var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18392;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","36"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","16")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18392","0","אתם קרויים אדם","03/04/12 14:10","יא ניסן","תשע&quot;ב","14:10","מתפעל","לכאורה היה ניתן להקשות מהפסוק: 'וכל <b>אדם </b>לא יהיה באהל מועד', בזמן הקטרת הכה&quot;ג ביום כיפור וכתוב במדרש כמדומני שאפילו מלאך לא רשאי להיות שם, ובכל אופן בודאי שגוי לא יכול להיות שם ונכלל באדם.<br /><br />עוד ניתן להקשות מהפסוק: 'ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי <b>אדם' </b>(דברים ד' כ&quot;ח) בודאי אין הכוונה שדוקא יהודים עשו את הפסלים הללו.","148","","4408","True","True","False","","1399","212.29.198.117","0","0","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18471","18392","אדם","09/04/12 01:52","יז ניסן","תשע&quot;ב","01:52","כדי","הקושיא הראשונה, מצידה תברה, דהא דיליף הירושלמי ומייתו ליה התו&quot;י ביומא (לט:) דאפילו מלאך אסור להיות שם, הוא ממילת אדם, דאפילו אותם שכתוב בהם ודמות פניהם כמראה אדם אסורין. ועל כן הוכרח לכתוב אדם.<br /><br />והקושיא השנייה, י&quot;ל ע&quot;פ מ&quot;ש התוס' בע&quot;ז (ג.) ובכ&quot;ד דאדם לעיתים משמש כלשון בזיון, וכאן נתכוון הכתוב לבזות הע&quot;ז.<br /><br />ודאתאן עלה, אזכיר מה שהיה קשה לי מזה כשנתיים ע&quot;ד הירושלמי הנ&quot;ל, דבסוטה (לג.) מקשינן אדר&quot;י דאמר דאין מלה&quot;ש מכירין בלשון ארמי, מדתניא: ושוב מעשה בשמעון הצדיק ששמע בת קול מבית קדש הקדשים שהוא אומר בטילת עבידתא... ובלשון ארמי היה אומר. ומשני: אי בעית אימא בת קול שאני דלאשמועי עבידא ואי בעית אימא גבריאל הוה דאמר מר בא גבריאל ולימדו שבעים לשון. ע&quot;כ.<br />ומשמע קצת ברש&quot;י שם שאותו קול היה בעידן עבודה, וא&quot;כ קשה לתירוץ בתרא, דלפ&quot;ד הירושלמי הנ&quot;ל אפילו מלאך אסור להיות שם.","249","","4402","True","True","False","","175","93.172.10.147","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18493","18471","יישר כח לחכם כדי","09/04/12 12:22","יז ניסן","תשע&quot;ב","12:22","מתפעל","לגבי א'<br />נניח שהוכרח אכן לכתוב אדם בכדי לכלול את המלאכים, אבל האם אין זה כולל גויים? בודאי שכן, ואם כן חזינן שגויים גם נקראים אדם ולא יגרעו ממלאכים שדמות פני אדם להם.<br /><br />לגבי קושייתך בירושלמי, יש ליישב בכמה אנפין<br /><br />א: הדין הזה שאסור למלאך להיות שם זה רק בזמן הקטרת הקטורת והרי יש גם זריקת הדם לפני ולפנים שאז מותר למלאך להיות שם<br />ב: יוחנן ושמעון הצדיק שמעו את קול המלאך בתוך קדש הקדשים, אין זה אומר שהמלאך היה שם בפנים, הרי מלאך הוא ויכול להיות מעל בשמים והשליך קולו שישמע בתוך קה&quot;ק.","148","","4402","True","True","False","","174","37.60.43.23","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18494","18471","עדיין קשה","09/04/12 12:25","יז ניסן","תשע&quot;ב","12:25","כוכב קטן","&quot;והוא יהיה פרא  אדם&quot; &quot;ותהי הכנם באדם ובבהמה&quot; &quot;והיה על האדם ועל הבהמה לשחין&quot; &quot;שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה&quot; ועוד.<br /><br />והעיקר, שאין מקשין על הדרש.","262","","4402","True","True","False","","104","31.44.134.190","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18499","18494","א.מ&quot;ש שאין מקשין,דבריך נסתרים מתוס' ע&quot;ז.","09/04/12 17:39","יז ניסן","תשע&quot;ב","17:39","כדי","ב. מה שהקשה מפסוקים שכתוב בהם &quot;באדם&quot;, אינו קשה, דלפי כללי הדקדוק הרי זה כאילו נכתב &quot;בהאדם&quot;, ובא הקמץ בבי&quot;ת תמורת הה&quot;א, ור&quot;ת חילק בין אדם להאדם. ומקרא ד&quot;נגע צרעת כי תהיה באדם&quot; דהבי&quot;ת נקודה בשו&quot;א ולא באה תמורת הה&quot;א, ג&quot;כ ל&quot;ק לפמ&quot;ש תוס' בסנהדרין (נט.) בשם רבינו משולם.<br /><br />ומפרא אדם ל&quot;ק, שהוא בצורת נסמך.","249","","4402","True","True","False","","179","93.172.10.147","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18508","18499","בשם בני","09/04/12 23:29","יז ניסן","תשע&quot;ב","23:29","דוד כוכב","הוא ביקש להביא את דברי האבן עזרא הפירוש הקצר שמות ב, ט:<br />&quot;וסוף דבר, אמרו הגאונים על הדרש אין מקשין בו ולא ממנו&quot;.<br /><br />ואת דברי פירוש המשנה לרמב&quot;ם מסכת כלים בהקדמה:<br />&quot;הסמיכו את זה לאמרו זאת התורה אדם כי ימות באהל, ואמר ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרוין אדם ואין אומות העולם קרוין אדם&quot;.<br />אלמא לרמב&quot;ם הוא רק אסמכתא.<br /><br /><br /><br />וביחזקאל כט, ו-ח<br />וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם ...וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ אָדָם וּבְהֵמָה.<br />אינו לא לשון בזיון לא יידוע ולא סמיכות.<br /><br />וכן למצרים ביחזקאל לב, יג<br />וְלֹא תִדְלָחֵם רֶגֶל אָדָם עוֹד.<br /><br />ובתהלים קה, יג-יד<br />וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר.<br />לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים.<br /><br />תהלים קכד, א-ב<br />יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל.<br />לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם.<br /><br />ויש לחפש עוד.","125","","4402","True","True","False","","137","31.44.134.190","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18511","18508","ואולי נוסיף את עמדת רש&quot;י","09/04/12 23:43","יז ניסן","תשע&quot;ב","23:43","קותי","רש&quot;י שמות פרק ו <br /><br />לכך אני אומר יתיישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אופניו, <b>והדרשה תדרש</b>, שנאמר (ירמיה כג כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע, מתחלק לכמה ניצוצות:","217","","4402","True","True","False","","181","85.250.147.37","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18517","18508","אמור לו","10/04/12 10:22","יח ניסן","תשע&quot;ב","10:22","כדי","שדבריו לא יכונו לדברי התוס' בכמה מקומות שפלפלו רבות בכלל זה. וספרי האחרונים מלאים בשקו&quot;ט סביב הכללים שהניחו התוס' בקושיותיהם ובתירוציהם.<br />כנראה, כאן לפחות, אין זה עניין לדברי הראב&quot;ע. שאחרת, היו פותרים את כל הקשיים כלאחר יד ומפטירים: אין מקשין על הדרש. מה הסיבה? פחות חשוב (וכאן המקום להעיר שא&quot;א לשלוף סיסמאות מבלי לדעת את גידרן. לדוגמא, לפי הכלל הגורף הזה, כל המו&quot;מ במגילה י: על לשון ויהי-והיה מיותר ויש עוד עשרות מקומות שניתן להקשות מהם). העובדות הן דיו ע&quot;ג נייר וא&quot;א להכחיש המוחש.<br /><br />ולא הבנתי מה הביא מהרמב&quot;ם, אטו גברא אגברא קא רמית? עדיין שומה עלינו ליישב דעת התוס'. בשגם, גם דעת הרמב&quot;ם לא מכרעא דפליגא אתוס' כמו שיעויין.<br /><br />ומה שהקשה מכמה קראי, חלקם יש ליישב בפשיטות ע&quot;פ מ&quot;ש לעיל, אבל לא אאריך משום שאין זו מגמתך. ומלבד זאת, גם אם תהיה לנו קושיא, לא מתים ממנה, וכבר אמרו: לכל קושיא יש תירוץ (עשו&quot;ת ר&quot;פ ח&quot;א חיו&quot;ד סי' כג וח&quot;ג חאו&quot;ח סי' כד. ועי' רא&quot;ש פ&quot;ג דמו&quot;ק סי' כח). ולא זו הדרך ולא זו העיר לרפא שבר על נקלה לדחות דברי ראשונים בהנף יד מקוצר השגתינו.<br />בשולי הדברים אתמיה על כבודו שלא טרח להעיף מבט בדברי התוס' בטרם הקשה מהפסוק בקום עלינו אדם, דאינהו גופייהו מקשו מיניה ומפרקי ליה שפיר.","249","","4401","True","True","False","","184","93.172.10.147","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18522","18517","ענה הוא","10/04/12 13:18","יח ניסן","תשע&quot;ב","13:18","דוד כוכב","שאה&quot;נ הוא מודה שכך דברי התוספות והאחרונים, והוא כתב כדברי האב&quot;ע בשם הגאונים והרמב&quot;ם. (את הוא דקא רמית גא&quot;ג שדבריו נסתרים מדברי התוס').<br /><br /><br />ואני מוסיף, בענין דאמרי אינשי שמקושיה לא מתים, לא זו שיטת הש&quot;ס.<br />הש&quot;ס מלא בתיובתות, והא בדותא וברותא, <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1282'>ודחיות מסוגים נוספים, ראה פה</a>.<br />אמנם העיקרון שמקושיה לא מתים שייך בדברי דרוש ואגדה כדברי האב&quot;ע. כך שהגענו לעמק השווה.<br /><br />ומה שהביא מדברי רי&quot;ח, הנה הרא&quot;ש המפורסם במו&quot;ק רק כתב שלא להסיק דין מקושיה שיש לה תירוץ אחר. והלא דברי הפוסקים מלאים בהלכות שהוסקו מכח קושיות שבתוספותים ובראשונים. אלא שדרך הזהב שבדברי הרא&quot;ש עיקר, לא לתפוס כהכללה גורפת כאילו 'לכל קושיא יש תירוץ' במקום שהדברים ברורים, ולא לפסוק הלכה למעשה כל תירוץ בתוספות כאשר קיים תירוץ נוסף.","125","","4401","True","True","False","","150","31.44.134.190","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18525","18522","זה לא &quot;אה&quot;נ&quot;...","10/04/12 14:42","יח ניסן","תשע&quot;ב","14:42","כדי","בתחילה עניתי למתפעל ע&quot;פ כמה מיסודי התוס', ואתא איהו וקא מירמי אדידי מדברי הראב&quot;ע. <br /><br />המסקנה המהירה שהסיק שקושיא אינה סיבה לדחות את הדברים לא נאמרה אלא באגדה, שגויה. שבכל המקומות שהבאתי היה שם הדיון להלכה למעשה, ובכל זאת לא הרהיבו עוז בנפשם לדחות הדברים ע&quot;פ איזה קושיא שעלתה במוחם. וכיוון דאתא לידן, אוסיף עוד לעיין במ&quot;ש בשו&quot;ת האלף לך שלמה (חאו&quot;ח ס'י שמב) ובשו&quot;ת ארץ צבי פרומר (סי' יב).<br /><br />ומה שכתב שאין זו שיטת הש&quot;ס, דומה שכמעט א&quot;צ לבאר הדברים, אך כיוון שהועלתה, אשיב. <br />חדא, ברור הוא שיש הבדל משמעותי במעמד המקשה והמוקשה, שאם אכן הם בעלי אותו משקל, אזי הדברים נכונים, וגם זה בתנאים מסויימים (כדלהלן). אך לקוצר ידיעתי, מעולם לא נתקלתי ברשב&quot;א שהקשה על דברי רבא שנפסקו בגמרא, ומכח כן כתב דלא קיי&quot;ל כוותיה ודבריו דחויים. ובב&quot;י מצאנו כמה פעמים שמקשה ע&quot;ד הראשונים וטורח ליישבם, וגם כאשר לא עולה בידו, פוסק כמותם הלכה למעשה. ועי' בגיטין (פג. ?) אין משיבין את הארי וכו', ורואה אני שהדברים ק&quot;ו.<br />שנית, הדבר מאוד תלוי בטיב הקושיא. וכבר הראשונים נחתו לחלק בין כמה סוגי קושיות בגמ', כידוע מדברי הרשב&quot;ם בב&quot;ב (נב:) ותוס' ב&quot;ב (ד.) ורש&quot;י סנהדרין (עב.) ועוד. ועם כל הכבוד, חושבני שהקושיות שהועלו, אולי הן בגדר &quot;קשיא&quot; אבל לא בגדר בגדר &quot;תיובתא&quot; אתוס' לכדי שנאמר שדבריהם דחויים וע&quot;כ נסבור כהראב&quot;ע.<br /><br />וקצרתי לדוחק הזמן.","249","","4401","True","True","False","","208","93.172.10.147","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18528","18525","בהחלט","10/04/12 18:47","יח ניסן","תשע&quot;ב","18:47","דוד כוכב","על הגמרא אי אפשר לחלוק גם בראיות ברורות, כדברי הרמב&quot;ם בהקדמה למשנה תורה.<br /><br />ובב&quot;י מצאנו גם כמה פעמים שמקשה ע&quot;ד הראשונים ודוחה אותם מהלכה, ואפילו אם מדובר ברמב&quot;ם. והחילוק בין קושיות תיובתא לקושיות קשיא נכון, ולא באתי לעסוק במחלוקת זו שבין התוספות לאבן עזרא, אלא רק לעיקר העניין כאילו מקושיה לא מתים. גם בני אומר שכוונת דבריו היתה רק שהאב&quot;ע מרווח יותר.<br /><br />לעניין אין משיבין את הארי לאחר מיתה,<br />לשון זו נזכרה במקום אחד בלבד, ואדרבה מצינו רבות שמשיבין ומשיבין אחר מיתה וגם חולקין, כגון כל המקומות שאמר רבא מסתברא מילתיה דרב... והא' אמר רב וכו'.<br />לכן נראה שלא אמרו כן אלא לגבי רבי אליעזר שחששו לחלוק עמו בפניו משום תקפו, ושלא יארע להם כלר&quot;ע בפסחים דף סט. או כלר&quot;ג בהפועלים.<br />[(תוספת מאוחרת להודעה)<br />וכמפורש במסכת נדה דף ז ע&quot;ב:<br />&quot;אי עבדינן כוותיה בחדא - עבדינן כוותיה באחרנייתא, ומשום כבודו דרבי אליעזרלא מצינן מחינן בהו. לאחר פטירתו של רבי אליעזר, דמצינו מחינן בהו...&quot;.<br />תדע, שלא אמרו &quot;אין משיבין חכם אחר מיתתו&quot;, אלא &quot;את הארי&quot; - המיוחד.<br />ועוד, שלא אמר כן אלא רבי יהושע, ואילו רבי יוסי הגלילי, רבי טרפון, רבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא חלקו עליו שם.<br />(עד כאן)].","125","","4401","True","True","False","","174","95.86.82.151","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18529","18528","טוב שהובהרו הדברים","10/04/12 22:14","יח ניסן","תשע&quot;ב","22:14","כדי","אם כי לא התייחס לכל הצדדים בתגובתי הקודמת.<br /><br />ובמה שרצה לחלק בהך דאין משיבין דדווקא בר&quot;א ובר&quot;ג, לא כן משמע בב&quot;ב (קל:), וחדא טעמא להו, עי' ברש&quot;י בגיטין שם.","249","","4401","True","True","False","","177","93.172.10.147","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18537","18529","אדרבה","11/04/12 01:08","יט ניסן","תשע&quot;ב","01:08","דוד כוכב","בב&quot;ב שם מבואר שאף שיתכן שאילו היה חי היה מחזיר תשובה, לא חיישינן לזה לעניין פסיקת הלכה. שאין לו לדיין אלא מה שעיניו שלו רואות.<br /><br />ואם הכוונה שלא התייחסתי לתגובה - לרישא לעניין מעמד המקשה והמוקשה,<br />בסיפא הובא חילוק אחר - בטיב הקושיה.<br />ובתחילת סימן כה בחו&quot;מ בהג&quot;ה נפסק כדעת הרא&quot;ש, דאזלינן אחר החילוק השני בלבד, אא&quot;כ הוזכר בש&quot;ס. ושצריך לכך הסכמת בני דורו.","125","","4400","True","True","False","","124","95.86.82.151","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18551","18537","עשה עצמו כבן קטיעא (כמובן-רק לשם המליצה)","12/04/12 01:53","כ ניסן","תשע&quot;ב","01:53","כדי","בצטטו חצאי דברים.<br />זה יצא ראשונה, מה שכתב דב&quot;ב משמע דל&quot;ח, איך העלים עיניו מהחלק הראשון של המשפט: מקרע לא תקרעוניה. והוא ממש נידוננו האם לבטל סברת ראשונים משום קושיא עליהם.<br />שנית, מה שרצה להחזיק בסברתו דלא נאמר אין משיבין את הארי אלא לגבי ר&quot;א ור&quot;ג, הוא מוקשה מאוד. דא&quot;כ עיקר טעמא חסר ברש&quot;י בגיטין שם. וגם בתשובת באר שבע (סי' לה) מבואר שלא כן.<br />והבאתי את השלישית. מה שכתב מחו&quot;מ סי' כה. תמה אני על עצמי איך נשמטו ממנו דברי האחרונים במקומם שם שהביא בשם מהר&quot;ם אלאשקר להדיא כדברי החילוק הראשון. וזה חזי לאיצטרופי להערה הראשונה ודו&quot;ק. <br /><br />ועיקר הקצף יצא על הפזיזות הבלתי נתפסת שבעטיה דוחים את דברי הראשונים. קושיות היו וקושיות יהיו, והחכמה היא לא להקשות ע&quot;מ לסתור ולהפריך, אלא למיטרח בעיונא לשדד עמקים בדברי הראשונים. כל זאת אמור אפילו בקושיות דוגמת קושיות רעק&quot;א, וכ&quot;ש בקושיות בני דורינו אשר גם רוחב נקב המחט סידקית כמעט ונסתם. <br />הייתה כאן התבטאות מאוד חפוזה ובלתי אחראית לטעמי, בערך בסגנון זה: התוס' כתבו כך וכך. הנה מצאתי מקראות שלא התייחסו אליהם. אין עליהם תשובה. לכן יותר נח לי להישען ע&quot;ד הראב&quot;ע.<br />לא היה שום רושם של נסיון להבין ולהסביר את דעת התוס', אלא דווקא היה נראה שהמגמה מלכתחילה היא להוכיח שאין בזה כללים שלא כהתוס'.<br /><br />לסיום, נאה יהיה לכולנו לשנן שוב את דבריו הנכוחים של הגרי&quot;ח בהקדמה לשו&quot;ת רב פעלים.","249","","4399","True","True","False","","268","93.172.8.248","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב",""),new Message("18553","18551","נורא עלילה","12/04/12 03:20","כ ניסן","תשע&quot;ב","03:20","דוד כוכב","בהחלט דייקתי היטב והבאתי להדיא את כל הדבר ולא רק חצי דבר.<br />הלשון שם במסכת בבא בתרא דף קל ע&quot;ב:<br />&quot;<span class='bordeaux'><b>לא מיקרע תקרעיניה - דאי הואי התם דלמא הוה אמינא לכו טעמא</b></span>, <span class='lightYellow'><b>מגמר נמי לא תגמרו מיניה - דאין לדיין אלא מה שעיניו רואות</b></span>&quot;.<br /><br />ולשוני לעיל:<br />בב&quot;ב שם מבואר <span class='bordeaux'><b>שאף שיתכן שאילו היה חי היה מחזיר תשובה</b></span>, <span class='lightYellow'><b>לא חיישינן לזה לעניין פסיקת הלכה</b></span>.<br /><br />לא אמרתי שצריך לבטל או למחוק שום סברה. הגמרא לא מוחקת אפילו סברא שנדחתה בתיובתא או בבדותא.<br />רבא לימד את תלמידיו שאל להם <b>לפסוק </b>כדעתו נגד ראיותיהם, גם אם הוא רבם, וגם אם הוא גדול מהם. ובודאי שצריכים <b>לסבור </b>כדעתם הם. רב חסדא לא הורה כל שנותיו של רב הונא (עירובין סב:), ואעפ&quot;כ הש&quot;ס מלא במחלוקותיהם. וכדברי ר&quot;י בתוספות שם: &quot;אם שואלין לתלמיד הלכה כדברי מי יכול לומר כל מה שבדעתו ובלבד שלא יורה על מעשה שבא&quot;.<br /><br /><br />לענין משיבין את הארי.<br />שוב, מי ימנה את מספר המקומות בהם השיבו דברי חכמים אחר מיתתם.<br />בשמנה מקומות בש&quot;ס אמר רב ששת: אמינא, כי ניים ושכיב רב אמר להאי שמעתתא.<br />בחמשה מקומות בש&quot;ס אמר רבא: מסתברא מילתא דרב... [רק]... והאלהים, אמר רב אפילו...&quot;.<br />הכיצד ניתן להתעלם מכל אלו ולא לראות שזו דרך התלמוד, ולאחוז בהתבטאות יחידאית שנאמרה לשעתה שהרי לא הוזכרה בשום מקום נוסף. בהכרח צריך להבינה ולפרשה.<br /><br />ואם תמצי לומר, יש לחלק ולומר ש&quot;אין משיבין&quot; איירי בתנאים (איני זוכר עתה דחייה של תנא אחר מותו, ואולי יסייענו ויזכיר לנו). לסברה זו ודאי שראשונים בכלל אמוראים.<br />ואולי י&quot;ל שרק דיברו נגד מה שנתכנסו במיוחד על מנת להשיב על דבריו. תדע, דלא מצאנו במקום נוסף לשון &quot;להשיב על דברי...&quot;. וגם בזה י&quot;ל שלא חשבו זאת לאיסור גמור, דאם לא כן, מעיקרא מאי סברו?<br /><br /><br />באשר לסיפא,<br />בלשונו של מי לעיל נמצא הלשון: &quot;אין עליהם תשובה&quot;, עד שהואשם בפזיזות בלתי נתפסת??<br />את הוא דהודאת שלא כל המקראות דלעיל הובאו בתוספות, גם לא כדוגמתם. ואין איסור להקשות בלי לתרץ, כרגילות רעק&quot;א. יבואו אחרים ויתרצו. וגם מותר להשאיר בצ&quot;ע. וכי לפסוק הלכה באנו כאן?<br /><br /><br />ומ&quot;ש למיטרח בעיונא רק לתרץ דברי המפרשים,<br />לענ&quot;ד איפכא מסתברא, כמו שאמרו במסכת סנהדרין דף כג ע&quot;א: &quot;מתוך שזה בורר לו דיין אחד וזה בורר לו דיין אחד, ושניהן בוררין להן עוד אחד - יצא הדין לאמיתו&quot;, וכתב בחידושי הר&quot;ן: &quot;וזה שבירר הנתבע יהפך כל זכות שיכול לנתבע וילחמו ביניהם וכל אחד ואחד יודה לחבירו האמת&quot;.<br />הרי שבשעה &quot;שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה&quot; (מסכת קידושין דף ל ע&quot;ב) ראוי לתפוס צד אחד ולנסות להקשות על הצד השני בכל כוחו. כְּשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי דִינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים.<br />ורק לאחר שמיעת הטענות שכנגד צריך לאחוז במידת האוביקטביות. ובודאי ובודאי אם מדובר בפסיקת הלכה. וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ, יִהְיוּ בְעֵינֶךָ כְּזַכָּאִין, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין.<br />וניכרין הדברים שרעק&quot;א לא היה זוכה להקשות את אותן קושיותיו הפשוטות לכאורה, שאעפ&quot;כ לא שזפתן עין דורות דורות שלפניו, אילולא אחז במידת רבי עקיבא בן יוסף, וכנפי ענוותנותו העצומה עטפו עמם עזות דקדושה, להישיר מבט מבקר ללא חת אפילו אל מול דברי הגמרא עצמם.","125","","4399","True","True","False","","134","95.86.105.169","0","18392","כריתות|ו ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);