במחתה לא הוי קשה ליה. ויל&quot;ע בזה.<br /><br />ומש&quot;כ הרא&quot;ש דלא היה בהם משום לא תכבה לא פירש טעמו ואכ&quot;מ.<br /><br />ג. מעמיד את הטמאים. הרא&quot;ש מביא סוגיא מפורשת בפסחים אי מפני החשד או הבושה. ופלא על הרמב&quot;ם בפיה&quot;מ (שנדפס על הדף במקום המפרש מתחילת פרק אמר להם הממונה בתרא) שפירש מדנפשיה שהכוונה למצורעים העומדים ליטהר.<br /><br />ד. ונותנו לאוהבו או לקרובו. לכאורה היה נראה שנותן לו את הכף, ואת הבזך היה משאיר בידו. והיה מקטיר מתוך הבזך. אמנם ברא&quot;ש נראה שפירש שהיה חבירו מוזג לו מן הבזך לתוך חפניו והיה מוסיף את הקטורת שנתפזרה בכף, ומשמע שהיה מקטיר מן חופניו. עי&quot;ש שלשונו לא כל כך ברורה. ולהלן איתא דא' מחזיק מחתה וא' בזך וא' כף וכיסויו, וצ&quot;ל לפ&quot;ז דאע&quot;פ שהקטיר מחפניו ובאותה שעה היה הבזך ביד אוהבו, מ&quot;מ לאחר ההקטרה החזירו לו למקטיר את הבזך הריק.<br /><br />ה. מרדדן ויוצא. עי' רא&quot;ש וכלומר יוצא בידו עם הקטורת. כלומר מפזר ושוטח את הקטורת מן הפנים אל החוץ. והוא גופו עדיין לא יצא. <br />והממונה אומר לו הקטר. ברא&quot;ש הטעם משום שהיה עליו לוודא שהעם פרש. אמנם מצינו כמה פעמים שהממונה אומר גם ללא סיבה מיוחדת. ויל&quot;ע<br /><br />ו. (לג:) קול רגליו של כה&quot;ג כשהוא יוצא. הכוונה יוצא ממקומו לקראת כניסתו. והשמיעה היא על ידי הפעמונים שבמעיל כנאמר ונשמע קולו בבואו אל הקודש.<br />הגביה לו את הפרוכת. ברא&quot;ש משמע דהגביה לו שתי פרוכות, זו של האולם וזו של ההיכל. ואפשר דהגביהו לו גם ביציאתו.<br /><br />ז. הסגן עומד על הקרן, יל&quot;ע אי הכוונה על בסמוך או שהיה מטפס על הקרן עצמה ממש מפני גובהה דומיא דשולחן של חלבים.<br /><br />ח. זהו סדר התמיד לעבודת בית אלוקינו יהי רצון שיבנה במהרה בימינו אמן. נראה שכאן סוף המסכת וברייתא דהשיר היא תוספת מאוחרת. ויל&quot;ע בשינויי נוסחאות.","199","","4367","True","True","False","","1040","85.130.221.217","0","0","תמיד|לג ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);