var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17954;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("לוח דף יומי לשימוש באאוטלוק או בג'ימייל","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=21228")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","69"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17954","0","פריעת בע&quot;ח מצווה ,למכריע ולשאר החברים","01/03/12 23:41","ז אדר","תשע&quot;ב","23:41","שלמה שטרסברג","לפני כשנה עסקנו בכמה דברים שקשורים למצוות מחיית עמלק בין השאר הוזכרה הגמרא ב&quot;ב כ&quot;א: שהיא המקור לכך שמצוות מחיית עמלק היא גם בנקבות מטעותו של יואב בן צרויה שקרא זכר בקמץ<br /><br />וכתב שם התוס' ד&quot;ה סך מקרי דרדקי שרבו של יואב לימדו זכר (בסגול) כדין והיינו רמיה דלא אשגח היכי קרו תלמידיה<br /><br />והאמת שכל פעם שאני נזקק לגמרא זו יש לי חלישות הדעת גדולה שהרי יוצא מכאן שגם אם הרב מלמד כמו שצריך ללא טעויות וכ' אם לא הצליח לוודה שכלל התלמידים כולם הבינו הכול כראוי ולא נמצא אף תלמיד שחלילה הבין את דבריו שלא כדין הרי עליו נאמר ארור עושה מלאכת ה' רמיה<br /><br />האומנם זו רמת הדרישה ממלמד ל 25 תלמידים? (ופעמים יש יותר)  ואם יש תלמידים שלא הבינו נכון עליו נאמר ארור עושה מלאכת ה' רמיה?<br /><br />הרב המכריע כתב לי אז ב&quot;קשר לארור עושה מלאכת ה' בלי נדר בהזדמנות אחרת&quot;.ועכשיו אני מבקש אם אפשר וזמנו בידו לפרוע החוב וכמובן אני מזמין גם את הרב כדי והרב אלמואדיב והרב דוד ושאר החברים ליישב דעתי בזה כי באמת גמרא זו מאוד מטרידה אותי כמי שמלמד תלמידים","205","","4446","True","True","False","","803","31.44.132.87","0","0","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("17969","17954","שימה בפיהם","02/03/12 02:15","ח אדר","תשע&quot;ב","02:15","כדי","מהגמרא עולה שאין מצווה רק ללמד, היינו למסור הדברים, אלא גם להגיע למצב שהרב ידע שהתלמיד יודע את החומר הנלמד.<br />ועי' בעירובין (נד:): ר''ע אומר, מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו? שנאמר: &quot;ולמדה את בני ישראל&quot;, ומניין עד שתהא סדורה בפיהם? שנאמר: &quot;שימה בפיהם&quot;, ומניין שחייב להראות לו פנים? שנאמר: &quot;ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם&quot;. ע&quot;כ. וע&quot;ש עוד במעשה עם ר' פרידא. ונראה שמטרת ראיית הפנים ג&quot;כ לשם זה. ועי' בתענית (ח.) ובברכות (סג:) וברש&quot;י חולין (לב.).<br /><br />ועי' בברכות (לח:): וכי מה ענין ר' בנימין בר יפת אצל ר' חייא בר אבא? ר' חייא בר אבא דייק וגמיר שמעתא מרבי יוחנן רביה ורבי בנימין בר יפת לא דייק. ועוד, רבי חייא בר אבא כל תלתין יומין מהדר תלמודיה קמיה דר' יוחנן רביה ור' בנימין בר יפת לא מהדר. ע&quot;כ. וכלשון זו יש גם בחולין (פו:), ובשניהם הדגישה הגמרא שהחזרה הייתה דווקא &quot;קמיה דר' יוחנן&quot; רבו, והוא משום העניין הנ&quot;ל, שעל ר' יוחנן היה לוודא שתלמודו של תלמידו סדור בפיו כהוגן. וכ&quot;מ בכריתות (כז.). ע&quot;ש.<br />ועי' בלשון רש&quot;י בב&quot;ב (ח:) לגבי שאלתו של רב לרב שמואל בר שילת: &quot;שבקתיה להימנותך&quot;, דפירש&quot;י: שהיית רגיל ללמדם באמונה וללמד <u>ולישב על גבם תמיד</u>. עכ&quot;ל. ומהו עניין ישיבה זו תמיד? אלא נראה שפירושו כהנ&quot;ל, דיש חיוב על המלמד להשגיח בעינא פקיחא שתלמידו למד כראוי. ועי' בקידושין (ל:) ברש&quot;י ד&quot;ה כן, דמבואר נמי כן. ועי' במסכת כלה רבתי (פרק ב) במעשה עם ר&quot;ע.<br /><br />וע&quot;ע בבכורות (ה.) שחייב אדם לומר בלשון רבו, ובעירובין (נג.) דדייקי לישנא ע&quot;ש ברש&quot;י. ועי' בברכות (לג:) דדייק וגמר שמעתא מפומיה דמריה, ובחולין (יח:) דאפילו ספיקי דגברי ע&quot;ש בפירש&quot;י.<br /><br />ועי' בתוס' כתובות (ב:) ד&quot;ה אלא שכתבו דמשום טעות וכו', וכה&quot;ג בתוס' מו&quot;ק (כג:) ד&quot;ה מאן ע&quot;ש. והוא משום דיש חיוב על הרב שלא תצא מתחת ידו תקלה.<br /><br />ומיהו, אם עשה כל שלאל ידו, אין עליו שום תפיסה אם בכ&quot;ז שגג התלמיד בהבנת דבריו, והכי אשכחן פעמים רבות בש&quot;ס לישנא דמתני' אטעיתיה וכיוצ&quot;ב, ולא אישתמיט בחד מינייהו לומר שרבי או בעל המימרא לא עשו כהוגן. ועי' בשבועות (כו.)  כדרב כהנא ורב אסי כו', וביבמות (לב:) קפץ ר' חייא וכו'. ועי' בב&quot;מ (לו:) ובהגהות הגאון יעב&quot;ץ שם. ועי' בפסחים (מב.).<br /><br />וחטאו של רבו של יואב היה שכלל לא שת לבו לרמת לימודם של התלמידים.","249","","4445","True","True","False","","279","109.186.83.178","0","17954","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("17971","17954","להפיס דעתך. מי אמר שפוסקים כמו יואב?","02/03/12 02:33","ח אדר","תשע&quot;ב","02:33","קותי","כמותרין ועומדין דמו לא לארור שאמר יואב אלא כמו שמפרש רש&quot;י<br /><br />רש&quot;י מסכת בבא בתרא דף כא עמוד ב <br /><br />כמותרין ועומדין דמו - שלא יקלקלו ואם קלקלו <b>מסלק להו בלא אתרייתא</b> אע&quot;פ שלא התרו בו קודם לכן.<br /><br />המעשה של יואב היה לפני תקנת יהושע בן גמלא ולמעשה אביו היה מחוייב ללמדו תורה <br />ואם אביו היה מלמדו כמו אותו מלמד האם גם אז היה שולף חרב כנגדו?<br /><br />צריך להניח שתקנת יהושע בן גמלא כללה גם &quot;ביטוח&quot; למלמדים שלא יענשו גם אם יצאה מתחת ידם שגגה כזו שהיא כאונס ואונס רחמנא פטרי. <br /><br />הבעיה אצל יואב שהלך להרוג לפני ששאל עוד מישהו וסמך על עצמו. וזה לימוד גדול לתלמידים לא לעשות לפני שמבררים שוב.","217","","4445","True","True","False","","255","85.250.178.29","0","17954","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("17987","17954","מלאכת ה' רמיה","02/03/12 16:07","ח אדר","תשע&quot;ב","16:07","המכריע","אינני זוכר מה היה אז בדעתי לכתוב. אבל אם עדיין הדבר מטריד את מנוחתו של ידידינו ר' שלמה, ואפשר להבין זאת, אומר גרגיר או שנים.<br /><br />א. מסתבר שהדברים נאמרו בלימוד שיוצא ממנו הלכה, בזמנם מהמקראות ובזמנינו בלימוד פוסקים. אבל בלימוד סוגיות בזמנינו מסתמא הרמיה הוא רק בחסרון בעצם הלימוד, אבל לא בכגון דא. בזמנם טעות כזו היתה יכולה לגרום טעות לדינא. וכפי שאכן קרה. צריך לזכור שהמצוה היתה חדשה יחסית, מימות המלכת מלך, ועדיין לא קויימה כראוי על ידי שאול, וכל מלמד היה צריך לקחת בחשבון שא' מתלמידיו יהא שר הצבא שיעשה זאת בדור ההוא. (את זה צריך לקחת בחשבון גם בזמנינו שבכל כיתה יושב ילד שיכול לצאת א' מגדולי הדור וכדאי מאד להיות לו חלק בזה ולא חלילה להיפך).<br /><br />ב. עוד זאת נראה שכל זה רק כשאין קוצר המשיג, כלומר התלמיד בר יכולת להבין לפי כשרונותיו, אזי אם לא יבינהו המלמד ויעמוד על כך שהבין, הרי מלאכתו נעשית רמיה. אבל כשהחיסרון נעוץ בחולשת התלמיד, ורמת הלימוד נקבעה על ידי אנשים אחראים בהתאם לכשרונות רוב התלמידים, אזי אין המלאכה מוטלת על המלמד לבונן אבנים.<br /><br />ג. מלבד מה שכבר כתבו הקודמים שאם המלמד עשה מלאכתו באמונה, הכין היטב, הסביר היטב וחזר, והיה מוכן לענות לשואליו, שוב אין לו לחוש יותר. ומהזהירות שלא להרבות ליזהר כפי שכתב רבנו בחיי בהקדמתו.<br /><br />אולי היה אז בדעתי לספר ספורים כאשר באמנה איתי מקדם קדמתה, וכהיום  פסקתי מזה, אבל לקיים ספק חוב, ארשום משהו.<br /><br />ראיתי דין תורה אחד אצל בית דינו של הרב קרליץ אודות מלמד שלימד שנים רבות חומר מסויים והיו לו שיעורים מוכנים טבלאות וכו', ושנה אחת ההנהלה שינתה לו את התוכנית ללמד פרק אחר והלה התנגד כמובן ובאו אצל בעל חוט שני שליט&quot;א ופסק שההנהלה צודקת והמלמד עליו להכין בלאו הכי תמיד הכל מחדש כאילו לא למד זאת מימיו ולכן אין לו שום טענה!!!<br /><br />הגאון ר' משה טוקצינסקי (משגיח ישיבת סלבודקא) נעשה ר&quot;מ בישיבה מסויימת לתקופה, והלך לשאול את הג&quot;ר יחזקאל סרנא אם עליו לעבור איזו השתלמות. ענהו, אם אתה אוהב את התלמידים אינך צריך כלום, אם אינך אוהבם לא יעזור לך כלום.<br /><br />מלמד אחד בעץ חיים הלך להתייעץ עם ר' שלמה מזויעל, לקבל הדרכה. אמר לו הצדיק עבודתך היא בדיוק כמו להחזיק ציפור קטנה ביד. לחצת - היא מתה. פתחת - פרחה. אלא צריך לסגור בעדינות, וכשנוצר לחץ קצת לשחרר, ובטרם תתעופף לה, לשוב ולסגור... זו כל התורה על רגל אחת!!<br /><br />הזמן קצר כעת על כן אסיים, אולי אמשיך, אבל ללא התחייבות....","199","","4445","True","True","False","","186","85.130.221.217","0","17954","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("17975","17969","אכן, אם עשה כל שלאל ידו אין עליו תפיסה","02/03/12 03:20","ח אדר","תשע&quot;ב","03:20","דוד כוכב","ובזה הניח הגר&quot;א את דעתו של ר' זלמלה מוילנא שהיה מיצר ביותר על שלא יכל למצא יהודי אחד שהוא היה צריך לרצותו, ועבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר.<br /><br />קצת קרוב לזה כתב בהלכות נדה לרמב&quot;ן פרק ט סעיף כה:<br /><span class='lightYellow'><b>ומדיני החציצה לא טוב היות האדם מחמיר יותר מדאי ומחפש אחר הספיקות לפסול טבילתה בדבר הקל, כי אם כן אין לדבר סוף, אלא אחר שחפפה ראשה וסרקה במסרק וחפפה ורחצה כל גופה בחמין ונזהרה לבלתי תגע בשום דבר חוצץ ותעשה טבילתה בפשיטות איבריה וכל גופה, לא יכניס אדם ראשו בספיקות החמורות אשר אין להן קץ וסוף, כגון עצמה עיניה ביותר קרצה שפתותיה ביותר ומשאר הספיקות, כי מי יוכל להבחין בין עצמה ביותר ובין לא עצמה ביותר.</b></span>","125","","4445","True","True","False","","1309","31.44.131.70","0","17954","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("17993","17987","תודה ויישר כוח לכל המשיבים","04/03/12 01:44","י אדר","תשע&quot;ב","01:44","שלמה שטרסברג","ובמיוחד התוספת החשובה שכתבת הרב המכריע בסעיף ב' עוזרת להניח את דעתי <br /><br />על אף שעדיין הדרישה והציפיה ממלמד שידע שכל תלמידיו שמסוגלים, הבינו את דבריו כראוי היא נכבדה מאוד.<br /><br /> ומה יעשה מלמד ששליש מתלמידיו הצטיינו חצי ביינונים  והשאר נכשלו האם עד שלא כל מי שמסוגל לדעתו יקבל 100 ישוב ויחזור וילבן את הדברים וכ'?<br /><br /> הכיוון ברור אבל בפרקטיקה של הדברים קשה הדבר ליישום ואולי כמעט בלתי אפשרי שכל מי שמסוגל ידע ויבין על בורים את כל הדברים שנאמרו.","205","","4443","True","True","False","","251","31.44.132.87","0","17954","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("17995","17993","אם אפשר, להוסיף שתי עצות","04/03/12 03:44","י אדר","תשע&quot;ב","03:44","דוד כוכב","&quot;לעולם הוי כונס דברי תורה כללים&quot; (ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו).<br />טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה' מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ (משלי טו, טז).<br />טוֹב מְעַט בִּצְדָקָה מֵרֹב תְּבוּאוֹת בְּלֹא מִשְׁפָּט (משלי טז, ח).<br />עדיף להשקיע בסידור תימצות וסיגנוּן המעט העיקרי, ולהפנימו בעמקות ובבהירות, בדעת ובנפש, לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים.<br />ואידך, יזיל התלמיד ויגמור, כל אשר רוח חכמה בקרבו.<br /><br />עיקר ההפנמה והזיכרון תלויה בשימת הלב.<br />לכן צריכה להיות השקעה רבה באופן ההגשה וריתוק השומעים.<br />והעצה לכך - תמיד להפתיע, ולערב דברים שברומה של התעניינות השומעים.<br />ועל ידי כך גם <b>חושכים </b>הפרעות לרוב, <b>וחוסכים </b>זמן רב.","125","","4443","True","True","False","","180","95.86.119.221","0","17954","בבא בתרא|כא ע&quot;א",""),new Message("17996","17993","מקובל בשם החזון איש","04/03/12 04:57","י אדר","תשע&quot;ב","04:57","המכריע","שהיה מדריך רמי&quot;ם לומר באופן שמעט התלמידים יבינו הכל, והבינוניים יבינו את הרוב והחלשים יבינו לפחות מעט.<br /><br />כדאי להוסיף שמחנך אמיתי מתפלל להצלחת תלמידיו. זו תפילה חביבה ומקובלת לפני הבורא יתברך. ראה בשפת אמת על הקהל שביאר בכך את הענין של טף למה באים. תמצית דבריו שאדם על עצמו תמיד יש לו אינטרסים נוספים מלבד הרוחניות, אבל לזולתו הוא מאחל רוחניות צרופה ועל כן מובטח לתפילתו להתקבל.<br /><br />בדורות קודמים היו מחנכים צמים להצלחת תלמידיהם...<br /><br />יש לדמות את דברי ר' ישראל סלנטר לשוחט אחד, מי אתה רוצה שיהיו שוחטים? אלו שאינם חוששים?...<br /><br />נזכר עוד סיפור. ר' יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון אמר לר' בצלאל זולטי איך אתה ישן בלילה כשאתה כל יום מסדר גיטין לרוב. ואם טעית חלילה במשהו היא נשארה אשת איש רחמנא ליצלן. בעילותיה בעילו&quot;ז ובניה מהשני ממזרים? ענה לו, עלי התמיהה? אני מתיישב היטב עם שאר הדיינים וחזקה שהכל בסדר. עליך התמיהה. תלמיד שלא הארת לו פנים. הרסת אותו! איך אתה ישן היטב בלילה???","199","","4443","True","True","False","","941","212.179.87.186","0","17954","בבא בתרא|כא ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82634);