var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1884;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","41"),new MostViewed("107157","הגהות הגר"א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","22"),new MostViewed("107163","הגהות הגר"א בבא מציעא עו","אוריאל שלמוני","14/05/24 18:18","605","13")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1884","0","נשותיו של רבי אליעזר","20/04/10 11:21","ו אייר","תש"ע","11:21","דוד כוכב",""אמר להן: דעתו ודעת אמו נטרפה".

לגירסה זו (וכך הגירסה גם במסכת כלה רבתי פרק ו הלכה ד), אשתו של רבי אליעזר אם בנו הורקנוס היתה בחיים בזמן מותו.

ראיה נוספת שהיתה אז בחיים, במסכת כלה פרק א הלכה י (וכלה רבתי פרק א הלכה טו)
"שאלו את אימא שלום, אשתו של ר' אליעזר, אחותו של רבן גמליאל, אמרו לה, מפני מה בנייך יפין, ובשעת תשמיש מה הוא אצליך. אמרה להן, לא היה מספר עמי...".
משמעות לשון "היה מספר" שסיפרה זאת אחר מותו.

ואמרו במסכת אבות דרבי נתן נ"א פרק טז
"רבי אליעזר הגדול... גִּדֵּל את בת אחותו שלש עשרה שנה עמו במטה עד שבאו לה סימנין. אמר לה צאי והתנשאי לאיש. אמרה לו הלא אמתך אנכי לשפחה לרחוץ רגלי תלמידך. אמר לה בתי כבר זקנתי צאי והתנשאי לבחור שכמותך. אמרה לו לא כך אמרתי לפניך הלא אמתך לשפחה לרחוץ רגלי תלמידך. כיון ששמע את דבריה נטל ממנה רשות וקדשה ובא עליה".
וכן בירושלמי מסכת יבמות פרק יג ה"ב
"אמר רבי אבהו מעשה באמו של רבי ליעזר שהיתה דוחקת בו לשאת את בת אחותו. והיה אומר לה בתי לכי הינשאי בתי לכי הינשאי, עד שאמרה לו הרי אני שפחה לך לרחוץ רגלי עבדי אדוני. אף על פי כן כנסה ולא הכירה, עד שהביאה שתי שערות".

מכאן עולה שנשא רבי אליעזר אשה נוספת לעת זקנותו. שכן ודאי לא היתה זו אמו של הורקנוס בנו הבוגר, שהרי היתה בת י"ג כאשר היה רבי אליעזר זקן.

מכאן קשה על ערוך השולחן אבן העזר סימן א סעיף לב, שכתב:
"ובאמת לא מצינו לכל התנאים ואמוראים והגאונים שיהיה להם שתי נשים".

ואפשר שסובר שהעיקר כגירסת הירושלמי מסכת שבת פרק ב ה"ז, ואבות דרבי נתן נ"א פרק כה שהזכירו במעשה מותו של רבי אליעזר את הורקנוס בנו, ולא את אמו.
וסובר כגרסת הגמרא במסכת נדרים דף כ.
"שאלו את אימא שלום: מפני מה בניך יפיפין ביותר? אמרה להן: אינו מספר עמי...".
בלשון הווה, כלומר עדיין בחייו.","125","","5139","True","True","False","","1088","212.76.118.52","0","0","סנהדרין|סח ע"א",""),new Message("1886","1884","לא הבנתי","20/04/10 15:05","ו אייר","תש"ע","15:05","הראל","לעיל כתבת:
"מכאן עולה שנשא רבי אליעזר אשה נוספת לעת זקנותו. שכן ודאי לא היתה זו אמו של הורקנוס בנו הבוגר, שהרי היתה בת י"ג כאשר היה רבי אליעזר זקן."

לא הבנתי:
ראשית, אין הכרח לדייק כך. אולי "כבר זקנתי" זה באופן יחסי אליה שהיתה צעירה ביותר.
שנית, לו יהי כדבריך, ונשא שתי נשים [והשניה נשא לעת זקנותו] - לא מובן לי כיצד יישבת את קושייתך על ערוה"ש ("ואפשר...") [מאי נפק"מ אם אשתו היתה בחיים כשנפטר? מה הקשר בין זה לראייתך שנשא שתי נשים?]
.","46","","5139","True","True","False","","209","77.127.38.96","0","1884","סנהדרין|סח ע"א",""),new Message("1887","1884","בענין נשיאת שתי נשים","20/04/10 15:09","ו אייר","תש"ע","15:09","הראל","לעיל הבאת את דברי ערוה"ש:
"לא מצינו לכל התנאים ואמוראים והגאונים שיהיה להם שתי נשים"

וראה כאן גם את מאמרו של הרב ראובן מרגליות.","46","","5139","True","True","False","","237","77.127.38.96","0","1884","סנהדרין|סח ע"א",""),new Message("1896","1886","[ללא נושא]","20/04/10 23:43","ו אייר","תש"ע","23:43","דוד כוכב","לא יתכן שאימא שלום, אחותו של רבן גמליאל, היתה בת אחותו של רבי אליעזר. (ואז אחותו של רבי אליעזר, שהיתה ממשפחה של עמי ארצות היתה נשואה לרשב"ג הזקן).

ראיה נוספת, לא סביר שרבי אליעזר לא נשא אשה עד לאותה עת שכבר העיד על עצמו 'כבר זקנתי'. והלא "אסור לעמוד בלא אשה" (מסכת יבמות דף סא: ). וכי 'חיכה' עד שתפציר בו בת אחותו?

לערוה"ש אפשר שאימא שלום נפטרה לפני רבי אליעזר, ולאחר מותה נשא רבי אליעזר את בת אחותו.","125","","5139","True","True","False","","104","212.76.118.52","0","1884","סנהדרין|סח ע"א",""),new Message("1892","1887","למה לא נשאו שתי נשים","20/04/10 17:03","ו אייר","תש"ע","17:03","משיב מאורות דף היומי","במאמר בנ"ל כותב הרב מרגליות ש"טוהר חיי המשפחה בישראל מנע בעד ריבוי נשים".

א. לא ברור לגמרי כוונת המינוח "טוהר חיי המשפחה", והקשר בינו לבין שלילת הפוליגמיה. שאם הכוונה לפרישות מהנאות עולם הזה, יתכן והקשר בין טוהר חיי המשפחה לשלילת הפוליגמיה, אין מקורו ביהדות. והאבות הק' יוכיחו, וכן גדולי האמוראים רב ורב נחמן יוכיחו:

דע' יבמות לז' ב': והא רב כי איקלע לדרדשיר, [מכריז] ואמר: מאן הויא ליומא ורב נחמן כי איקלע לשכנציב, [מכריז] ואמר: מאן הויא ליומא שאני רבנן, דפקיע שמייהו.

ב. ומבואר [לפי תירוץ זה בגמ'], דת"ח מפורסם מותר לישא שתי נשים בשני עיירות שונות, ושכך נהגו רב ורב נחמן.

ג. אלא נראה שכוונת המינוח "טוהר חיי המשפחה", היא שלא נשאו שתי נשים, מפני שלגבי ה"לא טוב היות האדם לבדו", ו"כל השרוי בלא אישה שרוי בלא חומה, בלא תורה, בלא ברכה, בלא שלום, כל אדם שאין לו אישה אינו אדם", די בלהיות נשוי לאישה אחת.

ד. ולכן נשאו האמוראים שתי נשים בשני עיירות שונות, שלא להיות בעיר אחת בלא אישה.

ה. לסיכום, הטעם שלא נשאו שתי נשים הוא שאם אין לאדם סיבה עניינית לישא שתי נשים, למה שיעשה זאת? ומכיון שנשיאת אישה, עם כל המעלה עצומה שבנישואין, כרוכה בקבלת עול, שהם כל חיובי האישות החלים על הבעל, המפורשים בכתובה, ממילא, כשלא היה טעם ענייני לישא שתי נשים, נמנעו מכך. ולגבי האבות הק', יתכן ונשיאת כמה נשים היתה מעשה ענייני בעבודת ד', כמבואר בפסוקים.","142","","5139","True","True","False","","331","82.166.18.134","0","1884","סנהדרין|סח ע"א",""),new Message("1893","1892","בענין "מאן הויא ליומא" ראה:","20/04/10 18:04","ו אייר","תש"ע","18:04","הראל","מאמרו הנפלא של הרב ראובן מרגליות","46","","5139","True","True","False","","174","77.127.38.96","0","1884","סנהדרין|סח ע"א",""),new Message("1897","1893","דעת חז"ל שכשאין צורך, עדיפה אשה יחידה","21/04/10 00:23","ז אייר","תש"ע","00:23","דוד כוכב","ומאן ליומא הוא רק כשהאשה השניה במקום אחר, וכדי שלא לשהות בלא אשה.

ובמסכת כתובות דף סב:
"יתיב תרתי סרי שני בבי רב. עד דאתא איעקרא דביתהו. אמר רבי: היכי נעביד? נגרשה, יאמרו ענייה זו לשוא שימרה! נינסיב איתתא אחריתי, יאמרו זו אשתו וזו זונתו!".
משום הצורך בבנים היה ראוי שישא אשה נוספת, ואפשרות זו נדחתה רק משום הלעז.

ובמסכת יבמות דף סג:
"ואמר רבא: אשה רעה וכתובתה מרובה - צרתה בצדה (רש"י: ישא אחרת אצלה), דאמרי אינשי: בחברתה ולא בסילתא".
משמע שראוי לעשות כן. והצורך, כדי לנטרל רוע הראשונה.

ובמסכת פסחים דף קיג.
"ולא תנסיב תרתי, אי נסבת תרתי - נסיב תלת".
רש"י: "ולא תינסב תרי - נשים, שמא תתיעצנה עליך רעה. נסיב תלת - שאם תתיעצנה, השלישית מגלה לך".
עוד יש לפרש שהרי אמרו במקומות רבים שצרות שונאות זו לזו, ולמה יכניס שנאה וקטטה לביתו (כעין זה לקמן). והאשה שלישית יש בה כדי לנטרל את השנאה.

מסכת יבמות דף טו.
"מעשה בבתו של רבן גמליאל שהיתה נשואה לאבא אחיו, ומת בלא בנים, וייבם רבן גמליאל את צרתה!".
והערוך השולחן שכתב שהתנאים לא היו להם שתי נשים, יתרץ שאחיו של ר"ג לא היה תנא מפורסם.
נשא ב' נשים משום צורך שהרי - (שם) "בתו של רבן גמליאל, דאילונית הואי" ולא יכלה להוליד.

מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק ב
"ר' יהודה בן בתירא אומר דורש היה איוב בינו ובין עצמו ומה חלק אלוה ממעל [ונחלת שדי ממרומים] אילו היה ראוי לאדה"ר להנתן לו עשרה נשים היה נותנו לו ולא היה ראוי להנתן לו אלא אשה אחת בלבד אף אני די אשתי די חלקי".

ורבי אליעזר נשא בת אחותו למענה, כי הפצירה שחפצה רק בו. ולכן גם נדחתה המלצת חז"ל במסכת יבמות דף מד. ודף קא:
"שמשיאין לו עצה ההוגנת לו, שאם היה הוא ילד והיא זקנה, הוא זקן והיא ילדה, אומרין לו: מה לך אצל ילדה, מה לך אצל זקנה, כלך אצל שכמותך ואל תשים קטטה לתוך ביתך!".

מסכת כתובות דף סד.
"תבע לחלוץ - נזקקין לו, תבע לייבם - אין נזקקין לו. מאי שנא לייבם דלא? דאמרינן ליה, זיל ונסיב איתתא אחריתי, לחלוץ נמי, נימא ליה זיל ונסיב איתתא אחריתי! אלא דאמר כיון דאגידא בי לא קא יהבו לי אחריתי, הכא נמי כיון דאגידא בי לא קא יהבו לי אחריתי".
הרי שלא היה מצוי הרבה לישא ב' נשים, כי מי יתן את בתו להיות 'אשה שניה'. כמו כן קשה היה לפרנס ב' נשים. ובזה נדחות חלק מראיות הרב מרגליות.

ואעפ"כ מצאנו שנשאו ב' נשים. במסכת כתובות דף פ:
"דההיא איתתא דעיילה ליה לגברא תרתי אמהתא, אזל גברא נסיב איתתא אחריתי".

ובמסכת יבמות דף יד:
"בית הלל נמנעו מבית שמאי" וכל הסוגיה, שכל המציאות שם נבעה מזה שהיו נושאים ב' נשים.","125","","5138","True","True","False","","289","212.76.118.52","0","1884","סנהדרין|סח ע"א","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82818);