var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18489;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","74"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","64"),new MostViewed("107085","בורדרליינית !","מרדכי דב זינגר","30/04/24 13:22","807","60")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18489","0","אבקש עוד הסבר בענין הכוי","09/04/12 11:50","יז ניסן","תשע&quot;ב","11:50","עלי","השאלה מופנית בעיקר למשה רענן ( ראה <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16230'>מאמרו המצו&quot;ב</a> על הכוי ) אך גם לכל מי שיודע : <br />לא רק לגבי הכוי קיימת שאלה.<br />יש במסורת חז&quot;ל גם מסורת לגבי שני הפרד/ה, לפיה קיימים שני סוגי פרדות :<br />א. כלאי חמור וסוס<br />ב. מין בפני עצמו שאינו כלאים והוא פורה ( אם הבנתי נכון ).<br />האם אפשר לקבל הרחבה בעניין זה ?<br />הכוי מוגדר למסקנה כמין בפני עצמו. מה דינם של בע&quot;ח שהינם כלאים כמו יעז וכדו'. מה נלמד מהכתוב וכיצד לגביהם מבחינת האיסורים השונים ?","209","","4409","True","True","False","","1055","31.44.132.51","0","0","כריתות|כא ע&quot;א",""),new Message("18535","18489","נסיון לענות","10/04/12 23:30","יח ניסן","תשע&quot;ב","23:30","איתן","עלי היקר<br /><br />לגבי פרדות - אני לא זוכר בשום מקום פרד שאינו כלאי חמור וסוס.<br /><br />לגבי כוי - הגמרא בסוגייתנו לא הגיעה למסקנה שהכוי הוא בריה בפנ&quot;ע, מה שהגמרא אמרה הוא שהברייתא [שמקורה בתו&quot;כ] סוברת שכוי הוא מין בפנ&quot;ע.<br /><br />בע&quot;ח שהינם כלאים כמו יעז - אני לא רואה מה חסר לך במאמר של ד&quot;ר רענן. כפי שלמדנו בחולין ומצוטט בפרוט במאמר, נחלקו התנאים בזיהויו של הכוי. יש הסוברים  שהוא כלאים של תיש וצביה ויש חולקים (וזה כפי שהבנתי אז בפשטות ודלא כדעת פרופ' כסלו המצוטט במאמר). אך כו&quot;ע יסכימו שלמ&quot;ד חוששים לזרע האב - יש להסתפק בכלאים של תיש וצביה,  וה&quot;ה של יעל ועז, ומספק יש להחמיר ולאסור את חלבו כבהמה ולכסות את דמו כחיה וכן בשאר ההלכות יש ללכת לחומרא. <br />נא פרט יותר מה התקשית.<br /><br />אני מצרף קישור לערך כוי ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.responsa.co.il/searchg/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94%20%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%20%D7%9B%D7%A8%D7%9A%20%D7%9B%D7%96,%20%D7%9B%D7%95%D7%99_h.aspx'>אנציקלופדיה תלמודית</a> מתוך פרויקט השו&quot;ת. הערך אינו בחינם וגם רצה שם פרסומת שצריך להתעלם ממנה, אני מקווה שהקישור יעבוד וגם יועיל.","123","","4408","True","True","False","","320","212.76.97.8","0","18489","כריתות|כא ע&quot;א",""),new Message("18541","18489","זה דומה לשאלה לגבי אנדרוגינוס","11/04/12 06:49","יט ניסן","תשע&quot;ב","06:49","קותי","גם הגדרתו נתונה במחלוקת.<br />כמדומני שבמנחת חינוך מצווה א יש פירוט של בעלי הדעות השונות.<br />בעיני מוצאת חן הדעה שמעמידה אותו כמין בפני עצמו.<br />ויש לזה השלכה מעשית לדוגמא טבילה של כלים חשמליים.<br />זה בודאי מין בפני עצמו לא היו כלים כאלו ולכן מניין שנחיל עליהם דיני טבילת כלים?<br /><br />כמדומני שיש תוספות באיזה מקום לגבי תורים ובני יונה שלאותו בעל חיים ישנו מצב ביניים בהתפתחותו שאינו לא זה ולא זה  בניגוד לאחרים שהם כאלו מתחילת בריאתם","217","","4407","True","True","False","","175","85.250.170.79","0","18489","כריתות|כא ע&quot;א",""),new Message("18542","18489","האם יש פרדה כזו במציאות ?","11/04/12 08:44","יט ניסן","תשע&quot;ב","08:44","עלי","השאלה העיקרית שעניינה אותי היא האם אכן קיימת פרדה פורה במציאות נוסף לזו המוכרת שהיא מכלאים ואינה פוריה.<br />קיימת מסורת בחז&quot;ל שלדוד המלך היתה פרדה כזו. אינני זוכר מה בדיוק המקור אך מן הסתם ניתן למצוא אותו ורק מחמת קוצר הזמן לא הספקתי לחפש.<br />אם יש כזו בהמה מעניין לדעת מה השוני בינה לפרדת הכלאיים.<br />כך גם מעניין לדעת מדוע היעז פורה ( למיטב ידיעתי ) ומן הסתם כמו הכוי שהכירו חז&quot;ל<br />למרות היותו בן כלאיים. מה קובע פוריות בכלאיים ?","209","","4407","True","True","False","","167","212.117.142.227","0","18489","כריתות|כא ע&quot;א",""),new Message("18538","18535","הנה העתקה, ככל שיכנס","11/04/12 01:23","יט ניסן","תשע&quot;ב","01:23","דוד כוכב","אנציקלופדיה תלמודית כרך כז, כוי [טור שעח] <br /><br />כוי. בעל חיים טהור, שנחלקו חכמים במהותו, ואם דינו כחיה* או כבהמה*. <br /><br />הפרקים:<br />א. מהותו;<br />ב. בריה בפני עצמה;<br />ג. ספק חיה ספק בהמה. הכוי הוא בעל חיים טהור - הדומה בצורתו לצבי ולעז - שהיה ידוע לחכמים, ונחלקו בו אם הוא חיה* או בהמה*, או שהדבר בספק ולא הכריעו בו חכמים אם הוא חיה או בהמה, או שהוא בריה בפני עצמה שאינה חיה ולא בהמה, או שהוא בא מכלאי חיה ובהמה, ועל כל זה, עי' להלן: מהותו. וכן דנו בתלמוד ובפוסקים במצוות ואיסורים ודינים שונים - כגון מצוות שחיטה* וכסוי-הדם* וזרוע-ולחיים-וקבה*, ואיסורי דם* [טור שעט] וחלב* ואותו-ואת-בנו*, וטומאת נבילה* - הנוהגים בו, בדומה לחיה או לבהמה, לפי הדעות השונות במהותו, ועל כך, עי' להלן: בריה בפני עצמה; ספק חיה ספק בהמה. בזמננו בעל חיים זה אינו ידוע, ואף בזמן הראשונים, נראה מדברי אחרונים שלא היה מצוי אצלם ולא הכירוהו. ויש שנראה מדבריהם שבשם &quot;כוי&quot; נקרא כל בעל חיים שיש בו ספק אם הוא מין חיה או בהמה, וכן יש שכינו בלשון &quot;כוי&quot; בעל חיים אחר - שאינו הכוי הנזכר בתלמוד - שהיו מסופקים בו אם הוא חיה או בהמה. <br /><br />א. מהותו. במהותו של הכוי נחלקו תנאים ואמוראים: א) תנא קמא בברייתא ורב נחמן סוברים שהוא &quot;איל הבר&quot;, הגדל ביערות - היינו שהוא בכלל אותו בעל חיים הקרוי &quot;איל הבר&quot;, שהיה ידוע אצל החכמים - ומין חיה הוא, ויש מצדדים לומר שהכוי ואיל הבר הם ספק חיה ספק [טור שפ] בהמה. ב) רבן שמעון בן גמליאל סובר שהכוי מין בהמה הוא, והוסיף - ראיה לדבר - שיש שהיו מגדלים ממנו עדרים עדרים. ג) רב אידי בר אבין סובר, על פי ביאורו בברייתא, שהכוי בריה בפני עצמה הוא, שאינו חיה ולא בהמה - על דיניה של בריה זו, עי' להלן: בריה בפני עצמה - וכן ביארו בתלמוד בברייתא אחרת לדעת ר' יוחנן. וכן בדעת ר' יוסי, שאמר שהכוי הוא בריה בפני עצמה ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה היא או מין בהמה, ובדעת רב יהודה שאמר כמותו - וכן אמרו חכמים בירושלמי, שהכוי &quot;מין הוא עיקרו&quot;, ולא יכלו חכמים לעמוד עליו - יש מן הראשונים שפירשו שאינו חיה ולא בהמה, וזה שאמרו שלא הכריעו בו חכמים, היינו שסימניו אינם מכריעים אותו להיות מכלל מיני חיה או מכלל מיני בהמה, שמצאו בו סימני שניהם, ולפיכך עשאוהו מין שלישי בפני עצמו. מן האחרונים יש שכתבו [טור שפא] שיש בכוי &quot;כלשהו שור כשב ועז&quot;, אבל אינו &quot;שור כשב ועז&quot; גמור, אבל ראשונים כתבו שאי אפשר לבעל חיים שיהא גם חיה וגם בהמה. ד) ויש סוברים בדעת תנאים שהכוי הוא ספק חיה ספק בהמה, וכן בדעת ר' יוסי ורב יהודה, שאמרו שלא הכריעו חכמים בכוי אם מין חיה הוא או מין בהמה, פירשו הרבה ראשונים שלדעתם נסתפקו בו חכמים אם הוא מין חיה או מין בהמה, וכן אמר ר' חייה בשם ר' יוחנן בירושלמי, שהכוי הוא ספק. מן הראשונים יש שכתבו שהכוי הוא ספק חיה ספק בהמה ספק בריה. ספק חיה ספק בהמה שאמרו בו בכוי, יש ראשונים סוברים שהכוי מין בפני עצמו הוא, והספק הוא אם מין זה מין חיה הוא או מין [טור שפב] בהמה, ויש ראשונים סוברים שהכוי הוא ספק צבי ספק עז - וכן מצינו שלצד זה שבהמה הוא, נוהג בו איסור האמור בתורה ב&quot;שור וכשב ועז&quot; ודינים האמורים בתורה ב&quot;שה&quot; או ב&quot;צאן&quot; - ונסתפקו בו מפני שהוא דומה בצורתו לבעלי חיים אלו. ומן האחרונים יש שכתבו, שכמה ספיקות יש בו בכוי, שאפילו הוא בהמה, ספק אם הוא מין בקר או מין צאן, ואפילו הוא מין צאן, ספק אם הוא כבש או עז. ויש מן הראשונים שנראה מדבריהם שחולקים על כל זה, וסוברים שאין בין התנאים והאמוראים מי שסובר שהכוי הוא ספק חיה ספק בהמה. <br /><br />ה) ויש מן התנאים סוברים שהכוי הוא כלאים [טור שפג] הבא מן התיש והצביה, או מן הצבי והעז (תיישה) - על דין כלאים אלו, אם כחיה או כבהמה, ע&quot;ע חוששין לזרע האב, ועי' להלן - וכן שאר כלאים הבא מחיה טהורה עם בהמה טהורה...","125","","4407","True","True","False","","176","95.86.82.151","0","18489","כריתות|כא ע&quot;א",""),new Message("18544","18542","קורה והפרדה פוריה","11/04/12 09:17","יט ניסן","תשע&quot;ב","09:17","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%93'>ראה בויקי</a>.","125","","4407","True","True","False","","108","95.86.105.169","0","18489","כריתות|כא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82645);