var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17733;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("זמני היום","http://www.daf-yomi.com/content.aspx?pageid=126")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","56"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","37"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","25")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17733","0","דינים העולים לדף ה","21/02/12 00:55","כח שבט","תשע"ב","00:55","המכריע","ה.

מילתא דאמר רחמנא לא תעביד, אי עביד – לאביי מהני לרבא לא מהני.
(אמנם יתבאר שכמעט אין נפ"מ בשום דין, רק בטעמי כמה וכמה דינים).

אונס ישראל שגירש – יחזיר. לאביי (בל"ב) משום כל ימיו לרבא דלא מהני.
ואינו לוקה. לאביי (בל"ק) כיון דלא אהני (שחייב להחזיר) ולרבא משום כל ימיו (דלא הוי עבירה).
ובל"ב לא לקי משום דהוי לאו הניתק לעשה.
כהן – לוקה ואינו מחזיר.

לתרום מהרע על היפה – אסור מקרא דכל חלבו (לאו הבא מכלל עשה).
ובדיעבד חל. לאביי משום דמהני. לרבא מקרא דנשיאות חטא. (לאביי ללמד דהוי חטא ממש).

לתרום ממין על שאינו מינו – נלמד מקרא דחלב חלב דאין תורמין.
ולא רק מתירוש על יצהר ולהיפך, אלא גם מתירוש על דגן ולהיפך ואפילו מדגן על דגן אחר.
ואם תרם – אין תרומתו תרומה. לאביי דכתיב ראשיתם, ולרבא משום דלא מהני.
(ולרבא מראשיתם ילפינן דגם תירוש ודגן לא חל לל"ק, או לל"ב דאין לתרום).

חרמי ישראל הניתנין לכהנים – אין למוכרן ואין לפדותן.
אם פדה – אינו פדוי. לאביי מקרא ד"הוא" ולרבא משום דלא מהני. (ולרבא הוא לומר דבכור נמכר).

ה:

להמיר בהמת חולין בהקדש – אסור. והממיר לוקה.
ובדיעבד חל לענין לתפוס התמורה. לאביי משום דמהני, ולרבא מקרא דותמורתו יהיה קדש.
ובהמת הקדש לא יוצאת לחולין. (והיה הוא יהיה קדש).

לפדות בכור – אסור. ולא חל פדיון לא בו ולא בתמורתו.
לאביי מקרא דקדש הם, ולרבא משום דלא מהני.
(פסולי המוקדשים – נשחטין באיטליז ובשוק ונמכרין בשוק ונשקלין בליטרא. ויש להם ולתמורתם פדיון אחר שנפל בהם מום לצאת לחולין. משא"כ בבכור ומעשר).
תמורת בכור – אינה קריבה. מקרא דהוא קרב ולא תמורתו.
הבכור נמכר להישאר בקדושתו. לרבא מקרא דהוא דחרמין כנ"ל. (לאביי עי' תוס').
דם קדשים שנתערבו – קריבין לגבי מזבח והבשר מותר. (עולין אינן מבטלין זה את זה).
לרבא מקרא הנ"ל בבכור דקדש הם, ולאביי מפר ושעיר דיום הכיפורים כר' יאשיה.
הזאה על קרנות מזבח הפנימי ביוהכ"פ – לר' יאשיה דם פר ושעיר מעורבין לר' יונתן כל אחד בפני עצמו. (אביי פסק כר' יאשיה ורבא כר' יונתן. וזו הנפ"מ הראשונה ביניהם. והיא רק עקיפה).

מעשר בהמה – אין למוכרו לא חי ולא שחוט לא תם ולא בעל מום.
לפדותו – אסור (לא יגאל). ואין פדיונו חל. לאביי גז"ש מבכור, לרבא משום דלא מהני.

הקדמת תרומה לביכורים – אסור. אבל חל. לאביי דמהני, לרבא מקרא דתרימו.
לוי שנטל מעש"ר בשיבולים (קודם שתרמו) – פטור מלתרום.
נטל בכרי (שכבר נתחייב בתרומה) – חייב בתרומה מהמעשר. (אביי יליף זה מתרימו הנ"ל).

אלמנה וגרושה לכהן גדול – בלאו, וקידושין תופסין והולד חלל ולא ממזר.
והיא נעשית זונה בביאתו. ואם בת כהן היא נאסרת בתרומה.
הא דתופסין – לאביי משום דאי עביד מהני ורבא מקרא דולא יחלל.
(לאביי לא תחלל ללמד דהיא מתחללת בביאתו).

להקדיש בעלי מומין למזבח – אסור (לא תקריבו).
הקדיש – חל (וקדוש לדמיו). לאביי דמהני, לרבא מקרא דלא ירצה.
להקרבה – פסול. (לאביי מלא ירצה).","199","","4452","True","True","False","","997","212.179.87.186","0","0","תמורה|ה ע"א",""),new Message("17832","17733","לגבי אלמנה וגרושה","27/02/12 10:20","ד אדר","תשע"ב","10:20","מתפעל","דלאביי תופסין קידושין משום כמדאל"ת כי עביד מהני,
למה לא נשאל מחייבי כריתות דלא תופסין קידושין? הרי לאביי כל מה דאמר רחמנא לא תעביד כי עביד מהני.
האם אמר את זה רק לגבי לאוין שחייבים עליהם מלקות בלבד?","148","","4446","True","True","False","","164","94.188.248.70","0","17733","תמורה|ה ע"א",""),new Message("17842","17832","ראה נא בתוס' (ה:) ד"ה שאני","27/02/12 15:54","ד אדר","תשע"ב","15:54","המכריע","","199","","4446","False","True","False","","106","212.179.87.186","0","17733","תמורה|ה ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82598);