var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=1857;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("דף יומי - יתרונות מול חסרונות","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=729")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107155","אדם שכר רכב באילת ","מנחת טנא","13/05/24 00:58","49159","53"),new MostViewed("107157","הגהות הגר&quot;א בבא מציעא עא, עב, עג","אוריאל שלמוני","13/05/24 17:21","605","35"),new MostViewed("107177","הערה ברש״י","שמואל דוד","16/05/24 05:35","595","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("1857","0","הטעם לכך שאין עונשין מן הדין","17/04/10 22:37","ג אייר","תש&quot;ע","22:37","הראל","בגמרא נאמר:<br />&quot;אמר רב אחא בריה דרבא העביר כל זרעו פטור שנאמר מזרעך ולא כל זרעך&quot;.<br /><br />וכתב המהרש&quot;א:<br />&quot;כתב הסמ&quot;ג לאווין מ' ויש בזה טעם לתשובת המינים מפני שבמיתת ב&quot;ד מתכפרין המומתין וזה עשה כ&quot;כ עבירה גדולה שאין הקב&quot;ה רוצה שיהא לו כפרה ומזה הטעם אני אומר כו' עכ&quot;ל ע&quot;ש ומזה נראה לתת טעם הא דאמרינן בכל דוכתא דאין עונשין מן הדין אע&quot;ג דק&quot;ו מדה היא בתורה מכ&quot;מ אין לדון כן לענין עונש דאימא זה שעשה עבירה החמורה מזו אינו מתכפר בעונש המפורש בקלה ממנה וק&quot;ל&quot;.<br /><br />והליכות עולם (שער רביעי, סעיף יב) כתב דהטעם הוא כיון דהק&quot;ו הוא היקש שכלי ואדם דן ק&quot;ו מעצמו חוששין לענין עונש אולי יש איזה פירכא על הק&quot;ו.","46","","5144","True","True","False","","1063","84.229.86.199","0","0","סנהדרין|סד ע&quot;ב",""),new Message("1859","1857","בדרך הפשט","17/04/10 23:37","ג אייר","תש&quot;ע","23:37","משיב מאורות דף היומי","<b>א.</b> בחיד' הר&quot;ן ובספר החנוך מצוה רח כתבו טעם בדרך הפשט, כי מנהג עבודת המולך בזמנן היה שלא היו מעבירים את כל זרעם למולך, אלא חלק ממנו עבור הצלחת החלק השני. <br /><br /><b>ב.</b> לגבי עצם ההסבר של המהרש&quot;א, לכא' א&quot;א לפרש שהכוונה כפשוטו אולי יש פירכא וטעות בק&quot;ו, דק&quot;ו היא אחת מיג' מדות, והתורה סמכה על דעת האדם בזה לגבי דיני ממונות, ויש לזה השלכה על כל דיני אישות, קיד' וגירושין, שאם הממון אינו שלו, אינו יכול לקדש בו אישה וכו', וכן דיני קידושין וגירושין עצמם נלמדים בק&quot;ו, אלא ע&quot;כ אין כאן חשש אובייקיטיבי לטעות בתוך ק&quot;ו, אלא הכוונה היא חשש כמצב סובייקיטיבי של האדם הדן ומעניש ע&quot;פ ק&quot;ו, כלומר שיש מניעה לעמוד בתנוחה סובייקיטיבית של מעניש מן הדין, כלומר לחדש עונשים על בני אדם מסברת עצמו, ולכן אין עונשים מן הדין. <br /><br /><b>ג. </b>משל למה הדבר דומה, <br /><u>ג.א.</u> למה שלמדנו במשנה סנהדרין לב' א' בדיני ממונות מתחילין מן הגדול ובדיני נפשות מתחילין מן הצד ופרש&quot;י משום לא תענה על רב שחוששים הקטן לא ירצה לחלוק על הגדול אם יחייב. וכן בתוס' לו' א' ד&quot;ה דיני נפשות משום לא תענה על רב אבל בדיני ממונות לא חיישינן. <br /><br /><u>ג.ב.</u> ואפילו שפשוט שהחשש של לא תענה על רב קיים גם בדיני ממונות, משמע מדבריהם ז&quot;ל שלא חוששים לזה בד&quot;מ. <br /><br /><u>ג.ג.</u> וצ&quot;ב דאם קיים חשש אמיתי שלא ירצה הקטן לחלוק על הגדול למה לא להצריך להתחיל מן הצד גם בד&quot;מ, הרי אין בזה שום קושי. וכן יל&quot;ע בביאור השני של התוס'' שם דהדין דלא תענה על רב כתוב רק בדיני נפשות, דלגבי חשש טעות מאי שנא האי מהאי. <br /><br /><u>ג.ד.</u> וע&quot;כ שאפילו שהחשש קיים גם בד&quot;מ אין חיוב לחשוש לו מכח החשש עצמו, דיש לסמוך על מומחיות הדיינים ועל צדקותם, אפ'' בדיני נפשות, ולכן אין לחשוש שיקרא מצב של לא תענה על רב מכח עצם החשש. <br /><br /><u>ג.ה.</u> וע&quot;כ שעצם החיוב לחשוש לחשש זה הוא חיוב רק בדיני נפשות ולא בד&quot;מ, דבד&quot;נ יש חיוב שלא לדון נפשות בצל חשש של לא תענה על רב, אבל אין בכח החשש עצמו לחייב לחשוש לו, כי אנו סומכים על מומחיות וצדקות הדיינים. ובזה מתורץ השאלות הנ&quot;ל.","142","","5144","True","True","False","","195","85.130.130.141","0","1857","סנהדרין|סד ע&quot;ב",""),new Message("1862","1859","ישר כח ותוספת קלה","18/04/10 00:18","ד אייר","תש&quot;ע","00:18","הראל","בהערות על הליכות עולם (הוצאת מכון &quot;שער המשפט&quot;, ירושלים תש&quot;ס) הביא טעם נוסף:<br />המזרחי פרשת שמיני (ויקרא י&quot;א ח') אמר שזו גזירת הכתוב שלמדנו מ&quot;לאחותו&quot; (יבמות כב א).<br />ועוד הקשה שם על המהרש&quot;א שצ&quot;ע שהרי דין 'דיו לבא מן הדין להיות כנידון' דאורייתא הוא (בכיוון של הערתך בסעיף ב).<br />וכן על טעמו של ההליכות עולם הקשה &quot;וכי אין למדין קל מחמור להקל?&quot;.","46","","5143","True","True","False","","191","84.229.86.199","0","1857","סנהדרין|סד ע&quot;ב",""),new Message("1889","1859","צריך ביאור","20/04/10 15:50","ו אייר","תש&quot;ע","15:50","אהרון","השאלה לגבי ביאור ההליכות עולם זה שאלה טובה,לא כ&quot;כ הבנתי את תשובתך,הייתי שמח ליתר ביאור.","131","","5141","True","True","False","","95","89.139.50.152","0","1857","סנהדרין|סד ע&quot;ב",""),new Message("1894","1889","ביאור למה?","20/04/10 18:30","ו אייר","תש&quot;ע","18:30","הראל","האם התכוונת להודעה של משיב מאורות הדף היומי או להודעה שלי?<br /><br />בכל מקרה - לא ברור לי לאיזה תשובה התכוונת [&quot;לא כ&quot;כ הבנתי את תשובתך&quot;] (לעיל צויין רק קושיה על הליכות עולם).","46","","5141","True","True","False","","163","77.127.38.96","0","1857","סנהדרין|סד ע&quot;ב",""),new Message("1902","1894","הליכות עולם","21/04/10 00:38","ז אייר","תש&quot;ע","00:38","אהרון","התכונתי לשאלה על ההליכות עולם,ולתשובתו של משיב מאורות הדף.","131","","5140","True","True","False","","72","89.139.50.152","0","1857","סנהדרין|סד ע&quot;ב",""),new Message("1908","1902","נסיון הבהרה","21/04/10 07:55","ז אייר","תש&quot;ע","07:55","משיב מאורות דף היומי","א. הכוונה היא לחלק בין ק&quot;ו המלמד הלכה לק&quot;ו המלמד עונש חדש, כרקע מציאותי לגזרת הכתוב של אין עונשים מן הדין. <br /><br />ב. אין כאן חשש אובייקיטיבי לטעות שכלית בשלבים ומבנה של הק&quot;ו, אלא הכוונה היא חשש כמצב סובייקיטיבי של האדם הדן ומעניש אחרים ע&quot;פ ק&quot;ו, כלומר שיש מניעה לעמוד בתנוחה סובייקיטיבית של מענישע&quot;י ק&quot;ו, כלומר לחדש עונשים על בני אדם מסברת עצמו, ולכן אין עונשים מן הדין. <br /><br />ג. כאמור, לא מצד חשש אובייקטיבי לטעות, אלא מצב באדם הדן כדי להעניש, שאסור לעניש בצל חשש של טעות שכלית. <br /><br />ד. אבל כל זה הוא רק בגדר אפשרות להסיבר את החילוק של הגזיה&quot;כ בין עונש לממון אבל לא כטעם עצמאי הבונה את החילוק.","142","","5140","True","True","False","","186","85.130.130.141","0","1857","סנהדרין|סד ע&quot;ב","")];var iTotalPages=811;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82860);