var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18699;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מעלת הפורום - ע\"פ ר' נחמן מברסלב","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=348")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18699","0","מועלים בו","19/04/12 20:19","כז ניסן","תשע&quot;ב","20:19","עם הארץ","יש משהו שמוכן להסביר לי את הפרוש, לא כל כך מסתדר עם המסכת הזאת.","248","","4391","True","True","False","","1060","108.132.48.30","0","0","מעילה|ד ע&quot;א",""),new Message("18700","18699","נאמר בספר ויקרא ה, טו-טז","19/04/12 21:53","כז ניסן","תשע&quot;ב","21:53","דוד כוכב","<span class='lightYellow'><b>נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי ה' וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם. וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת חֲמִישִׁתוֹ יוֹסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ.</b></span><br /><br />מי שהשתמש או נהנה שלא כדין מדבר השייך להקדש, כגון קרבנות או כסף שנתרם לבדק הבית, עבר על איסור מעילה.","125","","4391","True","True","False","","111","95.86.94.189","0","18699","מעילה|ד ע&quot;א",""),new Message("18703","18699","מעילה היא שימוש בשוגג בשווי","19/04/12 23:31","כז ניסן","תשע&quot;ב","23:31","יהודי_קדום","פרוטה (=10 אג' היום) ע&quot;י אדם לצרכיו הפרטיים, היינו <b>להנאתו</b>, בכל מה שחל עליו וכל עוד חל עליו המושג <b>&quot;קדשי ה'&quot;. </b>מעילתו של אדם זה מתבטאת בשינוי הייעוד מהקדש לצרכיו.  וא&quot;ת פרש מעילה כבגידה בהקדש.<br /><br />בכותרת רשמתי &quot;בשוגג&quot; כי <b>מעילה נוהגת רק בשוגג</b>. עניין זה נלמד מהמילים בפסוק  &quot;... כי תמעל מעל וחטאה <b>בשגגה </b>מקדשי ה'&quot;.<br /> <b>על המועל במזיד לא חל חיוב חומש ואשם והוא משלם רק מה שמעל</b>. לגבי עונשו של המועל במזיד למדנו בסנהדרין פג. ולא מזמן בכריתות כב: <b>שלדעת רבי חייב מיתה בידי שמים ולחכמים רק עובר בלאו ולוקה והלכה כחכמים (רמב&quot;ם הל' מעילה א,ג).</b>עניינה של מסכת מעילה הוא בחיובים השונים החלים על <b>המועל בשוגג</b>. חיוב זה הוא חיוב של קרן, חומש (מלבר) ואשם.<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.etzion.org.il/vbm/archive/yomyom/dafyomyomi/2012-04-17.php'>הרב אברהם סתיו מביא:</a><br /><i>&quot;אפשר להציע שהחקירה הנ&quot;ל תלויה גם בפירוש המילה &quot;מעילה&quot;. רש&quot;י על התורה (ויקרא ה, טו) בעקבות הגמרא (מעילה יח עמוד א) כתב ש&quot;אין מעילה אלא שינוי&quot;. כלומר, איסור המעילה הוא שינוי הבעלות והייעוד של החפץ הקדוש (עיין העמק דבר ויקרא ה, כא). לעומת זאת, בתרגום על אתר מתורגמת המעילה כ&quot;שקר&quot; ובהקשרים רבים בתורה היא מופיעה כבגידה. ייתכן שלפי פירוש זה עניינה של המעילה הוא איסור שקשור לעצם ההנאה שמבטאת זלזול ופגיעה בקודש ולא איסור של גזל ממוני&quot;</i>.","233","","4391","True","True","False","","444","79.177.161.73","0","18699","מעילה|ד ע&quot;א",""),new Message("18702","18700","תודה את זה הבנתי","19/04/12 22:33","כז ניסן","תשע&quot;ב","22:33","עם הארץ","אבל אם הבנתי נכון קדשי קדשים יש בהם דין מעילה מהרגע שהוקדשו עד שנזרק דמם. אם הקורבן נפסל כגון שחשב לאכול ממנו חוץ לעזרה בזמן שחיטה למה עדיין קיים הדין של מועלים בו הרי אם הקורבן פסול הוא יצא מגדר קודש לקב״ה?","248","","4391","True","True","False","","194","108.132.48.30","0","18699","מעילה|ד ע&quot;א",""),new Message("18704","18702","פסול לא יצא מגדר קודש לגבוה,","20/04/12 00:58","כח ניסן","תשע&quot;ב","00:58","Almuaddib","מגדר קודש לא יצא, ולהקריבו אי אפשר.<br /><br />הואיל ולא יצא מגדר קודש - יש בו מעילה.","107","","4390","True","True","False","","196","87.68.38.54","0","18699","מעילה|ד ע&quot;א",""),new Message("18726","18703","עלתה בידי","22/04/12 20:14","ל ניסן","תשע&quot;ב","20:14","עם הארץ","תניא, אמר רבי שמעון: כשהלכתי לכפר פאני מצאני זקן אחד, ואמר לי, אומר היה ר' עקיבא זריקה מועלת ליוצא? אמרתי לו הן.<br />וכשבאתי והרציתי דברים לפני חבירי שבגליל אמרו לי: הלא פסול הוא, היאך מרצה על הפסול?<br />וכשיצאתי והרציתי דברים לפני ר' עקיבא, אמר לי: בני, אי אתה אומר כן? והרי... (מעילה ז ע&quot;א). <br /><br />זאת בדיוק היתה קושיתי ארבעה דפים קודם<br />את התשובה קיבלתי היום ממאמרו של אלכס טל / מעילת הדם<br /><br /><br />גמ'. תנו רבנן: מועלין בדמים (משירדו לנחל קדרון) דברי ר' מאיר ור' שמעון, וחכמים אומרים: אין מועלין.<br />מאי טעמא דמאן דאמר אין מועלין?<br />• אמר עולא: אמר קרא &quot;כי נפש הבשר בדם היא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם (ויק' יז יא)&quot;, שלכם הוא.<br />• דבי ר' ישמעאל תנא: &quot;...לכפר&quot;, לכפרה נתתיו ולא למעילה.<br />• רבי יוחנן אמר: אמר קרא &quot;כי הדם הוא בנפש יכפר (שם)&quot;, לפני כפרה כלאחר כפרה הוא. מה לאחר כפרה אין בו מעילה, אף לפני כפרה אין בו מעילה.<br /><br />דם הקרבנות הוא כמובן 'קדש לה'', וככזה מעילה אמורה הייתה לתפוס בו. אלא שיוצא דופן הוא הדם, שכל עוד הוא לא ניתן לשימוש, אין מועלין בו. הלכה זו סותרת את הכלל הבסיסי בהלכות מעילה שהוזכר לעיל, שכל עוד הקודש הוא 'לה' בלבד', הרי שמועלין בו! ואכן, תר התלמוד אחרי סיבת הדבר, ומביא שלושה טעמים, הנלמדים מן הפסוקים הרלוונטיים שבספר ויקרא. מסתבר שדם הקרבנות, על אף הזאתו על המזבח (שלא לומר איסור אכילתו בכרת), מוגדר כשל המקריב, שכן הוא נועד לכפר עליו. והפרש בדין יש בין בשר הקרבן העולה על המזבח לדמו, שבראשון מועלין ובשני לא – שהראשון לכם והשני לה'.","248","","4388","True","True","False","","207","108.132.48.30","0","18699","מעילה|ד ע&quot;א",""),new Message("18705","18704","ביאור בגדר מעילה - חלק א","20/04/12 02:01","כח ניסן","תשע&quot;ב","02:01","המכריע","מעילה הינה שימוש בדבר העומד לגבוה באופן הפוגע בו.<br />מעילה במזיד מחייבת מיתה בידי שמים לרבי ומלקות לרבנן.<br />מעילה בשוגג מחייבת תשלום הקרן (לאותה מטרה לה היה מיועד החפץ מעיקרו) וחומש ואשם.<br /><br />בחפץ הקדוש רק לדמיו, הרי ההקדש משתמש בו לקבלת דמים, והמעילה בו, היא הפחתה מערך דמיו, כי זו הפגיעה בהקדש במקרה זה.<br /><br />בחפץ העומד לעבודת גבוה, הפגיעה היא עצם השימוש לצורך הדיוט בדבר שמיועד לשימוש עליון, ולכן כאן אין צורך בהפחתה מערך הכסף, אלא שימוש שיש בו הנאה שוה פרוטה.<br /><br />אם החפץ אינו עומד יותר לשימוש גבוה, או משום שכבר מילא את ייעודו או משום שנפסל מלמלא את ייעודו, שוב אין בו מעילה.<br /><br />קדשים שמתו אין בהם מעילה מפני שנפסלו <b>לגמרי</b> ממילוי תפקידם.<br /><br />לעומת זאת קדשי קדשים שנשחטו בדרום וחבריהן מועלין בהם. וטעם הדבר באמת הוא מיסודי המסכתא. מדוע למרות שאינו עומד לשימוש גבוה, בכל זאת יש בו מעילה.<br /><br />הסוגיא בעמוד א' הראשון של המסכת סוברת שהטעם מפני שקדשים שנשחטו בדרום הוי קדשים כשרים בקדשים קלים. וזו סברא תמוהה מאד. סוף סוף בקדשי קדשים עסקינן ובהם זה נפסל.<br /><br />הסוגיא בעמוד ב' באמת סוברת שעל כרחך אם המעילה מן התורה, הרי זה מפני שאם עלו לא ירדו, וזה נחשב שעדיין זה מיועד לעבודה. ולשיטת רבה שאם עלו ירדו (הוא איתותב בסוף הסוגיא), ע&quot;כ המעילה אכן רק מדרבנן.","199","","4390","True","True","False","","331","212.179.87.186","0","18699","מעילה|ד ע&quot;א",""),new Message("18706","18704","דבריו ודאי הם מועט המכיל את המרובה","20/04/12 08:19","כח ניסן","תשע&quot;ב","08:19","יהודי_קדום","וכיון שהשואל כתב שהוא &quot;לא כל כך מסתדר עם המסכת הזאת&quot; ברשותו אנסה להרחיב:<br /><br />1. מהו גדר קודש (קדשי ה') ומהו זמן המעילה בהם? <br /><br />קדשי ה' נחלקים לשלושה:<br /><br /><b>א. קרבנות העולים כליל כעולה</b>, פרים ושעירים הנשרפים, מנחת כהנים ומנחת חביתין. זמן מעילה בהם מרגע שהוקדשו עד שנעשתה מצוותן.<br /><br /><b>ב. קדשי קדשים הנאכלים לכהנים כחטאת ואשם.</b> זמן המעילה בהם מרגע שהוקדשו עד זריקת הדם מאחר והותרו לאכילת כהנים יצאו מגדר קדשי ה'.  לאחר זריקה יש מעילה רק באימורים. <br /><br /><b>ג. קדשים הנאכלים לבעלים והם הקדשים קלים.</b> אין בהם מעילה אך לאחר זריקת דמם יש מעילה רק באימוריהם. <br /><br />2. כיון שהשואל החזיק בדף ד. יהא אולי לעזר אם יעויין בשאלת הגמרא על רב גידל שאמר שמחשבת פיגול בקודשים קלים לא מביאה לידי מעילה. <br /><br />וכן לענ&quot;ד ראוי לעיין בכרש״י בד&quot;ה &quot;מחלוקת&quot;.<br /> הנה פירוש חלקו הראשון של כרש&quot;י:<br /><br />כרש&quot;י מביא שיש מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים אם מחשבה של זמן, היינו לאכול קרבן מחוץ לזמנו, קודמת למחשבה של מקום שאז רבי יהודה אומר אם מחשבה של זמן קדמה למחשבה של מקום אז הקרבן נחשב פיגול וחייבים עליו כרת, אבל אם מחשבה של מקום קדמה למחשבה של זמן אז הקרבן הפך להיות פסול ולא חייבים עליו כרת. כיון דעיקר פיגול שחייבים עליו כרת זה רק על מחשבה של אכילה חוץ לזמנו ואם המחשבה של מקום היא זאת שקדמה למחשבה של הזמן הרי שהיה  כאן סדר לא נכון וזה פסול ולא חייבים עליו כרת. חכמים אומרים זה זה היינו בשניהם זה נחשב עירוב מחשבות ולכן זה רק פסול ואין חייבים עליו כרת. <br /><br />בהצלחה ל&quot;עם הארץ&quot; ואני מקווה שבמהרה יימחקו המילים &quot;לא כל כך&quot; משאלתו וישאר רק סוף המשפט. בע&quot;ה","233","","4390","True","True","False","","175","79.177.161.73","0","18699","מעילה|ד ע&quot;א",""),new Message("18711","18705","חלק ב - לאור דברי יהודי קדום","20/04/12 18:16","כח ניסן","תשע&quot;ב","18:16","המכריע","למען הדיוק כל מה שפירטת כלול ביסודות.<br /><br />קדשי קדשים עד הזריקה כולן עומדים לגבוה. הזריקה מבררת את הבשר לאכילת הכהנים ואז הבשר מפסיק להיות עומד לגבוה.<br /><br />קדשים קלים להיפך. עד הזריקה הוא בגדר ממון הדיוט (לריה&quot;ג) ועכ&quot;פ אינו מוגדר כעומד לגבוה, הזריקה היא שמבררת את האימורין לעבודת גבוה ואז הם נכנסים תחת הגדרה זו להתחייב עליהן מעילה.<br /><br />דברי רב גידל הם &quot;פרט&quot;, חידוש פרטי בענין זריקת פיגול שאין בכוחה לפעול להחמיר בקלים ולהקל בקדשי קדשים.<br /><br />ענין עירוב מחשבות והמסתעף אינו בכלל ביסודי ענייני מעילה. זה נידון פרטי בדיני פיגול.","199","","4390","True","True","False","","173","212.179.87.186","0","18699","מעילה|ד ע&quot;א",""),new Message("18718","18711","לאור דבריו של הרב המכריע בחלק ב","22/04/12 07:36","ל ניסן","תשע&quot;ב","07:36","יהודי_קדום","הבהרה: הדברים שהבאתי להלן ב ״דבריו ודאי הם...״ הכוונה לדברי החכם Almuaddib ב ״פסול לא יצא...״ וכו׳.","233","","4388","True","True","False","","113","79.177.161.73","0","18699","מעילה|ד ע&quot;א",""),new Message("18731","18726","האם &quot;מעילה בדם&quot; כששאל על &quot;מועלין בו&quot;","22/04/12 22:47","ל ניסן","תשע&quot;ב","22:47","יהודי_קדום","היא שגרמה לו להוסיף לשאלתו שהוא לא &quot;כל כך מסתדר עם המסכת הזאת&quot;?<br /><br />והנה ראה כמה חילוקים המרחיקים את הבנתי לקשר בין קושייתו המקורית לבין מציאת יישובה בדברים שהביא: <br /><br />חלק א: (אולי בע&quot;ה אביא חלק ב')<br /><br /><b>1.</b> המעילה בדם קדשים, בה נחלקו ר' שמעון וחכמים בדף יא. כפי שהביא לדעת הר' אלכס טל:  &quot;...שכל עוד הקודש הוא 'לה' בלבד', הרי שמועלין בו!... &quot; שונה ממועלין של הפסוק &quot;נֶפֶשׁ כִּי תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי ה' ...&quot; וכו' שכל מעילה זו מדאורייתא ואילו &quot;הרי שמועלין בו!... &quot; בדם, אמנם סו&quot;ס גם הוא דאורייתא וחלה עליו מעילה אך <b>לולא תיקנו חכמים שבית דין יקדישו קדושת דמים את הדם היוצא לנחל קדרון לא היה חל עליו דין מעילה</b>.<br /><br /><b>2. </b> המועל בדם (בשוגג כמובן וכן כמובן שהוא &quot;ניתן לשימוש&quot;) אינו חייב בתשלומי קרן וחומש ואשם.<br /><br /><b>3. </b> לא מצאתי חבר במעילת קרבן למה שהביא הר' אלכס טל עפ&quot;י גירסת הגמרא &quot;מאי טעמא דמאן דאמר אין מועלין...&quot; . בנוסח גירסא זו מסבירין  את חכמים שאמרו שאין מעילה בדם <b>בניגוד </b>לר' שמעון ור' מאיר שאומרים שיש מעילה בדם מהתורה. ואילו ע&quot;פ תוספות ד&quot;ה &quot;מאי&quot; וביומא נט: (שוטנשטיין יא. 28 ) הגרסא שונה והיא: &quot; עד כאן לא פליגי אלא מדרבנן...&quot; כלומר: <b>מחלוקת התנאים בברייתא אם גזרו חכמים מעילה בדמים לאחר שיצאו לנחל קדרון אבל מדאורייתא לכו&quot;ע אין מועלין</b>.","233","","4388","True","True","False","","165","79.177.161.73","0","18699","מעילה|ד ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);